שינויים

==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==

==רווחה סובייקטיבית ואובייקטיבית==

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית. '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר. '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיביים שאנשים אחרים יכולים לצפות בהם - כמו כמות המזון שיש לאדם, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח, גודל הצריכה שלו, כמות ההשלכה, איכות הבריאות שלו ועוד.

יש המחלקים את התחום של רווחה בין מדידת רווחה סובייקטיבית לבין רווחה אובייקטיבית. '''רווחה סובייקטיבית''' תלויה בראיה של הפרט את עצמו, לדוגמה האם הוא מגדיר את עצמו כשמח או מאושר. '''רווחה אובייקטיבית''' מודדת את רווחת הפרט על ידי מדדים אובייקטיביים שאנשים אחרים יכולים לצפות בהם - כמו כמות המזון שיש לאדם, כמות ה[[כסף]] שהוא מרוויח, גודל הצריכה שלו, כמות ההשלכה, איכות הבריאות שלו ועוד.

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או "רווחה נפשית" מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים, או כמה הם שבעי רצון מהחיים. דרך דומה היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חוויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 אחוז מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

'''[[רווחה סובייקטיבית]]''' או "רווחה נפשית" מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגניטיבי (תפיסתי). אחת השיטות המקובלות ביותר בתחום המדידה הסובייקטיבית היא מדידת '''[[שביעות רצון מהחיים]]''' שבה מבקשים מאנשים להגיד עד כמה הם עצמם מגדירים את חייהם כמאושרים, או כמה הם שבעי רצון מהחיים. דרך דומה היא '''אינדקס הרגשות החיוביים''' של גאלופ - שואלים אנשים מבוגרים האם ב-24 השעות האחרונות הם חוו חוויות חיוביות כמו הנאה, האם הם צחקו או חייכו הרבה, הרגשה שישנת בכמות ובאיכות מספקת, האם נהגו בך בכבוד וכדומה. מעל 70 אחוז מהמבוגרים בעולם השיבו שהם חוו רגשות כאלו ביממה האחרונה. 51 אחוזים דיווחו כי הם למדו או עשו משהו מעניין ביממה האחרונה. [http://www.gallup.com/poll/169322/people-worldwide-reporting-lot-positive-emotions.aspx]  

לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים אובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד.  

לפי גישות כמו [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] אין סתירה הכרחית בין שתי הגישות שכן מדדים טובים של רווחה סובייקטיבית הם גם בעלי מאפיינים אובייקטיביים ברורים. כך נמצא, שיש קשר בין דיווחי [[שביעות רצון מהחיים]], של אנשים לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות פיזיולוגיות, "מדד החיוך האותנטי", דיווחים של אנשים אחרים על האושר של אותו אדם ועוד.  

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו-Earley שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount

במחקר משנת 1999, טוענים החוקרים Konow ו-Earley שדיווח עצמי על אושר מתואם עם מספר מדידות אחרות בעלות מאפיינים אובייקטיביים יותר<ref>Konow, J., Earley, J., 1999. The Hedonistic Paradox: Is Homo-Economicus Happier?. Loyola Marymount

University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref> :מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]], עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו, הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה, הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו, משך ואותנטיות של מה של Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי"), מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (Stress) ומחלות פסיכוסומטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש, מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה ל[[מתח נפשי|עקה נפשית]], ומדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex).  

University, Dept of Psychology Mimeo.M</ref> :מאפיינים אובייקטיביים כמו [[אבטלה]], עד כמה האדם זוכר אירועים חיוביים לעומת שליליים במהלך החיים שלו, הערכה של אושרו של האדם על ידי חברים ובני משפחה, הערכת אושרו של האדם על ידי בן או בת הזוג שלו, משך ואותנטיות של מה של Duchenne smile (חיוך המתרחש בכיווץ של מספר קבוצות שרירי פנים, דבר שבני אדם מזהים אותו כ"חיוך אמיתי"), מדידת תגובות של דופק הלב ושל לחץ הדם בתגובה לעקה נפשית (Stress) ומחלות פסיכוסומטיות כמו הפרעות עיכול או כאבי ראש, מדידות התנגדות חשמלית של העור בתגובה ל[[מתח נפשי|עקה נפשית]], ומדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex).  

[[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מבוסס על ניתוחים מתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. לפי הדו"ח מושג הרווחה (Well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם- התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref>

[[דו"ח פורסייט]] של ממשלת בריטניה, שהתפרסם בשנת 2008, מבוסס על ניתוחים מתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. לפי הדו"ח מושג הרווחה (Well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומעורבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם- התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.<ref>Huppert F (2008) Psychological well-being: evidence regarding its causes and its consequences (London: Foresight Mental Capital and Wellbeing Project 2008).</ref>

בשנת 2018 שאל מכון PEW אלפים מתושבי ארצות הברית מה נותן משמעות לחיים שלכם. הגורם המרכזי היה "משפחה". אנשים בעלי דעות שונות או מעמד כלכלי שונה היו בעלי תשובות שונות - לדוגמה אנשים עשירים יותר מצאו יותר משמעות בשמירה על הבריאות ובחברים. דת היתה גורם פחות חשוב במשמעות החיים , אבל בקרב מי שכן מאמינים, עבור חצי מהם זהו הגורם היחיד החושב ביותר. דעה פוליטית קשורה גם להבדלים בתשובות. [https://www.pewforum.org/2018/11/20/where-americans-find-meaning-in-life/] חלק מאנשים מיואשים ומוצאים נחמה בעיקר באלכוהול או סמים. קיימת טענה כי אנשים מבוגרים רבים ויתרו על מטרות גדולות כמו דת, מניעת אי צדק או עוני אבל אנשים צעירים מתחברים מחדש למטרות אלה. [https://www.nytimes.com/2019/07/04/opinion/gen-z-boomers.html]

בשנת 2018 שאל מכון PEW אלפים מתושבי ארצות הברית מה נותן משמעות לחיים שלכם. הגורם המרכזי היה "משפחה". אנשים בעלי דעות שונות או מעמד כלכלי שונה היו בעלי תשובות שונות - לדוגמה אנשים עשירים יותר מצאו יותר משמעות בשמירה על הבריאות ובחברים. דת היתה גורם פחות חשוב במשמעות החיים , אבל בקרב מי שכן מאמינים, עבור חצי מהם זהו הגורם היחיד החושב ביותר. דעה פוליטית קשורה גם להבדלים בתשובות. [https://www.pewforum.org/2018/11/20/where-americans-find-meaning-in-life/] חלק מאנשים מיואשים ומוצאים נחמה בעיקר באלכוהול או סמים. קיימת טענה כי אנשים מבוגרים רבים ויתרו על מטרות גדולות כמו דת, מניעת אי צדק או עוני אבל אנשים צעירים מתחברים מחדש למטרות אלה. [https://www.nytimes.com/2019/07/04/opinion/gen-z-boomers.html]

אחד הכשלים המרכזיים בניתוח רווחה של כלכלה נאו-קלאסית היא התעלמות מרקע הביולוגי והתפקודי של האדם. אדם חי הוא סוג של יצור חי ולפיכך הוא סוג של [[מערכת דיאספטית]] שצריכה לצרוך אנרגיה כדי לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. ללא זרם מתמיד [[אקסרגיה]] מערכת דיאספטית תקרוס. מערכת דיאספטית בכלל, וגם יצורים ביולוגיים בפרט מאופיינים על ידי סדר פנימי שצריך להישמר כדי לשמור על תפקוד טוב של המערכת - דבר המכונה [[הומיאוסטזיס]] או מצב יציב (מיוונית: Homeostasis) - היכולת של היצור לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. זהו שם גג למכלול של תהליכים ביולוגיים, אשר הודות להם גוף חי שומר על היציבות של סביבתו הפנימית גם כאשר שינויים חלים בסביבה החיצונית לו. כאשר אדם נמצא בבריאות תקינה קל לו לשמור על הומיאוסטזיס תוך השקעה נמוכה של תחזוקת המערכת, לעומת זאת ככל שהוא מתרחק מבריאות תקינה בשל תקלות שונות הוא צריך להשקיע כמות גדולה יותר של מאמץ רק כדי לשמור על תפקוד תקין. לדוגמה עליו לקחת תרופות להורדת לחץ דם כדי לשמור על לחץ דם תקין. הגדלת הצריכה עוד ועוד (בכל פרמטר שרוצים) אינה משפרת את התפקוד הגופני ובסופו של דבר מובילה למצב פתולוגי ולמוות.  

אחד הכשלים המרכזיים בניתוח רווחה של כלכלה נאו-קלאסית היא התעלמות מרקע הביולוגי והתפקודי של האדם. אדם חי הוא סוג של יצור חי ולפיכך הוא סוג של [[מערכת דיאספטית]] שצריכה לצרוך אנרגיה כדי לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. ללא זרם מתמיד [[אקסרגיה]] מערכת דיאספטית תקרוס. מערכת דיאספטית בכלל, וגם יצורים ביולוגיים בפרט מאופיינים על ידי סדר פנימי שצריך להישמר כדי לשמור על תפקוד טוב של המערכת - דבר המכונה [[הומיאוסטזיס]] או מצב יציב (מיוונית: Homeostasis) - היכולת של היצור לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. זהו שם גג למכלול של תהליכים ביולוגיים, אשר הודות להם גוף חי שומר על היציבות של סביבתו הפנימית גם כאשר שינויים חלים בסביבה החיצונית לו. כאשר אדם נמצא בבריאות תקינה קל לו לשמור על הומיאוסטזיס תוך השקעה נמוכה של תחזוקת המערכת, לעומת זאת ככל שהוא מתרחק מבריאות תקינה בשל תקלות שונות הוא צריך להשקיע כמות גדולה יותר של מאמץ רק כדי לשמור על תפקוד תקין. לדוגמה עליו לקחת תרופות להורדת לחץ דם כדי לשמור על לחץ דם תקין. הגדלת הצריכה עוד ועוד (בכל פרמטר שרוצים) אינה משפרת את התפקוד הגופני ובסופו של דבר מובילה למצב פתולוגי ולמוות.  

ייתכנו גם מצבים רבים בהם צריכה של מוצרים לא מתאימים (כמו תזונה עם יותר מידי מלח, יותר מידי סוכר וכו') מובילה למצב לא אופטימלי. כך שמתוך אלפי סלי תצרוכת מזון אפשריים חלק מהותי יהיו בלתי בריאים ויובילו לאובדן רווחה עתידי. באופן כללי כלכלנים מניחים שהאדם הוא יודע כל ורציונלי ולכן לא ייתכנו מצבים כמו צריכת יתר של מזון או צריכת מזון מזיק שאחר כך מתחרטים על הצריכה שלו. מחקרים בתחום המזון והתנהגות תזונה מצביעים על ממצאים אחרים - יש חשיבות גדולה לגירויים, עיצוב, ולחצים חברתיים בשאלה כמה בריאה תהיה התזונה של האדם וכמה קל יהיה לו לסטות מנתיב אופטימלי ובדרך כלל אנשים כלל לא מודעים לרוב ההחלטות שהם מבצעים בתחום התזונה. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזיה]] טוען פרופ' בריאן וונסינק כי בכל יום אנשים לוקחים כ-250 החלטות הנוגעות למזון ומתוכן כ-200 הן החלטות לא מודעות. וונסינק מתאר מספר רב של מחקרים וניסויים שמצביעים על היבטים שונים שמשפיעים על צריכת המזון - כמו גודל הצלחות, הסחת דעת תוך כדי אכילה, גודל אריזות המזון ועוד. התחום של [[כלכלת השמנה]] מתאר כיצד חברות מזון גדולות מנצלות רגישויות ביולוגיות של אנשים כדי לעודד אותם לצרוך יותר מזון ולהרגיל אותם למזונות שקל למכור מהן כמות גדולה יותר (מזונות פחות משביעים) או שהם בעלי רווחיות גבוהה יותר (לדוגמה מזון בעל אורך חיי מדף ארוכים יותר - כמו במקרה של לחם "לבן" מול [[מזון מלא|לחם מלא]]).  

ייתכנו גם מצבים רבים בהם צריכה של מוצרים לא מתאימים (כמו תזונה עם יותר מידי מלח, יותר מידי סוכר וכו') מובילה למצב לא אופטימלי. כך שמתוך אלפי סלי תצרוכת מזון אפשריים חלק מהותי יהיו בלתי בריאים ויובילו לאובדן רווחה עתידי. באופן כללי כלכלנים מניחים שהאדם הוא יודע כל ורציונלי ולכן לא ייתכנו מצבים כמו צריכת יתר של מזון או צריכת מזון מזיק שאחר כך מתחרטים על הצריכה שלו. מחקרים בתחום המזון והתנהגות תזונה מצביעים על ממצאים אחרים - יש חשיבות גדולה לגירויים, עיצוב, ולחצים חברתיים בשאלה כמה בריאה תהיה התזונה של האדם וכמה קל יהיה לו לסטות מנתיב אופטימלי ובדרך כלל אנשים כלל לא מודעים לרוב ההחלטות שהם מבצעים בתחום התזונה. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזיה]] טוען פרופ' בריאן וונסינק כי בכל יום אנשים לוקחים כ-250 החלטות הנוגעות למזון ומתוכן כ-200 הן החלטות לא מודעות. וונסינק מתאר מספר רב של מחקרים וניסויים שמצביעים על היבטים שונים שמשפיעים על צריכת המזון - כמו גודל הצלחות, הסחת דעת תוך כדי אכילה, גודל אריזות המזון ועוד. התחום של [[כלכלת השמנה]] מתאר כיצד חברות מזון גדולות מנצלות רגישויות ביולוגיות של אנשים כדי לעודד אותם לצרוך יותר מזון ולהרגיל אותם למזונות שקל למכור מהן כמות גדולה יותר (מזונות פחות משביעים) או שהם בעלי רווחיות גבוהה יותר (לדוגמה מזון בעל אורך חיי מדף ארוכים יותר - כמו במקרה של לחם "לבן" מול [[מזון מלא|לחם מלא]]).  

באופן דומה להתעלמות של כלכלנים נאו-קלאסיים מהתפקוד הביולוגי של האדם הבודד הם מתעלמים מתפקודים של מערכות אחרות - מערכות ביולוגיות שמתחזקות את הכלכלה האנושית (שעשויות גם לתרום באופן ישיר לרווחה של הפרט - לדוגמה עצים בקרבת הבית) ומערכות חברתיות שמאפשרות חברה מתפקדת והוגנת. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מכנה גישה זו "כלכלת עולם ריק" - מניחים שבעולם יש רק צרכנים (בלי הון פנימי התחלתי שעלול להיפגע- "הון אנושי" בדמות בריאות גופנית או נפשית) ומוצרים וכי העולם עצמו הוא עולם ריק ו/או פאסיבי שאין לו תפקוד בפני עצמו. לעומת זאת בתחום ה[[אקולוגיה]] חוקר את התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] ומראה שבדומה ל[[הומיאוסטזיס]] גם מערכות אלה נמצאות במעין [[שיווי משקל]] ושעליהן לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. [[כלכלה אקולוגית]] מתבססת בין היתר על אקולוגיה ומניחה כי ל[[ביוספרה]] יש תפקיד חשוב בשמירה על המשך הקיום של החברה האנושית ועל התפקוד הכלכלי שלה.  

באופן דומה להתעלמות של כלכלנים נאו-קלאסיים מהתפקוד הביולוגי של האדם הבודד הם מתעלמים מתפקודים של מערכות אחרות - מערכות ביולוגיות שמתחזקות את הכלכלה האנושית (שעשויות גם לתרום באופן ישיר לרווחה של הפרט - לדוגמה עצים בקרבת הבית) ומערכות חברתיות שמאפשרות חברה מתפקדת והוגנת. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מכנה גישה זו "כלכלת עולם ריק" - מניחים שבעולם יש רק צרכנים (בלי הון פנימי התחלתי שעלול להיפגע- "הון אנושי" בדמות בריאות גופנית או נפשית) ומוצרים וכי העולם עצמו הוא עולם ריק ו/או פאסיבי שאין לו תפקוד בפני עצמו. לעומת זאת בתחום ה[[אקולוגיה]] חוקר את התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] ומראה שבדומה ל[[הומיאוסטזיס]] גם מערכות אלה נמצאות במעין [[שיווי משקל]] ושעליהן לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. [[כלכלה אקולוגית]] מתבססת בין היתר על אקולוגיה ומניחה כי ל[[ביוספרה]] יש תפקיד חשוב בשמירה על המשך הקיום של החברה האנושית ועל התפקוד הכלכלי שלה.  

הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים על הרווחה החברתית של בני האדם. דבר זה כולל:

הן מאגרי ההון עצמם והן הזרמים שהם משפיעים עליהם משפיעים על הרווחה החברתית של בני האדם. דבר זה כולל:

* '''השפעה של מאגרי ההון עצמם על הרווחה''' - לדוגמה בריאות נפשית כחלק מהון אנושי. השפעת [[אמון]] על הרווחה.

* '''השפעה של מאגרי ההון עצמם על הרווחה''' - לדוגמה בריאות נפשית כחלק מהון אנושי. השפעת [[אמון]] על הרווחה.  

* '''[[שירותי המערכת הטבעית]]''' (שתפקודם תלוי במאגרי ההון) - לדוגמה טיהור אוויר, ייצור חמצן או נוף.  

* '''[[שירותי המערכת הטבעית]]''' (שתפקודם תלוי במאגרי ההון) - לדוגמה טיהור אוויר, ייצור חמצן או נוף.  

* '''[[תהליך הייצור הכלכלי]]''' - הסבל או ההנאה שמתרחשים במהלך עבודה לשם ייצור מוצרים ושירותים, וכן השפעת העבודה על הבריאות הפיזית והנפשית ועל המוסדות החברתיים שלנו (לדוגמה השפעת העבודה על המשפחה).  

* '''[[תהליך הייצור הכלכלי]]''' - הסבל או ההנאה שמתרחשים במהלך עבודה לשם ייצור מוצרים ושירותים, וכן השפעת העבודה על הבריאות הפיזית והנפשית ועל המוסדות החברתיים שלנו (לדוגמה השפעת העבודה על המשפחה).