אקו-ויקי

שינויים

מזון מעובד (הצגת מקור)

גרסה מ־07:35, 9 ביוני 2021

נוספו 894 בתים ,  07:35, 9 ביוני 2021
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטרינג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}} קיימות שיטות סיווג נוספות של רמות עיבוד המזון. עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}} בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}
+
'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטרינג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}}. במהלך העשורים האחרונים יש עליה משמעותית בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות שעות עבודה ארוכות יותר של הורים, נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] ובדגש על [[שיווק מזון לילדים]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}}
 +
 
 +
צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים, גורמת גם להפחתת הצריכה של מזונות טריים יותר, שני הדברים יחד גוררים נזק בריאותי ומחקרים מראים קשר בין צריכת מזון מעובד לתחלואה מוגברת, [[השמנה]], [[סרטן]], הזדקנות מואצת וסיכונים בריאותיים נוספים.{{הערה|שם=h1}}
 +
 
    
==סיווג של מזון מעובד לפי רמת העיבוד==
 
==סיווג של מזון מעובד לפי רמת העיבוד==
שורה 10: שורה 13:     
ניתן לסווג את תהליכי העיבוד ל-3 שלבים - השלב הראשוני כמו קציר חיטה או חיתוך וניקוי חסה. השלב השני הוא עיבוד שניוני כמו אפיה. השלב השלישי גורר הוספה של רכיבים והופך את המזון לאולטרה מעובד - הוספת חומרי שימור, משפרי טעם צבע וריח, הוספה של שומן, מלח וסוכר ותהליכים תעשייתיים נוספים.{{הערה|שם=מור}}
 
ניתן לסווג את תהליכי העיבוד ל-3 שלבים - השלב הראשוני כמו קציר חיטה או חיתוך וניקוי חסה. השלב השני הוא עיבוד שניוני כמו אפיה. השלב השלישי גורר הוספה של רכיבים והופך את המזון לאולטרה מעובד - הוספת חומרי שימור, משפרי טעם צבע וריח, הוספה של שומן, מלח וסוכר ותהליכים תעשייתיים נוספים.{{הערה|שם=מור}}
−
  −
==השפעות על המוח==
  −
בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדוגמה השפעות על תוקפנות או על [[דיכאון]]. הפסיכולוגית דנה סמול מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח, כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ו/או ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. {{הערה|שם=יוקד}}
  −
  −
ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחושת המתיקות לבין רמת האנרגיה במשקה, המערכת המטבולית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. {{הערה|שם=יוקד}}
  −
  −
מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטענה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרווארד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר ל[[דיכאון]] בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות ב[[דיכאון]].{{הערה|שם=יוקד}}
  −
  −
בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיעה על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]].{{הערה|שם=יוקד}}
      
==תוספי מזון==
 
==תוספי מזון==
שורה 33: שורה 27:  
עם השנים יש עליה מתמדת בצריכה של מזון מעובד. הדבר גורר במקביל גם ירידה במזון הפחות מעובד -כמו ירידה בצריכה של פירות וירקות.
 
עם השנים יש עליה מתמדת בצריכה של מזון מעובד. הדבר גורר במקביל גם ירידה במזון הפחות מעובד -כמו ירידה בצריכה של פירות וירקות.
   −
לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מ[[סוכר]] וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30–40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}
+
דוגמה אחת להגברת הצריכה של מזון מעובד היא קניית יותר [[מזון מהיר]] לסוגיו מרשתות של "מזון מהיר" כמו פיצה, המבורגר, נקניקיות, וכן עליה בצריכת מוצרי בצק ושל "ארוחות מוכנות" מסוגים שונים.
 +
 
 +
לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מ[[סוכר]] וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19%. האמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30–40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}
    
לפי מחקר משרד הבריאות משנת 2016, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו [[משקה ממותק|משקה קל]] לפחות פעם ביום. הממוצע של בני נוער בגיל דומה במדינות מערביות הוא 26%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  
 
לפי מחקר משרד הבריאות משנת 2016, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו [[משקה ממותק|משקה קל]] לפחות פעם ביום. הממוצע של בני נוער בגיל דומה במדינות מערביות הוא 26%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}  
שורה 40: שורה 36:     
לפי מאמר של [[שיווק|יועץ התנהגות צרכנים]] שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב [[פרסום]], חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. {{הערה|[https://www.articles.co.il/article/178579/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+2016+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות], חזי גור מזרחי, 04.01.2017}}
 
לפי מאמר של [[שיווק|יועץ התנהגות צרכנים]] שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב [[פרסום]], חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. {{הערה|[https://www.articles.co.il/article/178579/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+2016+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות], חזי גור מזרחי, 04.01.2017}}
 +
 +
 +
==השפעות בריאותיות של מזון מעובד==
 +
בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}
 +
 +
===השפעות על המוח===
 +
בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדוגמה השפעות על תוקפנות או על [[דיכאון]]. הפסיכולוגית דנה סמול מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח, כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ו/או ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. {{הערה|שם=יוקד}}
 +
 +
ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחושת המתיקות לבין רמת האנרגיה במשקה, המערכת המטבולית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. {{הערה|שם=יוקד}}
 +
 +
מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטענה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרווארד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר ל[[דיכאון]] בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות ב[[דיכאון]].{{הערה|שם=יוקד}}
 +
 +
בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיעה על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]].{{הערה|שם=יוקד}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/124712"