שינויים

==רמות רגולציה שונות==

==רמות רגולציה שונות==

ניתן לחלק את הרגולציה ל-4 חלקים לפי [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שקובעים אותה:

ניתן לחלק את הרגולציה ל-4 חלקים לפי [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] שקובעים אותה:

* '''רגולציה מטעם הרשות המחוקקת''' - פרלמנט או במקרה של ישראל - חוקים שמסדירים היבטים שונים במשק כמו חוק שעות מנוחה, חוקים להגבלת רעש, חוקי תנועה ועוד.  

* '''רגולציה מטעם הרשות המחוקקת''' - פרלמנט או במקרה של ישראל - חוקים שמסדירים היבטים שונים במשק כמו חוק שעות מנוחה, חוקים להגבלת רעש, חוקי תנועה ועוד.  

* '''רגולציה ממשלתית''' - במקרים רבים הרשות המחוקקת מגדירה רגולציה כללית, אבל היא מאפשרת לרשות המבצעת - השרים ומשרדי ממשלה שונים - לקבוע תקנות מדוייקות יותר וכן את הסמכות לפקח ולאכוף את התקנות. רגולציה כזו נחשבת גמישה יותר לשינויים לעומת תהליכי חקיקה שיכולים לקחת זמן רב. עם זאת רגולציה כזו היא פחות שקופה, נתונה יותר לגחמות של השר הממונה ועלולה לעבור שינויים תכופים עקב חילופי ממשלות. כמו כן עקב המחסור בשקיפות ביחס לרגולציה כזו היא כרוכה יותר ב[[יחסי הון-שלטון]] ופתוחה יותר לבעיות של [[רגולטור שבוי]] - כלומר רגולטור שפועל לטובת קבוצת אינטרסים קטנה כנגד הציבור הרחב במקום למטרות המוצהרות של הרגולציה. משרדים שעוסקים בפיקוח כוללים את משרד החינוך, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד. זאת לעומת משרדים שהם יותר ביצועיים באופיים כמו משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר וכו'.  

* '''רגולציה ממשלתית''' - במקרים רבים הרשות המחוקקת מגדירה רגולציה כללית, אבל היא מאפשרת לרשות המבצעת - השרים ומשרדי ממשלה שונים - לקבוע תקנות מדוייקות יותר וכן את הסמכות לפקח ולאכוף את התקנות. רגולציה כזו נחשבת גמישה יותר לשינויים לעומת תהליכי חקיקה שיכולים לקחת זמן רב. עם זאת רגולציה כזו היא פחות שקופה, נתונה יותר לגחמות של השר הממונה ועלולה לעבור שינויים תכופים עקב חילופי ממשלות. כמו כן עקב המחסור בשקיפות ביחס לרגולציה כזו היא כרוכה יותר ב[[יחסי הון-שלטון]] ופתוחה יותר לבעיות של [[רגולטור שבוי]] - כלומר רגולטור שפועל לטובת קבוצת אינטרסים קטנה כנגד הציבור הרחב במקום למטרות המוצהרות של הרגולציה. משרדים שעוסקים בפיקוח כוללים את משרד החינוך, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד. זאת לעומת משרדים שהם יותר ביצועיים באופיים כמו משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר וכו'.  

* '''רגולציה של רשויות מקצועיות ''' - כדי למנוע שינוי רגולציה בכל פעם שמתחלף שר וכדי לחזק את הפן המקצועי של הרגולציה יש מקרים רבים שבהן מוקמות רשויות ייעודיות לתחום רגולציה מסויים. חלק מהרשויות יכולות לפעול בצורה יותר עצמאית ולהתחשב פחות בדעתו של השר הממונה עליהן או אפילו לפעול בניגוד לעמדת הממשלה, אבל חלק מהרשויות חלשות יותר. סיבה נוספת להקמת רשות ייעודית היא פיזור של סמכויות בין משרדי ממשלה שונים ורצון שגוף אחד מקצועי יוכל לטפל בכל הנושאים הללו. רשויות מרכזיות כוללות את הרשות להגבלים עסקיים, בנק ישראל, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, הרשות לניירות ערך, רשות החשמל, הרשות לבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים), רשות המיסים, רשות שדות התעופה ועוד.

* '''רגולציה של רשויות מקצועיות ''' - כדי למנוע שינוי רגולציה בכל פעם שמתחלף שר וכדי לחזק את הפן המקצועי של הרגולציה יש מקרים רבים שבהן מוקמות רשויות ייעודיות לתחום רגולציה מסויים. חלק מהרשויות יכולות לפעול בצורה יותר עצמאית ולהתחשב פחות בדעתו של השר הממונה עליהן או אפילו לפעול בניגוד לעמדת הממשלה, אבל חלק מהרשויות חלשות יותר. סיבה נוספת להקמת רשות ייעודית היא פיזור של סמכויות בין משרדי ממשלה שונים ורצון שגוף אחד מקצועי יוכל לטפל בכל הנושאים הללו. רשויות מרכזיות כוללות את הרשות להגבלים עסקיים, בנק ישראל, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, הרשות לניירות ערך, רשות החשמל, הרשות לבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים), רשות המיסים, רשות שדות התעופה ועוד.

*''' רגולציה של רשות מקומית''' - חלק מהחוקים והתקנות וכן פיקוח וניטור ברמות שונות נעשות על ידי עיריות ומועצות מקומיות או מועצות איזוריות. תקניות עירוניות כוללות בדרך כלל התייחסות לבנייה, לתחבורה, חינוך ורווחה ולעיתים גם לסביבה.

*''' רגולציה של רשות מקומית''' - חלק מהחוקים והתקנות וכן פיקוח וניטור ברמות שונות נעשות על ידי עיריות ומועצות מקומיות או מועצות איזוריות. תקניות עירוניות כוללות בדרך כלל התייחסות לבנייה, לתחבורה, חינוך ורווחה ולעיתים גם לסביבה.

מקרים נפוצים של רגולציה כוללים:  

מקרים נפוצים של רגולציה כוללים:  

* פיקוח בריאותי על איכות המזון (לדוגמה כדי למנוע [[זיהום במזון|הרעלות מזון]], לספק מידע אמין לצרכנים על התזונה ועוד)  

* פיקוח בריאותי על איכות המזון (לדוגמה כדי למנוע [[זיהום במזון|הרעלות מזון]], לספק מידע אמין לצרכנים על התזונה ועוד)  

* פיקוח על איכות המים במקורות המים, בקידוחי מים ובצנרת העירונית (למנוע מקרים של [[זיהום מים]] במי השתייה; למנוע דרדור של מקורות מים עקב בעיות של [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] או [[המלחת מי תהום]]).

* פיקוח על איכות המים במקורות המים, בקידוחי מים ובצנרת העירונית (למנוע מקרים של [[זיהום מים]] במי השתייה; למנוע דרדור של מקורות מים עקב בעיות של [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] או [[המלחת מי תהום]]).  

* פיקוח על [[מערכת הבריאות]] (כדי למנוע ניגודי אינטרסים בין רופאים או חברות בריאות לבין מטופלים);  

* פיקוח על [[מערכת הבריאות]] (כדי למנוע ניגודי אינטרסים בין רופאים או חברות בריאות לבין מטופלים);  

* פיקוח על תרופות - לוודא שתרופות הן בטוחות, שהן אפקטיביות, שהן משווקות בצורה בטוחה לציבור ועוד. ראו עוד בנושא ב[[חברות התרופות]].  

* פיקוח על תרופות - לוודא שתרופות הן בטוחות, שהן אפקטיביות, שהן משווקות בצורה בטוחה לציבור ועוד. ראו עוד בנושא ב[[חברות התרופות]].  

* תקנים על מוצרים (בטיחות של מוצרים הנמכרים לציבור לדוגמה בטיחות צעצועים לילדים)- בישראל מופקד על הנושא מכון התקנים;  

* תקנים על מוצרים (בטיחות של מוצרים הנמכרים לציבור לדוגמה בטיחות צעצועים לילדים)- בישראל מופקד על הנושא מכון התקנים;  

* פיקוח על תנאי העבודה (מבחינת עמידה בתנאי החוק, זכויות סוציאליות, בטיחות עובדים) - בישראל משרד הכלכלה אחראי לנושא;  

* פיקוח על תנאי העבודה (מבחינת עמידה בתנאי החוק, זכויות סוציאליות, בטיחות עובדים) - בישראל משרד הכלכלה אחראי לנושא;  

* פיקוח על [[הגבלים עסקיים]]- מניעת יצירה של [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטל|קרטלים]] כלומר יצירת תחרות על ידי פיצול חברות; מניעת מיזוגים או או לחלופין פיקוח על המחיר או היבטים אחרים של המונופול למניעת נזק לצרכנים; בישראל ובמדינות רבות אחרות קיימת הרשות להגבלים עסקיים.  

* פיקוח על [[הגבלים עסקיים]]- מניעת יצירה של [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטל|קרטלים]] כלומר יצירת תחרות על ידי פיצול חברות; מניעת מיזוגים או או לחלופין פיקוח על המחיר או היבטים אחרים של המונופול למניעת נזק לצרכנים; בישראל ובמדינות רבות אחרות קיימת הרשות להגבלים עסקיים.  

* פיקוח על [[מונופול טבעי|מונופולים טבעיים]] בתחומי תשתיות שונים כמו [[תחבורה ציבורית]], [[הובלת חשמל]], ביוב, מים, טלפוניה, ועוד; בדרך כלל הפיקוח הוא על ידי רשות ייעודית לנושא כמו רשות החשמל, רשות המים, רשות הנמלים והרכבות ועוד.

* פיקוח על [[מונופול טבעי|מונופולים טבעיים]] בתחומי תשתיות שונים כמו [[תחבורה ציבורית]], [[הובלת חשמל]], ביוב, מים, טלפוניה, ועוד; בדרך כלל הפיקוח הוא על ידי רשות ייעודית לנושא כמו רשות החשמל, רשות המים, רשות הנמלים והרכבות ועוד.  

* פיקוח על בנקים, על מוסדות ביטוח, על קרנות פנסיה ועל גופים פיננסים אחרים. (המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח שהן יחידות בתוך בנק ישראל)

* פיקוח על בנקים, על מוסדות ביטוח, על קרנות פנסיה ועל גופים פיננסים אחרים. (המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח שהן יחידות בתוך בנק ישראל)

* פיקוח על הבורסה ועל דיווחים של חברות למשקיעים - למנוע רמיה של המשקיעים בדרכים שונות כמו דיווחים לא נכונים של חברות, הסתרת אינטרסים של החברה מפני משקיעים ועוד (רשות ניירות ערך)

* פיקוח על הבורסה ועל דיווחים של חברות למשקיעים - למנוע רמיה של המשקיעים בדרכים שונות כמו דיווחים לא נכונים של חברות, הסתרת אינטרסים של החברה מפני משקיעים ועוד (רשות ניירות ערך)

* פיקוח ורישום בנושא נדל"ן ושימושי קרקע - בישראל הדבר מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מנהל מקרקעי ישראל)

* פיקוח ורישום בנושא נדל"ן ושימושי קרקע - בישראל הדבר מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מנהל מקרקעי ישראל)

המגמה לעבור לרגולציה מטעם רשויות נפרדות ולא מטעם משרדי ממשלה היא מאפיין של העשורים האחרונים, כחלק מתפיסה של הקטנת המעורבות הפוליטית והגדלת ההיבט המקצועי. חלק מהרשויות הן וותיקות - כמו רשות ניירות ערך שקמה בישראל ב-1968, או רשות הנמלים (כיום רשום הנמלים והרכבות) שהוקמה ב-1961, אבל רשויות רבות נוצרו רק בעשורים האחרונים - הרשות להגבלים עסקיים הוקמה בשנת 1994, רשות החשמל קמה ב-1996, הרשות לבטיחות בדרכים קמה ב-1997, רשות המים הוקמה ב-2007, רשות מקרקעי ישראל הוקמה בשנת 2013.

המגמה לעבור לרגולציה מטעם רשויות נפרדות ולא מטעם משרדי ממשלה היא מאפיין של העשורים האחרונים, כחלק מתפיסה של הקטנת המעורבות הפוליטית והגדלת ההיבט המקצועי. חלק מהרשויות הן וותיקות - כמו רשות ניירות ערך שקמה בישראל ב-1968, או רשות הנמלים (כיום רשום הנמלים והרכבות) שהוקמה ב-1961, אבל רשויות רבות נוצרו רק בעשורים האחרונים - הרשות להגבלים עסקיים הוקמה בשנת 1994, רשות החשמל קמה ב-1996, הרשות לבטיחות בדרכים קמה ב-1997, רשות המים הוקמה ב-2007, רשות מקרקעי ישראל הוקמה בשנת 2013.

==היסטוריה של רגולציה==

==היסטוריה של רגולציה==

באותה תקופה החלו להיווצר רגולציות נוספות כמו פיקוח על תרופות ועל [[חברות התרופות]]. גם דבר זה נבע עקב שערורייה ציבורית שפרצה עקב גילוי מעשי רמייה בתחום.  

באותה תקופה החלו להיווצר רגולציות נוספות כמו פיקוח על תרופות ועל [[חברות התרופות]]. גם דבר זה נבע עקב שערורייה ציבורית שפרצה עקב גילוי מעשי רמייה בתחום.  

רגולציה בתחומים נוספים התרחשה עקב גילוי מקרי פגיעה בעובדים עקב שריפות או הרעלות. ב-26 בספטמבר 1909 החלה '''[[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]]'''. השביתה הניבה שיפורים אבל מפעל טרייאנגל בו החל המאבק לא נכלל בהסכם. שנה וחצי לאחר מכן התרחשה במפעל שריפה בה נהרגו 123 עובדות ו-23 עובדים. רוב הנפגעות היו מהגרות יהודיות ואיטלקיות בין הגילאים 16–23. בעלי המפעל נעלו את היציאה מהמפעל ואת הכניסה לחדר המדרגות כדי למנוע גניבה ולקיחת חופשות בלתי מאושרות של העובדים. לכן, כאשר פרצה השריפה חלק מהעובדים קפצו מהקומות העליונות של הבניין כדי להימלט ונספו בנפילה. השריפה הביאה לשינוי מדיניות הבטיחות במפעלים ותנאי התעסוקה בארה"ב. בית המחוקקים של מדינת ניו יורק הקים ועדת חקירה שתבדוק מפעלים ותמליץ על אמצעים שיש לנקוט לשם מניעת אסונות דוגמת אסון מפעל טריאנגל. בעקבות עבודתה של הוועדה נחקקו במדינת ניו יורק עשרות חוקים חדשים, ששיפרו את הבטיחות במפעלים ואת תנאי העבודה בהם. הוגבל מספר שעות העבודה השבועית בארצות הברית ל-54.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C]

רגולציה בתחומים נוספים התרחשה עקב גילוי מקרי פגיעה בעובדים עקב שריפות או הרעלות. ב-26 בספטמבר 1909 החלה '''[[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]]'''. השביתה הניבה שיפורים אבל מפעל טרייאנגל בו החל המאבק לא נכלל בהסכם. שנה וחצי לאחר מכן התרחשה במפעל שריפה בה נהרגו 123 עובדות ו-23 עובדים. רוב הנפגעות היו מהגרות יהודיות ואיטלקיות בין הגילאים 16–23. בעלי המפעל נעלו את היציאה מהמפעל ואת הכניסה לחדר המדרגות כדי למנוע גניבה ולקיחת חופשות בלתי מאושרות של העובדים. לכן, כאשר פרצה השריפה חלק מהעובדים קפצו מהקומות העליונות של הבניין כדי להימלט ונספו בנפילה. השריפה הביאה לשינוי מדיניות הבטיחות במפעלים ותנאי התעסוקה בארה"ב. בית המחוקקים של מדינת ניו יורק הקים ועדת חקירה שתבדוק מפעלים ותמליץ על אמצעים שיש לנקוט לשם מניעת אסונות דוגמת אסון מפעל טריאנגל. בעקבות עבודתה של הוועדה נחקקו במדינת ניו יורק עשרות חוקים חדשים, ששיפרו את הבטיחות במפעלים ואת תנאי העבודה בהם. הוגבל מספר שעות העבודה השבועית בארצות הברית ל-54.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C]

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

"תאוריית האינטרס הציבורי" טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

"תאוריית האינטרס הציבורי" טוענת כי יש צורך ברגולציה והיא נשענת על שתי הנחות:  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות למצב של [[כשל שוק|כשלי שוק]] - לא משיאים את הרווחה החברתית ולא פועלים ב[[יעילות פארטו]]. הסיבה לכך היא כשלי שוק שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]], [[מידע א-סימטרי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# שווקים לא מפוקחים מגיעים לעיתים קרובות למצב של [[כשל שוק|כשלי שוק]] - לא משיאים את הרווחה החברתית ולא פועלים ב[[יעילות פארטו]]. הסיבה לכך היא כשלי שוק שונים כמו [[מונופולים]] ו[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול טבעי]], [[מידע א-סימטרי]] ועוד. (כשלי שוק הם מצבים שבהם שוק לא מגיע לרווחה מירבית במובן של [[יעילות פארטו]]).  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

# ממשלות פועלות בשם האינטרס הציבורי ומסוגלות לתקן את כשלי השוק האלה באמצעות רגולציה.  

בשנות ה–50 עד ה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות [[אסכולת שיקגו בכלכלה]] וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי.  

בשנות ה–50 עד ה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות [[אסכולת שיקגו בכלכלה]] וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי.  

הכלכלנים שפיתחו את [[תאוריית הבחירה הציבורית]] כוללים מספר כלכלנים בולטים. התאוריה התבססה על העבודות של [[קנת' ג'יי. ארו]] Social Choice and Individual Values (1951), וכן על עבודות אחרות כולל [[אנתוני דאונס]] An Economic Theory of Democracy (1957) ו[[מנסור אולסון]] [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] (1965). [[ג'יימס מ. ביוקנן]] זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בנושא תאוריית הבחירה הציבורית בשנת 1986. הוא נחשב אחד מאבות התאוריה, יחד עם [[גורדון טולוק]]. מספר כלכלנים נוספים זכו בפרס נובל לכלכלה על רקע התחום כולל [[ג'ורג' סטיגלר]] (1982), [[גרי בקר]] (1992) [[ורנון סמית]] (2002) ואלינור אוסטרום (2009). ורנון סמית ואלינור אוסטורם היו הנשיאים הקודמים של "Public Choice Society".  

הכלכלנים שפיתחו את [[תאוריית הבחירה הציבורית]] כוללים מספר כלכלנים בולטים. התאוריה התבססה על העבודות של [[קנת' ג'יי. ארו]] Social Choice and Individual Values (1951), וכן על עבודות אחרות כולל [[אנתוני דאונס]] An Economic Theory of Democracy (1957) ו[[מנסור אולסון]] [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] (1965). [[ג'יימס מ. ביוקנן]] זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בנושא תאוריית הבחירה הציבורית בשנת 1986. הוא נחשב אחד מאבות התאוריה, יחד עם [[גורדון טולוק]]. מספר כלכלנים נוספים זכו בפרס נובל לכלכלה על רקע התחום כולל [[ג'ורג' סטיגלר]] (1982), [[גרי בקר]] (1992) [[ורנון סמית]] (2002) ואלינור אוסטרום (2009). ורנון סמית ואלינור אוסטורם היו הנשיאים הקודמים של "Public Choice Society".  

הביקורת על תאוריית האינטרס הציבורי מצד אסכולת שיקגו מחולקת לשלושה טיעונים מרכזיים:

הביקורת על תאוריית האינטרס הציבורי מצד אסכולת שיקגו מחולקת לשלושה טיעונים מרכזיים:

===ביקורת על אסכולת שיקגו===

===ביקורת על אסכולת שיקגו===

פרופסור [[אנדריי שלייפר]] מאוניברסיטת הרווארד, עסק בצורה נרחבת ברגולציה, משטר תאגידי, כשלי הממשלה ו[[שוק חופשי|השוק החופשי]]. בספרו, "עליית הרגולציה וירידת מערכת המשפט", הוא מבקר את כלכלני [[אסכולת שיקגו]], על התפישה השלטת, שלפיה הכלכלה והחברה תמיד מרוויחות מצמצום היקף הרגולציה. לפי שלייפר, אסכולת שיקגו לא התמודדה היטב עם המציאות הבסיסית של חיינו: אנחנו חיים בחברה שהיא הרבה יותר עשירה ומיטיבה אתנו, אף שהיא מפוקחת בהרבה מכפי שהייתה לפני 100 שנה, ואנחנו דווקא די מרוצים מרוב הרגולציות שמגנות עלינו. {{הערה|שם=rolnik2015}}

פרופסור [[אנדריי שלייפר]] מאוניברסיטת הרווארד, עסק בצורה נרחבת ברגולציה, משטר תאגידי, כשלי הממשלה ו[[שוק חופשי|השוק החופשי]]. בספרו, "עליית הרגולציה וירידת מערכת המשפט", הוא מבקר את כלכלני [[אסכולת שיקגו]], על התפישה השלטת, שלפיה הכלכלה והחברה תמיד מרוויחות מצמצום היקף הרגולציה. לפי שלייפר, אסכולת שיקגו לא התמודדה היטב עם המציאות הבסיסית של חיינו: אנחנו חיים בחברה שהיא הרבה יותר עשירה ומיטיבה אתנו, אף שהיא מפוקחת בהרבה מכפי שהייתה לפני 100 שנה, ואנחנו דווקא די מרוצים מרוב הרגולציות שמגנות עלינו. {{הערה|שם=rolnik2015}}

לפי טענה זו, רוב האנשים תומכים בפיקוח על מזון שמונע מיצרני מזון להרעיל אותנו, ונהנים מרגולציות בטיחות שמונעות מאתנו להיהרג בתאונות מטוסים. יש ראיות חזקות לכך שרגולציה תורמת לתפקוד השווקים הפיננסיים, ומגבירה את ההשתתפות הציבורית בהם. בלי רגולציה תהיה בעיה לטוס במטוסים לדוגמה, מתוך אמונה ש"שוק" או החוזים יסלקו חברות תעופה גרועות שלא מבטיחות בטיחות לנוסעיהם.{{הערה|שם=rolnik2015}}

לפי טענה זו, רוב האנשים תומכים בפיקוח על מזון שמונע מיצרני מזון להרעיל אותנו, ונהנים מרגולציות בטיחות שמונעות מאתנו להיהרג בתאונות מטוסים. יש ראיות חזקות לכך שרגולציה תורמת לתפקוד השווקים הפיננסיים, ומגבירה את ההשתתפות הציבורית בהם. בלי רגולציה תהיה בעיה לטוס במטוסים לדוגמה, מתוך אמונה ש"שוק" או החוזים יסלקו חברות תעופה גרועות שלא מבטיחות בטיחות לנוסעיהם.{{הערה|שם=rolnik2015}}

שלייפר טוען כי השאלה מתי לתת לשוק לפעול באמצעות חוזים ומתי הממשלה צריכה להתערב, תלויה לעתים קרובות בשאלה מה יעיל יותר (שלייפר מניח הנחה משתמעת, שאין ערכים נוספים כמו [[קיימות]] לדוגמה). במקרים רבים, בתי המשפט יכולים להיות אופציה יקרה, לא צפויה ולא יעילה, לעומת רגולציה.  

שלייפר טוען כי השאלה מתי לתת לשוק לפעול באמצעות חוזים ומתי הממשלה צריכה להתערב, תלויה לעתים קרובות בשאלה מה יעיל יותר (שלייפר מניח הנחה משתמעת, שאין ערכים נוספים כמו [[קיימות]] לדוגמה). במקרים רבים, בתי המשפט יכולים להיות אופציה יקרה, לא צפויה ולא יעילה, לעומת רגולציה.  

;הקושי של הבטחת בטיחות במקומות העבודה על ידי שווקים:

;הקושי של הבטחת בטיחות במקומות העבודה על ידי שווקים:

ההנחה השנייה גורסת שהשופטים יודעים מספיק, לפחות כשהם מסתייעים במומחים מטעם בית המשפט, כדי להגיע להחלטה צודקת. גם זאת הנחה בעייתית. שופטים באים מרקע של עריכת דין, הידע שלהם הוא משפטי, הם לא מומחים לבטיחות או לנושאים אחרים. במקרים מורכבים הם צריכים להסתמך על דעותיהם של עורכי דין ומומחים שמטרתם היא לנצח בתיק, לא לברר את האמת. הצד העשיר יותר הוא זה שיביא לעתים קרובות מומחים משכנעים יותר.{{הערה|שם=rolnik2015}} מחקרים שמזכיר [[דן אריאלי]] בספר [[האמת על באמת]] מצביעים על כך שאפילו כאשר מומחה מספק גילוי נאות בקשר לאינטרסים שלו, קשה לאנשים, כולל שופטים, להתחשב בכך - הם רואים בדעה זו דעה אובייקטיבית יותר ממה שהיא באמת.  

ההנחה השנייה גורסת שהשופטים יודעים מספיק, לפחות כשהם מסתייעים במומחים מטעם בית המשפט, כדי להגיע להחלטה צודקת. גם זאת הנחה בעייתית. שופטים באים מרקע של עריכת דין, הידע שלהם הוא משפטי, הם לא מומחים לבטיחות או לנושאים אחרים. במקרים מורכבים הם צריכים להסתמך על דעותיהם של עורכי דין ומומחים שמטרתם היא לנצח בתיק, לא לברר את האמת. הצד העשיר יותר הוא זה שיביא לעתים קרובות מומחים משכנעים יותר.{{הערה|שם=rolnik2015}} מחקרים שמזכיר [[דן אריאלי]] בספר [[האמת על באמת]] מצביעים על כך שאפילו כאשר מומחה מספק גילוי נאות בקשר לאינטרסים שלו, קשה לאנשים, כולל שופטים, להתחשב בכך - הם רואים בדעה זו דעה אובייקטיבית יותר ממה שהיא באמת.  

גם ההנחה השלישית בעייתית. שופטים ומערכת המשפט כולה הם פגיעים במיוחד ל״אי־שוויון בנשק״ או [[אי שוויון פוליטי]]. לצד העשיר או החזק יותר מבחינה פוליטית יש יותר "תחמושת", ולכן יתרון משמעותי בבית המשפט. היכולת של הצד העשיר או החזק לזכות ביתרון, יכולה לבוא בצורות שונות חלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות.{{הערה|שם=rolnik2015}} השיטות החוקיות לערער את השוויון של בתי המשפט כוללות [[לובי פוליטי]] והטיה של מפלגות כדי להשפיע על חוקים ורגולציות שתואמות את האינטרסים של התעשייה, [[לובי פוליטי]] למינויים של שופטים ורגולטורים ידידותיים, העסקת עורכי דין יקרים, שימוש בחוקרים פרטיים כדי לגלות עובדות חדשות, כדי להשפיע על עבודות המשטרה ולקבל ממנה מידע, השפעה על הרכב חבר המושבעים ויכולת לבצע מחקרים פסיכולוגים והטיה פסיכולוגית של המושבעים או השופט. שימוש בטקטיקות השהיה כדי לעכב תביעות, יצירת תביעות סרק ו[[תביעות השתקה]] כדי להשפיע על הצד השני. היבט חשוב נוסף הוא [[השפעת ההון על העיתונות|השפעה על התקשורת]] כדי לקבל כיסוי אוהד, להשפיע על דעת הקהל (שמשפיעה על עדים, חבר מושבעים ועוד) וכדי להשפיע על [[נורמות]] והנחות יסוד שיש בתחום. השיטות הלא חוקיות כוללות איומים, שוחד, מתן טובות הנאה וניצול קשרים על רגולטורים, שופטים, מומחים, עורכי דין, חוקרים ומושבעים. בעיה נוספת של אי שוויון פוליטי נובעת מדעות קדומות של מושבעים או מומחים וכן מאכיפה לא שוויונית של זכויות יסוד ושל חוקים על ידי המשטרה ועל ידי גורמי אמון אחרים. כך לדוגמה פגיעה במיעוטים, נשים, וכו' יכולה להתקיים גם אם בית השופטים עצמם הם הוגנים. לדוגמה תאונות עבודה של עובדים עניים או בני מיעוט לאומי לא יזכו לאותו תיעוד ואיסוף ראיות מצד המשטרה. כאשר יש [[גזענות]] או הפליה נגד נשים בעיה זו קשה עוד יותר.  

גם ההנחה השלישית בעייתית. שופטים ומערכת המשפט כולה הם פגיעים במיוחד ל״אי־שוויון בנשק״ או [[אי שוויון פוליטי]]. לצד העשיר או החזק יותר מבחינה פוליטית יש יותר "תחמושת", ולכן יתרון משמעותי בבית המשפט. היכולת של הצד העשיר או החזק לזכות ביתרון, יכולה לבוא בצורות שונות חלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות.{{הערה|שם=rolnik2015}} השיטות החוקיות לערער את השוויון של בתי המשפט כוללות [[לובי פוליטי]] והטיה של מפלגות כדי להשפיע על חוקים ורגולציות שתואמות את האינטרסים של התעשייה, [[לובי פוליטי]] למינויים של שופטים ורגולטורים ידידותיים, העסקת עורכי דין יקרים, שימוש בחוקרים פרטיים כדי לגלות עובדות חדשות, כדי להשפיע על עבודות המשטרה ולקבל ממנה מידע, השפעה על הרכב חבר המושבעים ויכולת לבצע מחקרים פסיכולוגים והטיה פסיכולוגית של המושבעים או השופט. שימוש בטקטיקות השהיה כדי לעכב תביעות, יצירת תביעות סרק ו[[תביעות השתקה]] כדי להשפיע על הצד השני. היבט חשוב נוסף הוא [[השפעת ההון על העיתונות|השפעה על התקשורת]] כדי לקבל כיסוי אוהד, להשפיע על דעת הקהל (שמשפיעה על עדים, חבר מושבעים ועוד) וכדי להשפיע על [[נורמות]] והנחות יסוד שיש בתחום. השיטות הלא חוקיות כוללות איומים, שוחד, מתן טובות הנאה וניצול קשרים על רגולטורים, שופטים, מומחים, עורכי דין, חוקרים ומושבעים. בעיה נוספת של אי שוויון פוליטי נובעת מדעות קדומות של מושבעים או מומחים וכן מאכיפה לא שוויונית של זכויות יסוד ושל חוקים על ידי המשטרה ועל ידי גורמי אמון אחרים. כך לדוגמה פגיעה במיעוטים, נשים, וכו' יכולה להתקיים גם אם בית השופטים עצמם הם הוגנים. לדוגמה תאונות עבודה של עובדים עניים או בני מיעוט לאומי לא יזכו לאותו תיעוד ואיסוף ראיות מצד המשטרה. כאשר יש [[גזענות]] או הפליה נגד נשים בעיה זו קשה עוד יותר.  

לפי שלייפר כשבתי המשפט יקרים, לא צפויים ולעתים קרובות משוחדים לטובת החזקים, הציבור מבקש חלופות לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט. הפתרון שניתן לכך ברחבי העולם הוא רגולציה. מאפיין בולט של רגולציה היא הנטייה שלה לבצע האחדה של הדרישות לנורמות תקינות מצד עובדים וחברות. לעתים קרובות דרישות כאלה הן הומוגניות ונוקשות מידי אבל יש להן גם יתרונות - מאחר שהיא יוצרת סטנדרטים אחידים, היא מפחיתה עלויות אכיפה - היא מספקת הן לשופט והן לצדדים המתדיינים מתווה שלפיו הם יכולים לקבוע מהי אחריות משפטית. רגולציה גם מפחיתה את העלות של פנייה לבית המשפט, משום שהיא מעניקה לשופטים רשימת תנאים שצריכים להתקיים כדי לבסס חבות משפטית, במקום להשאיר את הנושא פתוח. רגולציות שמגייסות את המגזר הפרטי כגורם אכיפה, כמו תקנות שאוסרות מכירת משקאות משכרים בלילה, מתבררות גם הן כיעילות במיוחד.  

לפי שלייפר כשבתי המשפט יקרים, לא צפויים ולעתים קרובות משוחדים לטובת החזקים, הציבור מבקש חלופות לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט. הפתרון שניתן לכך ברחבי העולם הוא רגולציה. מאפיין בולט של רגולציה היא הנטייה שלה לבצע האחדה של הדרישות לנורמות תקינות מצד עובדים וחברות. לעתים קרובות דרישות כאלה הן הומוגניות ונוקשות מידי אבל יש להן גם יתרונות - מאחר שהיא יוצרת סטנדרטים אחידים, היא מפחיתה עלויות אכיפה - היא מספקת הן לשופט והן לצדדים המתדיינים מתווה שלפיו הם יכולים לקבוע מהי אחריות משפטית. רגולציה גם מפחיתה את העלות של פנייה לבית המשפט, משום שהיא מעניקה לשופטים רשימת תנאים שצריכים להתקיים כדי לבסס חבות משפטית, במקום להשאיר את הנושא פתוח. רגולציות שמגייסות את המגזר הפרטי כגורם אכיפה, כמו תקנות שאוסרות מכירת משקאות משכרים בלילה, מתבררות גם הן כיעילות במיוחד.  

==נטל הרגולציה על עסקים==

==נטל הרגולציה על עסקים==

ייתכנו מצבים בהם יש מספר רגולטורים שונים שאחראים לאכיפה מקצועית של תחומים שבתחום התמחותם. לדוגמה עסק קטן שרוצה למכור פיצות כפוף לרגולציות שונות - עליו להוציא רישיון עסק, לעמוד בתקנות לבטיחות באש, לעמוד בתקנות לבטיחות מזון, לציית לתקנות המיסוי ורישומים הכרוכים בכך, לציית לחוקי הבנייה, לתקנות העיריה בנוגע לשילוט עירוני, לתקנות עירייה ו/או ממשלה הנוגעות לזכויות עובדים, בטיחות עובדים, שעות פעילות וימי פעילות, עמידה בתקנות רעש ובפליטה של חומרים מזהמים. עמידה בכל התקנות הללו מייקרת את המחיר של המוצרים לצרכנים ומקשה על כניסת עסקים חדשים לענף כך שאלו יוכלו להתחרות במתחרים קיימים. כמו כן רגולציה לא שקופה, מסורבלת וללא שיש עליה פיקוח ציבורי היא כר פורה ל[[שחיתות]] שכן עבור בעל העסק קבלת אישור מסויים או עצימת עיניים של גופי פיקוח יכולה להיות שווה לכסף רב, ויש מקרים שבהם בעלי עסקים שמחים לספק טובות הנאה או שוחד כספי לפקידים, פקחים ושוטרים כדי שאלה יעלימו עין.  

ייתכנו מצבים בהם יש מספר רגולטורים שונים שאחראים לאכיפה מקצועית של תחומים שבתחום התמחותם. לדוגמה עסק קטן שרוצה למכור פיצות כפוף לרגולציות שונות - עליו להוציא רישיון עסק, לעמוד בתקנות לבטיחות באש, לעמוד בתקנות לבטיחות מזון, לציית לתקנות המיסוי ורישומים הכרוכים בכך, לציית לחוקי הבנייה, לתקנות העיריה בנוגע לשילוט עירוני, לתקנות עירייה ו/או ממשלה הנוגעות לזכויות עובדים, בטיחות עובדים, שעות פעילות וימי פעילות, עמידה בתקנות רעש ובפליטה של חומרים מזהמים. עמידה בכל התקנות הללו מייקרת את המחיר של המוצרים לצרכנים ומקשה על כניסת עסקים חדשים לענף כך שאלו יוכלו להתחרות במתחרים קיימים. כמו כן רגולציה לא שקופה, מסורבלת וללא שיש עליה פיקוח ציבורי היא כר פורה ל[[שחיתות]] שכן עבור בעל העסק קבלת אישור מסויים או עצימת עיניים של גופי פיקוח יכולה להיות שווה לכסף רב, ויש מקרים שבהם בעלי עסקים שמחים לספק טובות הנאה או שוחד כספי לפקידים, פקחים ושוטרים כדי שאלה יעלימו עין.  

עם השנים יש נטייה כללית בכל העולם להגברת הרגולציה. בעבר לא הייתה קיימת רגולציה נרחבת (או שלא הייתה קיימת בכלל) רגולציה בתחומים כמו תרופות, מזון, בטיחות אש, בטיחות עובדים, הגנה על הסביבה ועוד. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא קיום של חברות עשירות יותר, שיש בהן גם יותר [[התמחות כלכלית]] וחשיבות גבוהה יותר ל[[הון אנושי]]. בחברות כאלה, וכן ארגונים שונים שקמו לשם הגנה על זכויות שונות - כמו זכויות אדם, זכויות נשים, זכויות עובדים וכו'. בחברות אלה הערך של שמירה על חיי אדם וערך של הקטנת פגיעות אלימות, מניעת תאונות, גניבות וניצול הם ערכים חשובים יותר ופגיעה בבריאות או בזכויות של אנשים נחשבת חמורה יותר. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא [[שינוי טכנולוגי|הגברת השימוש בטכנולוגיה]] בהיבטים שונים, דבר שגורם ל[[סיבוכיות]] גדולה יותר של המערכת ולהגברת סיכונים שונים. לדוגמה כאשר לא היו מטוסים ולא היו כלי רכב מהירים ומסוכנים כמו מכוניות בתוך הערים, לא היה צורך בפיקוח על היבטים כמו תדרי תעופה למטוסים, בטיחות מטוסים, בטיחות טייסים, בטיחות כלי רכב, פיקוח על תשתיות תנועה ופיקוח על הנהגים. התפתחות [[תעשיית התרופות]] גררה פיקוח כנגד אנשים שמכרו רעלים וחומרים חסרי תועלת, וכן יצרה נהלים לבחינת בטיחות של תרופות ואפקטיביות שלהן. התפתחות הכימיה והשימוש בתעשייה באלפי תרכובות שונות שיוצרות מאות אלפי תרכובות משנה יוצרת בעיה בריאותית שגוררת פיקוח על זיהום. סיבה נוספת לרגולציה ופיקוח היא אידאולוגיה בעד פיקוח, שחיתות פוליטית ורצון של הרשויות להגדיל את כוחן ו/או לסייע לחלק מהגורמים בתחום כדי למנוע כניסה של מתחרים.  

עם השנים יש נטייה כללית בכל העולם להגברת הרגולציה. בעבר לא הייתה קיימת רגולציה נרחבת (או שלא הייתה קיימת בכלל) רגולציה בתחומים כמו תרופות, מזון, בטיחות אש, בטיחות עובדים, הגנה על הסביבה ועוד. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא קיום של חברות עשירות יותר, שיש בהן גם יותר [[התמחות כלכלית]] וחשיבות גבוהה יותר ל[[הון אנושי]]. בחברות כאלה, וכן ארגונים שונים שקמו לשם הגנה על זכויות שונות - כמו זכויות אדם, זכויות נשים, זכויות עובדים וכו'. בחברות אלה הערך של שמירה על חיי אדם וערך של הקטנת פגיעות אלימות, מניעת תאונות, גניבות וניצול הם ערכים חשובים יותר ופגיעה בבריאות או בזכויות של אנשים נחשבת חמורה יותר. חלק מהסיבה להגברת הרגולציה היא [[שינוי טכנולוגי|הגברת השימוש בטכנולוגיה]] בהיבטים שונים, דבר שגורם ל[[סיבוכיות]] גדולה יותר של המערכת ולהגברת סיכונים שונים. לדוגמה כאשר לא היו מטוסים ולא היו כלי רכב מהירים ומסוכנים כמו מכוניות בתוך הערים, לא היה צורך בפיקוח על היבטים כמו תדרי תעופה למטוסים, בטיחות מטוסים, בטיחות טייסים, בטיחות כלי רכב, פיקוח על תשתיות תנועה ופיקוח על הנהגים. התפתחות [[תעשיית התרופות]] גררה פיקוח כנגד אנשים שמכרו רעלים וחומרים חסרי תועלת, וכן יצרה נהלים לבחינת בטיחות של תרופות ואפקטיביות שלהן. התפתחות הכימיה והשימוש בתעשייה באלפי תרכובות שונות שיוצרות מאות אלפי תרכובות משנה יוצרת בעיה בריאותית שגוררת פיקוח על זיהום. סיבה נוספת לרגולציה ופיקוח היא אידאולוגיה בעד פיקוח, שחיתות פוליטית ורצון של הרשויות להגדיל את כוחן ו/או לסייע לחלק מהגורמים בתחום כדי למנוע כניסה של מתחרים.