שינויים

גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]].  

גורם נוסף שתורם להשמנה הוא [[אורח חיים יושבני]] ושינויים ב[[פעילות גופנית בישראל]] - עליה בפעילות בשעות הפנאי אבל ירידה בכמות [[אורח חיים פעיל]] עקב ירידה בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו[[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל]] ו[[נתונים על תחבורה בישראל|עליה בשימוש]] ב[[מכוניות]] - גם בנושא זה יש השפעות מערכתיות עקב עליה ברמות ההכנסה, ו[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]] התורמים ל[[תלות במכונית]].  

היחס להשמנה בישראל נובע בעיקר מאידאולוגיות והשקפות עולם נפוצות. רוב השמאל בישראל הוא שמאל [[ליברליזם|ליברלי]], וכך גם חלק מאנשי הימין. הליברליזם מסתכל על ההשמנה אך ורק כבחירה של הפרט - מה הוא יקנה ב[[שוק החופשי]] ומתעלם מהשפעות מערכתיות כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[לובי פוליטי]], [[כלכלה התנהגותית]], ותופעות דמויות [[התמכרות]]. [[שמרנות|המחנה השמרני]] בישראל רואה בהשמנה גם בעיה של הפרט ולכל היותר בעיה של חינוך הניתן בבית ההורים, וגם מתעלם מכך שבמקביל יש תהליכים קהילתיים, חברתיים וארציים - לדוגמה החלשות של קהילות עקב [[גלובליזציה]] ומעברי עבודות ודירות תכופים יותר, או התחזקות של [[שיווק מזון לילדים]] הפונה עליהם במטרה לעקוף הגנה של הורים. ההשמנה בישראל קיימת ומתגברת גם בקרב חברות שמרניות השמות תשומת לב רבה יותר לערכי משפחה - כולל משפחות מוסלמיות, נוצריות, יהודים דתיים ויהודים חרדים. ההתמקדות בבחירות של הפרט מסתירה את גורמים מערכתיים שמקלים על פרטים לבחור בבחירות [[מזון מעובד]] ומקשות על צריכת מזון לא מעובד. לדוגמה ילדים שניזונים מתזונה שמנה הם בעלי כמות גבוה יותר של תאי שומן. תאי השומן מתרבים אבל אינם נהרסים.  לכן ילדים שמנים יותר יתקשו לרדת במשקל במהלך חייהם.  דוגמה נוספת היא חשד ל[[התמכרות לסוכר]] והיבט נוסף הוא [[מזון מעובד]] שאולי גורר תופעות כמו התמכרות, במיוחד בשילובים של מזונות מעובדים שונים. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב אנשי תזונה ו[[כלכלה התנהגותית]] לשיטות של [[כלכלת השמנה]]. דוגמה נוספת היא לחץ קבוצתי שקיים בקרב ילדי כיתות להביא כמות גדולה יותר של חטיפים לטיולים ומסיבות. בשנים האחרונות גדלה המודעות בעולם ל[[פוליטיקה של המזון]], לקידום של [[מזון מעובד]] על ידי [[חברות מזון]] ולהיבטים מערכתיים. לדוגמה הספר [[עיצוב להרזייה]] מעריך כי מדי יום בני אדם מבצעים כ-250 בחירות מזון, מתוכן כ-200 הן בחירות לא מודעות.

היחס להשמנה בישראל נובע בעיקר מאידאולוגיות והשקפות עולם נפוצות. רוב השמאל בישראל הוא שמאל [[ליברליזם|ליברלי]], וכך גם חלק מאנשי הימין. הליברליזם מסתכל על ההשמנה אך ורק כבחירה של הפרט - מה הוא יקנה ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ומתעלם מהשפעות מערכתיות כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[לובי פוליטי]], [[כלכלה התנהגותית]], ותופעות דמויות [[התמכרות]]. [[שמרנות|המחנה השמרני]] בישראל רואה בהשמנה גם בעיה של הפרט ולכל היותר בעיה של חינוך הניתן בבית ההורים, וגם מתעלם מכך שבמקביל יש תהליכים קהילתיים, חברתיים וארציים - לדוגמה החלשות של קהילות עקב [[גלובליזציה]] ומעברי עבודות ודירות תכופים יותר, או התחזקות של [[שיווק מזון לילדים]] הפונה עליהם במטרה לעקוף הגנה של הורים. ההשמנה בישראל קיימת ומתגברת גם בקרב חברות שמרניות השמות תשומת לב רבה יותר לערכי משפחה - כולל משפחות מוסלמיות, נוצריות, יהודים דתיים ויהודים חרדים. ההתמקדות בבחירות של הפרט מסתירה את גורמים מערכתיים שמקלים על פרטים לבחור בבחירות [[מזון מעובד]] ומקשות על צריכת מזון לא מעובד. לדוגמה ילדים שניזונים מתזונה שמנה הם בעלי כמות גבוה יותר של תאי שומן. תאי השומן מתרבים אבל אינם נהרסים.  לכן ילדים שמנים יותר יתקשו לרדת במשקל במהלך חייהם.  דוגמה נוספת היא חשד ל[[התמכרות לסוכר]] והיבט נוסף הוא [[מזון מעובד]] שאולי גורר תופעות כמו התמכרות, במיוחד בשילובים של מזונות מעובדים שונים. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב אנשי תזונה ו[[כלכלה התנהגותית]] לשיטות של [[כלכלת השמנה]]. דוגמה נוספת היא לחץ קבוצתי שקיים בקרב ילדי כיתות להביא כמות גדולה יותר של חטיפים לטיולים ומסיבות. בשנים האחרונות גדלה המודעות בעולם ל[[פוליטיקה של המזון]], לקידום של [[מזון מעובד]] על ידי [[חברות מזון]] ולהיבטים מערכתיים. לדוגמה הספר [[עיצוב להרזייה]] מעריך כי מדי יום בני אדם מבצעים כ-250 בחירות מזון, מתוכן כ-200 הן בחירות לא מודעות.

==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==

==השפעות בריאותיות של השמנה בישראל==