שינויים

לפי הפילוסוף Nick Bostrom הסיכוי להכחדה אנושית בעתיד כתוצאה מסיבות טבעיות בלבד נחשב נמוך מאוד [http://www.existential-risk.org/concept.html] לעומת זאת יש מספר תרחישים אפשריים שעלולים לגרום להכחדה אנושית: מלחמה גרעינית עולמית, לוחמה ביולוגית, [[פיצוץ אוכלוסין]], [[קריסה אקולוגית]], [[שינויי אקלים]], [[חקלאות בת קיימא|בעיות בחקלאות ובמזון]] חלק מהחששות נוגעים לשילוב של מנגנונים שונים - כמו שינויי אקלים שמחריפים בעיות של פליטים [[פליטי סביבה]] ואלו בתורם גורמים להחרפת סכסוכים בין מדינות או להחרפת [[משבר מזון עולמי]]; בנוסף לכך טכנולוגיות חדשות עלולות לגרור סיכונים חדשים כמו [[אינטליגנציה מלאכותית]] מתקדמת, [[ביו-טכנולוגיה]] או ננו-רובוטים בעלי יכולת שכפול-עצמי. הסיכויים להכחדה אנושית במאה ה-21 היא נושא לדיון באקדמיה וכן חשש שמועלה על ידי פעילי [[סביבה]] ו[[קיימות]].

לפי הפילוסוף Nick Bostrom הסיכוי להכחדה אנושית בעתיד כתוצאה מסיבות טבעיות בלבד נחשב נמוך מאוד [http://www.existential-risk.org/concept.html] לעומת זאת יש מספר תרחישים אפשריים שעלולים לגרום להכחדה אנושית: מלחמה גרעינית עולמית, לוחמה ביולוגית, [[פיצוץ אוכלוסין]], [[קריסה אקולוגית]], [[שינויי אקלים]], [[חקלאות בת קיימא|בעיות בחקלאות ובמזון]] חלק מהחששות נוגעים לשילוב של מנגנונים שונים - כמו שינויי אקלים שמחריפים בעיות של פליטים [[פליטי סביבה]] ואלו בתורם גורמים להחרפת סכסוכים בין מדינות או להחרפת [[משבר מזון עולמי]]; בנוסף לכך טכנולוגיות חדשות עלולות לגרור סיכונים חדשים כמו [[אינטליגנציה מלאכותית]] מתקדמת, [[ביו-טכנולוגיה]] או ננו-רובוטים בעלי יכולת שכפול-עצמי. הסיכויים להכחדה אנושית במאה ה-21 היא נושא לדיון באקדמיה וכן חשש שמועלה על ידי פעילי [[סביבה]] ו[[קיימות]].

קיים הבדל בין הכחדה אנושית לבין הכחדה של כל החיים על על בני כדור הארץ, וכן בין תרחיש זה לבין הרס הציביליזציה האנושית (לדוגמה קטסטרופה עולמית שמשאירה בחיים רק קבוצה קטנה של אנשים).

קיים הבדל בין הכחדה אנושית לבין הכחדה של כל החיים על בני כדור הארץ, וכן בין תרחיש זה לבין הרס הציביליזציה האנושית (לדוגמה קטסטרופה עולמית שמשאירה בחיים רק קבוצה קטנה של אנשים).

[[קיימות]] הוא הזרם המחשבתי והפוליטי המרכזי שמנסה למנוע הכחדה אנושית. ארגוני קיימות שמים דגש על [[תכנון ארוך טווח]] ועל ניסיונות להפחית [[השפעות סביבתיות]] כמו [[זיהום]] ולשפר הגנה על [[מערכות אקולוגיות]]. ארגון סביבתי בולט שפעל בנושא הוא [[גרינפיס]] שהחל את פעילותו נגד ניסויים של נשק גרעיני בים. פעילי סביבה ו[[כלכלה בת קיימא]] מתארים את הפלנטה שלנו כדבר שהולך ומתקרב לכיוון של [[ספינת החלל כדור הארץ]] - מערכת אקולוגית אחת ([[ביוספרה]]) שפעילותה מושפעת באופן הולך וגדל מהפעילות האנושית ושהמלאים והמערכות שלה שמאפשרים התמודדות עם בעיות ואת המשך התפקוד של המערכות האנושיות הולכות ונשחקות - לדוגמה הספקה של [[שירותי המערכת האקולוגית]] של [[יערות]] על [[חקלאות|שטחי חקלאות]] הכוללים ייצוב קרקעות והסעת ענני גשם. צעד נוסף בהקשר זה, בטווח זמן ארוך יותר הוא [[התיישבות בחלל]]. עם כי נוכח המגבלות האקולוגיות והחברתיות הרבות של התיישבות כזו (ראו [[ביוספרה 2]]) קשה לדמיין התיישבות כזו ללא שהיא מיישמת בעצמה [[כלכלה בת קיימא]]. מאבקים כמו [[Extinction Rebellion]] פועלים על רקע חשש להכחדה אנושית.

[[קיימות]] הוא הזרם המחשבתי והפוליטי המרכזי שמנסה למנוע הכחדה אנושית. ארגוני קיימות שמים דגש על [[תכנון ארוך טווח]] ועל ניסיונות להפחית [[השפעות סביבתיות]] כמו [[זיהום]] ולשפר הגנה על [[מערכות אקולוגיות]]. ארגון סביבתי בולט שפעל בנושא הוא [[גרינפיס]] שהחל את פעילותו נגד ניסויים של נשק גרעיני בים. פעילי סביבה ו[[כלכלה בת קיימא]] מתארים את הפלנטה שלנו כדבר שהולך ומתקרב לכיוון של [[ספינת החלל כדור הארץ]] - מערכת אקולוגית אחת ([[ביוספרה]]) שפעילותה מושפעת באופן הולך וגדל מהפעילות האנושית ושהמלאים והמערכות שלה שמאפשרים התמודדות עם בעיות ואת המשך התפקוד של המערכות האנושיות הולכות ונשחקות - לדוגמה הספקה של [[שירותי המערכת האקולוגית]] של [[יערות]] על [[חקלאות|שטחי חקלאות]] הכוללים ייצוב קרקעות והסעת ענני גשם. צעד נוסף בהקשר זה, בטווח זמן ארוך יותר הוא [[התיישבות בחלל]]. עם כי נוכח המגבלות האקולוגיות והחברתיות הרבות של התיישבות כזו (ראו [[ביוספרה 2]]) קשה לדמיין התיישבות כזו ללא שהיא מיישמת בעצמה [[כלכלה בת קיימא]]. מאבקים כמו [[Extinction Rebellion]] פועלים על רקע חשש להכחדה אנושית.