שינויים

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 4: שורה 4:     
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
אפשר להצביע על הוגים וזרמים נוספים שהיו רקע לגישה זו כמו הגישה האקזיסטנציאליסטית שמיוצגת בספרו של [[ויקטור פרנקל]] "[[האדם מחפש משמעות]]" או [[פירמידת הצרכים של מאסלו]] - גישות שמדגישות מניעים חיוביים בהתנהגות האנושית.  
+
אפשר להצביע על הוגים וזרמים נוספים שהיו רקע לגישה זו כמו הגישה האקזיסטנציאליסטית שמיוצגת בספרו של [[ויקטור פרנקל]] "[[האדם מחפש משמעות]]" או [[פירמידת הצרכים של מאסלו]] - גישות שמדגישות מניעים חיוביים בהתנהגות האנושית.  
   −
'''הפסיכולוגיה ההומניסטית''' התפתחה בשנות ה-50, והיא הדגישה שלאנשים יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור, וכן שאדם פועל לחיפוש משמעות, ערכים ויצירתיות. אברהם מאסלו שפיתח את "פירמידת הצרכים של מאסלו" הסביר את מקורות המוטיבציה האנושית, וחשיבותה במיוחד בכך שאם כל התנאים הסביבתיים מאפשרים זאת, האדם מחפש מימוש עצמי.
+
'''הפסיכולוגיה ההומניסטית''' התפתחה בשנות ה-50, והיא הדגישה שלאנשים יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור, וכן שאדם פועל לחיפוש משמעות, ערכים ויצירתיות. אברהם מאסלו שפיתח את "פירמידת הצרכים של מאסלו" הסביר את מקורות המוטיבציה האנושית, וחשיבותה במיוחד בכך שאם כל התנאים הסביבתיים מאפשרים זאת, האדם מחפש מימוש עצמי.
    
הוגים נוספים מזרם זה הם קארל רוג'רס ו[[אריך פרום]] - וכולם פיתחו תאוריות ופרקטיקות מוצלחות שכוללת את האושר האנושי. לאחרונה תאוריות אלה קיבלו חיזוק אמפירי ממחקרים של פסיכולוגים הומניסטיים וחיוביים, בעיקר בתחום של "תאוריית הבחירה עצמית".  
 
הוגים נוספים מזרם זה הם קארל רוג'רס ו[[אריך פרום]] - וכולם פיתחו תאוריות ופרקטיקות מוצלחות שכוללת את האושר האנושי. לאחרונה תאוריות אלה קיבלו חיזוק אמפירי ממחקרים של פסיכולוגים הומניסטיים וחיוביים, בעיקר בתחום של "תאוריית הבחירה עצמית".  
שורה 24: שורה 24:  
לפי המחקרים של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס וטברסקי]] השפעת העושר החומרי על האושר היא בעיקר באמצעות מדידה יחסית, כך שהנחה של כמה שקלים יכולה לשנות עבור ישראלים בתאילנד, והנחה של כמה אלפי שקלים לא תראה משמעותית בקנייה של דירה יקרה.  
 
לפי המחקרים של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס וטברסקי]] השפעת העושר החומרי על האושר היא בעיקר באמצעות מדידה יחסית, כך שהנחה של כמה שקלים יכולה לשנות עבור ישראלים בתאילנד, והנחה של כמה אלפי שקלים לא תראה משמעותית בקנייה של דירה יקרה.  
   −
חיים ללא תסכול או חיים במין "גן עדן" אמורים להיות לפי התאוריה חיים משעממים מאוד ובלתי מספקים. התפתחות תקינה חייבת לכלול חוויות של תסכול. חיי גן העדן יהפכו לעוגן הבא שממנו יהיה צריך לעשות את השינוי הבא. קיימים "עוגני אושר" - מדרגות שהם חשובים לפני שמשיגים אותם (דירה מפוארת, מבחן חשוב, רכב מנהלים וכו') אבל לאחר השגתם החשיבות שלהם לאושר נעשית זעירה. [http://www.psychologia.co.il/positive1.htm] רעיון זה פותח בהמשך ומכונה [[התרגלות הדונית]].
+
חיים ללא תסכול או חיים במין "גן עדן" אמורים להיות לפי התאוריה חיים משעממים מאוד ובלתי מספקים. התפתחות תקינה חייבת לכלול חוויות של תסכול. חיי גן העדן יהפכו לעוגן הבא שממנו יהיה צריך לעשות את השינוי הבא. קיימים "עוגני אושר" - מדרגות שהם חשובים לפני שמשיגים אותם (דירה מפוארת, מבחן חשוב, רכב מנהלים וכו') אבל לאחר השגתם החשיבות שלהם לאושר נעשית זעירה. [http://www.psychologia.co.il/positive1.htm] רעיון זה פותח בהמשך ומכונה [[התרגלות הדונית]].
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==
פרופ' דניאל הורוביץ, היסטוריון מסמית קולג' במסצ'וסטס, חקר את הפסיכולוגיה החיובית ואת האופן שבו נהפכה לתופעה רחבה כל כך בתוך זמן קצר. הורוביץ טוען שפסיכולוגיה חיובית אכן יכולה לסייע לאנשים רבים ויש בה תועלת, אבל יש בה גם מספר בעיות קשות. הוא מבקר את הפופוליזם של התחום, הרצאות שניתנות על ידי ידוענים וספרי הדרכה קלים בניסיון לתת אושר מיידי, ותוך גבייה של סכומים גבוהים של כסף. הוא מצביע על סתירה עצמית בין מסר לפיו הכסף אינו חשוב אלא רק החוויות לבין גביה של סכומים גבוהים להרצאות וכנסים בתחום. הוא טוען כי יש ערבוב בין מחקרים אקדמיים לבין רעיונות שטחיים ופופולריים. הורוביץ גם מבקר את הפסיכולוגיה החיובית על שזו רלוונטית בעיקר לעשירים ולשבעים ורלוונטית הרבה פחות לתושבי [[המדינות העניות]] או ל[[עוני|שכבות החלשות]] במדינות המערב. הוא מציין שיש סתירה בין הבחירה בטרמפ שהביע רוח של כעס, זעם ורצון לחזור לימים המאושרים של שנות ה-50 של המאה ה-20, לבין הטענה של פסיכולוגים חיוביים כי אנחנו נמצאים בעידן שבו האלימות נמוכה יותר ואנשים רק רוצים להיות מאושרים יותר. הורוביץ טוען הפריחה של הפסיכולוגיה החיובית נובעת מכך שרשת התמיכה החברתית בארצות הברית קרסה, והפסיכולוגיה החיובית היא כבכול דרך להתמודד עם זה. הוא טוען כי הפסיכולוגיה החיובית היא אמצעי לפטור את המדינה ואת החברה מאחריות שלהן לצרות בעיות ועוני ולתלות הכל רק על הפרט עצמו. {{הערה| קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740150,00.html באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית], כלכליסט, 16.06.2018}}
+
פרופ' דניאל הורוביץ, היסטוריון מסמית קולג' במסצ'וסטס, חקר את הפסיכולוגיה החיובית ואת האופן שבו נהפכה לתופעה רחבה כל כך בתוך זמן קצר. הורוביץ טוען שפסיכולוגיה חיובית אכן יכולה לסייע לאנשים רבים ויש בה תועלת, אבל יש בה גם מספר בעיות קשות. הוא מבקר את הפופוליזם של התחום, הרצאות שניתנות על ידי ידוענים וספרי הדרכה קלים בניסיון לתת אושר מיידי, ותוך גבייה של סכומים גבוהים של כסף. הוא מצביע על סתירה עצמית בין מסר לפיו הכסף אינו חשוב אלא רק החוויות לבין גביה של סכומים גבוהים להרצאות וכנסים בתחום. הוא טוען כי יש ערבוב בין מחקרים אקדמיים לבין רעיונות שטחיים ופופולריים. הורוביץ גם מבקר את הפסיכולוגיה החיובית על שזו רלוונטית בעיקר לעשירים ולשבעים ורלוונטית הרבה פחות לתושבי [[המדינות העניות]] או ל[[עוני|שכבות החלשות]] במדינות המערב. הוא מציין שיש סתירה בין הבחירה בטרמפ שהביע רוח של כעס, זעם ורצון לחזור לימים המאושרים של שנות ה-50 של המאה ה-20, לבין הטענה של פסיכולוגים חיוביים כי אנחנו נמצאים בעידן שבו האלימות נמוכה יותר ואנשים רק רוצים להיות מאושרים יותר. הורוביץ טוען הפריחה של הפסיכולוגיה החיובית נובעת מכך שרשת התמיכה החברתית בארצות הברית קרסה, והפסיכולוגיה החיובית היא כבכול דרך להתמודד עם זה. הוא טוען כי הפסיכולוגיה החיובית היא אמצעי לפטור את המדינה ואת החברה מאחריות שלהן לצרות בעיות ועוני ולתלות הכל רק על הפרט עצמו. {{הערה| קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740150,00.html באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית], כלכליסט, 16.06.2018}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==