2,695
עריכות
שינויים
משורה 1:
שורה 1: − +
החלפת טקסט – " " ב־" "
'''פיירו סראפה''' ('''Piero Sraffa''') היה כלכלן איטלקי- בריטי, שהיה אחד מחברי ה"מעגל" של כלכלנים המקורבים ל[[ג'ון מיינרד קיינס]], והיה מעורב בהגות ה[[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאנית]], ה[[כלכלה פוסט-קיינסיאנית|פוסט קיינסיאנית]] וה[[דיוויד ריקארדו|נאו-ריקרדיאנית]]. הוא נטה ל[[קיינסיאניזם]] ול[[מרקסיזם]]. נולד באיטליה, פעל באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.
'''פיירו סראפה''' ('''Piero Sraffa''') היה כלכלן איטלקי- בריטי, שהיה אחד מחברי ה"מעגל" של כלכלנים המקורבים ל[[ג'ון מיינרד קיינס]], והיה מעורב בהגות ה[[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאנית]], ה[[כלכלה פוסט-קיינסיאנית|פוסט קיינסיאנית]] וה[[דיוויד ריקארדו|נאו-ריקרדיאנית]]. הוא נטה ל[[קיינסיאניזם]] ול[[מרקסיזם]]. נולד באיטליה, פעל באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.
שיטת ההתקפה של סראפה על התאוריה ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] הייתה בלתי שגרתית - במקום לתקוף את הנחות היסוד של המודלים הנאו-קלאסיים, ולטעון כי אלו הנחות לא סבירות, הוא בחר מספר הנחות יסוד, הלך איתן עד סופן וניסה להראות שהן סותרות זו את זו - כלומר שהמודלים הנאו-קלאסיים מובלים לסתירה עצמית ולכן אינם נכונים.
שיטת ההתקפה של סראפה על התאוריה ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] הייתה בלתי שגרתית - במקום לתקוף את הנחות היסוד של המודלים הנאו-קלאסיים, ולטעון כי אלו הנחות לא סבירות, הוא בחר מספר הנחות יסוד, הלך איתן עד סופן וניסה להראות שהן סותרות זו את זו - כלומר שהמודלים הנאו-קלאסיים מובלים לסתירה עצמית ולכן אינם נכונים.
סראפה פעל בדרך זו הן ב[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]] שבה ניסה להראות ש[[ריבית]] אינה יכולה להיות בגודל שווה ל[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של ה[[הון]], וכן בביקורת שלו על רעיון ה[[תפוקה שולית פוחתת]] בתהליך הייצור- סראפה טען כי ההנחה הנאו-קלאסית בדבר קיום של "גורמי ייצור" שהינם קבועים בטווח הקצר, וההנחה בדבר ביקוש והיצע בלתי תלויים זה בזה, הן הנחות שסותרות זו את זו.
סראפה פעל בדרך זו הן ב[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]] שבה ניסה להראות ש[[ריבית]] אינה יכולה להיות בגודל שווה ל[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של ה[[הון]], וכן בביקורת שלו על רעיון ה[[תפוקה שולית פוחתת]] בתהליך הייצור- סראפה טען כי ההנחה הנאו-קלאסית בדבר קיום של "גורמי ייצור" שהינם קבועים בטווח הקצר, וההנחה בדבר ביקוש והיצע בלתי תלויים זה בזה, הן הנחות שסותרות זו את זו.