שינויים

מ
החלפת טקסט – "(ראה" ב־"(ראו"
שורה 80: שורה 80:  
בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב-2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש-"מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-625164 תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת]}}.
 
בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב-2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש-"מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-625164 תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת]}}.
   −
בהודעה מה-4 ביוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.  
+
בהודעה מה-4 ביוני סיכם השרות המטאורולוגי את מצב המשקעים ומשק המים בישראל בשנים 2013-2018 ואף פרסם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראו משמאל). מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמנחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.  
    
לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm
 
לטענת השרות המטאורולוגי הישראלי, בעונת הגשמים 2013-2014 נרשם גרעון משקעים משמעותי בצפון הארץ. עונת המשקעים 2014-2015 היתה גשומה מעט מהממוצע. עונת המשקעים 2015-2016 היתה יבשה מאוד בצפון. עונת המשקעים 2016-2017 היתה שנת בצורת בכל הארץ. עונת המשקעים 2017-2018 היתה ממוצעת. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים{{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm