שינויים

'''תאוריית U''' (באנגלית : '''Theory U''') היא מתודה לשינוי ארגוני ושינוי אישי, וכן שמו של ספר בשם זה מאת [[אוטו שארמר]]. התאוריה נועדה לסייע למנהיגים פוליטיים, שליחי ציבור, יזמים, מנהלים ופעילים חברתיים לצאת מתבניות לא-בונות של התנהגות והקשבה שמונעות מהם לפתח [[אמפתיה]] והקשבה לאנשים אחרים (לקוחות, בוחרים, עובדים, עמיתים, פעילים אחרים) דבר שעלול לגרום ל"נעילה" בדפוסי קבלת החלטות לא יעילים.  

'''תאוריית U''' (באנגלית : '''Theory U''') היא מתודה לשינוי ארגוני ושינוי אישי, וכן שמו של ספר בשם זה מאת [[אוטו שארמר]]. התאוריה נועדה לסייע למנהיגים פוליטיים, שליחי ציבור, יזמים, מנהלים ופעילים חברתיים לצאת מתבניות לא-בונות של התנהגות והקשבה שמונעות מהם לפתח [[אמפתיה]] והקשבה לאנשים אחרים (לקוחות, בוחרים, עובדים, עמיתים, פעילים אחרים) דבר שעלול לגרום ל"נעילה" בדפוסי קבלת החלטות לא יעילים.

==מקורות התאוריה==

==מקורות התאוריה==

מקורות התאוריה פותחו (בשם "תהליך ה-U") על ידי פרידריך גלאסי (Friedrich (Fritz) Glasl) ודירק למסון בשנת 1968. ומאז הוצגה ושימשה לפיתוח ארגוני וחברתי וליישוב סכסוכים. בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת Witten/Herdecke שארמר למד מתודה זו מגלאסי. בשנות התשעים עבר לבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT בבוסטון, ארצות הברית. בשנות ה-2000 שארמר הרחיב את "תהליך ה-U" וכלל בו תיאוריות שלו של "פרזנסינג" ("presensing"), ו"קפיטליזם 3.0". שארמר פיתח היבטים אלו יחד עם פיטר סנגיי, ג'וזף ג'רווסקי ובטי סו פלאוורס. הוא הרחיב את התהליך לתאוריה של לימוד וניהול .

מקורות התאוריה פותחו (בשם "תהליך ה-U") על ידי פרידריך גלאסי (Friedrich (Fritz) Glasl) ודירק למסון בשנת 1968. ומאז הוצגה ושימשה לפיתוח ארגוני וחברתי וליישוב סכסוכים. בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת Witten/Herdecke שארמר למד מתודה זו מגלאסי. בשנות התשעים עבר לבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT בבוסטון, ארצות הברית. בשנות ה-2000 שארמר הרחיב את "תהליך ה-U" וכלל בו תאוריות שלו של "פרזנסינג" ("Presensing"), ו"קפיטליזם 3.0". שארמר פיתח היבטים אלו יחד עם פיטר סנגיי, ג'וזף ג'רווסקי ובטי סו פלאוורס. הוא הרחיב את התהליך לתאוריה של לימוד וניהול.

===קורס U.Lab===

===קורס U.Lab===

בשנת 2015 פיתח שארמר את הקורס שלימד ב-MIT, והפך אותו ל-MOOC - קורס מקוון וחינמי הזמין לכולם על גבי פלטפורמת הקורסים של edX. הקורס אורך כשלושה חודשים, ומתמקד פחות בצדדים התיאורטיים של תאוריהU, ושם דגש על כלים מעשיים לתמיכה ביזמים חברתיים היוצאים לחולל שינוי משמעותי. אחת המטרות הנוספות של הקורס הייתה לעשות ניסוי חברתי באופן הפעולה של "האוניברסיטה של העתיד", השוברת את האופן הלימוד המסורתי של ישיבה בכיתות והקשבה פאסיבית למרצה, ומחליפה אותו בלמידה חווייתית תוך כדי עשייה והתנסות. הקורס מתקיים כל שנה החל מחודש ספטמבר, ובארבע השנים הראשונות למדו בו מעל 120,000 איש ברחבי העולם.

בשנת 2015 פיתח שארמר את הקורס שלימד ב-MIT, והפך אותו ל-MOOC - קורס מקוון וחינמי הזמין לכולם על גבי פלטפורמת הקורסים של edX. הקורס אורך כשלושה חודשים, ומתמקד פחות בצדדים התאורטיים של תאוריית U, ושם דגש על כלים מעשיים לתמיכה ביזמים חברתיים היוצאים לחולל שינוי משמעותי. אחת המטרות הנוספות של הקורס הייתה לעשות ניסוי חברתי באופן הפעולה של "האוניברסיטה של העתיד", השוברת את האופן הלימוד המסורתי של ישיבה בכיתות והקשבה פאסיבית למרצה, ומחליפה אותו בלמידה חווייתית תוך כדי עשייה והתנסות. הקורס מתקיים כל שנה החל מחודש ספטמבר, ובארבע השנים הראשונות למדו בו מעל 120,000 איש ברחבי העולם.

==ההקשר הגלובלי==

==ההקשר הגלובלי==

תיאוריה U בודקת את הבעיות הגלובליות בעולם, חוקרת את התנאים הגורמים להן, ומציעה דרכי חשיבה והתנהגות שמטרתן להתמודד עם בעיות אלה.  

תאוריה U בודקת את הבעיות הגלובליות בעולם, חוקרת את התנאים הגורמים להן, ומציעה דרכי חשיבה והתנהגות שמטרתן להתמודד עם בעיות אלה.

===מודל הקרחון===

===מודל הקרחון===

בדומה לקרחון, שרק עשירית ממנו צפה על פני הים והיא גלויה לעין, גם הבעיות הגלובליות בעולמנו הן רק קצה הקרחון. שארמר ממפה את הבעיות הגלובליות לשלושה פערים:  

בדומה לקרחון, שרק עשירית ממנו צפה על פני הים והיא גלויה לעין, גם הבעיות הגלובליות בעולמנו הן רק קצה הקרחון. שארמר ממפה את הבעיות הגלובליות לשלושה פערים:

 

* '''הפער האקולוגי''', או הנתק בין האדם למקום (לטבע), מתבטא במשבר האקולוגי בו אנו נמצאים.

* '''הפער האקולוגי''', או הנתק בין האדם למקום (לטבע), מתבטא במשבר האקולוגי בו אנו נמצאים.

* '''הפער החברתי/כלכלי''', או הנתק בין האדם לחברו, מתבטא באי השוויון הגובר והולך בעולם.

* '''הפער החברתי/כלכלי''', או הנתק בין האדם לחברו, מתבטא באי השוויון הגובר והולך בעולם.

* '''הפער הרוחני''', או הנתק בין האדם לעצמו, מתבטא בתרבות הצריכה המוגזמת, ברדיפה אחרי העושר במקום האושר, ובמנהיגות הפופוליסטית, המנצלת שיסוי פילוג ושנאה במקום איחוד ושיתוף פעולה.

* '''הפער הרוחני''', או הנתק בין האדם לעצמו, מתבטא בתרבות הצריכה המוגזמת, ברדיפה אחרי העושר במקום האושר, ובמנהיגות הפופוליסטית, המנצלת שיסוי פילוג ושנאה במקום איחוד ושיתוף פעולה.

===שמונה נקודות הדיקור===

===שמונה נקודות הדיקור===

[[קובץ:Theory_U.png|500px|thumb|left|מודל ה-U]]

[[קובץ:Theory_U.png|500px|ממוזער|left|מודל ה-U.]]

שלושת הפערים הללו באים לידי ביטוי בשמונה בעיות גלובליות:

שלושת הפערים הללו באים לידי ביטוי בשמונה בעיות גלובליות:

* הבועה האקולוגית היא הבעיה הנוצרת כאשר המין האנושי משתמש במשאבים הטבעיים של כדור הארץ בקצב העולה ב-50% על יכולתה של המערכת האקולוגית לספק משאבים אלה. במונחים מדעיים הדבר נקרא [[טביעת רגל אקולוגית]]. התוצאה היא התדלדלות משאבים טבעיים, זיהום הנוצר כאשר המערכת האקולוגית אינה מסוגלת להתמודד עם כמויות הפסולת והגזים הנפלטים לסביבה, וכן [[משבר האקלים]].

* הבועה האקולוגית היא הבעיה הנוצרת כאשר המין האנושי משתמש במשאבים הטבעיים של כדור הארץ בקצב העולה ב-50% על יכולתה של המערכת האקולוגית לספק משאבים אלה. במונחים מדעיים הדבר נקרא [[טביעת רגל אקולוגית]]. התוצאה היא התדלדלות משאבים טבעיים, זיהום הנוצר כאשר המערכת האקולוגית אינה מסוגלת להתמודד עם כמויות הפסולת והגזים הנפלטים לסביבה, וכן [[משבר האקלים]].

* בועת הבעלות היא חוסר השוויון ברכוש, המגיע לכך שחצי מכלל הרכוש בעולם שייך לאחוזון העליון של האוכלוסייה.

* בועת הבעלות היא חוסר השוויון ברכוש, המגיע לכך שחצי מכלל הרכוש בעולם שייך לאחוזון העליון של האוכלוסייה.

===הרבדים הסמויים מן העין===

===הרבדים הסמויים מן העין===

לפי תאוריהU, בעיות אלה אינן עומדות בפני עצמן, אלא הן קצה הקרחון בלבד, תוצאה של גורמים משותפים הנמצאים מתחת לפני המים. גורמים אלה הם קודם כל המבנים החברתיים והכלכליים השולטים בעולם, שהם בעצמם תוצאה של המסגרות המחשבתיות הנפוצות בעולם כיום. שארמר מספק סקירה היסטורית של התפתחות המסגרות המחשבתיות הנפוצות, ומתווה את המשך ההתפתחות אל השלב הבא בהתפתחות זו.

לפי תאוריית U, בעיות אלה אינן עומדות בפני עצמן, אלא הן קצה הקרחון בלבד, תוצאה של גורמים משותפים הנמצאים מתחת לפני המים. גורמים אלה הם קודם כל המבנים החברתיים והכלכליים השולטים בעולם, שהם בעצמם תוצאה של המסגרות המחשבתיות הנפוצות בעולם כיום. שארמר מספק סקירה היסטורית של התפתחות המסגרות המחשבתיות הנפוצות, ומתווה את המשך ההתפתחות אל השלב הבא בהתפתחות זו.

לפי שארמר, פתרון של הבעיות המוזכרות למעלה, אינו אפשרי תוך שימוש במסגרות המחשבתיות הנפוצות כיום, שהן אלה שיצרו את הבעיות הללו מלכתחילה. פתרון כזה אפשרי רק על ידי הגעה לשלב הבא בהתפתחות, המחייבת שינוי תודעתי. שינוי כזה כולל היבטים רוחניים, כמו גם היבטים מעשיים, וקורס ה-U.Lab מתמקד בהקניית כלים אלה ליזמים חברתיים.

לפי שארמר, פתרון של הבעיות המוזכרות למעלה, אינו אפשרי תוך שימוש במסגרות המחשבתיות הנפוצות כיום, שהן אלה שיצרו את הבעיות הללו מלכתחילה. פתרון כזה אפשרי רק על ידי הגעה לשלב הבא בהתפתחות, המחייבת שינוי תודעתי. שינוי כזה כולל היבטים רוחניים, כמו גם היבטים מעשיים, וקורס ה-U.Lab מתמקד בהקניית כלים אלה ליזמים חברתיים.

==מודל ה-U==

==מודל ה-U==

מודל ה-U מתואר בדיאגרמה משמאל. נקודת המוצא היא בצד השמאלי העליון, בה אנו רואים את המציאות דרך הדפוסים הרגילים שלנו, ללא יכולת לשים לב למידע חדש הסותר את הנחות היסוד שלנו. המסע במורד ה-U מתחיל בפתיחת הראש על ידי הקשבה עמוקה כדי לראות את המציאות בעיניים רעננות, ללא הזדהות עם קול השיפוטיות שבתוכינו. השלב הבא הוא פתיחת הלב על ידי חישה של השדה החברתי ללא הזדהות עם קול הציניות שבתוכינו, ושחרור דיעות קדומות המפריעות להבנה אמיתית של המצב. תחתית ה-U נקראת Presencing שזה מצב של חיבור בין הוויה (Presence) וחישה (Sensing), או בעברית הנכחה, מצב המתאפיין בדרך כלל על ידי שקט וקבלת היכולת לראות את המצב מנקודת מבט חדשה. המשך המסע במעלה ה-U הוא הבאה של התובנה החדשה למציאות על ידי גיבוש של חזון וכוונה, יצירת אבטיפוס הבודק את ההתאמה של חזון זה למצב בשטח, תוך הקשבה מתמדת למשוב, ושימוש במשוב לשיפור ודיוק האבטיפוס. גם כאשר מגיעים ליישום מלא של החזון על ידי מיזם שעובד, ממשיכים להקשיב למשוב מהשטח כדי לשפר ולהתאים את המיזם למציאות המשתנה ללא הרף.

מודל ה-U מתואר בדיאגרמה משמאל. נקודת המוצא היא בצד השמאלי העליון, בה אנו רואים את המציאות דרך הדפוסים הרגילים שלנו, ללא יכולת לשים לב למידע חדש הסותר את הנחות היסוד שלנו. המסע במורד ה-U מתחיל בפתיחת הראש על ידי הקשבה עמוקה כדי לראות את המציאות בעיניים רעננות, ללא הזדהות עם קול השיפוטיות שבתוכינו. השלב הבא הוא פתיחת הלב על ידי חישה של השדה החברתי ללא הזדהות עם קול הציניות שבתוכינו, ושחרור דיעות קדומות המפריעות להבנה אמיתית של המצב. תחתית ה-U נקראת Presencing שזה מצב של חיבור בין הוויה (Presence) וחישה (Sensing), או בעברית הנכחה, מצב המתאפיין בדרך כלל על ידי שקט וקבלת היכולת לראות את המצב מנקודת מבט חדשה. המשך המסע במעלה ה-U הוא הבאה של התובנה החדשה למציאות על ידי גיבוש של חזון וכוונה, יצירת אבטיפוס הבודק את ההתאמה של חזון זה למצב בשטח, תוך הקשבה מתמדת למשוב, ושימוש במשוב לשיפור ודיוק האבטיפוס. גם כאשר מגיעים ליישום מלא של החזון על ידי מיזם שעובד, ממשיכים להקשיב למשוב מהשטח כדי לשפר ולהתאים את המיזם למציאות המשתנה ללא הרף.

==רמות הקשבה שונות==

==רמות הקשבה שונות==

שארמר טוען כי מכל יכולות המנהיגות, ממעיטים להעריך את ההקשבה. לתפיסתו רבים מהכשלים המנהיגותיים של ימינו נובעים מחוסר הקשבה לעצמנו ולאחרים וחוסר חיבור למה שקורה במציאות כרגע. שארמר הגיע למסקנה כי קיימות 4 רמות הקשבה שונות. ככל שרמת ההקשבה עמוקה יותר כך ניתן להפיק ממנה תועלת גדולה יותר.  

שארמר טוען כי מכל יכולות המנהיגות, ממעיטים להעריך את ההקשבה. לתפיסתו רבים מהכשלים המנהיגותיים של ימינו נובעים מחוסר הקשבה לעצמנו ולאחרים וחוסר חיבור למה שקורה במציאות כרגע. שארמר הגיע למסקנה כי קיימות 4 רמות הקשבה שונות. ככל שרמת ההקשבה עמוקה יותר כך ניתן להפיק ממנה תועלת גדולה יותר.

'''רמת הקשבה ראשונה נקראת "הורדה"''' (Downloading), – בדומה להורדת קבצים משרת מרוחק למחשב. הקשבה זו מוגבלת להרגלים שלנו ולמושגים שלנו. אנו מאשרים מחדש את מה שכבר ידוע לנו. הדבר דומה לכך שאנשים חרדים קוראים עיתון "יתד נאמן" שמאלנים קוראים "הארץ" וימנים "ישראל היום" - כל הידע במקומות אלה מותאם למה שנוח לנו להכיר ולהבין. דבר זה מהווה אישרור נוסף של הנחות היסוד שלנו ועלול לגרום לפסילה של מידע חדש או של נקודות מבט אחרות - בדומה ל"נעילה בקונספציה" שהתקיימה בישראל לפני מלחמת יום כיפור.  

'''רמת הקשבה ראשונה נקראת "הורדה"''' (Downloading), – בדומה להורדת קבצים משרת מרוחק למחשב. הקשבה זו מוגבלת להרגלים שלנו ולמושגים שלנו. אנו מאשרים מחדש את מה שכבר ידוע לנו. הדבר דומה לכך שאנשים חרדים קוראים עיתון "יתד נאמן" שמאלנים קוראים "הארץ" וימנים "ישראל היום" - כל הידע במקומות אלה מותאם למה שנוח לנו להכיר ולהבין. דבר זה מהווה אישרור נוסף של הנחות היסוד שלנו ועלול לגרום לפסילה של מידע חדש או של נקודות מבט אחרות - בדומה ל"נעילה בקונספציה" שהתקיימה בישראל לפני מלחמת יום כיפור.

'''רמת הקשבה השנייה נקראת "הקשבה עובדתית"''' (Factual listening) או "הקשבה מבחוץ". בהקשבה מסוג זה אנו מבחינים בכך שישנו מידע חדש, שאינו בהכרח מתאים למה שאנו מצפים. היכולת שלנו להבחין בכך תלויה ב"תודעה פתוחה" או "ראש פתוח" (Open mind) – לראות בעיניים רעננות מידע ונתונים שלא הכרנו, ולא לפסול אותם. הדוגמה לסוג כזה של הקשבה היא חוקרים ומדענים שמחפשים נתונים ומידע שעלולים לסתור את התאוריה שהם פיתחו - וכך לפסול אותה, לשכלל אותה או לנסח אותה בצורה אחרת. הקושי הוא לא להתאהב בתאוריה שלך או בתאוריה מקובלת.  

'''רמת הקשבה השנייה נקראת "הקשבה עובדתית"''' (Factual listening) או "הקשבה מבחוץ". בהקשבה מסוג זה אנו מבחינים בכך שישנו מידע חדש, שאינו בהכרח מתאים למה שאנו מצפים. היכולת שלנו להבחין בכך תלויה ב"תודעה פתוחה" או "ראש פתוח" (Open mind) – לראות בעיניים רעננות מידע ונתונים שלא הכרנו, ולא לפסול אותם. הדוגמה לסוג כזה של הקשבה היא חוקרים ומדענים שמחפשים נתונים ומידע שעלולים לסתור את התאוריה שהם פיתחו - וכך לפסול אותה, לשכלל אותה או לנסח אותה בצורה אחרת. הקושי הוא לא להתאהב בתאוריה שלך או בתאוריה מקובלת.

'''רמת ההקשבה שלישית היא הקשבה אמפתית''', או "הקשבה מבפנים". במקום להסתכל על מידע אובייקטיבי ועובדות עוברים לצפייה הלוקחת בחשבון את הסיפור של האדם האחר, נקודת מבט אחרת. כדי להיות מסוגלים להקשיב באופן זה אנחנו צריכים להיות בעלי [[אינטליגנציה נפשית]] ולהיות מודעים לרגשות או "לפתוח את הלב" (Open heart), ומנסים לראות את המידע או הסיטואציה מנקודת מבטו של מישהו אחר. לנסות שים את עצמנו במקומו ובחוויה שהוא חווה. רמה זו יוצרת חיבור רגשי לאדם האחר, חיבור [[אמפתיה|אמפתי]], שעשוי להמשך זמן מה. אפשר לומר שזוהי הקשבה "מהשדה" (listening from the field).

'''רמת ההקשבה שלישית היא הקשבה אמפתית''', או "הקשבה מבפנים". במקום להסתכל על מידע אובייקטיבי ועובדות עוברים לצפייה הלוקחת בחשבון את הסיפור של האדם האחר, נקודת מבט אחרת. כדי להיות מסוגלים להקשיב באופן זה אנחנו צריכים להיות בעלי [[אינטליגנציה נפשית]] ולהיות מודעים לרגשות או "לפתוח את הלב" (Open heart), ומנסים לראות את המידע או הסיטואציה מנקודת מבטו של מישהו אחר. לנסות שים את עצמנו במקומו ובחוויה שהוא חווה. רמה זו יוצרת חיבור רגשי לאדם האחר, חיבור [[אמפתיה|אמפתי]], שעשוי להמשך זמן מה. אפשר לומר שזוהי הקשבה "מהשדה" (listening from the field).

 

'''רמת ההקשבה הרביעית נקראת "פרזנסינג"''' Presensing הלחם בין המילה 'חישה'- Sensing  לבין המילה 'נוכחות' – Being present. שם אחר להקשבה מסוג זה הוא הקשבה מחוללת או יוצרת. כדי שרמה זו תתאפשר יש צורך להקשיב עם "רצון פתוח" (Open will). כלומר, להיות מוכנים להרפות ממה שבאנו איתו לסיטואציה ולאפשר למשהו חדש להיווצר, מהעתיד האפשרי. משהו שנובע מהפוטנציאל האמיתי של האנשים המעורבים ולאו דווקא ממה שחשבנו מראש עליו. זהו מצב שיכול להתרחב עם אנשים נוספים, בקבוצה, או לבד, כאשר אנחנו קשובים לעצמנו ולרגע ההווה.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* קורס U.Lab המלא: [https://www.edx.org/course/u-lab-leading-emerging-future-mitx-15-671-1x מנהיגות מתוך העתיד המתהווה] על פלטפורמת edX.

* קורס U.Lab המלא: [https://www.edx.org/course/u-lab-leading-emerging-future-mitx-15-671-1x מנהיגות מתוך העתיד המתהווה] על פלטפורמת edX.

* קורס המבוא: [https://www.edx.org/course/awareness-based-systems-change-u-lab-how-mitx-15-671-0x הובלת שינוי בזמנים של שיבוש] על פלטפורמת edX.

* קורס המבוא: [https://www.edx.org/course/awareness-based-systems-change-u-lab-how-mitx-15-671-0x הובלת שינוי בזמנים של שיבוש] על פלטפורמת edX.

* הילה ליאו שפירא, [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/ תיאוריית U (יוּ) ככלי לשינוי חברתי – חלק א'], [[קח את הקיימות בידיים]], 12 באפריל 2017

* הילה ליאו שפירא, [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/תיאוריית-u-יוּ-ככלי-לשינוי-חברתי-חלק-א/ תיאוריית U (יוּ) ככלי לשינוי חברתי – חלק א'], [[קח את הקיימות בידיים]], 12 באפריל 2017

 

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:תקשורת]]

[[קטגוריה:תקשורת]]