שינויים

אין שינוי בגודל ,  20:13, 13 באפריל 2021
מ
שורה 29: שורה 29:     
==הפקת האשלג בישראל==
 
==הפקת האשלג בישראל==
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
+
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט (KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O)). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
    
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל-80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות "כיל" הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
 
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל-80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות "כיל" הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>