47,332
עריכות
שינויים
←השפעות בריאותיות של מזון מעובד
בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיעה על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]].{{הערה|שם=יוקד}}
בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיעה על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]].{{הערה|שם=יוקד}}
===השפעות על עצמות ועל התפתחות===
מחקרים מסורתיים של תזונה נטו להתמקד ברכיב מזון אחד כמו [[סוכר]], [[מלח]] וכו'. עם זאת אנשים לא צורכים מזון בצורה כזו אלא אוכלים ארוחות שלמות כאשר רכיבים שונים באותה ארוחה משפיעים על הגוף בצורה [[הוליזם|הוליסטית]] - מרכיב A יכול לגורם לגוף לעבד את רכיב B בצורה שונה לעומת צריכת רכיב B לבדו. מחקר של פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן ועמיתותיה, בחן מה ההשפעה של צריכת צ'יפס, [[קולה]] והמבורגר שניתנו לחולדות, על גדילה ועל התפתחות העצמות. הבחירה היתה במזון פופלארי בקרב ילדים, שהוא לכאורה מזין שכן יש בו חלבונים, שומנים ופחמימות והוא אינו בגדר חטיף. החולדות שאכלו מזון מעובד היו בעלות עיכוב בגדילה והעצמות שלהן לא התארכו. צפיפות העצם שלהן היתה גרועה והיו בה מאפיינים של עצם זקנה כמו עצמות עם חורים, עצמות שבירות ודקות יותר. במבחן מאמץ היה פער של 50% בביצועים לעומת עצם רגילה. לוחיות הגדילה בעצמות, שהוא החלק הסחוסי בעצם שתורם לגדילה שלה בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, היו בעלי ממצאים פתולוגיים. במקום היה פלאק נרחב (הצטברות לא תקינה של תאים ורקמה). התאים במקום לא עברו התמיינות נורמלית, ואיבדו את היכולת לצמוח לגדול לפי ציר האורך של העצם. החוקרות ביצעו מחקרים נוספים שאימתו את הניסוי הבסיסי. בין היתר הן סיפקו תזונה מגוונת יותר, כך שהחולדות קיבלו מזון אולטרה-מעובד במינון של 70% (מימון דומה לזה של צריכת ילד אמריקאי ממוצע) שבה הופיעו אותם הנזקים אך בצורה מופחתת. מחקר נוסף ניסה לבודד את החלקים - לספק רק קולה, רק צ'יפס או רק המבורגר, או רק לספק מזון עתיר שומנים או עתיר סוכרים. במחקרים אלה נמצא כי יש נזק לעצמות אבל הוא פחות דרמטי לעומת צריכת המוצרים המעובדים השונים ביחד. לפי פרופ' מונסונגו-אורנן השילוב בין המרכיבים השונים גורר נזק מוגבר.
==ראו גם==
==ראו גם==