בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים בינהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים (sediments ) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי. | בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים בינהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים (sediments ) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי. |