שינויים

'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטריניג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}} קיימות שיטות סיווג נוספות של רמות עיבוד המזון. עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}} בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}

'''מזון מעובד''' הוא מזון שעבר עיבוד-מזון. בשנים האחרונות ארגוני בריאות ותזונה מסווגים מזונות לפי 4 רמות עיבוד - מזון לא מעובד, מוצרי יסוד, מזון מעובד ביתי ומזון אולטרה-מעובד- '''מזון תעשייתי''' - שמוכן במפעלים, קייטרינג וכו' ומוספים לו חומרי טעם וריח, חומרי שימור ועוד תוספים ופרוצדורות שלא נעשות בדרך כלל בבישול ביתי. {{הערה|שם=h1|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות}} קיימות שיטות סיווג נוספות של רמות עיבוד המזון. עם השנים יש עליה בצריכה של מזון מעובד, עקב מספר סיבות הכוללות נוחות, חיי מדף ארוכים, מחיר זול, [[שיווק]] והוספת תוספים הגורמים לאפקט דומה להתמכרות, כמו [[מלח]] או [[סוכר]] וכן משפרי צבע טעם וריח.{{הערה|שם=h1}} בשנים האחרונות קיימים יותר ויותר מחקרים המצביעים על קשר בין מידת עיבוד המזון לבין נזקים בריאותיים. הנזקים כוללים הזדקנות מואצת, הגברת סיכוי לחלות ב[[סרטן]] לפחות ב-10%, הגברת דלקות בגוף, [[השמנה]] ועודף משקל, שינוי מיקרוביום בגוף והגברת בעיות באופן כללי של [[תחלואה כרונית]].{{הערה|שם=h1}} מחקרים מודרניים מראים כי למזון מעובד השפעות שונות על המוח, כולל הגברת צריכת מזונות, שיבוש פעילות המערכת המטבולית, ופגיעה בבריאות הנפש.{{הערה|שם=יוקד|צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21}} גורמי בריאות כמו משרד הבריאות בישראל ממליצים להפחית צריכה של מזון מעובד, ובמיוחד צריכה של מזון אולטרה-מעובד. {{הערה|שם=h1}}

==היסטוריה של מחקר==

==היסטוריה של מחקר==

במהלך המאה ה-20, רוב המחקרים על תזונה ובריאות וכן המלצות של גופי [[בריאות הציבור]] וכן סימון המזון על אריזות, התייחסו להיבטים כמו סוג המזון - לדוגמה סוכר, מלח, ירקות וכו'. בשנת 2010 חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו הציעו את שיטת NOVA לסיווג מזון.{{הערה|Monteiro CA, Cannon G, Moubarac JC, Levy RB, Louzada MLC, Jaime PC. [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28322183/ The UN Decade of Nutrition, the NOVA food classification and the trouble with ultra-processing]. Public Health Nutr. 2018 Jan;21(1):5-17. doi: 10.1017/S1368980017000234. Epub 2017 Mar 21. PMID: 28322183.}}

במהלך המאה ה-20, רוב המחקרים על תזונה ובריאות וכן המלצות של גופי [[בריאות הציבור]] וכן סימון המזון על אריזות, התייחסו להיבטים כמו סוג המזון - לדוגמה סוכר, מלח, ירקות וכו'. בשנת 2010 חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו הציעו את שיטת NOVA לסיווג מזון.{{הערה|Monteiro CA, Cannon G, Moubarac JC, Levy RB, Louzada MLC, Jaime PC. [https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28322183/ The UN Decade of Nutrition, the NOVA food classification and the trouble with ultra-processing]. Public Health Nutr. 2018 Jan;21(1):5-17. doi: 10.1017/S1368980017000234. Epub 2017 Mar 21. PMID: 28322183.}}

{{הערה|שם=מור|1=[https://www.youtube.com/watch?v=l_cOw2W4TrU מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא], מור בן אדור, 2020}} שיטה זו מסווגת מזונות לפי הטבע, ההיקף והמטרות של עיבוד תעשייתי. נובע מבחינה בין ארבע קבוצות מזונות. {{הערה| שם=futurelearn|[https://www.futurelearn.com/info/courses/an-introduction-to-food-science/0/steps/163454 Classification of food products according to NOVA], }}

{{הערה|שם=מור|1=[https://www.youtube.com/watch?v=l_cOw2W4TrU מזון מעובד ועולם תוספי המזון - המדריך המלא], מור בן אדור, 2020}} שיטה זו מסווגת מזונות לפי הטבע, ההיקף והמטרות של עיבוד תעשייתי. נובע מבחינה בין ארבע קבוצות מזונות. {{הערה| שם=futurelearn|[https://www.futurelearn.com/info/courses/an-introduction-to-food-science/0/steps/163454 Classification of food products according to NOVA], }}

# '''מזון לא מעובד או כזה שעבר עיבוד מינימלי''' - לדומגה חיתוך או הקפאה. - כולל ירקות, פירות, שורשים, פטריות, זרעים, עלים, בשר ודגים. חלק ממזון זה דורש עיבוד כלשהו כמו קציר חיטה, ניקוי וחיתוך ירקות וכו'. מזונות שעברו עיבוד מינמילי (Minimally processed foods) כוללים תהליכים תעשייתיים שמיועדים להאריך את חיי המדף של המוצר או לשפר את האכילות או יכולת העיכול של המזון, בלי לשנות את רכיבים מהותיים בו. תהליכים אלה כוללים קרור, הקפאה, ייבוש, מעיכה, טחינה, פסטור, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. {{הערה| שם=futurelearn}}

# '''מזון לא מעובד או כזה שעבר עיבוד מינימלי''' - לדוגמה חיתוך או הקפאה. - כולל ירקות, פירות, שורשים, פטריות, זרעים, עלים, בשר ודגים. חלק ממזון זה דורש עיבוד כלשהו כמו קציר חיטה, ניקוי וחיתוך ירקות וכו'. מזונות שעברו עיבוד מינימלי (Minimally processed foods) כוללים תהליכים תעשייתיים שמיועדים להאריך את חיי המדף של המוצר או לשפר את האכילות או יכולת העיכול של המזון, בלי לשנות את רכיבים מהותיים בו. תהליכים אלה כוללים קירור, הקפאה, ייבוש, מעיכה, טחינה, פסטור, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. {{הערה| שם=futurelearn}}

# '''מוצרי יסוד''' או חומרי גלם במטבח. כוללים מזונות שמופקים או מטוהרים מרכיבי קבוצה אחת בתהליכים מיוחדים הכוללים מעיכה, טחינה, כרסום וזיקוק. הללו כוללים שמנים צמחיים, שומן מהחי (כמו חמאה), סוכר, מלח, סירופים, דבש, עמילן, ותבלינים.  

# '''מוצרי יסוד''' או חומרי גלם במטבח. כוללים מזונות שמופקים או מטוהרים מרכיבי קבוצה אחת בתהליכים מיוחדים הכוללים מעיכה, טחינה, כרסום וזיקוק. הללו כוללים שמנים צמחיים, שומן מהחי (כמו חמאה), סוכר, מלח, סירופים, דבש, עמילן, ותבלינים.

# '''מזון מעובד''' או מזונות מורכבים - מזונות שנוצרים משילוב של שניים או יותר מקבוצות 1,2 ועל ידי תהליכי עיבוד נוספים כמו אפיה, בישול, עישון, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. חלק מהמזונות בקטגוריה זו הם וריאציות על מזונות מקבוצה 1 - כמו גבינה, בשר משומר, ירקות בקופסת שימורים וכו', ואחרים הם סוגי מזונות חדשים לגמרי כמו לחם. חלק מהמזונות המעובדים האלה יכולים להיות לא בריאים כתלות בכמות השומן, הסוכר והמלח שנוספו להם.{{הערה| שם=futurelearn}} כן בהקשר של סוגי שומנים (כמו [[שומן טראנס]]) וכמות כוללת של צריכת מזון זה.  

# '''מזון מעובד''' או מזונות מורכבים - מזונות שנוצרים משילוב של שניים או יותר מקבוצות 1,2 ועל ידי תהליכי עיבוד נוספים כמו אפיה, בישול, עישון, תסיסה לא אלכוהולית וכן אריזה. חלק מהמזונות בקטגוריה זו הם וריאציות על מזונות מקבוצה 1 - כמו גבינה, בשר משומר, ירקות בקופסת שימורים וכו', ואחרים הם סוגי מזונות חדשים לגמרי כמו לחם. חלק מהמזונות המעובדים האלה יכולים להיות לא בריאים כתלות בכמות השומן, הסוכר והמלח שנוספו להם.{{הערה| שם=futurelearn}} כן בהקשר של סוגי שומנים (כמו [[שומן טראנס]]) וכמות כוללת של צריכת מזון זה.

# '''מזון אולטרה-מעובד''' - קבוצה זו מאופיינת בתוספות של חומרים תעשייתיים שלא נפוצים במטבח הביתי. בדרך כלל מדובר במזון שנמכר כ"מוכן לאכילה" היות וכל תהליכי העיבוד כבר בוצעו במפעל. קבוצה זה מכילה הן מזונות עם עיבוד תעשייתי מועט יחסית לדומגה יוגורט בתוספת פרי, והן מזונות שעיקר הרכיבים בהם הם תרכובות מעובדות יותר. לא כל המזונות בקבוצה זו הם בהכרח מזיקים לבריאות, אבל לעיתים קרובות מזונות אלה מכילים וכמות גדולה של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]]. שילוביםה אלה עלולים לגרום הן לבעיות בריאות והן לאפקטים דומים ל[[התמכרות]] או לפחות פיתוח סבילות ושינוי הרגלי אכילה. דוגמה לכך היא עליית הסבילות למלח ותחושה כי מזון הוא לא מלוח מספיק. נזקים נוספים נגרמים בגלל שמוצרים אלה עניים ברכיבים תזונתיים בריאים כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים או חלבונים. דבר זה גורם לאינדקס גליקמי נמוך וגורר אכילת-יתר ו[[השמנה]]. כמו כן לעיתים קרובות מזון אולטרה מעובד מכיל תוספים כמו חומרי שימור או משפרי טעם וריח שחלקם בעלי השפעה מפוקפקת - הם עלולים לגרור השפעות כמו אלרגיות ונזקים נוספים וכן עלולים להשפיע על המוח ולהשפיע על תחשות השובע הטבעית שלנו, על חוש הטעם והריח שלנו ועל הרגלי הצריכה שלנו.{{הערה|שם=מור}}[https://www.researchgate.net/publication/315497241_The_UN_Decade_of_Nutrition_the_NOVA_food_classification_and_the_trouble_with_ultra-processing] כמו כן הרצון של יצרנים להאריך חיי מדף או להוזיל את עלות המזון עלולות לגרור הכנסת חומרים לא בריאים כמו שומן טרנס, או חומרים זולים, גם אם אלו עלולים לפגוע בבריאות כמו הוספת סוכר.  

# '''מזון אולטרה-מעובד''' - קבוצה זו מאופיינת בתוספות של חומרים תעשייתיים שלא נפוצים במטבח הביתי. בדרך כלל מדובר במזון שנמכר כ"מוכן לאכילה" היות וכל תהליכי העיבוד כבר בוצעו במפעל. קבוצה זה מכילה הן מזונות עם עיבוד תעשייתי מועט יחסית לדוגמה יוגורט בתוספת פרי, והן מזונות שעיקר הרכיבים בהם הם תרכובות מעובדות יותר. לא כל המזונות בקבוצה זו הם בהכרח מזיקים לבריאות, אבל לעיתים קרובות מזונות אלה מכילים וכמות גדולה של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]]. שילובים אלה עלולים לגרום הן לבעיות בריאות והן לאפקטים דומים ל[[התמכרות]] או לפחות פיתוח סבילות ושינוי הרגלי אכילה. דוגמה לכך היא עליית הסבילות למלח ותחושה כי מזון הוא לא מלוח מספיק. נזקים נוספים נגרמים בגלל שמוצרים אלה עניים ברכיבים תזונתיים בריאים כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים או חלבונים. דבר זה גורם לאינדקס גליקמי נמוך וגורר אכילת-יתר ו[[השמנה]]. כמו כן לעיתים קרובות מזון אולטרה מעובד מכיל תוספים כמו חומרי שימור או משפרי טעם וריח שחלקם בעלי השפעה מפוקפקת - הם עלולים לגרור השפעות כמו אלרגיות ונזקים נוספים וכן עלולים להשפיע על המוח ולהשפיע על תחושת השובע הטבעית שלנו, על חוש הטעם והריח שלנו ועל הרגלי הצריכה שלנו.{{הערה|שם=מור}}[https://www.researchgate.net/publication/315497241_The_UN_Decade_of_Nutrition_the_NOVA_food_classification_and_the_trouble_with_ultra-processing] כמו כן הרצון של יצרנים להאריך חיי מדף או להוזיל את עלות המזון עלולות לגרור הכנסת חומרים לא בריאים כמו שומן טרנס, או חומרים זולים, גם אם אלו עלולים לפגוע בבריאות כמו הוספת סוכר.

ניתן לסווג את תהליכי העיבוד ל-3 שלבים - השלב הראשוני כמו קציר חיטה או חיתוך וניקוי חסה. השלב השני הוא עיבוד שניוני כמו אפיה. השלב השלישי גורר הוספה של רכיבים והופך את המזון לאולטרה מעובד - הוספת חומרי שימור, משפרי טעם צבע וריח, הוספה של שומן, מלח וסוכר ותהליכים תעשייתים נוספים.{{הערה|שם=מור}}

ניתן לסווג את תהליכי העיבוד ל-3 שלבים - השלב הראשוני כמו קציר חיטה או חיתוך וניקוי חסה. השלב השני הוא עיבוד שניוני כמו אפיה. השלב השלישי גורר הוספה של רכיבים והופך את המזון לאולטרה מעובד - הוספת חומרי שימור, משפרי טעם צבע וריח, הוספה של שומן, מלח וסוכר ותהליכים תעשייתיים נוספים.{{הערה|שם=מור}}

==השפעות על המוח==

==השפעות על המוח==

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדומגה השפעות על תוקפנות או על [[דיכאון]]. הפסיכולוגית דנה סמול  

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על השפעות של מזון, בדגש על מזון מעובד, על המוח, על התנהגות ושינויים גופניים שגורמים לשינוי בתגובת המוח למזון או באופן כללי יותר - לדוגמה השפעות על תוקפנות או על [[דיכאון]]. הפסיכולוגית דנה סמול

מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח , כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ואו ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. {{הערה|שם=יוקד}}

מפרסמת מחקרים בתחום זה. סמול טוענת כי סוגי מזונות מעובדים עלולים לגרור בלבול במוח, כאשר הוא מקבל מסרים סותרים ממערכת העיכול ואו ממערכות הטעם והריח והדבר יוצר התנהגות א-נורמלית. לדוגמא מחקרים של סמול מצביעים על נזקים למערכת העיכול עקב צריכה של משקה עם ממתיק מלאכותי (כמו דיאט קולה) יחד עם אכילת פחמימות. לדבריה הגוף יודע להתמודד עם משקה עם ממתיק מלאכותי שבו הגוף מבין שאין לו סוכר שהוא צריך לפרק, וכן הגוף יודע כאשר הוא מעכל פחמימות עליו לפרק סוכר, אבל כאשר שני הדברים מתרחשים ביחד הדבר גורם לשידור סיגנלים שונים ושיבוש מערכת התגמול במוח. המלצה שלה לדוגמה היא להפריד בין צריכת משקאות עם ממתיק מלאכותי לבין צריכת פחמימות. {{הערה|שם=יוקד}}

ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחשות המתיקות לבין רמת הארגיה במשקה, המערכת המטובלית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. {{הערה|שם=יוקד}}

ניסוי נוסף של סמול בדק את תגובת המערכת המטבולית למשקאות עם ממתיק מלאכותי ותכולת אנרגיה שונה. לפי הניסוי כאשר יש פער גדול מידי בין תחושת המתיקות לבין רמת האנרגיה במשקה, המערכת המטבולית לא מצליחה להתמודד עם המזון והדבר גורר עודף שומן ומחלות. {{הערה|שם=יוקד}}

מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטנעה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרוואד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר ל[[דיכאון]] בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות ב[[דיכאון]]{{הערה|שם=יוקד}}

מחקרים של סויאנג פארק ובהמשך גם של דנה סמול מצאו קשר בין ארוחת הבוקר לבין התנהגות תוקפנית של ילדים במהלך היום. לפי הטענה ילדים שאכלו מזון עתיר חלבון שמתעכל לאט היו פחות תוקפניים, לעומת ילדים שצרכו דגני בוקר מעובדים שלעיתים קרובות הם עתירים בפחמימות ושומן. מחקר של חוקרים מהרווארד משנת 2015 השווה בין הרגלי אכילה מסורתיים כמו מטבח יפני או מטבח המזרח התיכון לבין תזונה מערבית שנוטה יותר למזון מעובד. המחקר מצא כי תפריט מערבי מקושר לסיכון מוגבר ל[[דיכאון]] בשיעור של 30%. חוקרים צרפתים עקבו אחר 27 אלף איש במשך חמש שנים ולפי המחקר שלהם תוספת של 10% בצריכה יומית של מזון -אולטרה מעובד קשורה לסיכון סטטיסטי של 20% ללקות ב[[דיכאון]]{{הערה|שם=יוקד}}

בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צי'פס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח ממהמרכז הרפואי מאונט סיני כדל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיע על ההתפתחות. נסייונות להגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוצר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניוקטין]]{{הערה|שם=יוקד}}

בשנים האחרונות חוקרים מנסים לבדוק עד כמה מזון מעובד הוא [[התמכרות|ממכר]]. בשנת 2015 פורסם מחקר על ידי אשלי גירהרדט, אריקה שולטה וניקול איוונה, שבחן מידת התמכרות ל-35 מאכלים מעובדים. 400 משתתפים התבקשו לדרג מאכלים לפי קטגוריות כמו כמה קשה להפחית כמות של מאכל מסויים, או היבט של אובדן שליטה על האכילה. המחקר מצא כי פיצה היא הממכרת ביותר ואחריה שוקולד, צ'יפס, עוגיות וגלידה. לפי ניקול איוונה, חוקרת מוח מהמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, ככל שמזון הוא מעובד יותר כך הוא ממכר יותר. לדוגמה בפיצה יש בצק מעובד, גבינה מעובדת ורוטב ממותק. לטענתה השפעה מתחילה כבר בשלב ההריון, וצריכה של מזון עתיר-סוכר משפיעה על התפתחות המוח של עוברים. גם צריכת מזון בגיל שנתיים משפיע על ההתפתחות. ניסיונות להיגמל ממזון כזה מלווה בתסמינים כמו תשישות, חוסר מצב-רוח, רצון להתבודד ומאפיינים נוספים שמוכרים מתהלכי [[גמילה מעישון|גמילה מניקוטין]]{{הערה|שם=יוקד}}

==תוספי מזון==

==תוספי מזון==

'''תוסף מזון''' הוא חומר שנוסף לאוכל כשיש לו מטרה טכנולוגית או עסקית כלשהי - לא מדובר במזון שניתן לאכול אותו לבדו או כרכיב מזון. יש לעיתים קרובות בלבול בין תוסף מזון לבין תוסף תזונה כמו תבלין או ויטמין או צמח שאושרו לצריכה כמזון.{{הערה|שם=מור}} תוסף מזון נועד כדי לסייע במכירת המזון אם על ידי שיפור הרצון לאכול אותו, או על ידי שמירה על המזון לאורך זמן ארוך יותר וכך הוזלה במזון עצמו. בלשון מקצועית נאמר שלתוסף יש "מטרה טכנולוגית".

'''תוסף מזון''' הוא חומר שנוסף לאוכל כשיש לו מטרה טכנולוגית או עסקית כלשהי - לא מדובר במזון שניתן לאכול אותו לבדו או כרכיב מזון. יש לעיתים קרובות בלבול בין תוסף מזון לבין תוסף תזונה כמו תבלין או ויטמין או צמח שאושרו לצריכה כמזון.{{הערה|שם=מור}} תוסף מזון נועד כדי לסייע במכירת המזון אם על ידי שיפור הרצון לאכול אותו, או על ידי שמירה על המזון לאורך זמן ארוך יותר וכך הוזלה במזון עצמו. בלשון מקצועית נאמר שלתוסף יש "מטרה טכנולוגית".

בעקבות פרשת [[הג'ונגל (ספר)]] של [[אפטון סינקלר]], שבה נחשפו מחדלים של [[תעשיית הבשר|תעשיית הבשר המשומר]] בארה"ב, ועקב התחזקות [[התנועה הפרוגרסיבית]] בארצות הברית נכנסה בתחילת המאה ה-20 רגולציה שחייבה יצרני מזון לסמן רכיבים של מזון בקופסאות. עם זאת תקינה זו לא כללה תוספי מזון. בשנת 2001 הוגדרו בישראל כללים ו[[רגולציה]] לשימוש בתוספי מזון הדבר כולל את סוגי החומרים המותרים בשימש, רגולציה על סימון שלהם וכמות מותרת במזון. הרגולציה על סימון מזון תוספי מזון תעשייתיים מבוססת על התקינה האירופאית ולכן הרכיבים מסומנים על ידי האות E עם תוספת מספר לידם.{{הערה|שם=מור}} תוספי המזון מכילים קבוצות חומרים שונים - ממתיקים, מייצבים, מתחלבים, צבעי מאכל ועוד

בעקבות פרשת [[הג'ונגל (ספר)]] של [[אפטון סינקלר]], שבה נחשפו מחדלים של [[תעשיית הבשר|תעשיית הבשר המשומר]] בארה"ב, ועקב התחזקות [[התנועה הפרוגרסיבית]] בארצות הברית נכנסה בתחילת המאה ה-20 רגולציה שחייבה יצרני מזון לסמן רכיבים של מזון בקופסאות. עם זאת תקינה זו לא כללה תוספי מזון. בשנת 2001 הוגדרו בישראל כללים ו[[רגולציה]] לשימוש בתוספי מזון הדבר כולל את סוגי החומרים המותרים בשימוש, רגולציה על סימון שלהם וכמות מותרת במזון. הרגולציה על סימון מזון תוספי מזון תעשייתיים מבוססת על התקינה האירופאית ולכן הרכיבים מסומנים על ידי האות E עם תוספת מספר לידם.{{הערה|שם=מור}} תוספי המזון מכילים קבוצות חומרים שונים - ממתיקים, מייצבים, מתחלבים, צבעי מאכל ועוד

יש חומרים טבעיים ויש חומרים שמיוצרים במעבדה. הסימון של תוספי המזון הוא בסדר יורד - הנפוצים ביותר מופיעים ראשונים והפחות נפוצים אחרונים.

יש חומרים טבעיים ויש חומרים שמיוצרים במעבדה. הסימון של תוספי המזון הוא בסדר יורד - הנפוצים ביותר מופיעים ראשונים והפחות נפוצים אחרונים.

==צריכת מזון מעובד==

==צריכת מזון מעובד==

עם השנים יש עליה מתמדת בצריכה של מזון מעובד. הדבר גורר במקביל גם ירידה במזון הפחות מעובד -כמו ירידה בצריכה של פירות וירקות.  

עם השנים יש עליה מתמדת בצריכה של מזון מעובד. הדבר גורר במקביל גם ירידה במזון הפחות מעובד -כמו ירידה בצריכה של פירות וירקות.

לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מ[[סוכר]] וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30-40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}

לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מ[[סוכר]] וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% והאמריקאי הממוצע צורך בכל יום כ-30 כפיות סוכר מוסף בתזונה שלו, מעבר לסוכרים שנמצאים במזון באופן טבעי.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} לפי ארגון ה-[[OECD]] נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר, במדינות עניות כמו [[סין]] או [[בנגלדש]] צריכת הסוכר לנפש הייתה 11 ק"ג בשנה, יפן היא אחת המדינות המערביות עם צריכת סוכר נמוכה יחסית של 16 ק"ג לשנה. במדינות רבות (מערביות ולא מערביות) צריכת הסוכר לנפש היא 30–40 ק"ג כאשר הרמה הגבוהה ביותר היא בברזיל שם צורך אדם ממוצע מעל 67 ק"ג סוכר בשנה. צריכה גבוהה של סוכר לא בהכרח מעידה על עושר - במצריים ובמקסיקו צריכת הסוכר לנפש גבוהה יותר מאשר צריכת הסוכר בארצות הברית. הצפי של הארגון עד שנת 2024 הוא לגידול בצריכת הממוצעת העולמית - ירידה קטנה בצריכה לנפש ברוב המדינות העשירות ועליה גדולה יותר בצריכה לנפש במדינות היותר עניות {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}}

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישוריים חיצוניים==

==קישוריים חיצוניים==

* [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות

* [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/processed-food/Pages/default.aspx מזון מעובד], משרד הבריאות

* צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25.03.21

* צח יוקד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9650717 אוכל מעובד גורם לנו נזק נפשי. שילוב של דיאט קולה וצ'יפס ממש פוגע במוח], מוסף הארץ, 25 במרץ 2021

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]