שינויים

'''השוק החופשי של הרעיונות''' או פשוט '''שוק הרעיונות''' (Marketplace of ideas) הוא ביטוי או רעיון לפיו החלפת רעיונות בין בני אדם דומה מאד ל[[שוק]] או ל[[שוק חופשי]] [[ליברליזם|ליברלים]] וכן [[קפיטליסטים]] תומכים בגישה זו וטועונים באמצעותה לטובת "חופש הביטוי"  ולמניעת התערבות המדינה או מוסדות אחרים ברעיונות שמובעים בספרה הציבורית. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של [[שוק חופשי]]. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.  

'''השוק החופשי של הרעיונות''' או פשוט '''שוק הרעיונות''' (באנגלית: '''Marketplace of ideas''') הוא ביטוי או רעיון לפיו החלפת רעיונות בין בני אדם דומה מאד ל[[שוק]] או ל[[שוק חופשי]] [[ליברליזם|ליברלים]] וכן [[קפיטליסטים]] תומכים בגישה זו וטוענים באמצעותה לטובת "חופש הביטוי"  ולמניעת התערבות המדינה או מוסדות אחרים ברעיונות שמובעים בספרה הציבורית. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של [[שוק חופשי]]. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.  

==ביקורת ותאריות אחרות==

==ביקורת ותאוריות אחרות==

לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון.  רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים לדוגמה ניסו להאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול תעמולה ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה.  כמו כן הדבר מדגים כי חלק מהרעיונות הם מסוכנים לחופש הביטוי - שכן לאחר שרעיון זה סייע לעליית הנאצים לשלטון הם הגבילו מאד את חופש העיתונות , ההתאגדות ורדפו ורצחו את מי שהעז להביע דעות שונות מאלו של הצמרת הנאצית והיטלר. דבר דומה התרחש בקרב משטרים אפלים אחרים. דבר זה הוביל בין היתר לרעיונות כמו לחשש של אנשים בדמוקרטיות מפני עליה של רעיונות שגויים ומסוכנים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל החיים עצמם. אחת התשובות לכך היתה "דמוקרטיה מתגוננת" - הצרת הצעדים או פסילה גמורה של מפלגות נאציות או כאלו שדגלו בגזענות או באנטי-דמוקטריה. פתרון אחר היה בקידום סוגי תעמולה של אליטות מול הציבור הרחב (ראו  [[המאה של העצמי]] - פרק שני).  

לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון.  רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים לדוגמה ניסו להיאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול תעמולה ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה.  כמו כן הדבר מדגים כי חלק מהרעיונות הם מסוכנים לחופש הביטוי - שכן לאחר שרעיון זה סייע לעליית הנאצים לשלטון הם הגבילו מאד את חופש העיתונות, ההתאגדות ורדפו ורצחו את מי שהעז להביע דעות שונות מאלו של הצמרת הנאצית והיטלר. דבר דומה התרחש בקרב משטרים אפלים אחרים. דבר זה הוביל בין היתר לרעיונות כמו לחשש של אנשים בדמוקרטיות מפני עליה של רעיונות שגויים ומסוכנים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל החיים עצמם. אחת התשובות לכך הייתה "דמוקרטיה מתגוננת" - הצרת הצעדים או פסילה גמורה של מפלגות נאציות או כאלו שדגלו בגזענות או באנטי-דמוקרטיה. פתרון אחר היה בקידום סוגי תעמולה של אליטות מול הציבור הרחב (ראו  [[המאה של העצמי]] - פרק שני).  

אל מול גישת "שוק הרעיונות" יש תאורים אחרים כיצד פועלת החלפת רעיונות בין בני אדם. לפי תאורויות אלה התחום לאו דווקא דומה לשוק, ואם הוא דומה לו, הוא לאו דווקא דומה ל[[שוק חופשי]]. מודלים אחרים משווים את הפצה של רעיונות ל[[אבולוציה ביולוגית]] ומכאן רעיון כמו [[ממטיקה]]. לפי תפיסות אלה רעיונות שגויים ומזיקים עשויים לשרוד ואף לדחוק הצידה רעיונות נכונים יותר. כמו כן [[תעמולה]] עשויה לדחוק הצידה רעיונות , ולהיות מופעלת לא רק על ידי מדינות אלא גם על ידי [[תאגידים בין לאומיים]] או על ידי מיליארדים המפעילים שיטות של [[שיווק]], [[יחסי ציבור]]], [[פרסום סמוי]], [[תביעות השתקה]], מגיבים בתשלום ועוד שיטות.  

אל מול גישת "שוק הרעיונות" יש תיאורים אחרים כיצד פועלת החלפת רעיונות בין בני אדם. לפי תאוריות אלה התחום לאו דווקא דומה לשוק, ואם הוא דומה לו, הוא לאו דווקא דומה ל[[שוק חופשי]]. מודלים אחרים משווים את הפצה של רעיונות ל[[אבולוציה ביולוגית]] ומכאן רעיון כמו [[ממטיקה]]. לפי תפיסות אלה רעיונות שגויים ומזיקים עשויים לשרוד ואף לדחוק הצידה רעיונות נכונים יותר. כמו כן [[תעמולה]] עשויה לדחוק הצידה רעיונות, ולהיות מופעלת לא רק על ידי מדינות אלא גם על ידי [[תאגידים בין לאומיים]] או על ידי מיליארדים המפעילים שיטות של [[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[פרסום סמוי]], [[תביעות השתקה]], מגיבים בתשלום ועוד שיטות.  

קיימות דוגמאות לכך שרעיון לא נכון יכול לשרוד במשך זמן רב ואף להסב נזק ניכר. דוגמאות לכך הן [[עלילות דם]] נגד יהודים, שקיימות כ-1000 שנים, וכן הרעיון של [[הקזת דם]] ששרד קרוב לכ-2000 שנה.  

קיימות דוגמאות לכך שרעיון לא נכון יכול לשרוד במשך זמן רב ואף להסב נזק ניכר. דוגמאות לכך הן [[עלילות דם]] נגד יהודים, שקיימות כ-1,000 שנים, וכן הרעיון של [[הקזת דם]] ששרד קרוב ל-2,000 שנה.  

דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 , הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתגדנים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינו רעיון נפוץ.   

דוגמה לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתנגדים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצירה של מעשנים חדשים. הרעיון שמופיע בספר כמו [[שואה מוזהבת]] לפיו יש להוציא בהדרגה את חברות הטבק אל מחוץ לחוק, או הרעיון להתמקד במאמצי השיווק של חברות טבק לבני נוער ולמנוע דבר זה אינו רעיון נפוץ.   

דוגמא לכך שרעיון נכון עשוי להתקל בהתנגדות ממושכת ואפקטיבית היא [[הכחשת אבולוציה]] ובאופן כללי יותר [[הכחשת מדע]]. לרמות שאבולוציה משמשת את המדע בתחומים רבים, התנגדות דתית לאבולוציה חוסמת התפשטות רעיון זה , ובחלק מהמקומות גם אנשים חילונים או אתאיסטים אינם מכירים אותו בצורה טובה.

דוגמא לכך שרעיון נכון עשוי להיתקל בהתנגדות ממושכת ואפקטיבית היא [[הכחשת אבולוציה]] ובאופן כללי יותר [[הכחשת מדע]]. לרמות שאבולוציה משמשת את המדע בתחומים רבים, התנגדות דתית לאבולוציה חוסמת התפשטות רעיון זה, ובחלק מהמקומות גם אנשים חילונים או אתאיסטים אינם מכירים אותו בצורה טובה.

בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו.  

בספר [[יש אלוהים?]] מתאר [[ריצ'ארד דוקינס]] כיצר דתות עשויות לשרוד אפילו אם הן לא נכונות - משום שהן מועילות לתת קבוצות באוכלוסיה ולפעמים על חשבון המאמינים באותה דת או על חשבון אוכלוסיות אחרות. כמו כן הוא מדגים באמצעות "דתות מטען" (אמונה בקרב ילידים באיים באוקיינוס השקט לפיו המשיח יגיע במטוס עם מטען) כיצד מפתחות דתות חדשות בלי שיש להן בסיס עובדתי כלשהו.  

דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספריציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום תעמולה והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מריעונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימום זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לריעונות פשוטים בכך שהם ויראלים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותד. דוגמה אחת לכך היא הנטיה של טלוויזיה להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.  

דוגמאות אחרות לקושי של תאוריית שוק הרעיונות נוגעת להיבטים כמו [[הכחשת אקלים]], אתאיזם ומדע מול דתות, הפצה של [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]], רעיונות בתחום הפוליטיקה, [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] וקשיים של רעיונות מדעיים מתחום ה[[אקולוגיה]] ו[[קיימות]] לשנות את [[תרבות הצריכה]] ואת התרבות הפוליטית. בניגוד לתיאור של שוק רעיונות שבו רעיון הופך נפוץ יותר רק מעצם הנכונות שלו, רואים דוגמאות לפיהן חברות גדולות, וכן תנועות חברתיות או קהל צרכנים או קהל פוליטי מתנגדים לרעיונות בגלל שלל סיבות - הגנה על [[זהות]] ועל רעיונות אחרים, [[הכחשת אלימות]] וחוסר רצון להודות בהשתתפות בגרימת פגיעה באחרים (לדוגמה [[הכחשת זיהום]] על ידי צרכנים שקונים מוצר מזהם), קיום תעמולה והפצת שקרים ואיומים ואף פגיעה בפעילים חברתיים על ידי חברות מזהמות או חברות פוגעניות, [[קשרי הון שלטון עיתון]] הגורמים לעיוותים - ולכך שחלק מהרעיונות זוכים ל"רמקול" הרבה יותר חזק מרעיונות אחרים ובכך רומסים ומעלימים אותם, וכן היבט של [[ממטיקה]] - כיצד רעיונות מסויימים זוכים להפצה ויראלית ואחרים לא, בלא שיש קשר בהכרח למידת הנכונות שלהם. ואף יש יתרון לרעיונות פשוטים בכך שהם ויראליים יותר, לעומת רעיונות המתארים [[מערכת מורכבת]] גם אם רעיונות אלה הם נכונים יותר. דוגמה אחת לכך היא הנטייה של טלוויזיה להפיץ רעיונות פשוטים שניתן לסכם בכמה דקות על פני רעיונות מורכבים יותר שיש לתאר בצורה נרחבת.  

דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "מידע זבלי" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]].   

דרך אחת לרמיסת רעיונות מתחרים בתנאים דומים לשוק היא על ידי [[עודף מידע]] - הצפת השוק ברעיונות רבים, ובכך "הטבעת" רעיונות נכונים יותר. רוב המידע המופק באופן כזה הוא "מידע זבלי" או מידע בידורי שאין לו משמעות כלשהי. על רקע זה קשה יותר להבחין ברעיונות נכונים. דרך נוספת להפיץ מידע שגוי היא על ידי חזרה עליו שוב ושוב בתפוצה רחבה - כך שמידע לא נכון שורד ואף משגשג. דוגמאות לדבר זה ניתן למצוא בתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] ו[[הכחשת אקלים]].   

שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר לא יריבי ולא בלבדי לפי הגדרתו. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי.  

שוק הרעיונות נתקל גם בקושי מול הטענה לפיה [[אמת כמוצר ציבורי|אמת היא מוצר ציבורי]]. [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר לא יריבי ולא בלבדי לפי הגדרתו. ואמת, במיוחד כזו שעוזרת לציבור רחב יותר היא כזו שלאו דווקא משתלם לשווק אותה. ולכן בניגוד למוצרים בשוק - לא משתלם לגורמים מסחריים לשווק [[ידע]] אמיתי - שכן קשה להרוויח ממכירת מוצר ציבורי.  

==ראו גם==

==ראו גם==