שינויים

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינטרסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינטרסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולוגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטיביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולוגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטיביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]|מעריסה לעריסה] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].  

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]], [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]], [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.

העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטימיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו', אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת [[קהילות]] ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוחכמים יותר וכו'. [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf]

העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטימיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו'. אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת [[קהילות]] ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוחכמים יותר וכו'. [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf]

==זהירות טכנולוגית וקיימות==

==זהירות טכנולוגית וקיימות==