שינויים

הוסרו 50 בתים , 18:38, 15 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 1: שורה 1: −

'''קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל''' הם [[קשרי הון-שלטון|הקשרים]] בין [[גז טבעי בישראל|חברות הגז בישראל]], בעלים של חברות הגז ועסקים בשליטתם, וגורמים הקשורים להם בישראל ובחו"ל, לבין גורמים בממשלה, בכנסת, במערכת המשפטית ובעיתונות היכולים להשפיע על החלטות [[רגולציה]] ועל דעת הקהל בישראל הנוגעות ל[[גז טבעי בישראל|משק הגז הטבעי בישראל]] ולרווחי החברות. כולל נושאים כמו הסדרת רישיונות החיפוש לגז, מיסוי הגז, הבעלות של מאגרי הגז, [[ייצוא הגז]], חלוקת גז ללקוחות ופיתוח משק הגז המקומי, המתקנים הפיזיים לטיפול בגז, סוגיות של [[הגבלים עסקיים]] (מונופול גז בישראל ומחיר מונופוליסטי), הבטחה צבאית של מאגרי הגז, התגוננות מפני [[דליפות נפט]] ועוד.

+

'''קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל''' הם [[קשרי הון-שלטון|הקשרים]] בין [[גז טבעי בישראל|חברות הגז בישראל]], בעלים של חברות הגז ועסקים בשליטתם, וגורמים הקשורים להם בישראל ובחו"ל, לבין גורמים בממשלה, בכנסת, במערכת המשפטית ובעיתונות היכולים להשפיע על החלטות [[רגולציה]] ועל דעת הקהל בישראל הנוגעות ל[[גז טבעי בישראל|משק הגז הטבעי בישראל]] ולרווחי החברות. כולל נושאים כמו הסדרת רישיונות החיפוש לגז, מיסוי הגז, הבעלות של מאגרי הגז, [[ייצוא הגז]], חלוקת גז ללקוחות ופיתוח משק הגז המקומי, המתקנים הפיזיים לטיפול בגז, סוגיות של [[הגבלים עסקיים]] (מונופול גז בישראל ומחיר מונופוליסטי), הבטחה צבאית של מאגרי הגז, התגוננות מפני [[דליפות נפט]] ועוד.

==סוגיות כלכליות ופוליטיות הנוגעות לגז טבעי בישראל==

שורה 22: שורה 22:

חברות הגז הפעילו [[לובי פוליטי]] בשנת 2002 על חברי הכנסת למניעת העלאת התמלוגים. לטענת שר האוצר לשעבר, [[יובל שטייניץ]], חברות הגז הפעילו קשרים בממשל ארצות הברית למניעת העלאת התמלוגים. לטענת ליאור וגמן, דבר דומה התרחש גם בשנת 2008: כשיעקב נאמן ניסה להעלות את התמלוגים הוא נתקל במסע לחצים דומה.[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]

−

[[ועדת ששינסקי]] פעלה בשנת 2010 כדי לבחון מה צריך להיות גובה המיסים והתמלוגים בנושא הגז. בזמן פעולת הועדה הופעל לחץ כבד על חברי הכנסת, שרים, וחברי הועדה עצמם במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים.{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/markets/1.591656 ששינסקי הכריע לטובת הציבור: 66% מהכנסות הגז יועברו למדינה; יוטל מס מדורג], דה מרקר, 10.11.2010}} לדברי [[משה גפני]], שהיה יו"ר ועדת הכספים בכנסת באותה עת, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (ובכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles].

+

[[ועדת ששינסקי]] פעלה בשנת 2010 כדי לבחון מה צריך להיות גובה המיסים והתמלוגים בנושא הגז. בזמן פעולת הועדה הופעל לחץ כבד על חברי הכנסת, שרים, וחברי הועדה עצמם במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים.{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/markets/1.591656 ששינסקי הכריע לטובת הציבור: 66% מהכנסות הגז יועברו למדינה; יוטל מס מדורג], דה מרקר, 10.11.2010}} לדברי [[משה גפני]], שהיה יו"ר ועדת הכספים בכנסת באותה עת, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (ובכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles].

שטייניץ עצמו, העיד זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר כי הופעל עליו לחץ כבד מאוד:

שורה 33: שורה 33:

[[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]] תהתה מדוע שטייניץ לא התלונן במשטרה על איומים כאלה. היא אף פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד [[יהודה ויינשטיין]], כדי שזה יפתח בחקירה לבירור זהות היועץ שהשמיע את הדברים וזהותם של שולחיו. גם יו"ר הוועדה איתן ששינסקי, דיווח בעבר על איומים דומים [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1993472].

−

לפי העיתון כלכליסט, נפגשו [[יצחק תשובה]] ובכירים בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני - יו"ר ועדת הכספים, ראש הממשלה - [[בנימין נתניהו]], שר האוצר - יובל שטייניץ, שר החוץ - אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל - נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר - נגיד בנק ישראל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה - ח״כ יואל חסון (קדימה), השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, שר התמ"ת - בנימין בן אליעזר, מנכ"ל האוצר - חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה - אייל גבאי, שר התשתיות - עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון, ח"כ ישראל חסון (קדימה), ח"כ שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה), יו"ר מרצ - ח"כ חיים אורון וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בניסיונות למנוע את העלאת התמלוגים[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html].

+

לפי העיתון כלכליסט, נפגשו [[יצחק תשובה]] ובכירים בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני - יו"ר ועדת הכספים, ראש הממשלה - [[בנימין נתניהו]], שר האוצר - יובל שטייניץ, שר החוץ - אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל - נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר - נגיד בנק ישראל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה - ח״כ יואל חסון (קדימה), השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, שר התמ"ת - בנימין בן אליעזר, מנכ"ל האוצר - חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה - אייל גבאי, שר התשתיות - עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון, ח"כ ישראל חסון (קדימה), ח"כ שלי יחימוביץ' (מפלגת העבודה), יו"ר מרצ - ח"כ חיים אורון וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בניסיונות למנוע את העלאת התמלוגים[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html].

בזמן פעילות ועדת ששינסקי הפעילה חברת נובל אנרג'י את חברת "גלעד יחסי ממשל" לצורך [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. לאחר התחקיר בתוכנית "עובדה" על חברת גלעד הפסיקה נובל אנרג'י לעבוד עם חברה זו[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000725178]. לפי תחקיר כלכליסט, התברר כי טענות נובל אנרג'י על כך שהיא משלמת מיסים גבוהים בישראל אינה נכונה וכי דווקא בישראל נובל אנרג'י משלמת מיסים ותמלוגים נמוכים[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415155,00.html].

שורה 40: שורה 40:

===לובי פוליטי בקשר לייצוא הגז סביב ועדת צמח===

−

מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]] שקבעה את שיעור הגז הטבעי שישרת את המשק הישראלי והשיעור שיימכר לייצוא. לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר), להפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:

+

מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים בכירים בנוגע ל[[ועדת צמח]] שקבעה את שיעור הגז הטבעי שישרת את המשק הישראלי והשיעור שיימכר לייצוא. לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו מהר ובמחיר יקר), להפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:

* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים בחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לווייתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref>.

שורה 51: שורה 51:

==קשרים ולחצים על פוליטיקאים==

−

[[קובץ:תשעה שלבים שוד הגז.jpg|ממוזער|תשעה שלבים בעייתיים בהתנהלות הממשלה ביחס לייצוא הגז. לדוגמה סירוב לפרסום [[הפרוטוקולים של ועדת צמח]]. אסתי סגל, 2013]]

+

[[קובץ:תשעה שלבים שוד הגז.jpg|ממוזער|תשעה שלבים בעייתיים בהתנהלות הממשלה ביחס לייצוא הגז. לדוגמה סירוב לפרסום [[הפרוטוקולים של ועדת צמח]]. אסתי סגל, 2013]]

[[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון-שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי עניינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.2015}}

שורה 57: שורה 57:

במהלך עבודת וועדת ששינסקי על מיסוי משק הגז, ניסה יצחק תשובה לפגוש בנתניהו - אך נדחה. שעות ספורות לפני שהכריז נתניהו על תמיכתו במסקנות ועדת ששינסקי, בא תשובה במפתיע אל לשכתו לפגישה בת חצי שעה. בשנת 2011 נפגש [[בנימין נתניהו]] עם [[יצחק תשובה]] , בפגישה אישית במעון ראש הממשלה בירושלים. ככל הידוע, נסבה השיחה בין השניים על שוק הגז הטבעי. לשכת ראש הממשלה לא דיווחה על הפגישה. הדבר היה בתקופה בה נתניהו הורה לבחון את הדרכים להגברת התחרות בענף הגז, לצד טיפול בהגדלת הביקושים בו. זאת, לאור החשש מפני היווצרות מונופול בשוק הגז הטבעי. [http://www.themarker.com/markets/1.652204] בשנת 2015 חשפו גלי צה"ל ותומר אביטל כי תשובה נפגש בשנים האחרונות לפחות 10 פעמים עם ראש הממשלה נתניהו ואנשי משרדו. [https://www.themarker.com/dynamo/1.2531423] בתקופה זו עברו בממשלה ובכנסת המלצות ועדת ששינסקי, ועדת יצוא הגז הטבעי, מסקנות ועדת הריכוזיות והחלטה על פירוק מונופול הגז של דיויד גילה. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000998658]

−

בשנת 2015 חשף עיתון הארץ כי [[שלדון אדלסון]] שלח מכתבים לנתניהו בנושא הגז במהלך מבצע צוק איתן ביולי 2014. שלדון, מקורב לנתניהו והבעלים של עיתון "ישראל היום", כתב את המכתב בתור יו"ר ארגון "היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל" (U.S.-Israel Business Initiative) שבו חברה גם נובל אנרג'י. אחד מחברי הדירקטוריון של "היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל" הוא סגן נשיא חברת "נובל אנרג'י" למזרח התיכון, קית אליוט, והוא האיש שאחראי לאינטרסים של החברה בישראל. אדלסון מבקש לייעל את הרגולציה בתחום הגז הטבעי בישראל. בנוסף הוא מציע לפתח קמפיין משותף שיסביר את יתרונות התעשייה. תעשיית [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] היא התעשייה היחידה שמוזכרת באופן ספציפי במכתב. נתניהו סרב להגיב על שאלה האם אדלסון שוחח איתו על הגז בפעמים נוספות{{הערה|אורי בלאו, [https://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2669329 נתניהו קיבל מאדלסון מסר לייעל את הרגולציה בשוק הגז], הארץ, 26/06/2015}} מספר חברי כנסת פנו ליועץ המשפטי לממשלה בטענה כי לנתניהו יש ניגוד ענינים בנושא הגז. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר דחתה את הבקשה בנימוקים שלא מדובר בעסקים של שלדון אדלסון וכי מתווה הגז מגובש על ידי צוות רחב. {{הערה|טובה צימוקי, איתמר אייכנר ועקיבא נוביק, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4673554,00.html המשנה ליועמ"ש: נתניהו יכול לעסוק בנושא הגז], ynet, 28.06.15}}

+

בשנת 2015 חשף עיתון הארץ כי [[שלדון אדלסון]] שלח מכתבים לנתניהו בנושא הגז במהלך מבצע צוק איתן ביולי 2014. שלדון, מקורב לנתניהו והבעלים של עיתון "ישראל היום", כתב את המכתב בתור יו"ר ארגון "היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל" (U.S.-Israel Business Initiative) שבו חברה גם נובל אנרג'י. אחד מחברי הדירקטוריון של "היוזמה העסקית ארה"ב־ישראל" הוא סגן נשיא חברת "נובל אנרג'י" למזרח התיכון, קית אליוט, והוא האיש שאחראי לאינטרסים של החברה בישראל. אדלסון מבקש לייעל את הרגולציה בתחום הגז הטבעי בישראל. בנוסף הוא מציע לפתח קמפיין משותף שיסביר את יתרונות התעשייה. תעשיית [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] היא התעשייה היחידה שמוזכרת באופן ספציפי במכתב. נתניהו סרב להגיב על שאלה האם אדלסון שוחח איתו על הגז בפעמים נוספות{{הערה|אורי בלאו, [https://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2669329 נתניהו קיבל מאדלסון מסר לייעל את הרגולציה בשוק הגז], הארץ, 26/06/2015}} מספר חברי כנסת פנו ליועץ המשפטי לממשלה בטענה כי לנתניהו יש ניגוד ענינים בנושא הגז. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר דחתה את הבקשה בנימוקים שלא מדובר בעסקים של שלדון אדלסון וכי מתווה הגז מגובש על ידי צוות רחב. {{הערה|טובה צימוקי, איתמר אייכנר ועקיבא נוביק, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4673554,00.html המשנה ליועמ"ש: נתניהו יכול לעסוק בנושא הגז], ynet, 28.06.15}}

−

בשנת 2015 התקבלה בקשתה של [[התנועה לחופש המידע]] לחשוף הסכמי ניגוד עניינים של שרים בממשלה. בחוות-דעת מיום 27 באוקטובר 2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שבנימין נתניהו, צריך להימנע מלטפל בעניינים שבהם מטפל משרד עורכי הדין של פרקליטיו, עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]]. עו"ד דוד שמרון הוא עורך דינו האישי של נתניהו, ואילו עו"ד יצחק מולכו משמש כשליח מיוחד מטעמו לעניינים מדיניים. המקור להסכם ניגוד העניינים נגע לתחום התקשורת. עם זאת הדבר נגע גם לנושאים אחרים ""בכל מקרה שבו יתעורר צורך בהפעלת סמכות או במעורבות שלך, והפעלת הסמכות תהיה כרוכה בנושא בו מטפל משרד עורכי הדין, ובכן בכל מקרה אחר של ספק, יש צורך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבחון את הצורך בהעברת סמכויות או בנקיטת צעדים אחרים" רשימת לקוחות של המשרד אמורה לעבוד לעיון ראש הממשלה כל 3 חודשים. {{הערה|שם=megido|1= גור מגידו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד], גלובס, 10 בנובמבר 2015}}

+

בשנת 2015 התקבלה בקשתה של [[התנועה לחופש המידע]] לחשוף הסכמי ניגוד עניינים של שרים בממשלה. בחוות-דעת מיום 27 באוקטובר 2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שבנימין נתניהו, צריך להימנע מלטפל בעניינים שבהם מטפל משרד עורכי הדין של פרקליטיו, עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]]. עו"ד דוד שמרון הוא עורך דינו האישי של נתניהו, ואילו עו"ד יצחק מולכו משמש כשליח מיוחד מטעמו לעניינים מדיניים. המקור להסכם ניגוד העניינים נגע לתחום התקשורת. עם זאת הדבר נגע גם לנושאים אחרים ""בכל מקרה שבו יתעורר צורך בהפעלת סמכות או במעורבות שלך, והפעלת הסמכות תהיה כרוכה בנושא בו מטפל משרד עורכי הדין, ובכן בכל מקרה אחר של ספק, יש צורך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבחון את הצורך בהעברת סמכויות או בנקיטת צעדים אחרים" רשימת לקוחות של המשרד אמורה לעבוד לעיון ראש הממשלה כל 3 חודשים. {{הערה|שם=megido|1= גור מגידו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד], גלובס, 10 בנובמבר 2015}}

−

בנובמבר 2016 חשף ערוץ 10 את מה שהתפתח לימים ל[[פרשת הצוללות]]. התברר כי ישראל אמורה לקנות 3 צוללות מגרמניה בכ-6 מיליארד ש"ח (1.5 מיליארד יורו). את העסקה קידם נתניהו וזאת למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה בטענה שזו לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד התגלה כי עסקת הצוללות לא הייתה היחידה שנתניהו ניסה לקדם עם גרמניה: ישראל החליטה לרכוש ארבעה כלי שיט כדי לאבטח את קידוחי הגז בים התיכון, ולאחר פרסום המכרז בנושא נתניהו ואנשיו לחצו לבטל את המכרז - ולאפשר לגרמנים למכור את כלי השיט לישראל. באותו חודש טען העיתונאי רביב דרוקר כי [[דוד שמרון]], פרקליטו של ראש הממשלה, מייצג את [[מיקי גנור]] הנציג בישראל של המספנה הגרמנית שאמורה לייצר את הצוללות שחיל הים אמור לקנות. בקיץ 2016 הובילו גנור ושמרון מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219005 חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה ], רביב דרוקר, וואלה, 15/11/2016}}

+

בנובמבר 2016 חשף ערוץ 10 את מה שהתפתח לימים ל[[פרשת הצוללות]]. התברר כי ישראל אמורה לקנות 3 צוללות מגרמניה בכ-6 מיליארד ש"ח (1.5 מיליארד יורו). את העסקה קידם נתניהו וזאת למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה בטענה שזו לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד התגלה כי עסקת הצוללות לא הייתה היחידה שנתניהו ניסה לקדם עם גרמניה: ישראל החליטה לרכוש ארבעה כלי שיט כדי לאבטח את קידוחי הגז בים התיכון, ולאחר פרסום המכרז בנושא נתניהו ואנשיו לחצו לבטל את המכרז - ולאפשר לגרמנים למכור את כלי השיט לישראל. באותו חודש טען העיתונאי רביב דרוקר כי [[דוד שמרון]], פרקליטו של ראש הממשלה, מייצג את [[מיקי גנור]] הנציג בישראל של המספנה הגרמנית שאמורה לייצר את הצוללות שחיל הים אמור לקנות. בקיץ 2016 הובילו גנור ושמרון מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219005 חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה ], רביב דרוקר, וואלה, 15/11/2016}}

===משה כחלון===

−

[[שר האוצר]], [[משה כחלון]], טען לפני הבחירות כי יפרק את [[מונופול|מונופול הגז]], חרף היכרותו עם [[קובי מימון]], שהיה קשור לאחת מחברות הגז. עם זאת לאחר הבחירות טען כחלון כי עליו להימנע מלעסוק בנושא הגז בשל ניגוד העניינים שיש לו<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> [https://www.themarker.com/news/politics/1.2702982]

+

[[שר האוצר]], [[משה כחלון]], טען לפני הבחירות כי יפרק את [[מונופול|מונופול הגז]], חרף היכרותו עם [[קובי מימון]], שהיה קשור לאחת מחברות הגז. עם זאת לאחר הבחירות טען כחלון כי עליו להימנע מלעסוק בנושא הגז בשל ניגוד העניינים שיש לו<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref> [https://www.themarker.com/news/politics/1.2702982]

אבי גבאי שהיה חבר בסיעת "כולנו" של כחלון, תקף את מתווה הגז בחריפות, חברי סיעה אחרים לא הצטרפו לעמדתו בפומבי, גם לא רחל עזריה שאמרה לפני כן שתתקשה לתמוך במתווה. לעומת זאת חברי סיעה אחרים תמכו, עם סייגים, במתווה הגז. באוגוסט 2015 החליטה הסיעה לא לאפשר חופש הצבעה לחברי הכנסת בנושא תמיכה במתווה הגז, אם כי להצבעה זו לא הייתה משמעות מעשית. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667309,00.html] [https://www.10.tv/news/77177]

===יובל שטייניץ===

−

יובל שטייניץ שהיה שר האוצר במהלך [[ועדת ששינסקי]], וכיהן בהמשך כשר האנרגיה והתשתיות סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5 במאי 2013}}</ref>

+

יובל שטייניץ שהיה שר האוצר במהלך [[ועדת ששינסקי]], וכיהן בהמשך כשר האנרגיה והתשתיות סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5 במאי 2013}}</ref>

−

בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>

+

בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>

===אריה דרעי===

−

אריה דרעי כיהן כשר הכלכלה. בתוקף תפקידו הוא סרב לחתום על צו המורה לעקוף את הממונה הגבלים עסקיים, כדי להעביר את [[מתווה הגז]], למרות לחץ כזה מנתניהו. ב-1 בנובמבר 2015, לאחר חודשים רבים של מאבק פוליטי בנושא, התפטר דרעי מתפקידו מתפקידו כשר הכלכלה, כדי לאפשר לנתניהו להפעיל את הסעיף. הוא מונה לשר הפנים וכן לתפקיד בשם "השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" וקיבל גם תקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> [[התנועה לאיכות השלטון]] עתרה לבג"ץ נגד המינוי.{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|בג"ץ ידון היום בעתירה נגד מינוי דרעי לשר הפנים|1.2845918|9 בפברואר 2016}}}} במאי 2016 דחה בגץ ברוב דעות את העתירה נגד מינויו של דרעי לשר הפנים.

+

אריה דרעי כיהן כשר הכלכלה. בתוקף תפקידו הוא סרב לחתום על צו המורה לעקוף את הממונה הגבלים עסקיים, כדי להעביר את [[מתווה הגז]], למרות לחץ כזה מנתניהו. ב-1 בנובמבר 2015, לאחר חודשים רבים של מאבק פוליטי בנושא, התפטר דרעי מתפקידו מתפקידו כשר הכלכלה, כדי לאפשר לנתניהו להפעיל את הסעיף. הוא מונה לשר הפנים וכן לתפקיד בשם "השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" וקיבל גם תקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> [[התנועה לאיכות השלטון]] עתרה לבג"ץ נגד המינוי.{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|בג"ץ ידון היום בעתירה נגד מינוי דרעי לשר הפנים|1.2845918|9 בפברואר 2016}}}} במאי 2016 דחה בגץ ברוב דעות את העתירה נגד מינויו של דרעי לשר הפנים.

ב-29 במרץ 2016 פורסם כי המשטרה בודקת חשד שדרעי מעורב בפרשת שחיתות,{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|אריה דרעי קורא לזרז את הבדיקה בעניינו "כדי להסיר את הספקות"|1.2898860|30 במרץ 2016}}.}} וכעבור יומיים החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]], על פתיחת [[חקירה פלילית]] בעניינו.{{הערה|{{ynet||היועמ"ש הכריע: חקירה פלילית נגד השר דרעי|4785857|31 במרץ 2016}}}} דרעי נחקר לצד אשתו במאי 2017. במקביל עיכבה המשטרה לחקירה 14 חשודים, בהם מנכ"ל משרד ממשלתי ושני אנשי עסקים שנעצרו בחשד שהעבירו אלפי שקלים לגופים הקשורים במשפחתו.{{הערה|{{כלכליסט|נעמי צורף|הסתיימה חקירת דרעי במשטרה; החשדות נגדו: הלבנת הון, מרמה וגניבה בידי מורשה|3714136|29 במאי 2017}}}}

שורה 80: שורה 80:

===חיים כץ===

−

במשך שנים רבות כיהן '''חיים כץ''' כיו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית. הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומכהן ושר הרווחה משנת 2015. כץ מחזיק ביחידות של שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שאותן רכש לפני גילוי גז במאגר תמר שהיא שותפה בו. כץ הוא ידיד אישי של אנשי העסקים המזוהים עם ישראמקו, חיים צוף ו[[קובי מימון]]. לפי הערכת כלכליסט, שווי המניות של כץ עומד על עשרות מיליוני שקלים. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3660586,00.html שווי אחזקות שר הרווחה בישראמקו: 50 מיליון שקל]}}

+

במשך שנים רבות כיהן '''חיים כץ''' כיו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית. הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומכהן ושר הרווחה משנת 2015. כץ מחזיק ביחידות של שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שאותן רכש לפני גילוי גז במאגר תמר שהיא שותפה בו. כץ הוא ידיד אישי של אנשי העסקים המזוהים עם ישראמקו, חיים צוף ו[[קובי מימון]]. לפי הערכת כלכליסט, שווי המניות של כץ עומד על עשרות מיליוני שקלים. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3660586,00.html שווי אחזקות שר הרווחה בישראמקו: 50 מיליון שקל]}}

בשנת 2009 פנתה רשות ניירות ערך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנוגע לפעילות חשודה במניית החברה. לפי החשד כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו בהסתמך על מידע פנים. החשדות התייחסו ליום אחד בינואר 2009, שבמהלכו זינקה המניה ב-19% באופן חריג בשעות היום. בשעות הערב דיווחה ישראמקו כי התגלו סימני גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה {{הערה| חגי עמית, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1270300 לא רק חיים כץ יודע להריח גז], הארץ, 09.07.2009 }} חקירתה זו לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד, וכץ נוקה ממנו. ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים. הרשות טוענת כי כץ רכש מניות של חברת נצבא זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015, בעת שכיהן כשר בממשלה. [http://www.themarker.com/markets/1.2946466] מי שמסר לכץ את מידע הפנים, על פי החשד, הוא מוטי (מרדכי) בן ארי, היועץ הפיננסי של שתי החברות מאז 1999. מדובר בחברות בבעלותו של חיים צוף. {{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.3123561 רשות ניירות ערך: התחזקו הראיות בתיק החקירה שמתנהל נגד השר חיים כץ], 15.11.2016}}

===כרמל שאמה-הכהן===

−

חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן כיהן כיושב ראש ועדת הכלכלה, ובה פעל רבות בנושאים חברתיים מבחינת רגולציה ומיסוי וסייע בהעברתן של מסקנות [[ועדת_ששינסקי_(חוק_הנפט)|ועדת ששינסקי]] בדרך לרפורמת המיסוי בסקטור הגז הטבעי והנפט ולאישורו של [[חוק מיסוי רווחי נפט]]{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/571_3_1.rtf חוק היטל רווחי הנפט התשע"א 2010]}}. במרץ 2011 פרץ עימות בין שאמה-הכהן לבין כץ שאמה האשים את כץ בניסיון לחיסול פוליטי על רקע קידום מסקנות הוועדה. שאמה-הכהן האשים את כץ בקשרים עמוקים עם קובי מימון - "חבר הכנסת כץ חי עם הטייקון קובי מימון בשיתוף פוליטי ועסקי מזה שנים. מטה הפריימריס של כץ היו במבנה השייך לטייקון מימון והאחרון אף ביקש ממני באופן אישי לתמוך בחבר הכנסת כץ טרם היכרותי עימו". {{הערה|רותם סלע, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/16/ART2/224/307.html סערת ששינסקי מגיעה לגבהים חדשים בליכוד] , nrg, 21/3/2011}}

+

חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן כיהן כיושב ראש ועדת הכלכלה, ובה פעל רבות בנושאים חברתיים מבחינת רגולציה ומיסוי וסייע בהעברתן של מסקנות [[ועדת_ששינסקי_(חוק_הנפט)|ועדת ששינסקי]] בדרך לרפורמת המיסוי בסקטור הגז הטבעי והנפט ולאישורו של [[חוק מיסוי רווחי נפט]]{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/571_3_1.rtf חוק היטל רווחי הנפט התשע"א 2010]}}. במרץ 2011 פרץ עימות בין שאמה-הכהן לבין כץ שאמה האשים את כץ בניסיון לחיסול פוליטי על רקע קידום מסקנות הוועדה. שאמה-הכהן האשים את כץ בקשרים עמוקים עם קובי מימון - "חבר הכנסת כץ חי עם הטייקון קובי מימון בשיתוף פוליטי ועסקי מזה שנים. מטה הפריימריס של כץ היו במבנה השייך לטייקון מימון והאחרון אף ביקש ממני באופן אישי לתמוך בחבר הכנסת כץ טרם היכרותי עימו". {{הערה|רותם סלע, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/16/ART2/224/307.html סערת ששינסקי מגיעה לגבהים חדשים בליכוד] , nrg, 21/3/2011}}

בשנת 2013 לקראת הבחירות לכנסת ה-19, שובץ שאמה הכהן במקום ה-32 ברשימת "הליכוד ישראל ביתנו", שקיבלה 31 מנדטים ולא נבחר לכנסת.

שורה 103: שורה 103:

[[קובץ:קשרי תשובה.jpg|ממוזער|קשרים של [[יצחק תשובה]] במוסדות שלטון ב[[בנקאות בישראל|בנקאות]] ובתקשורת. אסתי סגל, 2014]]

−

פקידים בכירים, חברי כנסת, עיתונאים ובעלי תפקידים רבים אשר פעלו למען אינטרס חברות הגז מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = the marker|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}} החשש הוא כי פקידים, עיתונאים ומקבלי החלטות נוקטים בקו שמסייע לחברות, בתמורה להבטחה או בתקווה לטובת הנאה לא מפורשת, בשירות חברות הגז עצמן או חברות הקשורות בהן. דבר זה נקרא באופן כללי, [[שיטת הדלת המסתובבת]].

+

פקידים בכירים, חברי כנסת, עיתונאים ובעלי תפקידים רבים אשר פעלו למען אינטרס חברות הגז מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = the marker|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}} החשש הוא כי פקידים, עיתונאים ומקבלי החלטות נוקטים בקו שמסייע לחברות, בתמורה להבטחה או בתקווה לטובת הנאה לא מפורשת, בשירות חברות הגז עצמן או חברות הקשורות בהן. דבר זה נקרא באופן כללי, [[שיטת הדלת המסתובבת]].

# [[יוסי אבו]], יועץ לשעבר של שר האוצר רוני בר-און מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref>

שורה 110: שורה 110:

# [[איתן זילביגר]], מנכ”ל החברה לשירותי איכות הסביבה מונה למנכ"ל [[חברת דלק שמנים]] <ref>{{קישור כללי|הכותב = מערכת טלנירי|כתובת =

http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=39813|כותרת = איתן זילביגר מונה למנכ"ל חברת דלק שמנים|אתר = מערכת טלנירי|תאריך = 18 באוגוסט 2011}}</ref>

−

# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטור בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref>

+

# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטור בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref>

# [[אריה זייף]], מנכ"ל [[דובק]], מנכ"ל מכס ומע"מ, סמנכ"ל משרד החקלאות, יושב ראש מועצת ההימורים, חבר הוועדה המייעצת לבנק ישראל ומנהל רשות המסים לשעבר מונה לדירקטור בדלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיל קליאן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3651085,00.html|כותרת = דלק מגייסת לדירקטוריון את אריה זייף - לשעבר מנכ"ל דובק|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בינואר 2015}}</ref>

−

# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכ"לית אסטרטגיה. כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי השליטה בקבוצת דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] וב[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref>

+

# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהלת המחלקה הבינלאומית ברשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכ"לית אסטרטגיה. כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי השליטה בקבוצת דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] וב[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref>

# [[יורם טורבוביץ']] לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ו[[הממונה על ההגבלים העסקיים]], שהמליץ על רונית קן לתפקיד, מונה ליו"ר דלק אנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>

# [[עוזי ימין]], לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר הפך למנכ"ל דלק US.<ref>{{קישור כללי|הכותב =טלי ציפורי|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000805442|כותרת = יכך הפך יצחק תשובה את מנכ"ל דלק US למיליונר כבד|אתר = the marker|תאריך = 12 בדצמבר 2012}}</ref>

שורה 131: שורה 131:

# [[נדב פרי]] הכתב הפוליטי של ערוץ 10 מונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיה מנע|כתובת = http://b.walla.co.il/item/2859774|כותרת = נדב פרי ימונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה |אתר = וואלה|תאריך = 2 ביוני 2015}}</ref>

# שאול צמח מנכ"ל משרד האנרגיה והרגולטור של פז לשעבר מונה לדירקטור חיצוני בקבוצת פז. {{הערה|שם=מסע הרכש |1={{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2759580|כותרת = מסע הרכש של טייקוני האנרגיה: ימנו בכירים לשעבר  במגזר הממשלתי לדירקטורים בחברות שבשליטתם|אתר = the marker|תאריך = 25 באוקטובר 2015}}}}

−

# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון, מונה לדירקטור חיצוני בדלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}

+

# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון, מונה לדירקטור חיצוני בדלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}

# [[רוני בר-און]], לשעבר שר האוצר ושר התשתיות, מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html|כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>

−

[[שאול מרידור]], מי שכיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה, הוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת [[דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן. {{הערה| ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז], כלכליסט, 20 באוגוסט 2015}} למרות ניגוד עניינים זה מרידור כיהן כחבר בוועדת צמח. בציבור הוא זכור בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדה- לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל. {{הערה|1=שירות גלובס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובס, 6 ביוני 2013}} דבר שמרידור טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת. ניגודי העניינים של מרידור הביאו לביקורת על מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref>

+

[[שאול מרידור]], מי שכיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה, הוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת [[דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן. {{הערה| ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז], כלכליסט, 20 באוגוסט 2015}} למרות ניגוד עניינים זה מרידור כיהן כחבר בוועדת צמח. בציבור הוא זכור בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדה- לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל. {{הערה|1=שירות גלובס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובס, 6 ביוני 2013}} דבר שמרידור טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת. ניגודי העניינים של מרידור הביאו לביקורת על מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref>

==חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם==

שורה 150: שורה 150:

;פרשת ספינות הטילים להגנה על אסדות הגז:

−

[[אבריאל בר יוסף]], נציג המל"ל בוועדת צמח, לחץ בוועדה להגן על אסדות הגז. צה"ל רכש במהירות 4 ספינות ללא מכרז מהתאגיד הגרמני [[תיסנקרופ]] שמיוצג בישראל על ידי [[מיקי גנור]], במטרה להגן על האסדות במים הכלכליים של ישראל. בסופו של דבר נתברר כי הגז מופק בבארות שנמצאות בעומק של יותר מקילומטר בקרקעית הים, ללא אסדות הפקה על פני המים. מתקני ההפקה נמצאים בסמוך לחוף בתוך המים הטריטוראילים של ישראל עליהם מגן כבר חיל הים באמצעות הצי הקיים כיום. {{הערה|שם=gutman201116|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016}}

+

[[אבריאל בר יוסף]], נציג המל"ל בוועדת צמח, לחץ בוועדה להגן על אסדות הגז. צה"ל רכש במהירות 4 ספינות ללא מכרז מהתאגיד הגרמני [[תיסנקרופ]] שמיוצג בישראל על ידי [[מיקי גנור]], במטרה להגן על האסדות במים הכלכליים של ישראל. בסופו של דבר נתברר כי הגז מופק בבארות שנמצאות בעומק של יותר מקילומטר בקרקעית הים, ללא אסדות הפקה על פני המים. מתקני ההפקה נמצאים בסמוך לחוף בתוך המים הטריטוראילים של ישראל עליהם מגן כבר חיל הים באמצעות הצי הקיים כיום. {{הערה|שם=gutman201116|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3702142,00.html לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל], כלכליסט, 20.11.2016}}

;פרשת מסמך נחיצות ייצוא למצרים:

ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי [[מתווה הגז]] הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו, הייתה כנראה הנחיה פוליטית שהביאה לתמיכה רשמית של משרד החוץ והמל"ל במתווה הגז, אך הנחיה זו ניתנה בסוד משום שהן נותני ההנחיה והן מקבליה לא רצו שתתפרסם. {{הערה|שם=ezion|רותם שטרקמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"], ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}

−

ב-1 ביולי 2015, פרסם עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] מסמך שטוען כי ליצוא גז מישראל יש משמעות אסטרטגית חשובה. המסמך פורסם באותו יום שבו פורסם מסמך דומה על ידי משרד החוץ. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>.

+

ב-1 ביולי 2015, פרסם עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] מסמך שטוען כי ליצוא גז מישראל יש משמעות אסטרטגית חשובה. המסמך פורסם באותו יום שבו פורסם מסמך דומה על ידי משרד החוץ. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>.

מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.

−

יוסי כהן כיהן כראש המל"ל שתחת כהונתו יצא המסמך של ייצוא הגז כצורך בטחוני חשוב, זמן קצר לאחר מהן הוא קודם להיות ראש המוסד בידי נתניהו. [http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074]

+

יוסי כהן כיהן כראש המל"ל שתחת כהונתו יצא המסמך של ייצוא הגז כצורך בטחוני חשוב, זמן קצר לאחר מהן הוא קודם להיות ראש המוסד בידי נתניהו. [http://www.themarker.com/dynamo/1.3125074]

;פרשת המתקן הימי לייצוא הגז:

−

מי שהיה אמור להחליף את יוסי כהן כראש המל"ל היא [[אבריאל בר יוסף]], שכיהן כסגן ראש המל"ל ואחד החברים הקבועים ב[[וועדת צמח]]. בזמן היותו בוועדה ניסה בר יוסף ללחוץ להקמת מתקן הנזלה ימי גדול. מתקן כזה מחייב ייצוא בכמות גדולה של גז שכן הוא יקר להקמה. בנובמבר 2016 נעצר בר יוסף נעצר לחקירה בחשד שפעילותו בוועדת צמח קשורה לטובות הנאה שקביל לכאורה מאיש עסקים גרמני שניסה לקדם מכירת מתקן כזה. [http://news.walla.co.il/item/3014233]{{הערה|שם=marker171116}}

+

מי שהיה אמור להחליף את יוסי כהן כראש המל"ל היא [[אבריאל בר יוסף]], שכיהן כסגן ראש המל"ל ואחד החברים הקבועים ב[[וועדת צמח]]. בזמן היותו בוועדה ניסה בר יוסף ללחוץ להקמת מתקן הנזלה ימי גדול. מתקן כזה מחייב ייצוא בכמות גדולה של גז שכן הוא יקר להקמה. בנובמבר 2016 נעצר בר יוסף נעצר לחקירה בחשד שפעילותו בוועדת צמח קשורה לטובות הנאה שקביל לכאורה מאיש עסקים גרמני שניסה לקדם מכירת מתקן כזה. [http://news.walla.co.il/item/3014233]{{הערה|שם=marker171116}}

שורה 182: שורה 182:

רשות החשמל טענה כי שמירת המונופול של הגז פירושה מחירי חשמל גבוהים. רשות החשמל פנתה למומחה חיצוני כדי שיעריך את עלות המונופול וזה העריך את העלות ב-100 מיליארד ש"ח על פני 30 שנה.

−

לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> בהמשך פורקה הרשות וסמכויותיה הועברו למשרד האנרגיה.

+

לאחר התבטאות של יו"ר רשות החשמל, עו"ד [[אורית פרקש-הכהן]] כנגד המתווה פוטרה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך =24 בנובמבר 2015}}</ref> בהמשך פורקה הרשות וסמכויותיה הועברו למשרד האנרגיה.

===הרשות להגבלים עסקיים===

−

[[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה על הגבלים עסקיים בשנים 1992-1996). טורבוביץ' שכיהן בעברו כראש לשכת ראש הממשלה [[אהוד אולמרט ]] המליץ על רונית קן לתפקיד, לאחר סיום תפקידו מונה ליו"ר [[דלק אנרגיה]] שפועלת בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>

+

[[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה על הגבלים עסקיים בשנים 1992-1996). טורבוביץ' שכיהן בעברו כראש לשכת ראש הממשלה [[אהוד אולמרט ]] המליץ על רונית קן לתפקיד, לאחר סיום תפקידו מונה ליו"ר [[דלק אנרגיה]] שפועלת בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>

[[רונית קן]] היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011 בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}} לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע ל[[מתווה הגז]].

−

בספטמבר 2011 החליטה [[הרשות להגבלים עסקיים]] בראשותו של פרופ' [[דיויד גילה]] לבדוק חשד להתקשרות ב[[הסדר כובל]] בין בעלי מאגר לווייתן. ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא הייתה להכרזה משמעות משפטית היות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי שטרן|כתובת = http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/|כותרת = הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול|אתר = אתר "תשתיות"|תאריך = 13 בנובמבר 2012}}</ref>. במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. ב-23 בדצמבר 2014 שינה גילה את דעתו בעקבות הערות שקיבל בשימוע ציבורי ולאור נתונים עדכניים של הרשות. בעקבות הנסיגה מטיוטת המתווה המוסכם, גילה אמר כי ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן המחזיקות ב[[מאגר לוויתן]] בגלל חשד למעבר על החוק.{{הערה|שם=bizportal|{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}}}בעקבות דבר זה הוקם "צוות קנדל" שדן ב"[[מתווה הגז|מתווה גז]]" שיהיה מקובל על החברות וכביכול לא היה לו כל מעמד חוקי. צוות קנדל פעל לא מינוי וללא פרוטוקולים מסודרים ולמעשה החליף את רשות להגבלים עסקיים. גילה שעבד בתחילה עם הצוות פרש ממנו. לאחר מכן היה נסיון להפעיל את סעיף 52 בחוק כדי לעקוף את הממונה בטענה בטחונית. לאחר פרסום "[[מתווה הגז]]" התפטר גילה בטענה שחשב שהוא צריך לקבל גיבוי מהממשלה ולא קיבל גיבוי כזה .<ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> מתווה הגז המשיך להיות מקודם במסגרת הממשלה.

+

בספטמבר 2011 החליטה [[הרשות להגבלים עסקיים]] בראשותו של פרופ' [[דיויד גילה]] לבדוק חשד להתקשרות ב[[הסדר כובל]] בין בעלי מאגר לווייתן. ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא הייתה להכרזה משמעות משפטית היות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי שטרן|כתובת = http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/|כותרת = הממונה על ההגבלים העסקיים: "תמר" הוא מונופול|אתר = אתר "תשתיות"|תאריך = 13 בנובמבר 2012}}</ref>. במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. ב-23 בדצמבר 2014 שינה גילה את דעתו בעקבות הערות שקיבל בשימוע ציבורי ולאור נתונים עדכניים של הרשות. בעקבות הנסיגה מטיוטת המתווה המוסכם, גילה אמר כי ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן המחזיקות ב[[מאגר לוויתן]] בגלל חשד למעבר על החוק.{{הערה|שם=bizportal|{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}}}בעקבות דבר זה הוקם "צוות קנדל" שדן ב"[[מתווה הגז|מתווה גז]]" שיהיה מקובל על החברות וכביכול לא היה לו כל מעמד חוקי. צוות קנדל פעל לא מינוי וללא פרוטוקולים מסודרים ולמעשה החליף את רשות להגבלים עסקיים. גילה שעבד בתחילה עם הצוות פרש ממנו. לאחר מכן היה נסיון להפעיל את סעיף 52 בחוק כדי לעקוף את הממונה בטענה בטחונית. לאחר פרסום "[[מתווה הגז]]" התפטר גילה בטענה שחשב שהוא צריך לקבל גיבוי מהממשלה ולא קיבל גיבוי כזה .<ref>{{קישור כללי|הכותב = ניצן מתן |כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת ="איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|תאריך = 3 ביולי 2015}}</ref> מתווה הגז המשיך להיות מקודם במסגרת הממשלה.

[[מיכל הלפרין]]. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [http://www.themarker.com/dynamo/1.2947035]

שורה 206: שורה 206:

;חישוב גובה מיסוי הגז:

−

בזמן הדיונים על מתווה הגז דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל . הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01.12.2015}}

+

בזמן הדיונים על מתווה הגז דרשו פעילים חברתיים וחברי כנסת להבין מה גובה התקבולים (מיסים ותמלוגים)שישראל אמורה לקבל בעקבות ייצוא הגז והמתווה בכלל. נעשו פניות חוזרות כדי שהנתונים יוצגו לציבור אך ללא התייחסות האוצר ובנק ישראל . הערכות שהושמעו בתקשורת דיברו על סכומים של 126 מיליארד דולר, ושיעור מיסוי של 60% או אף גבוהים מכך. בדצמבר 2015 בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת ציינה הנגידה [[קרנית פלוג]] כי הערכות המיסוי של הבנק הן נעות בתחום של 47% עד 54% ולא כפי שפורסם קודם לכן, וכן כי הסכום כולו יהיה כ-70 מיליארד דולר. {{הערה|1=הדי כהן [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084899 פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהגז - אלא עד 54%], גלובס, 01.12.2015}}

החל מדצמבר 2015 שלחה חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] מכתבים לנגידת בנק ישראל בבקשה לקבל את גיליונות האקסל שלפיהם חושבו התקבולים הצפויים למדינה מהגז. ארבע פעמים סרב בנק ישראל להעביר את האקסל, בטענה שהאקסל כולל נתונים של חברות פרטיות והוצאת הנתונים הללו כרוכה בהקצאת משאבים רבה והבנק לא יקצה את המשאבים הללו. בשלב כלשהו כהן פארן ביקשה לדעת בכמה משאבים מדובר. הבנק גם רמז לכהן פארן שאין להסתמך על סימולציות יותר מדי שכן האי-ודאות סביב מחיר הגז וסביב פרמטרים מרכזיים אחרים בתחזית, היא גדולה. במרץ 2016, הועבר האקסל לחברת הכנסת. לפי [[ארז צדוק]] חישוב בנק ישראל צופה תקבולי מסים של כ-82 מיליארד דולר מכל המאגרים, שהם כ-313 מיליארד שקל. {{הערה|ארז צדוק, [http://www.themarker.com/blogs/erezzadok/1.3091947 אז בכמה יימכר הגז מלוויתן? דולר? שניים וחצי? מה באמת ביבי חושב?], בבלוג בדה מארקר, 10.10.2016}}

שורה 224: שורה 224:

===פגיעה בפומביות המשפט ובחוק בתי המשפט===

−

לאחר אישור המתווה על ידי הממשלה ושר הכלכלה, הוגשו לבג"ץ ארבע עתירות נגד המתווה, אשר נדונו ב-2 ימי דיונים. באמצע הדיון הראשון שנערך ב-3 בפברואר 2016 ביקש ראש הממשלה ושר הכלכלה [[בנימין נתניהו]], באמצעות נציג פרקליטות המדינה, לבוא להעיד בדיון.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/LIVE-1.2839816|כותרת = דרמת מתווה הגז: הנזיפה לנתניהו - והמסמכים ששופטי בג"ץ שמעו על קיומם רק היום |אתר = TheMarker|תאריך = 3 בפברואר 2016}}</ref> השופטים דחו את בקשתו וביקשו שיגיש תצהיר תוך שבוע. בדיון השני שנערך ב-14 בפברואר 2016 הגיע נתניהו להעיד לאחר שמסר תצהיר. בדיון זה לא איפשרו לאזרחים רבים להיכנס לצפות בדיון, בניגוד לדיון הראשון ובניגוד לחוק בתי המשפט שקובע שעל דיון בבית משפט להיות פומבי. בנוסף, חלק מעובדי חברות הגז נכנסו לבית המשפט מדלתות צדדיות למרות שהם חסרי מעמד משפטי כלשהו ו-2 פעילים מרכזיים במאבק הגז נעצרו בבית המשפט ושוחררו מאוחר יותר באותו היום.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן הילדסהיים|כתובת =http://www.amitit.co.il/?p=3691|כותרת = מאחורי התמונה הזו מסתתר איום גדול על הדמוקרטיה שלנו |אתר = הכלכלה האמיתית|תאריך = 18 בפברואר 2016}}</ref>

+

לאחר אישור המתווה על ידי הממשלה ושר הכלכלה, הוגשו לבג"ץ ארבע עתירות נגד המתווה, אשר נדונו ב-2 ימי דיונים. באמצע הדיון הראשון שנערך ב-3 בפברואר 2016 ביקש ראש הממשלה ושר הכלכלה [[בנימין נתניהו]], באמצעות נציג פרקליטות המדינה, לבוא להעיד בדיון.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/LIVE-1.2839816|כותרת = דרמת מתווה הגז: הנזיפה לנתניהו - והמסמכים ששופטי בג"ץ שמעו על קיומם רק היום |אתר = TheMarker|תאריך = 3 בפברואר 2016}}</ref> השופטים דחו את בקשתו וביקשו שיגיש תצהיר תוך שבוע. בדיון השני שנערך ב-14 בפברואר 2016 הגיע נתניהו להעיד לאחר שמסר תצהיר. בדיון זה לא איפשרו לאזרחים רבים להיכנס לצפות בדיון, בניגוד לדיון הראשון ובניגוד לחוק בתי המשפט שקובע שעל דיון בבית משפט להיות פומבי. בנוסף, חלק מעובדי חברות הגז נכנסו לבית המשפט מדלתות צדדיות למרות שהם חסרי מעמד משפטי כלשהו ו-2 פעילים מרכזיים במאבק הגז נעצרו בבית המשפט ושוחררו מאוחר יותר באותו היום.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן הילדסהיים|כתובת =http://www.amitit.co.il/?p=3691|כותרת = מאחורי התמונה הזו מסתתר איום גדול על הדמוקרטיה שלנו |אתר = הכלכלה האמיתית|תאריך = 18 בפברואר 2016}}</ref>

==הצגת המחאה בנושא הגז כזרם שמאלי קיצוני==

שורה 232: שורה 232:

במהלך עבודת [[וועדת ששינסקי]], ביולי 2010, הקים [[חבר הכנסת]] לשעבר [[מיכאל מלכיאור]] את "פורום פעולה אזרחית", שפעל במטרה להגדיל את המיסוי על הגז הטבעי.{{הערה|[http://www.israel-restart.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AA פורום פעולה אזרחית]}} מספר ארגונים הביעו תמיכה במאבק להעלאת תמלוגי הגז, ביניהם: [[התאחדות הסטודנטים הארצית]], [[אדם טבע ודין]],{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|אדם טבע ודין: "שינוי התמלוגים - עניין דחוף"|markets/1.589845|14.7.2010}}}} [[מועצת יש"ע]]{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|מועצת יש"ע: לא רק השמאל תומך בהעלאת התמלוגים|1000598114|01.11.2010}}}} ועוד. במקביל, הגישו מספר חברי כנסת [[הצעת חוק]] שמטרתה העלאת המיסוי על הגז. על הצעת החוק חתמו חברי כנסת מ[[סיעה|סיעות]] [[הליכוד]], [[קדימה]], [[מפלגת העבודה|עבודה]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[מרצ]], [[יהדות התורה]], [[חד"ש]], [[הבית היהודי]] ו[[האיחוד הלאומי]].{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|הצעת חוק: תמלוגי הנפט והגז יועלו ויוטל מס מיוחד בגין הרווחים|markets/1.588934|13.7.2010}}}}

−

באוגוסט 2010 החל תא סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן, "פורום למען ארץ ישראל", בקמפיין [[מודעה|מודעות]] רחב היקף בעיתונות היומית תחת הכותרת "אזהרה: הקרן החדשה לוחמת למען הגז הערבי". הקמפיין נוהל על ידי יועץ התקשורת [[משה קלוגהפט]], ומממניו נותרו אלמונים.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|מי מממן את הקמפיין נגד העלאת תמלוגי הגז? "תעשו אחד ועוד אחד"|3414839|17.8.2010|}}}} חברי הפורום קיימו הפגנה מול ביתו של יו"ר הוועדה, איתן ששינסקי, כשהם מצוידים ב[[מסכת גז|מסכות גז]], [[דגל מצרים|דגלי מצרים]] ושלטים בהם נכתב: "עזרתם לגולדסטון, פגעתם בצה"ל, ועכשיו נלחמים למען הגז הערבי. תודה לקרן החדשה!".{{הערה|1={{ynet|[[תני גולדשטיין]]|תמלוגי הגז: "הקרן החדשה פועלת לחיסול ישראל"|3932657|10.8.2010|}}}}. עלות הקמפיין נאמדה בכ-2 מיליון ש"ח.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|עלות הקמפיין של הפורום למען ארץ ישראל: 2 מיליון שקל|3414723|16.8.2010|}}}}

+

באוגוסט 2010 החל תא סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן, "פורום למען ארץ ישראל", בקמפיין [[מודעה|מודעות]] רחב היקף בעיתונות היומית תחת הכותרת "אזהרה: הקרן החדשה לוחמת למען הגז הערבי". הקמפיין נוהל על ידי יועץ התקשורת [[משה קלוגהפט]], ומממניו נותרו אלמונים.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|מי מממן את הקמפיין נגד העלאת תמלוגי הגז? "תעשו אחד ועוד אחד"|3414839|17.8.2010|}}}} חברי הפורום קיימו הפגנה מול ביתו של יו"ר הוועדה, איתן ששינסקי, כשהם מצוידים ב[[מסכת גז|מסכות גז]], [[דגל מצרים|דגלי מצרים]] ושלטים בהם נכתב: "עזרתם לגולדסטון, פגעתם בצה"ל, ועכשיו נלחמים למען הגז הערבי. תודה לקרן החדשה!".{{הערה|1={{ynet|[[תני גולדשטיין]]|תמלוגי הגז: "הקרן החדשה פועלת לחיסול ישראל"|3932657|10.8.2010|}}}}. עלות הקמפיין נאמדה בכ-2 מיליון ש"ח.{{הערה|1={{כלכליסט|רויטל חובל|עלות הקמפיין של הפורום למען ארץ ישראל: 2 מיליון שקל|3414723|16.8.2010|}}}}

נגד פרופ' ששינסקי נשמעו טענות על [[ניגוד עניינים]],{{הערה|[[בן כספית]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/142/157.html ניגוד עניינים: תמלוגי הגז והקרן החדשה], nrg מעריב, 8.8.2010}} אך [[מבקר המדינה]]{{הערה|עופר וולפסון, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-248020-00.html פנייה לבג"ץ: יו"ר ועדת ששינסקי - בניגוד עניינים חמור], חדשות מחלקה ראשונה, 25.8.2010}} ו[[היועץ המשפטי לממשלה]]{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן ומארק שון|היועמ"ש: פרופ' ששינסקי יוכל להמשיך ולכהן כיו"ר הוועדה לבחינת תמלוגי הגז|3415801|25.8.2010|}}}} שללו טענות אלה. גם שר האוצר, יובל שטייניץ, התייצב לצדו של ששינסקי ואמר:

שורה 319: שורה 319:

"מי ששולט בהפקה, בהפצה ובמחיר הנפט הוא השולט בעולם של היום"[http://www.tashtiot.co.il/2012/08/30/%D7%A6%D7%90%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/]

−

ישנן תוכניות של אירופה לייבא גז בצינורות מקטאר ומאגרים נוספים באיראן, אבל תוכניות אלה תקועות בגלל סכסוכים במזרח התיכון בין סונים ושיעים ובגלל [[מלחמת האזרחים בסוריה]]. תוכניות אלה מהוות איום על האינטרסים של רוסיה.<ref name="maarachot2015">אדם רז, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113620.pdf נותנים גז] על האינטרסים של רוסיה, קטאר ואירופה בגז במזרח התיכון ובישראל. "מערכות", צה"ל, גליון 459, פברואר 2015</ref> לא ברור האם מעורבות הרוסים בגז של ישראל היא כדי לקדם את הגז הישראלי או לחסום אותו. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000780798]

+

ישנן תוכניות של אירופה לייבא גז בצינורות מקטאר ומאגרים נוספים באיראן, אבל תוכניות אלה תקועות בגלל סכסוכים במזרח התיכון בין סונים ושיעים ובגלל [[מלחמת האזרחים בסוריה]]. תוכניות אלה מהוות איום על האינטרסים של רוסיה.<ref name="maarachot2015">אדם רז, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113620.pdf נותנים גז] על האינטרסים של רוסיה, קטאר ואירופה בגז במזרח התיכון ובישראל. "מערכות", צה"ל, גליון 459, פברואר 2015</ref> לא ברור האם מעורבות הרוסים בגז של ישראל היא כדי לקדם את הגז הישראלי או לחסום אותו. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000780798]

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, ויו"ר חברת הגז הענקית "גזפרום" בפועל, הגיע לביקור רשמי בישראל ב-25 ביוני 2012 והביע עניין פומבי בנכסי הגז הישראליים. בשנת 2013 נחתם הסכם הבנות בין שותפות "תמר" לבין "גזפרום", שקבע כי השותפות תמכור לענקית האנרגיה הרוסית כ-4.2 BCM בשנה לתקופה בת 20 שנה, כלומר כ-80 BCM, שהם כ-30% מגודלו של המאגר.<ref name="thasthiot2013">[http://www.tashtiot.co.il/2013/04/04/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-414/ סיקור מיוחד: הבאנו גזפרום עליכם] איתי שטרן, אתר "תשתיות" 4. באפריל 2013</ref> ארגונים סביבתיים וחברתיים שהיו מעורבים במחאה על ייצוא הגז, קראו בפברואר 2013 לעצור עסקה זו שהחלה להתגבש עוד לפני אישור מסקנות וועדת צמח בטענה שחברות הגז מנסות לקבוע עובדות בשטח[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000826183]. בתגובה קרא מי שהיה אז שר האנרגיה [[עוזי לנדאו]] לעצור את העסקה עם הרוסים שכן תמר מיועדת לספק את צרכי המשק הישראלי[http://www.themarker.com/dynamo/1.1962114][http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3597723,00.html]. הרוסים התעניינו בעבר גם במאגר לוויתן[http://www.tashtiot.co.il/2012/08/30/%D7%A6%D7%90%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/].

שורה 337: שורה 337:

==קישורים חיצוניים==

−

* אדם רז, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113620.pdf נותנים גז] על האינטרסים של רוסיה, קטאר ואירופה בגז במזרח התיכון ובישראל. "מערכות", צה"ל, גליון 459, פברואר 2015

+

* אדם רז, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113620.pdf נותנים גז] על האינטרסים של רוסיה, קטאר ואירופה בגז במזרח התיכון ובישראל. "מערכות", צה"ל, גליון 459, פברואר 2015

* אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.2954355 מיישר קו עם מונופול הגז? עם מי נפגש ליברמן במסעדה בירושלים], דה מרקר, 25.5.2016

שורה 371: שורה 371:

* חן פונדק וליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582738,00.html ארדן: "כיוון דוח צמח נבע מהלחצים של האוצר שפעל גם בששינסקי"], כלכליסט, 11.09.2012

* {{nrg|שרי מקובר-בליקוב|יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|457/784|5 באפריל 2013||1|2}}

−

* [https://www.youtube.com/watch?v=Tndz0lVuhvQ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה רומז על האיומים שנאמרו לח"כים בעת הדיונים בהמלצות ועדת ששינסקי] "אם לא נסדר להם את הסידור נלך הביתה". 13 ביוני 2013

+

* [https://www.youtube.com/watch?v=Tndz0lVuhvQ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה רומז על האיומים שנאמרו לח"כים בעת הדיונים בהמלצות ועדת ששינסקי] "אם לא נסדר להם את הסידור נלך הביתה". 13 ביוני 2013

==הערות שוליים==

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:38, 15 באפריל 2021