שינויים

'''השוק החופשי של הרעיונות''' או פשוט '''שוק הרעיונות''' (Marketplace of ideas) הוא ביטוי או רעיון לפיו החלפת רעיונות בין בני אדם דומה מאד ל[[שוק]] או ל[[שוק חופשי]] [[ליברלים]] וכן [[קפיטליסטים]] תומכים בגישה זו וטועונים באמצעותה לטובת "חופש הביטוי"  ולמניעת התערבות המדינה או מוסדות אחרים ברעיונות שמובעים בספרה הציבורית. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של [[שוק חופשי]]. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.  

'''השוק החופשי של הרעיונות''' או פשוט '''שוק הרעיונות''' (Marketplace of ideas) הוא ביטוי או רעיון לפיו החלפת רעיונות בין בני אדם דומה מאד ל[[שוק]] או ל[[שוק חופשי]] [[ליברליזם|ליברלים]] וכן [[קפיטליסטים]] תומכים בגישה זו וטועונים באמצעותה לטובת "חופש הביטוי"  ולמניעת התערבות המדינה או מוסדות אחרים ברעיונות שמובעים בספרה הציבורית. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של [[שוק חופשי]]. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.  

==ביקורת ותאריות אחרות==

==ביקורת ותאריות אחרות==

לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון.   

לפי גישת "שוק הרעיונות" אין טעם להגביל את חופש הביטוי, שכן רעיון לא נכון, יסבול מתחרות מצד רעיונות נכונים יותר, עם הזמן הוא ילך וידעך עד שיעלם ורעיונות נכונים יותר ישגשגו. כמו כן מצב זה אמור להוביל לחופש ביטוי גבוה יותר שכן הממשלה לא מתערבת ב"שוק" הרעיונות. במהלך המאה ה-20 התקיימו מספר דוגמאות נגדיות לרעיון זה. הדוגמה הבולטת ביותר היא [[אגדת תקיעת הסכין בגב]] בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד רעיון זה, לצד [[תאוריות קונספירציה]] נוספות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, ורעיונות שגויים אחרים, סייע לעליית הנאצים לשלטון.  רעיונות אלה זכו לתפוצה רחבה לאחיזה והשפעה על התרבות ועל הפוליטיקה חרף היותם שגויים. הם גם לא זכו להצלחה בזכות העדר רעיונות מתחרים. ארגונים יהודים לדוגמה ניסו להאבק נגד אגדת הסכין בגב וציינו את תרומת היהודים לצבא הגרמני ואת היהודים שמתו כלוחמים במלחמה, אך דבר זה לא הועיל מול תעמולה ומול רצון של רבים בחברה הגרמנית להאמין ברעיונות אלה.  כמו כן הדבר מדגים כי חלק מהרעיונות הם מסוכנים לחופש הביטוי - שכן לאחר שרעיון זה סייע לעליית הנאצים לשלטון הם הגבילו מאד את חופש העיתונות , ההתאגדות ורדפו ורצחו את מי שהעז להביע דעות שונות מאלו של הצמרת הנאצית והיטלר. דבר דומה התרחש בקרב משטרים אפלים אחרים. דבר זה הוביל בין היתר לרעיונות כמו לחשש של אנשים בדמוקרטיות מפני עליה של רעיונות שגויים ומסוכנים שיאיימו על הדמוקרטיה ועל החיים עצמם. אחת התשובות לכך היתה "דמוקרטיה מתגוננת" - הצרת הצעדים או פסילה גמורה של מפלגות נאציות או כאלו שדגלו בגזענות או באנטי-דמוקטריה. פתרון אחר היה בקידום סוגי תעמולה של אליטות מול הציבור הרחב (ראו  [[המאה של העצמי]] - פרק שני).

אל מול גישת "שוק הרעיונות" יש תאורים אחרים כיצד פועלת החלפת רעיונות בין בני אדם. לפי תאורויות אלה התחום לאו דווקא דומה לשוק, ואם הוא דומה לו, הוא לאו דווקא דומה ל[[שוק חופשי]]. מודלים אחרים משווים את הפצה של רעיונות ל[[אבולוציה ביולוגית]] ומכאן רעיון כמו [[ממטיקה]]. לפי תפיסות אלה רעיונות שגויים ומזיקים עשויים לשרוד ואף לדחוק הצידה רעיונות נכונים יותר. כמו כן [[תעמולה]] עשויה לדחוק הצידה רעיונות , ולהיות מופעלת לא רק על ידי מדינות אלא גם על ידי [[תאגידים בין לאומיים]] או על ידי מיליארדים המפעילים שיטות של [[שיווק]], [[יחסי ציבור]]], [[פרסום סמוי]], [[תביעות השתקה]], מגיבים בתשלום ועוד שיטות.  

אל מול גישת "שוק הרעיונות" יש תאורים אחרים כיצד פועלת החלפת רעיונות בין בני אדם. לפי תאורויות אלה התחום לאו דווקא דומה לשוק, ואם הוא דומה לו, הוא לאו דווקא דומה ל[[שוק חופשי]]. מודלים אחרים משווים את הפצה של רעיונות ל[[אבולוציה ביולוגית]] ומכאן רעיון כמו [[ממטיקה]]. לפי תפיסות אלה רעיונות שגויים ומזיקים עשויים לשרוד ואף לדחוק הצידה רעיונות נכונים יותר. כמו כן [[תעמולה]] עשויה לדחוק הצידה רעיונות , ולהיות מופעלת לא רק על ידי מדינות אלא גם על ידי [[תאגידים בין לאומיים]] או על ידי מיליארדים המפעילים שיטות של [[שיווק]], [[יחסי ציבור]]], [[פרסום סמוי]], [[תביעות השתקה]], מגיבים בתשלום ועוד שיטות.  

דוגמה אחת לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 , הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתגדנים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצריה של מעשנים חדשים.  

דוגמה אחת לערעור על רעיון שוק הרעיונות היא [[הכחשת נזקי העישון]] - חרף מידע מדעי שקיים החל בצורה מוצקה החל מאמצע שנות ה-50 , הצליחו [[חברות הטבק]] למנוע גישה של אמיתות לגבי הטבק לציבור הרחב. מבחינה עולמית העישון דווקא התרחב. במדינות המערב, חל צמצום בעישון, אבל רעיונות רבים הנוגעים לעישון - לדוגמה כיצד מתבצעת [[התמכרות לעישון]], [[מניפולציה בניקוטין]] או ניצול שיווק לנערים וילדים כדי לעודד התחלת עישון, לא הגיעו לציבור הרחב. אנשים מעשנים מתגדנים אפילו לרעיון לפיו [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וממשיכים לעשן ואף לתמוך במדיניות שפרושה המשך שיווק הטבק לילדים ונערים והמשך יצריה של מעשנים חדשים.