שינויים

'''צרכים וגבולות: כלכלה חדשה לרווחה מקיימת''' (באנגלית: '''Needs and Limits''' ובקיצור '''ENL''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן הקנדי העצמאי [[פרנק רוטרינג]] (Frank m. Rotering) על אודות הצעה שלו לשינוי החשיבה הכלכלית והמציאות הכלכלית לכיוון [[קיימות|מקיים]] יחד עם ניסיון לשפר את הרווחה החברתית.  

'''צרכים וגבולות: כלכלה חדשה לרווחה מקיימת''' (באנגלית: '''Needs and Limits''' ובקיצור '''ENL''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן הקנדי העצמאי [[פרנק רוטרינג]] (Frank m. Rotering) על אודות הצעה שלו לשינוי החשיבה הכלכלית והמציאות הכלכלית לכיוון [[קיימות|מקיים]] יחד עם ניסיון לשפר את הרווחה החברתית.  

ניתן להוריד את הספר במלואו (מהדורה שניה) באינטרנט [http://members.shaw.ca/needsandlimits/pdf_files/needs_and_limits-2nd_edition.pdf]

ניתן להוריד את הספר במלואו (מהדורה שניה) באינטרנט [http://members.shaw.ca/needsandlimits/pdf_files/needs_and_limits-2nd_edition.pdf]

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישיות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישיות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה, דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה, דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

רוטרינג משווה בין הכלכלה האקולוגית לבין ה[[כלכלה קיינסיאנית]]. בעוד הראשונה ניסתה להציל את הקפיטליזם מהשפל הגדול, הכלכלה האקולוגית, לטענתו מנסה להציל את הקפיטליזם מהמשבר הסביבתי.  

רוטרינג משווה בין הכלכלה האקולוגית לבין ה[[כלכלה קיינסיאנית]]. בעוד הראשונה ניסתה להציל את הקפיטליזם מהשפל הגדול, הכלכלה האקולוגית, לטענתו מנסה להציל את הקפיטליזם מהמשבר הסביבתי.  

הכלכלה של צפון קוריאה היא אולי מקיימת, אבל אם אנשיה חיים באומללות ובבריאות לקויה, אנחנו לא רוצים להגיע אליה. זו נקודה חשובה שכן כמה זרמים בסביבתנות כולל כלכלה אקולוגית מסתכלים על הקיימות הסביבתית כאל מטרה כלכלית במקום כאל מגבלה.  

הכלכלה של צפון קוריאה היא אולי מקיימת, אבל אם אנשיה חיים באומללות ובבריאות לקויה, אנחנו לא רוצים להגיע אליה. זו נקודה חשובה שכן כמה זרמים בסביבתנות כולל כלכלה אקולוגית מסתכלים על הקיימות הסביבתית כאל מטרה כלכלית במקום כאל מגבלה.  

בני האדם מנהלים 3 יחסים עיקריים עם הכלכלה - דרך צריכת מוצרים סופיים (בניגוד למוצרי ביניים), דרך הספקת עבודה אליה ודרך השפעות בריאותיות הנוצרות מהשפעת הכלכלה על הסביבה. הסביבה והכלכלה מנהלות 4 יחסים עיקריים. הכלכלה לוקחת מהסביבה משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים. רוב המשאבים המתחדשים מקורם באנרגיה מהשמש, ורוב המשאבים המתכלים מקורם בקרום כדור הארץ. כמו כן הכלכלה מעבירה לסביבה זרם מוחשי שלשל פסולות. עוד זרם שאינו מוחשי הוא הרס של בתי גידול.  

בני האדם מנהלים 3 יחסים עיקריים עם הכלכלה - דרך צריכת מוצרים סופיים (בניגוד למוצרי ביניים), דרך הספקת עבודה אליה ודרך השפעות בריאותיות הנוצרות מהשפעת הכלכלה על הסביבה. הסביבה והכלכלה מנהלות 4 יחסים עיקריים. הכלכלה לוקחת מהסביבה משאבים מתכלים ומשאבים מתחדשים. רוב המשאבים המתחדשים מקורם באנרגיה מהשמש, ורוב המשאבים המתכלים מקורם בקרום כדור הארץ. כמו כן הכלכלה מעבירה לסביבה זרם מוחשי שלשל פסולות. עוד זרם שאינו מוחשי הוא הרס של בתי גידול.  

ההפשטה מסייע להגדיר מהי מסגרת הניתוח של ENL. המטרה של מסגרת הניתוח היא לפתח שיטות שיאפשרו לנו לקבוע שיטות רציונליות של כל הרכיבים הכלכליים שמופיעים בתרשים. ההפשטה גם אומרת מה המגבלות של היקום הזה. לדוגמה המסגרת מתייחסת באופן כללי לזרמי זיהום אבל היא לא מתייחסת לזרמי זיהום ספציפיים כמו פחמן דו חמצני או ציאניד. פרטים כאלה שייכים לניתוח של מדעי הטבע, שחייבים להתייעץ בהם במקביל למסגרות ניתוח ותאוריות תפקודיות כדי להתייחס לסוגיות סביבתיות ספציפיות.

ההפשטה מסייע להגדיר מהי מסגרת הניתוח של ENL. המטרה של מסגרת הניתוח היא לפתח שיטות שיאפשרו לנו לקבוע שיטות רציונליות של כל הרכיבים הכלכליים שמופיעים בתרשים. ההפשטה גם אומרת מה המגבלות של היקום הזה. לדוגמה המסגרת מתייחסת באופן כללי לזרמי זיהום אבל היא לא מתייחסת לזרמי זיהום ספציפיים כמו פחמן דו חמצני או ציאניד. פרטים כאלה שייכים לניתוח של מדעי הטבע, שחייבים להתייעץ בהם במקביל למסגרות ניתוח ותאוריות תפקודיות כדי להתייחס לסוגיות סביבתיות ספציפיות.

רוטרינג מציין כי קבוצה סביבתית הביעה ביקורת על השימוש שלו בגרפים בגרסה הקודמת של ENL. הביקורת הייתה כי הכמויות שהוא מתאר לא נמדדו מעולם ולכן הגרפים הם חסרי משמעות. לטענתו הדבר נובע מחוסר הבנה.  

רוטרינג מציין כי קבוצה סביבתית הביעה ביקורת על השימוש שלו בגרפים בגרסה הקודמת של ENL. הביקורת הייתה כי הכמויות שהוא מתאר לא נמדדו מעולם ולכן הגרפים הם חסרי משמעות. לטענתו הדבר נובע מחוסר הבנה.  

לטענתו גרפים בהקשר של מדעי הטבע והחברה מתחלקים ל-2 אלו שמביעים יחס מדוייק בין שני גורמים ואלו שמביעים רעיון כללי מסויים. דוגמה לגרף הראשון הוא גרף של כמות האנרגיה על פני זמן באלפיות שניה המתאר ניסוי התרסקות של מכונית. גרפים אחרים מתארים נושאים בהם ניסוי מבוקר הוא דבר בלתי אפשרי, לדוגמה יחס של של מגוון המינים (ללא יחידות) לאירועי הכחדה המונית. לטענת רוטרינג סוג הגרפים השני חיוני כדי לאפשר מסגרת מחשבה.  

לטענתו גרפים בהקשר של מדעי הטבע והחברה מתחלקים ל-2 אלו שמביעים יחס מדוייק בין שני גורמים ואלו שמביעים רעיון כללי מסויים. דוגמה לגרף הראשון הוא גרף של כמות האנרגיה על פני זמן באלפיות שניה המתאר ניסוי התרסקות של מכונית. גרפים אחרים מתארים נושאים בהם ניסוי מבוקר הוא דבר בלתי אפשרי, לדוגמה יחס של של מגוון המינים (ללא יחידות) לאירועי הכחדה המונית. לטענת רוטרינג סוג הגרפים השני חיוני כדי לאפשר מסגרת מחשבה.  

דוגמה לגרף מסוג השני הוא עקומת לאפר (Laffer curve) על שם אלפרד לאפר שמתארת את הקשר בין אחוזי המס לבין הכנסות ממס. לפי האגדה לאפר צייר את הגרף על מפית במסעדה בוושינגטון בשנת 1981. העקומה, שנמצאת עד היום בספרי כלכלה מראה כיצד ההכנסות ממיסים עולות בתחילה עם הגדלת שיעור המס, ואז מתחילות לרדת מעבר לסף מסויים, שמעבר לו המיסים הגבוהים מעודדים אנשים לעבוד פחות. למרות היותה של העקומה דבר תאורטי בלבד היא שיחקה תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות בארצות הברית בשנות ה-80.  

דוגמה לגרף מסוג השני הוא עקומת לאפר (Laffer curve) על שם אלפרד לאפר שמתארת את הקשר בין אחוזי המס לבין הכנסות ממס. לפי האגדה לאפר צייר את הגרף על מפית במסעדה בוושינגטון בשנת 1981. העקומה, שנמצאת עד היום בספרי כלכלה מראה כיצד ההכנסות ממיסים עולות בתחילה עם הגדלת שיעור המס, ואז מתחילות לרדת מעבר לסף מסויים, שמעבר לו המיסים הגבוהים מעודדים אנשים לעבוד פחות. למרות היותה של העקומה דבר תאורטי בלבד היא שיחקה תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות בארצות הברית בשנות ה-80.