שינויים

'''תזונה בריאה''' (באנגלית: '''Healthy diet''') היא [[תזונה]] שמסייעת לשמירה על ה[[בריאות]] או לשיפורה, לכלל בני האדם. מדעני תזונה מסכימים שמצד אחד יש קווים כלליים לתזונה כזו אך מצד שני, תזונה בריאה תמיד צריכה להיות מותאמת לנתוני האדם.

'''תזונה בריאה''' (באנגלית: '''Healthy diet''') היא [[תזונה]] שמסייעת לשמירה על ה[[בריאות]] או לשיפורה, לכלל בני האדם. מדעני תזונה מסכימים שמצד אחד יש קווים כלליים לתזונה כזו אך מצד שני, תזונה בריאה תמיד צריכה להיות מותאמת לנתוני האדם.

תזונה בריאה כוללת הקפדה על יומית על צריכת [[חלבון מלא]], יחס נכון בין חלבון לפחמימה ב[[ארוחה עיקרית]] (למשל, 2:1), יחס סביר בין [[סוכרים פשוטים]] לבין [[סיבים תזונתיים]] במזון, צריכה מתונה של שומנים טובים שפחות נפוצים בתזונה מערבית (כמו אומגה 3), הקפדה על מגוון מזונות צמחיים (בעיקר חיים עתירי ויטמינים ומינרלים), הימנעות משומנים מחוממים, מחומצנים וקשים לפירוק ("סותמי עורקים"), הימנעות כללית [[סוכר ובריאות|ממזונות מתוקים]] ושתייה מספקת של [[מים]] תוך הימנעות ממשקאות מטופלים כימית. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים על נזקים בריאותים של [[מזון מעובד]] ובמיוחד של מזון -אולטרה-מעובד, וקיימת המלצה של ארגוני בריאות להפחית בצריכה של מזון מעובד ובמיוחד בצריכת מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}}

תזונה בריאה כוללת הקפדה על יומית על צריכת [[חלבון מלא]], יחס נכון בין חלבון לפחמימה ב[[ארוחה עיקרית]] (למשל, 2:1), יחס סביר בין [[סוכרים פשוטים]] לבין [[סיבים תזונתיים]] במזון, צריכה מתונה של שומנים טובים שפחות נפוצים בתזונה מערבית (כמו אומגה 3), הקפדה על מגוון מזונות צמחיים (בעיקר חיים עתירי ויטמינים ומינרלים), הימנעות משומנים מחוממים, מחומצנים וקשים לפירוק ("סותמי עורקים"), הימנעות כללית [[סוכר ובריאות|ממזונות מתוקים]] ושתייה מספקת של [[מים]] תוך הימנעות ממשקאות מטופלים כימית. בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים על נזקים בריאותיים של [[מזון מעובד]] ובמיוחד של מזון אולטרה-מעובד, וקיימת המלצה של ארגוני בריאות להפחית בצריכה של מזון מעובד ובמיוחד בצריכת מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}}

תזונה בריאה כוללת צריכה של כמויות מתאימות של כל קבוצות המזון, כולל כמות מספקת של מים. ניתן להשיג אבות-מזון ממזונות שונים ולכן יש מגוון רחב של דיאטות בריאות. למרות זאת יש כיום הסכמה רחבה בקרב רופאים מה נחשב דיאטה שמזיקה לבריאות - דיאטה עתירה בסוכר מוסף, מלח, ושומנים ודלה בפירות, ירקות ומקורות צמחיים היא תזונה שמזיקה לרוב הציבור, וזאת על רקע עליה בצריכת [[מזון מעובד]] ואולטרה- מעובד - שדוחק החוצה מזונות לא מעובדים כמו ירקות ופירות וכן מזונות בעיבוד נמוך כמו בישול ביתי.   

תזונה בריאה כוללת צריכה של כמויות מתאימות של כל קבוצות המזון, כולל כמות מספקת של מים. ניתן להשיג אבות-מזון ממזונות שונים ולכן יש מגוון רחב של דיאטות בריאות. למרות זאת יש כיום הסכמה רחבה בקרב רופאים מה נחשב דיאטה שמזיקה לבריאות - דיאטה עתירה בסוכר מוסף, מלח, ושומנים ודלה בפירות, ירקות ומקורות צמחיים היא תזונה שמזיקה לרוב הציבור, וזאת על רקע עליה בצריכת [[מזון מעובד]] ואולטרה- מעובד - שדוחק החוצה מזונות לא מעובדים כמו ירקות ופירות וכן מזונות בעיבוד נמוך כמו בישול ביתי.   

צריכה מופרזת של מלח תורמת להתפתחות מחלות כרוניות: [[לחץ דם גבוה]], מחלות לב וכלי דם, אבנים בכליות, [[סרטן הקיבה]] ושבץ מוחי[http://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/National_prog/Pages/salt.aspx] חלק גדול מהסוכר והמלח לא מוספים למזון בצורה מודעת. 75% מהמלח שאנשים בישראל צורכים מקורו במוצרים שונים במיוחד [[מזון מעובד]] כמו מרקים, דגני בוקר, חטיפים, רטבים וכו'.

צריכה מופרזת של מלח תורמת להתפתחות מחלות כרוניות: [[לחץ דם גבוה]], מחלות לב וכלי דם, אבנים בכליות, [[סרטן הקיבה]] ושבץ מוחי[http://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/National_prog/Pages/salt.aspx] חלק גדול מהסוכר והמלח לא מוספים למזון בצורה מודעת. 75% מהמלח שאנשים בישראל צורכים מקורו במוצרים שונים במיוחד [[מזון מעובד]] כמו מרקים, דגני בוקר, חטיפים, רטבים וכו'.

משרד הבריאות בישראל החל בשנת 2016 בקמפיין להגברת המודעות של הציבור לנזקי המלח, ואף הכין סרטון[https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 ] ששודר בשעת צפיית שיא, אולם לאחר פעמיים בלבד נגנז הסרטון. הדבר נקשר על ידי עיתונאים בלחץ של לוביסטים מטעם חברות המזון הגדולות בישראל כמו אסם ותנובה שהיו עלולות להפגע מהנושא עקב פגיעה במכירה של מוצרים כמו [[במבה]] ושל גבינות צהובות.[http://www.themarker.com/consumer/1.3906026]

משרד הבריאות בישראל החל בשנת 2016 בקמפיין להגברת המודעות של הציבור לנזקי המלח, ואף הכין סרטון[https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 ] ששודר בשעת צפיית שיא, אולם לאחר פעמיים בלבד נגנז הסרטון. הדבר נקשר על ידי עיתונאים בלחץ של לוביסטים מטעם חברות המזון הגדולות בישראל כמו אסם ותנובה שהיו עלולות להיפגע מהנושא עקב פגיעה במכירה של מוצרים כמו [[במבה]] ושל גבינות צהובות.[http://www.themarker.com/consumer/1.3906026]

===שומן רווי, מזון מהחי ובשר===

===שומן רווי, מזון מהחי ובשר===

===מים מותפלים ומחסור במגנזיום וביוד===

===מים מותפלים ומחסור במגנזיום וביוד===

בשנים האחרונות החלו בישראל לבצע [[התפלת מים בישראל|התפלה]], כך שחלק משמעותי מ[[משק המים בישראל|מי השתייה בישראל]] מקורם במים מותפלים.  

בשנים האחרונות החלו בישראל לבצע [[התפלת מים בישראל|התפלה]], כך שחלק משמעותי מ[[משק המים בישראל|מי השתייה בישראל]] מקורם במים מותפלים.  

מים מותפלים עלולים לגרום נזק לבריאות עקב מחסור במגזניום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf]ולא ייושם.  

מים מותפלים עלולים לגרום נזק לבריאות עקב מחסור במגנזיום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf]ולא ייושם.  

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. {{הערה|Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017;  27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251}} התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ואינט}}.  

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. {{הערה|Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017;  27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251}} התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ואינט}}.