שינויים

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחו"ל. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאוד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך, וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרוויח על ידי הפרשי-שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחו"ל. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאוד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך, וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרוויח על ידי הפרשי-שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

;עלויות שכר גבוהות על ידי וועדי עובדים:

;עלויות שכר גבוהות לבכירים ולוועדי עובדים:

עלויות השכר של הבנקאים מגיעות ל-9.5 מיליארד ש"ח בשנה, וסה"כ עם הטבות שונות ל-13 מיליארד ש"ח בשנה. רוב הסכום הזה מגיע לכ-42% מעובדי הבנקים: 2% בשכבת ההנהלה הבכירה שמקבלים מעל 60 אלף ש"ח בחודש, 16% מהעובדים שמקבלים שכר של 30 אלף ש"ח בחודש, ועוד 34% שמקבלים מעל 17 אלף ש"ח בחודש. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493][http://www.themarker.com/markets/1.2036620]

עלויות השכר של הבנקאים מגיעות ל-9.5 מיליארד ש"ח בשנה, וסה"כ עם הטבות שונות ל-13 מיליארד ש"ח בשנה. רוב הסכום הזה מגיע לכ-42% מעובדי הבנקים: 2% בשכבת ההנהלה הבכירה שמקבלים מעל 60 אלף ש"ח בחודש, 16% מהעובדים שמקבלים שכר של 30 אלף ש"ח בחודש, ועוד 34% שמקבלים מעל 17 אלף ש"ח בחודש. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493][http://www.themarker.com/markets/1.2036620]

;"סיכון מוסרי":

;"סיכון מוסרי":

כשל שוק נוסף שעלול להתפתח כתוצאה מגודלם היחסי של הבנקים שהם "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" זהו כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]] שבו [[בנק]] או מוסד פיננסי גדול לוקח סיכונים גדולים מידי ביודעו שנפילה שלו תגרור נפילה של כל המשק. מסיבה זו הבנק מעריך שהממשלה תפעל לחילוץ פיננסי שלו. דוגמה למצב זה היא פעילות ממשלת ארצות הברית לסיוע לבנקים לאחר [[המשבר הפיננסי של 2008]].  

כשל שוק נוסף שעלול להתפתח כתוצאה מגודלם היחסי של הבנקים שהם "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" זהו כשל שוק מסוג "[[סיכון מוסרי]]" שבו [[בנק]] או מוסד פיננסי גדול לוקח סיכונים גדולים מידי ביודעו שנפילה שלו תגרור נפילה של כל המשק. מסיבה זו הבנק מעריך שהממשלה תפעל לחילוץ פיננסי שלו. דוגמה למצב זה היא פעילות ממשלת ארצות הברית לסיוע לבנקים לאחר [[המשבר הפיננסי של 2008]].  

;מינוף פיננסי:

;מינוף פיננסי:

היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה תורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים ב[[הון]] העצמי שלהם ובקשריהם במשק, כדי להשפיע על גרעין שליטה בבנקים, הון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, על ההון העצמי של הבנק ועל ההון המושקע בבנק דרך בעלי המניות. החלטות הבנק ומדיניות האשראי שלו, משפיעות על הלוואות שהוא מעניק, ודבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק, וכן גופים פיננסים אחרים שנמצאים בקשרים עם הבנק. התוצאה של המינוף הפיננסי הזה היא שהחלטות של אנשים מעטים גוררת השפעה על כמויות הון עצומות שחלקו הגדול אינו בבעלותם.  

היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה תורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים ב[[הון]] העצמי שלהם ובקשריהם במשק, כדי להשפיע על גרעין שליטה בבנקים, הון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, על ההון העצמי של הבנק ועל ההון המושקע בבנק דרך בעלי המניות. החלטות הבנק ומדיניות האשראי שלו, משפיעות על הלוואות שהוא מעניק, ודבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק, וכן גופים פיננסים אחרים שנמצאים בקשרים עם הבנק. התוצאה של המינוף הפיננסי הזה היא שהחלטות של אנשים מעטים גוררת השפעה על כמויות הון עצומות שחלקו הגדול אינו בבעלותם.  

;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים:

;תרומה לריכוזיות בענפים אחרים:

בניסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרסים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "[[הסדר חוב|תספורות]]" מצד טייקונים.

בניסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרסים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם ב[[שוק הביטוח בישראל]] קיימת [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]]. דבר זה בא לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל התעלמו ממרכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות, לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "[[הסדר חוב|תספורות]]" מצד טייקונים.

==קשרי הון-שלטון==

==קשרי הון-שלטון==