שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה (והמוסדות החברתיים) האחרים לא אמורים להתערב בנעשה בשוק, ובעקרון - השארת [[שוק חופשי]]. עקרון זה מכונה '''לֵסֶה פֶר''' הוא קיצור של המונח הצרפתי "laissez faire, laissez passer" שמשמעותו "תנו לעשות, תנו לעבור". | + | '''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה (והמוסדות החברתיים) האחרים לא אמורים להתערב בנעשה בשוק, ובעקרון - השארת [[שוק חופשי]]. עקרון זה מכונה '''לֵסֶה פֶר''' הוא קיצור של המונח הצרפתי "laissez faire, laissez passer" שמשמעותו "תנו לעשות, תנו לעבור". |
| | | |
− | הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), וה[[ליברליזם]] הקלאסי לפיו התערבות ממשלתית עלולה במקרים רבים להפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. אחת השאלות היא מדוע הפרעה כזו היא "רעה" . ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], ניסחו כלל של [[יעילות פארטו]]. לפי הנחות המודל הנאו-קלאסי, פעמים רבות שוק ללא התערבות מגיע ליעילות פארטו. הטענה של נאו-קלאסיים היא כי התערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה, מפריע ליעילות זו. בנוסף לכך יש הנחה נורמטיבית (סמויה) לפיה הפחתת יעילות פארטו היא דבר לא רצוי. | + | הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), וה[[ליברליזם]] הקלאסי לפיו התערבות ממשלתית עלולה במקרים רבים להפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. אחת השאלות היא מדוע הפרעה כזו היא "רעה" . ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], ניסחו כלל של [[יעילות פארטו]]. לפי הנחות המודל הנאו-קלאסי, פעמים רבות שוק ללא התערבות מגיע ליעילות פארטו. הטענה של נאו-קלאסיים היא כי התערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה, מפריע ליעילות זו. בנוסף לכך יש הנחה נורמטיבית (סמויה) לפיה הפחתת יעילות פארטו היא דבר לא רצוי. |
| | | |
| לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע. | | לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע. |
שורה 15: |
שורה 15: |
| המונח "laissez-faire" צמח ככל הנראה בפגישה שהתרחשה בשנת 1681 בין שר האוצר הצרפתי רב הכוח ז'אן-בטיסט קולבר, לבין קבוצה של אנשי עסקים צרפתים בראשות M. Le Gendre. קולבר היה תומך במדיניות המקובלת דאז של [[מרכנתליזם]], שחשבה שעושר של אומה פירושו הרבה זהב במרתפי הממשלה, וכי על הממשלה להתערב בצורות שונות בכלכלה בצורות של מיסוי מגן גבוה נגד יבוא, סיוע ליצוא ורגולציה. כאשר קולבר הנלהב שאל כיצד את הסוחרים כיצד הממשלה יכולה לעזור להם ענה לו Le Gendre: "עזוב את זה לנו" או "תן לנו לעשות את זה" - "Laissez-nous faire" | | המונח "laissez-faire" צמח ככל הנראה בפגישה שהתרחשה בשנת 1681 בין שר האוצר הצרפתי רב הכוח ז'אן-בטיסט קולבר, לבין קבוצה של אנשי עסקים צרפתים בראשות M. Le Gendre. קולבר היה תומך במדיניות המקובלת דאז של [[מרכנתליזם]], שחשבה שעושר של אומה פירושו הרבה זהב במרתפי הממשלה, וכי על הממשלה להתערב בצורות שונות בכלכלה בצורות של מיסוי מגן גבוה נגד יבוא, סיוע ליצוא ורגולציה. כאשר קולבר הנלהב שאל כיצד את הסוחרים כיצד הממשלה יכולה לעזור להם ענה לו Le Gendre: "עזוב את זה לנו" או "תן לנו לעשות את זה" - "Laissez-nous faire" |
| | | |
− | האנקדוטה הופיעה במאמר שפורסם בשנת 1751 ב-Journal économique מאת René Louis de Voyer de Paulmy d'Argenson שהיה שר צרפתי ותומך בסחר חופשי. הוא השתמש בביטוי עוד קודם לכן בשנת 1736. בשנות 1750 [[פיזיוקרט]] הצרפתי Jacques Claude Marie Vincent de Gournay פרסם את המונח. הוא פיתח אותו למוטו "Laissez faire et laissez passer" - "תנו לעשות, תנו לעבור". - כלומר ללא מגבלות על המסחר וללא מגבלות על הגירה ותנועה. למרות ש-Gournay לא השאיר אחריו עבודות כתובות רעיונותיו השפיעו מאוד על חבריו הפיזיוקרטים שהעניקו לו את הקרדיט על הרעיונות והסימסא. | + | האנקדוטה הופיעה במאמר שפורסם בשנת 1751 ב-Journal économique מאת René Louis de Voyer de Paulmy d'Argenson שהיה שר צרפתי ותומך בסחר חופשי. הוא השתמש בביטוי עוד קודם לכן בשנת 1736. בשנות 1750 [[פיזיוקרט]] הצרפתי Jacques Claude Marie Vincent de Gournay פרסם את המונח. הוא פיתח אותו למוטו "Laissez faire et laissez passer" - "תנו לעשות, תנו לעבור". - כלומר ללא מגבלות על המסחר וללא מגבלות על הגירה ותנועה. למרות ש-Gournay לא השאיר אחריו עבודות כתובות רעיונותיו השפיעו מאוד על חבריו הפיזיוקרטים שהעניקו לו את הקרדיט על הרעיונות והסימסא. |
| | | |
| הפיזיוקרטים ניתחו את הכלכלה בצורה שונה מהמרקנתליסטים. הם ראו בכלכלה מערכת שנמצאת בזרימה. ולכן האמינו שכמו שזרימה בריאה של מחזור הדם היא ללא הפרעה, יש להמנע מהפרעה לזרימה של המערכת הכלכלית. עם זאת הפיזיוקרטים האמינו גם שרוב הערך הכלכלי נובע מעבודתם של החקלאים. ההסברים שלהם לשאלה מדוע לא כדאי שהממשלה תתערב בכלכלה היו מסובכים. | | הפיזיוקרטים ניתחו את הכלכלה בצורה שונה מהמרקנתליסטים. הם ראו בכלכלה מערכת שנמצאת בזרימה. ולכן האמינו שכמו שזרימה בריאה של מחזור הדם היא ללא הפרעה, יש להמנע מהפרעה לזרימה של המערכת הכלכלית. עם זאת הפיזיוקרטים האמינו גם שרוב הערך הכלכלי נובע מעבודתם של החקלאים. ההסברים שלהם לשאלה מדוע לא כדאי שהממשלה תתערב בכלכלה היו מסובכים. |
שורה 23: |
שורה 23: |
| יש היסטוריונים של הכלכלה שטוענים כי מי שטבע את המונח היה וַנְסַן דה גוּרְנֵי (Jacques Claude Marie Vincent de Gournay 1712-1759), כלכלן ופקיד ממשל צרפתי, | | יש היסטוריונים של הכלכלה שטוענים כי מי שטבע את המונח היה וַנְסַן דה גוּרְנֵי (Jacques Claude Marie Vincent de Gournay 1712-1759), כלכלן ופקיד ממשל צרפתי, |
| {{הערה|Ellen Judy Wilson; Peter Hanns Reill (1 August 2004). Encyclopedia Of The Enlightenment. Infobase Publishing. p. 241. ISBN 978-0-8160-5335-3.}} | | {{הערה|Ellen Judy Wilson; Peter Hanns Reill (1 August 2004). Encyclopedia Of The Enlightenment. Infobase Publishing. p. 241. ISBN 978-0-8160-5335-3.}} |
− | הטיעון שלו נגע ל[[עבדות|סחר העבדים האלטלנטי]] שהיה מונופול. הוא וחבריו טענו כי המונופול הממשלתי בתחום פוגע ביעילות וכי יוזמה פרטית של הובלת העבדים תהיה יעילה יותר. טענה זו הוכחה בהמשך כנכונה כאשר הובלה פרטית ותחרותית של עבדים למדינות אמריקה אכן היתה זולה יותר. עם זאת הדבר גם חושף בעיה ברעיון של [[שוק חופשי]] - לא תמיד חופש של השוק מוביל ליותר חופש. {{הערה|בלייק סמית', [https://alaxon.co.il/article/%d7%a1%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94/ סחורה אנושית טובה - סחר חופשי, קפיטליזם וכלכלת שוק: כולם החלו בעבדות], אלכסון, 13 באוקטובר 2016 - במקור פורסם AEON.}} | + | הטיעון שלו נגע ל[[עבדות|סחר העבדים האלטלנטי]] שהיה מונופול. הוא וחבריו טענו כי המונופול הממשלתי בתחום פוגע ביעילות וכי יוזמה פרטית של הובלת העבדים תהיה יעילה יותר. טענה זו הוכחה בהמשך כנכונה כאשר הובלה פרטית ותחרותית של עבדים למדינות אמריקה אכן היתה זולה יותר. עם זאת הדבר גם חושף בעיה ברעיון של [[שוק חופשי]] - לא תמיד חופש של השוק מוביל ליותר חופש. {{הערה|בלייק סמית', [https://alaxon.co.il/article/%d7%a1%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94/ סחורה אנושית טובה - סחר חופשי, קפיטליזם וכלכלת שוק: כולם החלו בעבדות], אלכסון, 13 באוקטובר 2016 - במקור פורסם AEON.}} |
| | | |
| | | |
| ==הסבר על עקרון אי ההתערבות== | | ==הסבר על עקרון אי ההתערבות== |
− | מייקל גודווין, מחבר הספר [[כלכלה בקומיקס]] מספק הסבר פשוט לרעיון של אי התערבות. נניח שיש מחסור ב[[חיטה]]. הממשלה רוצה שאנשים לא יגוועו ב[[רעב המוני]]. היא יכולה להתערב: להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני למכור את המלאים שלו, ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אבל הממשלה יכולה גם לעשות דבר אחר - לא לעשות כלום. אי התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה, ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וינסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמוענאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה, והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. כל זה מבוצע בצורה אוטומטית בלי וועדות, בירוקרטיות וכו'. הדבר זה נכון גם ביחס להרבה מוצרים אחרים. | + | מייקל גודווין, מחבר הספר [[כלכלה בקומיקס]] מספק הסבר פשוט לרעיון של אי התערבות. נניח שיש מחסור ב[[חיטה]]. הממשלה רוצה שאנשים לא יגוועו ב[[רעב המוני]]. היא יכולה להתערב: להורות ליבואן להביא יותר חיטה, להורות לקמעוני למכור את המלאים שלו, ולהורות לצרכנים לאכול פחות או לצרוך מזון אחר. אבל הממשלה יכולה גם לעשות דבר אחר - לא לעשות כלום. אי התערבות בשוק תגרור עליית מחיר החיטה, ודבר זה יביא לתוצאות דומות - הצרכנים יצרכו פחות חיטה וינסו אולי לצרוך מזונות אחרים כמו תפוחי אדמה. קמוענאים ימכרו מלאי חיטה שיש להם כדי להנות מהמחיר הגבוה, והדבר גם ימשוך הגדלה של היבוא כי זה רווחי יותר ליבואנים. כל זה מבוצע בצורה אוטומטית בלי וועדות, בירוקרטיות וכו'. הדבר זה נכון גם ביחס להרבה מוצרים אחרים. |
| | | |
| בפרק השני של הספר "[[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]" מתארים המחברים [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור. את התפקוד של שוק חופשי ללא התערבות מרכזית בהספקת מידע בנוגע למחיר, לאיכות ולמגוון בנוגע לשוק הברגים. לברגים שונים יש שימושים שונים. יש גדלים שונים, עוביים שונים, סוגי חומרים שונים, יש ברגים למתכת, לעץ, בעלי פרופיל הברגה שונה ועם ראש שונה. ניתן להגיע כך לעשרות ואף למאות סוגי ברגים שונים. המחירים של הברגים השונים מאותתים אם יש עודף או מחסור בסוג מסויים של ברגים וכן הלאה. אם פקיד מסויים ינסה לנהל את השוק הזה בצורה בירוקרטית וריכוזית סביר שעבורו כל הנושא יתמצא ב"ברגים". בשוק החופשי רואים שיש אנשים שהבדלים אלה מספיק חשובים להם שהם יהיו מוכנים לחפש ולשלם על סוג מסויים של ברגים ולא על סוג אחר. | | בפרק השני של הספר "[[לטובת הכלל (ספר)|לטובת הכלל]]" מתארים המחברים [[הרמן דיילי]] ג'ון קוב ג'וניור. את התפקוד של שוק חופשי ללא התערבות מרכזית בהספקת מידע בנוגע למחיר, לאיכות ולמגוון בנוגע לשוק הברגים. לברגים שונים יש שימושים שונים. יש גדלים שונים, עוביים שונים, סוגי חומרים שונים, יש ברגים למתכת, לעץ, בעלי פרופיל הברגה שונה ועם ראש שונה. ניתן להגיע כך לעשרות ואף למאות סוגי ברגים שונים. המחירים של הברגים השונים מאותתים אם יש עודף או מחסור בסוג מסויים של ברגים וכן הלאה. אם פקיד מסויים ינסה לנהל את השוק הזה בצורה בירוקרטית וריכוזית סביר שעבורו כל הנושא יתמצא ב"ברגים". בשוק החופשי רואים שיש אנשים שהבדלים אלה מספיק חשובים להם שהם יהיו מוכנים לחפש ולשלם על סוג מסויים של ברגים ולא על סוג אחר. |
שורה 44: |
שורה 44: |
| הכלכלן האוסטרי [[פרדריק הייק]] טען כי תעשיית [[בנקאות]] חופשית לגמרי מהתערבות נוטה להיות בלתי יציבה בפני עצמה ולחזק מחזורי שפל-וצמיחה (להגביר צמיחה מהירה אבל גם לחזק שפל מהיר) ולכן טען שחייבת להיות מערכת שליטה מרכזית על הבנקים. | | הכלכלן האוסטרי [[פרדריק הייק]] טען כי תעשיית [[בנקאות]] חופשית לגמרי מהתערבות נוטה להיות בלתי יציבה בפני עצמה ולחזק מחזורי שפל-וצמיחה (להגביר צמיחה מהירה אבל גם לחזק שפל מהיר) ולכן טען שחייבת להיות מערכת שליטה מרכזית על הבנקים. |
| | | |
− | ביקורת אחרת היא מכיוון של [[מידע]] ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל (יעילות פארטו) היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות, שכן המחיר שהצרכן רואה לא משקף את ההיצע והביקוש. זו אחת הביקורת היסודיות של כלכלנים קפיטליסטים נגד סוציאליזם - שכן במערכת שבה הממשלה מחליטה על כמויות של מוצרים, אין מפגש טוב בין הרצונות של אנשים לבין הייצור של יצרנים. לכן גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. ביחס למערכות אקולוגיות, קבלת החלטות אנושית (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות, מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]] - יותר ויותר החלטות מבוצעות רק על ידי מין אחד (המין האנושי) וגם אז רוב ההחלטות נקבעות על ידי אליטה פוליטית כלכלית. התוצאה היא חוסר תפקוד גדל והולך של המערכת האקולוגית הן במונחים שמשפיעים עליה עצמה - אובדן [[מגוון ביולוגי|המגוון הגנטי]] ו[[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית בתקופה המודרנית]] , והן במונחים של השלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק ניתן לספק נגד התערבות ה[[כלכלה]] ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות. | + | ביקורת אחרת היא מכיוון של [[מידע]] ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל (יעילות פארטו) היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות, שכן המחיר שהצרכן רואה לא משקף את ההיצע והביקוש. זו אחת הביקורת היסודיות של כלכלנים קפיטליסטים נגד סוציאליזם - שכן במערכת שבה הממשלה מחליטה על כמויות של מוצרים, אין מפגש טוב בין הרצונות של אנשים לבין הייצור של יצרנים. לכן גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. ביחס למערכות אקולוגיות, קבלת החלטות אנושית (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות, מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]] - יותר ויותר החלטות מבוצעות רק על ידי מין אחד (המין האנושי) וגם אז רוב ההחלטות נקבעות על ידי אליטה פוליטית כלכלית. התוצאה היא חוסר תפקוד גדל והולך של המערכת האקולוגית הן במונחים שמשפיעים עליה עצמה - אובדן [[מגוון ביולוגי|המגוון הגנטי]] ו[[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית בתקופה המודרנית]] , והן במונחים של השלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק ניתן לספק נגד התערבות ה[[כלכלה]] ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות. |
| | | |
− | ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו, ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. הכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג]] מציין בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] כי תמיד חייבים לקבוע מהם הדברים שאינם סחורה שניתן לקנות ולמכור - לדוגמה חיי אדם, משפטים, שוטרים ועוד צריכים להיות מוגדרים כדברים שאסור לקנות ולמכור אותם כדי לאפשר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים. לכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעונינים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. דוגמה נוספת היא החשיבות של [[אמון]] כ[[מוצר ציבורי]] - ללא אמון בסיסי יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק. | + | ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו, ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. הכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג]] מציין בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] כי תמיד חייבים לקבוע מהם הדברים שאינם סחורה שניתן לקנות ולמכור - לדוגמה חיי אדם, משפטים, שוטרים ועוד צריכים להיות מוגדרים כדברים שאסור לקנות ולמכור אותם כדי לאפשר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים. לכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעונינים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. דוגמה נוספת היא החשיבות של [[אמון]] כ[[מוצר ציבורי]] - ללא אמון בסיסי יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 61: |
שורה 61: |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Laissez-faire לֵסֶה פֶר] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Laissez-faire לֵסֶה פֶר] בוויקיפדיה האנגלית |
− | * בלייק סמית', [https://alaxon.co.il/article/%d7%a1%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94/ סחורה אנושית טובה - סחר חופשי, קפיטליזם וכלכלת שוק: כולם החלו בעבדות], אלכסון, 13 באוקטובר 2016 - במקור פורסם AEON. | + | * בלייק סמית', [https://alaxon.co.il/article/%d7%a1%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94/ סחורה אנושית טובה - סחר חופשי, קפיטליזם וכלכלת שוק: כולם החלו בעבדות], אלכסון, 13 באוקטובר 2016 - במקור פורסם AEON. |
| | | |
| [[קטגוריה: מושגים בכלכלה נאו-קלאסית]] | | [[קטגוריה: מושגים בכלכלה נאו-קלאסית]] |
| [[קטגוריה: כלכלה]] | | [[קטגוריה: כלכלה]] |
| [[קטגוריה:כלכלה פוליטית]] | | [[קטגוריה:כלכלה פוליטית]] |