שינויים

'''עישון בישראל''' מתייחס ל[[עישון|עישון טבק]] בישראל באמצעות סיגריות, סיגרים, [[נרגילות]], ומקטרות. הנושא כולל גם את הגורמים והסיבות של עישון זה - [[תעשיית הסיגריות|יצרני ויבואני סיגריות וטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]], [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|השפעות בריאותיות של העישון]] - ובכלל זה [[סרטן בישראל|סרטן]] ו[[מחלות לב]] והשפעות כלכליות של העישון, התחלואה והתמותה ממנו.  

'''עישון בישראל''' מתייחס ל[[עישון|עישון טבק]] בישראל באמצעות סיגריות, סיגרים, [[נרגילות]], ומקטרות. הנושא כולל גם את הגורמים והסיבות של עישון זה - [[תעשיית הסיגריות|יצרני ויבואני סיגריות וטבק]], [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]], [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|השפעות בריאותיות של העישון]] - ובכלל זה [[סרטן בישראל|סרטן]] ו[[מחלות לב]] והשפעות כלכליות של העישון, התחלואה והתמותה ממנו.  

בדומה למדינות מערביות אחרות, עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת בישראל (כגורם סיכון יחיד). נכון לשנת 2015 העישון גורם למוות בטרם עת של 8,000-9,000 ישראלים בשנה - כלומר אחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל נגרם כתוצאה מעישון. כ-800 עד 1,500 ישראלים מתים כתוצאה מ[[עישון פסיבי]]. העלויות הכלכליות של העישון הן עצומות - הן עולות למשק כ-13 מיליארד ש"ח בשנה, לא כולל הנזק שנגרם למעשנים עצמם. למרות שהממשלה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח מיסים על מוצרי טבק היא כמעט ואינה משקיעה דבר ב[[מניעת עישון|מניעת עישון בגיל צעיר]] או ב[[גמילה מעישון]]. עשרות אלפי בני נוער וילדים מעשנים בכל שבוע נרגילות וסיגריות אף שמבחינה חוקית יש איסור של מכירת מוצרי טבק לקטינים, חלק גדול מהילדים מתחילים לעשן בגיל צעיר חלקם אפילו לפני גיל 13. צעירים רבים אינם מחשיבים עישון [[נרגילה]] כעישון וחושבים כי היא בטוחה יותר מסיגריות.  

בדומה למדינות מערביות אחרות, עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] מספר אחת בישראל (כגורם סיכון יחיד). נכון לשנת 2015 העישון גורם למוות בטרם עת של 8,000-9,000 ישראלים בשנה - כלומר אחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל נגרם כתוצאה מעישון. כ-800 עד 1,500 ישראלים מתים כתוצאה מ[[עישון פסיבי]]. העלויות הכלכליות של העישון הן עצומות - הן עולות למשק כ-13 מיליארד ש"ח בשנה, לא כולל הנזק שנגרם למעשנים עצמם. למרות שהממשלה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח מיסים על מוצרי טבק היא כמעט ואינה משקיעה דבר ב[[מניעת עישון|מניעת עישון בגיל צעיר]] או ב[[גמילה מעישון]]. עשרות אלפי בני נוער וילדים מעשנים בכל שבוע נרגילות וסיגריות אף שמבחינה חוקית יש איסור של מכירת מוצרי טבק לקטינים, חלק גדול מהילדים מתחילים לעשן בגיל צעיר חלקם אפילו לפני גיל 13. צעירים רבים אינם מחשיבים עישון [[נרגילה]] כעישון וחושבים כי היא בטוחה יותר מסיגריות.  

[[חברות הטבק]] הפועלות בישראל הן ברובן שלוחות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ופועלות בדרכים דומות לפעילותן בעולם - ביצוע [[מניפולציה בניקוטין]] לעידוד [[התמכרות לעישון טבק|התמכרות לטבק]] בגיל צעיר. החברות פועלות גם [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש ולטשטש את נזקי העישון]]. בנוסף חברות הטבק מפעילות [[לובי פוליטי]] ומפעילות לחצים שונים [[קשרי הון-שלטון-עיתון|דרך העיתונות]] ודרך אפיקים אחרים כדי למנוע [[חקיקה]] ו[[רגולציה]] ותוכניות התערבות לקידום [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]]. עם השנים יש החלשות של חברת הטבק הישראלית "דובק" והתחזקות של חברת הטבק הרב-לאומית [[פיליפ מוריס]].  

[[חברות הטבק]] הפועלות בישראל הן ברובן שלוחות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ופועלות בדרכים דומות לפעילותן בעולם - ביצוע [[מניפולציה בניקוטין]] לעידוד [[התמכרות לעישון טבק|התמכרות לטבק]] בגיל צעיר. החברות פועלות גם [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש ולטשטש את נזקי העישון]]. בנוסף חברות הטבק מפעילות [[לובי פוליטי]] ומפעילות לחצים שונים [[קשרי הון-שלטון-עיתון|דרך העיתונות]] ודרך אפיקים אחרים כדי למנוע [[חקיקה]] ו[[רגולציה]] ותוכניות התערבות לקידום [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]]. עם השנים יש החלשות של חברת הטבק הישראלית "דובק" והתחזקות של חברת הטבק הרב-לאומית [[פיליפ מוריס]].  

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה והחל גידול בעישון. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל]] גורמים לכך שצעדים רבים ל[[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] לא מבוצעים בישראל. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאוד בתחום מצד הממשלה גרמו שבניגוד למגמות העבר, החל משנת 2013, מגמות העישון בישראל החלו לעלות במקום לרדת - כך שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה יש עליה בעישון במקום ירידה. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה והחל גידול בעישון. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל]] גורמים לכך שצעדים רבים ל[[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] לא מבוצעים בישראל. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאוד בתחום מצד הממשלה גרמו שבניגוד למגמות העבר, החל משנת 2013, מגמות העישון בישראל החלו לעלות במקום לרדת - כך שישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה יש עליה בעישון במקום ירידה. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

{{עישון}}

{{עישון}}

===נתוני עישון בקרב בוגרים===

===נתוני עישון בקרב בוגרים===

החל משנות ה-70 יש מגמה ארוכת טווח של ירידה בשעורי העישון בישראל.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428], אך מגמה זו נעצרה והתהפכה בשנים האחרונות כך שיש עליה בשיעור המעשנים.

החל משנות ה-70 יש מגמה ארוכת טווח של ירידה בשעורי העישון בישראל.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428], אך מגמה זו נעצרה והתהפכה בשנים האחרונות כך שיש עליה בשיעור המעשנים.  

על פי הדיווח של [[האגודה למלחמה בסרטן]], שיעור המעשנים בישראל בשנים 1971-1983 שמר על יציבות של כ-30%-40%. עד 1986 ירד אחוז המעשנים ל-29%-32%. {{הערה|פרופ' מיכה אדלר, פרופ' יהודה שינפלד, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/nizkey-2.htm נזקי עישון], ספר אסיא-כרך שמיני, ירושלים תשנ"ה}} לפי סקירה פנימית של [[פיליפ מוריס]] את ישראל עמוד אחוז המעשנים בשנת 1999 על 28% מעשנים.  

על פי הדיווח של [[האגודה למלחמה בסרטן]], שיעור המעשנים בישראל בשנים 1971-1983 שמר על יציבות של כ-30%-40%. עד 1986 ירד אחוז המעשנים ל-29%-32%. {{הערה|פרופ' מיכה אדלר, פרופ' יהודה שינפלד, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/nizkey-2.htm נזקי עישון], ספר אסיא-כרך שמיני, ירושלים תשנ"ה}} לפי סקירה פנימית של [[פיליפ מוריס]] את ישראל עמוד אחוז המעשנים בשנת 1999 על 28% מעשנים.  

על פי נתוני סקר 2010-KAP שנערך בשנים 2010-2012, ופורסם בדו״ח שר הבריאות על העישון לשנת 2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל עמד על 20.6%. לפי מכון גרטנר, כרבע מהאוכלוסייה מעשנים כיום, ועוד כחמישית עישנו בעבר. לפי סקר של ה-OECD משנת 2014, כ-17% מקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל מעשנת. דבר זה מציב את רמות העישון בישראל מתחת לממוצע של ה-OECD ומתחת לרוב מדינות אירופה אבל מעל ארצות הברית, קנדה, נורווגיה או שווייץ. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%d7%a2%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa/ עישון סיגריות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 15 בנובמבר 2016}}  

על פי נתוני סקר 2010-KAP שנערך בשנים 2010-2012, ופורסם בדו״ח שר הבריאות על העישון לשנת 2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל עמד על 20.6%. לפי מכון גרטנר, כרבע מהאוכלוסייה מעשנים כיום, ועוד כחמישית עישנו בעבר. לפי סקר של ה-OECD משנת 2014, כ-17% מקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל מעשנת. דבר זה מציב את רמות העישון בישראל מתחת לממוצע של ה-OECD ומתחת לרוב מדינות אירופה אבל מעל ארצות הברית, קנדה, נורווגיה או שווייץ. {{הערה|לנה זייגר, [http://israel-trade.net/oecd/numbers/%d7%a2%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa/ עישון סיגריות], נספחות משרד הכלכלה ל-OECD, משרד הכלכלה והתעשייה, 15 בנובמבר 2016}}  

מגמת הירידה בעישון נמשכה עד לעשור שני של המאה-21, בשנת 2017 דיווח משרד הבריאות על עליה ניכרת בשיעור המעשנים בשיעור של 13%. {{הערה|חיים ריבלין, [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2017/Article-fb974e704946c51004.htm לראשונה מזה שנים - עלייה בכמות המעשנים], 01/06/17 }} ככל הנראה עקב הצלחה בהגדלת שיעור העישון בקרב הנוער.

מגמת הירידה בעישון נמשכה עד לעשור שני של המאה-21, בשנת 2017 דיווח משרד הבריאות על עליה ניכרת בשיעור המעשנים בשיעור של 13%. {{הערה|חיים ריבלין, [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2017/Article-fb974e704946c51004.htm לראשונה מזה שנים - עלייה בכמות המעשנים], 01/06/17 }} ככל הנראה עקב הצלחה בהגדלת שיעור העישון בקרב הנוער.  

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/]

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/]

נכון לשנת 2015, 22% מהגברים היהודים ו-44% מבין הגברים הערבים (מעל גיל 21) מעשנים. בקרב נשים בוגרות המגמות בין ערביות ויהודיות הן הפוכות - 15% מהנשים היהודיות ו-6.7% מהנשים הערביות מעשנות. מגמה זו כנראה משתנה, שכן העישון בקרב נערות ערביות צעירות עולה בשנים האחרונות בקצב גבוה. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, 22% מהגברים היהודים ו-44% מבין הגברים הערבים (מעל גיל 21) מעשנים. בקרב נשים בוגרות המגמות בין ערביות ויהודיות הן הפוכות - 15% מהנשים היהודיות ו-6.7% מהנשים הערביות מעשנות. מגמה זו כנראה משתנה, שכן העישון בקרב נערות ערביות צעירות עולה בשנים האחרונות בקצב גבוה. {{הערה|שם=smoking_2015}}

שיעור העישון בקרב גברים הוא פי 2 לערך משיעור הנשים המעשנות. גם כמות המקרים החדשים של [[סרטן ריאות]] גבוהים יותר בקרב גברים לעומת נשים - 1,370 מקרים בקרב גברים ו-749 מקרי סרטן ריאות חדשים בקרב נשים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 שיעור הפטירה מ[[סרטן הריאה]] כפול בקרב גברים לעומת נשים. היבט זה מתקיים הן לגבי כלל האוכלוסייה בכל הגילאים (1,178 גברים לעומת 583 נשים בשנה) והן בגילאים 0-65 (386 גברים מול 172 נשים בשנה){{הערה|שם=Leading_Causes_2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}.

שיעור העישון בקרב גברים הוא פי 2 לערך משיעור הנשים המעשנות. גם כמות המקרים החדשים של [[סרטן ריאות]] גבוהים יותר בקרב גברים לעומת נשים - 1,370 מקרים בקרב גברים ו-749 מקרי סרטן ריאות חדשים בקרב נשים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}} נכון לשנת 2012 שיעור הפטירה מ[[סרטן הריאה]] כפול בקרב גברים לעומת נשים. היבט זה מתקיים הן לגבי כלל האוכלוסייה בכל הגילאים (1,178 גברים לעומת 583 נשים בשנה) והן בגילאים 0-65 (386 גברים מול 172 נשים בשנה){{הערה|שם=Leading_Causes_2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}.  

בקרב המעשנים בעבר הסיבה העיקרית להפסקת עישון הייתה חשש מנזק בריאותי בעתיד, ולרוב דווחו שהצליחו להיגמל בכוח הרצון בלבד. מאידך, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אנשים שאינם בריאים, וערבים, הסיבה העיקרית להפסקת אישון הייתה מצבם הבריאותי. אנשים עם רמת השכלה גבוהה יותר נטו יותר להפסיק לעשן על מנת למנוע נזק בריאותי עתידי ופחות בגלל בעיה בריאותית בהווה. [http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/]

בקרב המעשנים בעבר הסיבה העיקרית להפסקת עישון הייתה חשש מנזק בריאותי בעתיד, ולרוב דווחו שהצליחו להיגמל בכוח הרצון בלבד. מאידך, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אנשים שאינם בריאים, וערבים, הסיבה העיקרית להפסקת אישון הייתה מצבם הבריאותי. אנשים עם רמת השכלה גבוהה יותר נטו יותר להפסיק לעשן על מנת למנוע נזק בריאותי עתידי ופחות בגלל בעיה בריאותית בהווה. [http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/]

נכון לשנת 2015, אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע בכיתה י' עמד על 14.2% בקרב בנים יהודים, ו-32.1% בקרב בנים ערבים, 5.3% בקרב בנות יהודיות ו-8.1% בקרב בנות ערביות. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע בכיתה י' עמד על 14.2% בקרב בנים יהודים, ו-32.1% בקרב בנים ערבים, 5.3% בקרב בנות יהודיות ו-8.1% בקרב בנות ערביות. {{הערה|שם=smoking_2015}}

   

   

מבין כלל התלמידים בכיתה ו', ח' ו-י' 7.2% מהתלמידים מעשנים פעם בשבוע. קיימת מגמת ירידה בעישון בקרב בנות יהודיות (2.9% לעומת 6.9% בשנת 1998). לעומת זאת יש מגמות עליה בעישון בקרב קבוצות התלמידים האחרות - בקרב בנים יהודים רמה של 1998 שעמדה על 12% ירדה שנת 2006 לרמה של 6.8% ומאז יש עליה מתונה לרמה של 7.6% בשנת 2015. רמות העישון בקרב בנים ערבים הייתה 17% ב-1998, ירדה ל-12% בשנת 2006 ועלתה בצורה חדה ל-22% בשנת 2015. בקרב בנות ערביות המגמה של 5.6% בשנת 1998 ירדה עד ל-2% בשנת 2004 ומאז יש עליה תלולה ל-6.5% בשנת 2015. {{הערה|שם=smoking_2015}}

מבין כלל התלמידים בכיתה ו', ח' ו-י' 7.2% מהתלמידים מעשנים פעם בשבוע. קיימת מגמת ירידה בעישון בקרב בנות יהודיות (2.9% לעומת 6.9% בשנת 1998). לעומת זאת יש מגמות עליה בעישון בקרב קבוצות התלמידים האחרות - בקרב בנים יהודים רמה של 1998 שעמדה על 12% ירדה שנת 2006 לרמה של 6.8% ומאז יש עליה מתונה לרמה של 7.6% בשנת 2015. רמות העישון בקרב בנים ערבים הייתה 17% ב-1998, ירדה ל-12% בשנת 2006 ועלתה בצורה חדה ל-22% בשנת 2015. בקרב בנות ערביות המגמה של 5.6% בשנת 1998 ירדה עד ל-2% בשנת 2004 ומאז יש עליה תלולה ל-6.5% בשנת 2015. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, מבין הילדים המעשנים, 65% מבין הבנים היהודים, 73% מבין הבנים הערבים, 39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, מבין הילדים המעשנים, 65% מבין הבנים היהודים, 73% מבין הבנים הערבים, 39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, אחוז המדווחים כי הם עישנו [[נרגילה]] אי פעם בחייהם הוא 21% מבין כל אוכלוסיית הנוער - גבוה כמעט פי 2 לעומת מי שהתנסו בסיגריות אי פעם בחייהם (12%). {{הערה|שם=smoking_2015}}  

נכון לשנת 2015, אחוז המדווחים כי הם עישנו [[נרגילה]] אי פעם בחייהם הוא 21% מבין כל אוכלוסיית הנוער - גבוה כמעט פי 2 לעומת מי שהתנסו בסיגריות אי פעם בחייהם (12%). {{הערה|שם=smoking_2015}}  

בגלל שבעיית עישון הנרגילה היא תופעה נפוצה הוחלט לבדוק את כמות העישון בקרב תלמידי יא' ויב' - מהנתונים עולה כי עישון נרגילות בקרב נערות ערביות נפוץ כמעט כמו עישון בקרב נערים יהודים. דבר זה שונה לעומת מגמות כלליות של עישון, לפיו נערות ערביות היו מעשנות פחות. נמצא גם וכי רוב הנערים הערבים מעשנים נרגילה - רק 45% אומרים כי אינם מעשנים. אחד מכל חמישה נערים ערבים מעשן נרגילה פעם ביום. 42% מבין הנערים הערבים, 11% מבין הנערים היהודים, 11% מהנערות הערביות ו-5% מהנערות היהודיות מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע{{הערה|שם=smoking_2015}}  

בגלל שבעיית עישון הנרגילה היא תופעה נפוצה הוחלט לבדוק את כמות העישון בקרב תלמידי יא' ויב' - מהנתונים עולה כי עישון נרגילות בקרב נערות ערביות נפוץ כמעט כמו עישון בקרב נערים יהודים. דבר זה שונה לעומת מגמות כלליות של עישון, לפיו נערות ערביות היו מעשנות פחות. נמצא גם וכי רוב הנערים הערבים מעשנים נרגילה - רק 45% אומרים כי אינם מעשנים. אחד מכל חמישה נערים ערבים מעשן נרגילה פעם ביום. 42% מבין הנערים הערבים, 11% מבין הנערים היהודים, 11% מהנערות הערביות ו-5% מהנערות היהודיות מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע{{הערה|שם=smoking_2015}}  

{|

{|

שיעורי העישון בקרב מתגייסות בשנת 2012 היו 23.3%, ושיעורי העישון בקרב המשתחררות בשנה זו היו 25.9%. בקרב המתגייסות בשנת 2010, שמייצגות ברובן את המשתחררות בשנת 2012, שיעורי העישון בעת הגיוס היו 24.6%. בשנת 2012 עמד שיעור המעשנים החדשים על 3.8% מכלל המשתחררים, ואילו אחוז המשתחררות שהחלו לעשן בזמן השירות הצבאי היה 4% מכלל המשתחררות (הנתונים נלקחו מדו"ח שרת הבריאות על העישון לשנת 2012).[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]

שיעורי העישון בקרב מתגייסות בשנת 2012 היו 23.3%, ושיעורי העישון בקרב המשתחררות בשנה זו היו 25.9%. בקרב המתגייסות בשנת 2010, שמייצגות ברובן את המשתחררות בשנת 2012, שיעורי העישון בעת הגיוס היו 24.6%. בשנת 2012 עמד שיעור המעשנים החדשים על 3.8% מכלל המשתחררים, ואילו אחוז המשתחררות שהחלו לעשן בזמן השירות הצבאי היה 4% מכלל המשתחררות (הנתונים נלקחו מדו"ח שרת הבריאות על העישון לשנת 2012).[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]

נוכח הביקורת הציבורית על צה"ל ונוכח השפעות לרעה על תפקוד החיילים, הכריז נציג צה"ל בשדולה נגד עישון בכנסת כי בתוך כמה חודשים תיפסק מכירת הסיגריות בכוורות (שקמיות) בצה"ל, וכי "הרמטכ"ל מדבר על צה"ל נקי מעישון". בנוסף החליט הרמטכ"ל שממקדים הכשרה נגד עישון לקורס מ"כים וקצינים כדי לעשות שינוי מלמטה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4256638] בחודש ספטמבר 2017 הודיע נציג הצבא כי החל מ-1 בנובמבר 2017 תופסק מכירת סיגריות בעשרות בסיסים פתוחים, ובנוסף ייכנסו לתוקף פקודות חדשות לפיהן ייאסר על מפקדים לעשן בפני חייליהם, יוגדר אזור עישון נפרד לסגל, ייאסר עישון ברכבים צבאיים ("חומים"), ותוגבר האכיפה לצד קמפיין להעלאת המודעות לנזקי העישון בקרב המשרתים. צה"ל גם ידאג לפתוח קבוצות גמילה בהובלת חיל הרפואה, ויתבצע מעקב רפואי אחר המעשנים - מרגע הגיוס. בעתיד מתכנן הצבא להרחיב את המהלכים למניעת עישון בקרב החיילים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001205395&from=iglobes] ב-2018 החלה להיפסק המכירה גם בבסיסים סגורים, כשהבסיס הראשון שהופסקה מכירת סיגריות בו הוא עיר הבה"דים. הצבא גם החליט לכלול את [[סיגריה אלקטרונית|הסיגריות האלקטרוניות]] בפקודות הנוגעות לסיגריות רגילות.[https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6114371]  

נוכח הביקורת הציבורית על צה"ל ונוכח השפעות לרעה על תפקוד החיילים, הכריז נציג צה"ל בשדולה נגד עישון בכנסת כי בתוך כמה חודשים תיפסק מכירת הסיגריות בכוורות (שקמיות) בצה"ל, וכי "הרמטכ"ל מדבר על צה"ל נקי מעישון". בנוסף החליט הרמטכ"ל שממקדים הכשרה נגד עישון לקורס מ"כים וקצינים כדי לעשות שינוי מלמטה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4256638] בחודש ספטמבר 2017 הודיע נציג הצבא כי החל מ-1 בנובמבר 2017 תופסק מכירת סיגריות בעשרות בסיסים פתוחים, ובנוסף ייכנסו לתוקף פקודות חדשות לפיהן ייאסר על מפקדים לעשן בפני חייליהם, יוגדר אזור עישון נפרד לסגל, ייאסר עישון ברכבים צבאיים ("חומים"), ותוגבר האכיפה לצד קמפיין להעלאת המודעות לנזקי העישון בקרב המשרתים. צה"ל גם ידאג לפתוח קבוצות גמילה בהובלת חיל הרפואה, ויתבצע מעקב רפואי אחר המעשנים - מרגע הגיוס. בעתיד מתכנן הצבא להרחיב את המהלכים למניעת עישון בקרב החיילים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001205395&from=iglobes] ב-2018 החלה להיפסק המכירה גם בבסיסים סגורים, כשהבסיס הראשון שהופסקה מכירת סיגריות בו הוא עיר הבה"דים. הצבא גם החליט לכלול את [[סיגריה אלקטרונית|הסיגריות האלקטרוניות]] בפקודות הנוגעות לסיגריות רגילות.[https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6114371]  

פרופ' אילון גלזברג, ראש מחלקת שירותי רפואה בחיל רפואה, טען כי לעישון בצה"ל היו השפעות לרעה על תפקוד החיילים. "אנחנו יודעים שחיילים מעשנים נפצעים יותר, מפסידים יותר אימונים, לא ניגשים ולא עוברים מבחני כושר", לדבר זה לדבריו הייתה השפעה חזקה על החלטת המטה הכללי להלחם בעישון בצה"ל. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4256638]

פרופ' אילון גלזברג, ראש מחלקת שירותי רפואה בחיל רפואה, טען כי לעישון בצה"ל היו השפעות לרעה על תפקוד החיילים. "אנחנו יודעים שחיילים מעשנים נפצעים יותר, מפסידים יותר אימונים, לא ניגשים ולא עוברים מבחני כושר", לדבר זה לדבריו הייתה השפעה חזקה על החלטת המטה הכללי להלחם בעישון בצה"ל. [http://www.themarker.com/markerweek/1.4256638]

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של עישון טבק}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של עישון טבק}}

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון מרכזיים]] ל[[גורמי תמותה בישראל|תמותה שנתית בישראל]]. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מ[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]], כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מ[[עישון]]. בעוד שבנושאי תזונה יש עירוב של המלצות ברורות והמלצות פחות ברורות, בנושא עישון הצעדים שהפרט צריך לנקוט כדי לשפר את הבריאות הם ברורים וידועים מאז 1964 לפחות: [[מניעת עישון|הימנעות מוחלטת]] מעישון, [[גמילה מעישון]] והימנעות מ[[עישון פסיבי]]. כמו כן סיגריות גורמות ל"הדבקות" - סביבה מעשנת וזמינות מוצרי טבק מעודדים עישון בקרב ילדים ונוער.]]

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון מרכזיים]] ל[[גורמי תמותה בישראל|תמותה שנתית בישראל]]. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מ[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]], כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מ[[עישון]]. בעוד שבנושאי תזונה יש עירוב של המלצות ברורות והמלצות פחות ברורות, בנושא עישון הצעדים שהפרט צריך לנקוט כדי לשפר את הבריאות הם ברורים וידועים מאז 1964 לפחות: [[מניעת עישון|הימנעות מוחלטת]] מעישון, [[גמילה מעישון]] והימנעות מ[[עישון פסיבי]]. כמו כן סיגריות גורמות ל"הדבקות" - סביבה מעשנת וזמינות מוצרי טבק מעודדים עישון בקרב ילדים ונוער.]]

בדומה למדינות מערביות אחרות, [[עישון|עישון טבק]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] בודד החשוב ביותר לכלל האוכלוסייה. (השפעת תזונה על הבריאות היא חשובה גם כן, אבל מורכבת ממספר מרכיבים שונים).  

בדומה למדינות מערביות אחרות, [[עישון|עישון טבק]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] בודד החשוב ביותר לכלל האוכלוסייה. (השפעת תזונה על הבריאות היא חשובה גם כן, אבל מורכבת ממספר מרכיבים שונים).  

נכון לשנת 2015 משרד הבריאות מעריך כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }} הערכה נוספת של משרד הבריאות טוענת כי שיעור התמותה מעישון עומד על 9000 איש בשנה, ומתוך כך עקב עישון כפוי גורם למוות של 1,500 איש בשנה. {{הערה|אמה אברבוך, שלומית אבני - [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/inequality-2015.pdf אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו], משרד הבריאות, דצמבר 2015}}{{הערה|Ginsberg, G.M., Rosenberg, E., Rosen, L."[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19692551 Issues in estimating smoking attributable mortality in Israel]". European Journal of Public Health, Volume 20, Number 1, 8 February 2010, pp .113-119}}

נכון לשנת 2015 משרד הבריאות מעריך כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. {{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }} הערכה נוספת של משרד הבריאות טוענת כי שיעור התמותה מעישון עומד על 9000 איש בשנה, ומתוך כך עקב עישון כפוי גורם למוות של 1,500 איש בשנה. {{הערה|אמה אברבוך, שלומית אבני - [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/inequality-2015.pdf אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו], משרד הבריאות, דצמבר 2015}}{{הערה|Ginsberg, G.M., Rosenberg, E., Rosen, L."[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19692551 Issues in estimating smoking attributable mortality in Israel]". European Journal of Public Health, Volume 20, Number 1, 8 February 2010, pp .113-119}}

עישון [[גורמי מוות בישראל|גורם למוות בטרם עת]] של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל, וזאת עקב התרומה הנרחבת שלו ל[[סרטן בישראל|סרטן]] ומחלות לב. לשם השוואה, כלל סוגי התאונות במדינה (כולל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] ותאונות רבות נוספות) גורמות למוות של כ-2.9% מהאוכלוסייה וב-20 השנים האחרונות טרור ומלחמות גרמו למוות של שתי אלפיות (0.18%) מכלל הנפטרים - כלומר עישון גורם לכמות מוות גדולה פי 7 לעומת תאונות הדרכים ופי 100 יחסית לטרור ומלחמות. {{הערה|להשוואת נתוני התמותה השונים ראו ערך [[סיבות תמותה בישראל]]. הנתונים מבוססים מסמך של משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011] ספטמבר, 2014, ועל פרסומי השב"כ לגבי כמות ההרוגים בפיגועים ובאירועי לחימה}} התרומה של [[עישון]] אינה מסתכמת בגרמית מוות בלבד אלא הוא תורם גם לנזקים נוספים דרך [[נטל תחלואה]] בישראל.  

עישון [[גורמי מוות בישראל|גורם למוות בטרם עת]] של כ-20% מכלל הנפטרים בישראל, וזאת עקב התרומה הנרחבת שלו ל[[סרטן בישראל|סרטן]] ומחלות לב. לשם השוואה, כלל סוגי התאונות במדינה (כולל [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]] ותאונות רבות נוספות) גורמות למוות של כ-2.9% מהאוכלוסייה וב-20 השנים האחרונות טרור ומלחמות גרמו למוות של שתי אלפיות (0.18%) מכלל הנפטרים - כלומר עישון גורם לכמות מוות גדולה פי 7 לעומת תאונות הדרכים ופי 100 יחסית לטרור ומלחמות. {{הערה|להשוואת נתוני התמותה השונים ראו ערך [[סיבות תמותה בישראל]]. הנתונים מבוססים מסמך של משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011] ספטמבר, 2014, ועל פרסומי השב"כ לגבי כמות ההרוגים בפיגועים ובאירועי לחימה}} התרומה של [[עישון]] אינה מסתכמת בגרמית מוות בלבד אלא הוא תורם גם לנזקים נוספים דרך [[נטל תחלואה]] בישראל.  

שיעורי התחלואה ב[[סרטן הריאה]] ביחס ל-100 אלף איש מתאימים לשיעורי העישון באוכלוסיה- כ-40 בקרב גברים ערבים, 20 בגברים יהודים, 10 בנשים יהודיות ו-5 בנשים ערביות.

שיעורי התחלואה ב[[סרטן הריאה]] ביחס ל-100 אלף איש מתאימים לשיעורי העישון באוכלוסיה- כ-40 בקרב גברים ערבים, 20 בגברים יהודים, 10 בנשים יהודיות ו-5 בנשים ערביות.

* '''[[דובק|חברת דובק]]''' היצרנית הוותיקה של סיגריות בישראל ומחזיקה נתח כספי של 16% מהשוק (ו-20% מהמכירות). מכירות החברה נמצאות בדעיכה. דובק מחזיקה אמנם בשלושה מתוך עשרת המותגים המובילים - טיים, נובלס וגולף, אך המעמד של שלושתם בקרב המעשנים נשחק והם רושמים ירידה של 10%-12% במכר הכמותי.

* '''[[דובק|חברת דובק]]''' היצרנית הוותיקה של סיגריות בישראל ומחזיקה נתח כספי של 16% מהשוק (ו-20% מהמכירות). מכירות החברה נמצאות בדעיכה. דובק מחזיקה אמנם בשלושה מתוך עשרת המותגים המובילים - טיים, נובלס וגולף, אך המעמד של שלושתם בקרב המעשנים נשחק והם רושמים ירידה של 10%-12% במכר הכמותי.

קיים שינוי במהלך השנים - החלשות של חברת דובק והתחזקות של [[פיליפ מוריס]]. בשנת 1999 לדוגמה חלקה של דובק בשוק הטבק בישראל היה 53%, ואילו חלקה של פיליפ מוריס היה 32%. באותה שנה נמכרו בשוק הישראלי 8 מיליארד סיגריות, ואחוז האוכלוסייה המעשנת היה 28%. דבר זה היווה ירידה של 2.8% לעומת 1998. 76% מהסיגריות היו "רגילות" לעומת 24% מהסיגריות שהיו "[[סיגריות קלות]]". {{הערה|שם=PM_IL_1999|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=kkbh0053 מסמך של פיליפ מוריס על ישראל], ארכיון מסמכי חברות טבק, 29.01.1999}}  

קיים שינוי במהלך השנים - החלשות של חברת דובק והתחזקות של [[פיליפ מוריס]]. בשנת 1999 לדוגמה חלקה של דובק בשוק הטבק בישראל היה 53%, ואילו חלקה של פיליפ מוריס היה 32%. באותה שנה נמכרו בשוק הישראלי 8 מיליארד סיגריות, ואחוז האוכלוסייה המעשנת היה 28%. דבר זה היווה ירידה של 2.8% לעומת 1998. 76% מהסיגריות היו "רגילות" לעומת 24% מהסיגריות שהיו "[[סיגריות קלות]]". {{הערה|שם=PM_IL_1999|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=kkbh0053 מסמך של פיליפ מוריס על ישראל], ארכיון מסמכי חברות טבק, 29.01.1999}}  

חברות הטבק הגדולות פועלות מזה מספר עשורים מול הכנסת והממשלה בנסיון לבצע [[הכחשת נזקי העישון]], והתנגדות לחקיקה ופעילות של הממשלה או ארגוני בריאות ל[[מניעת עישון]] עבור העיתונות הישראלית שתקציבי הפרסום שלה קטנים והולכים מהווה תעשיית הטבק מקור חשוב להכנסות, החברות משתפות פעולה בנוגע לפרסום בעיתונים ויש קשרים שונים בין כמה מבעלי העיתונים לבין גורמים בתעשיית הטבק. (ראו בהמשך הרחבה בנושאים אלה).

חברות הטבק הגדולות פועלות מזה מספר עשורים מול הכנסת והממשלה בנסיון לבצע [[הכחשת נזקי העישון]], והתנגדות לחקיקה ופעילות של הממשלה או ארגוני בריאות ל[[מניעת עישון]] עבור העיתונות הישראלית שתקציבי הפרסום שלה קטנים והולכים מהווה תעשיית הטבק מקור חשוב להכנסות, החברות משתפות פעולה בנוגע לפרסום בעיתונים ויש קשרים שונים בין כמה מבעלי העיתונים לבין גורמים בתעשיית הטבק. (ראו בהמשך הרחבה בנושאים אלה).

הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עמדו על 6.4 מיליארד ש"ח מתוכם 6.1 מיליארד ש"ח במיסוי סיגריות, ורוב שאר הסכום ממיסוי [[טבק לגלגול סיגריות]]. {{הערה|שם =health2015}}  

הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עמדו על 6.4 מיליארד ש"ח מתוכם 6.1 מיליארד ש"ח במיסוי סיגריות, ורוב שאר הסכום ממיסוי [[טבק לגלגול סיגריות]]. {{הערה|שם =health2015}}  

התפלגות העישון באוכלוסיה, עלות הסיגריות והמיסוי עליהן, וההשפעות הבריאותיות שלהן הן כולם גורמים של הגברת [[אי שוויון בישראל]] ול[[עוני]] שכן נערים עניים מעשנים יותר לעומת נערים עשירים, העישון נפוץ יותר בקרב עניים והעלות הכלכלית המוטלת על משקי בית עניים גורמת נזק כפול. היבט אחד הוא שעניים מוציאים יותר על עישון לעומת עשירים - החמשיון הנמוך של משקי הבית מוציא בממוצע 177 ש"ח לעומת 77 ש"ח שמוציאים החמשיון העשיר יותר - פירוש הדבר הוצאה גדולה פי 3. ביחס למשקל ההוצאות על עישון מסך ההוצאות של משקי הבית הוצאה משקי הבית העניים גבוהה פי 6 לעומת העשירים. {{הערה| ויקטור פתאל, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04049.pdf תיאור וניתוח מיסוי סיגריות וטבק לגלגול, בחינת פערי המיסוי, דפוסי צריכה והכנסות המדינה], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 12 בספטמבר 2017, עמ' 6}} יש לשים לב כי מדובר על הוצאה ממוצעת על עישון בחמשיון - שכוללת גם משקי בית שבהם לא מעשנים - אין משתמע מכך שמשק בית עני שיש בו מעשן מוציא 177 ש"ח על עישון - באופן ממוצע ההוצאות על עישון עומדות על כ-0.9% מתצרוכת ההוצאות של משקי הבית בישראל. היות וכ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנת פירוש הדבר כי ההוצאות למשק בית ממוצע הן כ-5% מסך ההוצאות - עם אחוז גבוה יותר בקרב משפחות עניות. הנזק הכלכלי הכולל של העישון הוא גבוה יותר היות והוא כולל נזקים בריאותיים למעשן ולסביבתו - היות והעניים מעשנים יותר הם גם חשופים יותר לבעיות של עישון כמו תחלואה נכות או מוות עקב עישון של אחד ההורים.  

התפלגות העישון באוכלוסיה, עלות הסיגריות והמיסוי עליהן, וההשפעות הבריאותיות שלהן הן כולם גורמים של הגברת [[אי שוויון בישראל]] ול[[עוני]] שכן נערים עניים מעשנים יותר לעומת נערים עשירים, העישון נפוץ יותר בקרב עניים והעלות הכלכלית המוטלת על משקי בית עניים גורמת נזק כפול. היבט אחד הוא שעניים מוציאים יותר על עישון לעומת עשירים - החמשיון הנמוך של משקי הבית מוציא בממוצע 177 ש"ח לעומת 77 ש"ח שמוציאים החמשיון העשיר יותר - פירוש הדבר הוצאה גדולה פי 3. ביחס למשקל ההוצאות על עישון מסך ההוצאות של משקי הבית הוצאה משקי הבית העניים גבוהה פי 6 לעומת העשירים. {{הערה| ויקטור פתאל, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04049.pdf תיאור וניתוח מיסוי סיגריות וטבק לגלגול, בחינת פערי המיסוי, דפוסי צריכה והכנסות המדינה], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 12 בספטמבר 2017, עמ' 6}} יש לשים לב כי מדובר על הוצאה ממוצעת על עישון בחמשיון - שכוללת גם משקי בית שבהם לא מעשנים - אין משתמע מכך שמשק בית עני שיש בו מעשן מוציא 177 ש"ח על עישון - באופן ממוצע ההוצאות על עישון עומדות על כ-0.9% מתצרוכת ההוצאות של משקי הבית בישראל. היות וכ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנת פירוש הדבר כי ההוצאות למשק בית ממוצע הן כ-5% מסך ההוצאות - עם אחוז גבוה יותר בקרב משפחות עניות. הנזק הכלכלי הכולל של העישון הוא גבוה יותר היות והוא כולל נזקים בריאותיים למעשן ולסביבתו - היות והעניים מעשנים יותר הם גם חשופים יותר לבעיות של עישון כמו תחלואה נכות או מוות עקב עישון של אחד ההורים.  

   

   

בד בבד ניתן להתייחס לעישון כאל [[מלכודת עוני]] שכן עישון של הורים, עישון בסביבה הקרובה (חברים של הורים, עישון בשכונה), עישון של צעירים המוכרים לנער הם כולם גורמים המגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב ולכן הדבר תורם גם ל[[אי שוויון בריאותי בישראל]]. המיסוי על עישון נחשב מצד אחד כצעד להקטנה של [[השפעות חיצוניות]] - כדי לעודד את הציבור להיגמל מעישון וכדי לממן חלק מנזקי העישון לציבור. מצד שני היות והמיסוי מקשה יותר על הציבור העני המיסוי הזה נחשב [[מיסוי רגרסיבי]].  

בד בבד ניתן להתייחס לעישון כאל [[מלכודת עוני]] שכן עישון של הורים, עישון בסביבה הקרובה (חברים של הורים, עישון בשכונה), עישון של צעירים המוכרים לנער הם כולם גורמים המגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. עישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב ולכן הדבר תורם גם ל[[אי שוויון בריאותי בישראל]]. המיסוי על עישון נחשב מצד אחד כצעד להקטנה של [[השפעות חיצוניות]] - כדי לעודד את הציבור להיגמל מעישון וכדי לממן חלק מנזקי העישון לציבור. מצד שני היות והמיסוי מקשה יותר על הציבור העני המיסוי הזה נחשב [[מיסוי רגרסיבי]].  

[[עישון ועוני|עישון מגביר את העוני]] בישראל ובמדינות אחרות. לפי הערכה משנת 2012 של משרד הבריאות, אם נדגום משק בית מהעשירון התחתון, שהכנסתו הממוצעת הגיעה באותו זמן לכ-2,705 ש"ח בחודש. בהנחה שבמשק הבית יש רק אדם אחד שמעשן, וצריכת הסיגריות שלו היא רק חפיסה ביום במחיר ממוצע של כ-20 ש"ח לחפיסה, הרי ההוצאה החודשית של משק בית זה על סיגריות מגיעה לסך של כ-600 ש"ח - שהם חמישית מסך ההכנסה החודשית למשק הבית. פירוש הדבר כי ההתמכרות לסיגריות גובה מחיר כלכלי יקר מאוד מהעניים. כן יש סבירות גבוהה שדבר זה פוגע בהיבטים כמו בטחון תזונתי בחינוך ובחסכונות של משק בית זה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה הביתית הממוצעת של מעשן היא 700 שקלים בחודש, מעל 8,000 ש"ח בשנה. ההוצאה המשפחתית על מוצרי טבק ועישון עלולה להגיע במשפחות מעוטות יכולת לרבע מכלל ההוצאה הביתית. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדיל את הפערים בבריאות ובחברה. {{הערה|[http://news.walla.co.il/item/2859158 כמה כסף באמת מוציאים המעשנים על סיגריות בחודש?], וואלה, 1 במאי 2015}}

[[עישון ועוני|עישון מגביר את העוני]] בישראל ובמדינות אחרות. לפי הערכה משנת 2012 של משרד הבריאות, אם נדגום משק בית מהעשירון התחתון, שהכנסתו הממוצעת הגיעה באותו זמן לכ-2,705 ש"ח בחודש. בהנחה שבמשק הבית יש רק אדם אחד שמעשן, וצריכת הסיגריות שלו היא רק חפיסה ביום במחיר ממוצע של כ-20 ש"ח לחפיסה, הרי ההוצאה החודשית של משק בית זה על סיגריות מגיעה לסך של כ-600 ש"ח - שהם חמישית מסך ההכנסה החודשית למשק הבית. פירוש הדבר כי ההתמכרות לסיגריות גובה מחיר כלכלי יקר מאוד מהעניים. כן יש סבירות גבוהה שדבר זה פוגע בהיבטים כמו בטחון תזונתי בחינוך ובחסכונות של משק בית זה. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking-2012.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה הביתית הממוצעת של מעשן היא 700 שקלים בחודש, מעל 8,000 ש"ח בשנה. ההוצאה המשפחתית על מוצרי טבק ועישון עלולה להגיע במשפחות מעוטות יכולת לרבע מכלל ההוצאה הביתית. דבר זה עלול להוביל לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדיל את הפערים בבריאות ובחברה. {{הערה|[http://news.walla.co.il/item/2859158 כמה כסף באמת מוציאים המעשנים על סיגריות בחודש?], וואלה, 1 במאי 2015}}

נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות

נכון לשנת 2015, הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות בישראל הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנה. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי (818 איש בשנה) ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), עלות זו מוערכת בכ-9 מיליארד ש"ח בשנה. העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון מסתכמת בכ-12.85 מיליארד ש"ח או 1.49% מהתמ"ג. לחישוב זה לא מוכנסים עלויות של 7,247 מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מעישון אקטיבי. עלויות אלו מוגדרות

כעלויות פנימיות. {{הערה|שם =health2015}} עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי - דבר המתעלם מכך שעישון הוא [[התמכרות לעישון|מוצר ממכר]] וכי חלק גדול מהמעשנים - אולי 90%, התחילו את ההתמכרות לעישון לפני הגיעם לגיל 18.

כעלויות פנימיות. {{הערה|שם =health2015}} עם זאת דבר זה מניח כי כל המעשנים עושים זאת מרצונם החופשי - דבר המתעלם מכך שעישון הוא [[התמכרות לעישון|מוצר ממכר]] וכי חלק גדול מהמעשנים - אולי 90%, התחילו את ההתמכרות לעישון לפני הגיעם לגיל 18.

למרות הנזקים העצומים למשק המדינה סבל ואובדן חיים, ולמרות המיסוי הגבוה של מוצרי הטבק, המדינה כמעט ואינה משקיעה כסף (מיליוני שקלים בודדים) על מניעה וגמילה מעישון.

למרות הנזקים העצומים למשק המדינה סבל ואובדן חיים, ולמרות המיסוי הגבוה של מוצרי הטבק, המדינה כמעט ואינה משקיעה כסף (מיליוני שקלים בודדים) על מניעה וגמילה מעישון.

משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. עם זאת המדינה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות נכון לשנת 2015. ולפי הערכת משרד הבריאות הנזק מ[[השפעה חיצונית]] בלבד כתוצאה מעישון (לא כולל נזק למעשנים עצמם) עומד על מעל 12 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015}}

משרד הבריאות טוען כי אילוצים תקציביים מונעים ממנו להשקיע בשנים האחרונות כסף בפרסום נגד עישון באמצעי המדיה השונים. עם זאת המדינה גובה מיסים בגובה של מעל 6 מיליארד ש"ח מצרכני הסיגריות נכון לשנת 2015. ולפי הערכת משרד הבריאות הנזק מ[[השפעה חיצונית]] בלבד כתוצאה מעישון (לא כולל נזק למעשנים עצמם) עומד על מעל 12 מיליארד ש"ח בשנה. {{הערה|שם =health2015}}

חברת הטבק [[גלוברנדס‏‏]], מעידה כי מערך ההפצה שלה כולל כ-11,000 נקודות מכירה קמעונאיות. נקודות המכירה כוללות קיוסקים, מינימרקטים, חנויות מכולת, חנויות נוחות, רשתות מזון, מרכזי בידור ובילוי, מכונות אוטומטיות ועוד.{{הערה|שם=|[http://www.globrands.co.il אתר חברת גלוברנדס]}} לפי הערכת גורם בענף הקמעונאות, בישראל בשנת 2010 היו מעל 3,000 פיצוציות, ורוב מה שרואים בפיצוציות כמו ממתקים, ארטיקים וסוללות מהווים רק 20% מהמחזור. 80% ממחזור הפיצוציות נובעות ממכירת סיגריות. {{הערה|שם=calcalist|שי אספריל, [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3435161,00.html מפזרים את העשן: מיהו האיש שמאחורי יבואנית הסיגריות השנייה בגודלה בישראל], כלכליסט, 28.11.2010}}

חברת הטבק [[גלוברנדס‏‏]], מעידה כי מערך ההפצה שלה כולל כ-11,000 נקודות מכירה קמעונאיות. נקודות המכירה כוללות קיוסקים, מינימרקטים, חנויות מכולת, חנויות נוחות, רשתות מזון, מרכזי בידור ובילוי, מכונות אוטומטיות ועוד.{{הערה|שם=|[http://www.globrands.co.il אתר חברת גלוברנדס]}} לפי הערכת גורם בענף הקמעונאות, בישראל בשנת 2010 היו מעל 3,000 פיצוציות, ורוב מה שרואים בפיצוציות כמו ממתקים, ארטיקים וסוללות מהווים רק 20% מהמחזור. 80% ממחזור הפיצוציות נובעות ממכירת סיגריות. {{הערה|שם=calcalist|שי אספריל, [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3435161,00.html מפזרים את העשן: מיהו האיש שמאחורי יבואנית הסיגריות השנייה בגודלה בישראל], כלכליסט, 28.11.2010}}

==השוואה למדינות אחרות==

==השוואה למדינות אחרות==

==פעולות נגד עישון ומוצרי טבק בישראל==

==פעולות נגד עישון ומוצרי טבק בישראל==

===גילוי נזקי העישון בישראל===

===גילוי נזקי העישון בישראל===

בשנת 1964 החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}. בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27.01.1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27.01.1964}} גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}

בשנת 1964 החלו בארצות הברית ניסיונות להגבלת עישון סיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}. בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים, ובינואר 1964, פרסמה גם היא המלצות להפחתת העישון למינימום ולנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27.01.1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27.01.1964}} גופים שונים למלחמה בסרטן החלו בפעילות להגדלת תשומת הלב הציבורית לקשר בין סרטן לבין עישון. לדוגמה בשנת 1965 פעלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בישראל כך שחותמות בדואר יאזכרו את הנושא. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}

===חקיקה להגבלת מכירה ושיווק של עישון===

===חקיקה להגבלת מכירה ושיווק של עישון===

* חיוב לתת אזהרה על כל חפיסה של מוצרי טבק, כולל חפיסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון. בצו שהוצא מכוח החוק נקבעו 13 נוסחים של אזהרות. מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמי מעשן באופן קבוע ייחשף בהדרגה לכל האזהרות.

* חיוב לתת אזהרה על כל חפיסה של מוצרי טבק, כולל חפיסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון. בצו שהוצא מכוח החוק נקבעו 13 נוסחים של אזהרות. מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמי מעשן באופן קבוע ייחשף בהדרגה לכל האזהרות.

חלקים חשובים מהחוק לא נאכפים, ביניהם איסור מכירת טבק לקטינים. לפי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי [[המיזם למיגור העישון]] בהשתתפות 424 בני נוער יהודים, התגלה כי 7% הגדירו עצמם מעשנים, ועוד 17% התנסו בעישון. 65% מבין המעשנים ו- 73% מבין מי שהתנסו בעישון אמרו שקל או קל מאוד להשיג סיגריות. רק 2% מתוך המעשנים טענו כי קשה לרכוש סיגריות ו-8% נוספים טענו שהם משלמים לאדם אחר כדי שיקנה סיגריות עבורם. {{הערה|מיטל יסעור, [https://www.israelhayom.co.il/article/584359 65% מבני הנוער: למרות החוק, קל להשיג סיגריות], ישראל היום, 03.09.2018}}{{הערה|אורן פרסיקו, [https://www.the7eye.org.il/302121 "הם פשוט השמיטו את זה"], על כך שהסקר בוצע בקרב נערים יהודים בלבד, העין השביעית, 03.09.2018}} כמו כן התפרסם כי חברת דובק הפעילה דוכן באירוע חרדי בו היא חילקה סיגריות חינם. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6267425 דובק מפעילה מתחם ביריד חרדי - ומחלקת סיגריות חינם בניגוד לחוק], דה מרקר, 11.07.2018}}

חלקים חשובים מהחוק לא נאכפים, ביניהם איסור מכירת טבק לקטינים. לפי סקר שבוצע בשנת 2018 על ידי [[המיזם למיגור העישון]] בהשתתפות 424 בני נוער יהודים, התגלה כי 7% הגדירו עצמם מעשנים, ועוד 17% התנסו בעישון. 65% מבין המעשנים ו- 73% מבין מי שהתנסו בעישון אמרו שקל או קל מאוד להשיג סיגריות. רק 2% מתוך המעשנים טענו כי קשה לרכוש סיגריות ו-8% נוספים טענו שהם משלמים לאדם אחר כדי שיקנה סיגריות עבורם. {{הערה|מיטל יסעור, [https://www.israelhayom.co.il/article/584359 65% מבני הנוער: למרות החוק, קל להשיג סיגריות], ישראל היום, 03.09.2018}}{{הערה|אורן פרסיקו, [https://www.the7eye.org.il/302121 "הם פשוט השמיטו את זה"], על כך שהסקר בוצע בקרב נערים יהודים בלבד, העין השביעית, 03.09.2018}} כמו כן התפרסם כי חברת דובק הפעילה דוכן באירוע חרדי בו היא חילקה סיגריות חינם. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6267425 דובק מפעילה מתחם ביריד חרדי - ומחלקת סיגריות חינם בניגוד לחוק], דה מרקר, 11.07.2018}}

===מיסוי העישון===

===מיסוי העישון===

====ועדה בשנת 2007====

====ועדה בשנת 2007====

בשנת 2007 בעקבות ביקורת ציבורית מינה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ועדה נוספת. לפי מבקר המדינה ועדה זו הציגה רק טיוטת דו"ח. {{הערה|שם=glikman|אביעד גליקמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4160262,00.html המבקר: לוועדות לצמצום העישון לקח 11 שנים], Ynet, 12.12.11}}

בשנת 2007 בעקבות ביקורת ציבורית מינה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ועדה נוספת. לפי מבקר המדינה ועדה זו הציגה רק טיוטת דו"ח. {{הערה|שם=glikman|אביעד גליקמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4160262,00.html המבקר: לוועדות לצמצום העישון לקח 11 שנים], Ynet, 12.12.11}}

====ועדה בשנת 2010====

====ועדה בשנת 2010====

===החלטות של ועדת שרים לחקיקה===

===החלטות של ועדת שרים לחקיקה===

[[ועדת שרים לחקיקה]] קיבלה את ההחלטות הבאות ביחס למדיניות עישון:

[[ועדת שרים לחקיקה]] קיבלה את ההחלטות הבאות ביחס למדיניות עישון:

* בשנת 2010 התנגדה ועדת השרים להצעה של יואל חסון להגביר אכיפה נגד עישון כפוי בבתי חולים.{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2010/pages/des2380.aspx הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון - אכיפה בבית חולים), התש"ע-2010 של ח"כ יואל חסון (פ/2151)]}}

* בשנת 2010 התנגדה ועדת השרים להצעה של יואל חסון להגביר אכיפה נגד עישון כפוי בבתי חולים.{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2010/pages/des2380.aspx הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון - אכיפה בבית חולים), התש"ע-2010 של ח"כ יואל חסון (פ/2151)]}}

* בשנת 2011 אישרה ועדת השרים הקמת יחידה במשרד הבריאות למאבק בנזקי העישון, לאסור על מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק, סימון מוצרי טבק באזהרות גרפיות וחובת דיווח על רכיבי מוצרי טבק, {{הערה|[http://www.pmo.gov.il/mediacenter/spokesman/pages/spokesmoke290511.aspx אישור הקמת יחידה למאבק בנזקי העישון], 29.05.2011}} מכל הפעולות האלה בוצע רק איסור מכירה במכונות אוטומטיות.  

* בשנת 2011 אישרה ועדת השרים הקמת יחידה במשרד הבריאות למאבק בנזקי העישון, לאסור על מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק, סימון מוצרי טבק באזהרות גרפיות וחובת דיווח על רכיבי מוצרי טבק, {{הערה|[http://www.pmo.gov.il/mediacenter/spokesman/pages/spokesmoke290511.aspx אישור הקמת יחידה למאבק בנזקי העישון], 29.05.2011}} מכל הפעולות האלה בוצע רק איסור מכירה במכונות אוטומטיות.  

* בשנת 2012 תמכה הוועדה בהצעת חוק של כרמל שאמה הכהן על חשיפה לעישון בשטחים משותפים בבניין המשמש למגורים או למסחר. {{הערה|[http://www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2012/pages/des4858.aspx הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון - שטחים משותפים בבניין המשמש למגורים או למסחר), התשע"א-2011 של חה"כ כרמל שאמה הכהן (פ/3522)], בשנת 2012}}

* בשנת 2012 תמכה הוועדה בהצעת חוק של כרמל שאמה הכהן על חשיפה לעישון בשטחים משותפים בבניין המשמש למגורים או למסחר. {{הערה|[http://www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2012/pages/des4858.aspx הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון - שטחים משותפים בבניין המשמש למגורים או למסחר), התשע"א-2011 של חה"כ כרמל שאמה הכהן (פ/3522)], בשנת 2012}}

* בשנת 2014 תמכה הוועדה בחקיקה נגד עישון בגני ילדים שיזם יואל רזבוזוב, {{הערה| עדו בן פורת, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/268255 אושר בוועדת השרים: אסור לעשן בגני משחקים], ערוץ 7, 05.01.2014}}

* בשנת 2014 תמכה הוועדה בחקיקה נגד עישון בגני ילדים שיזם יואל רזבוזוב, {{הערה| עדו בן פורת, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/268255 אושר בוועדת השרים: אסור לעשן בגני משחקים], ערוץ 7, 05.01.2014}}

* בנובמבר 2016 התנגדה הוועדה להצעת חוק שיזמה יעל גרמן להטיל מס על מוצרי טבק כדי להקים קרן מיוחדת ל[[מניעת עישון]]. {{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des2166.aspx הצעת חוק להיטל על תקבולים ממכירת סיגריות ומוצרי טבק והקמת קרן למניעת עישון, התשע"ו-2016 של חה"כ יעל גרמן (פ/3322)], 2016}}

* בנובמבר 2016 התנגדה הוועדה להצעת חוק שיזמה יעל גרמן להטיל מס על מוצרי טבק כדי להקים קרן מיוחדת ל[[מניעת עישון]]. {{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des2166.aspx הצעת חוק להיטל על תקבולים ממכירת סיגריות ומוצרי טבק והקמת קרן למניעת עישון, התשע"ו-2016 של חה"כ יעל גרמן (פ/3322)], 2016}}

===ארגוני בריאות בישראל===

===ארגוני בריאות בישראל===

ארגוני בריאות בישראל מתנגדים לעישון, וכך גם לשימוש בסיגריות אלקטרוניות. ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו [[אייקוס]] של [[פיליפ מוריס]], המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.7603191] מספר ימים לאחר פירסום איגוד הבריאות העולמי קרא האיגוד הישראלי לרפואת ילדים להחמיר את ההתייחסות לסיגריות אלקטרוניות, ונקט לראשונה עמדה בנושא. לטענת ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, עישון סיגריות אלקטרוניות יחריף התמכרויות, נזקים ריאתיים וירחיב את המעבר לעישון סיגריות טבק לא אלקטרוניות. "אם אנחנו חפצים שבני נוער ישאפו לחיים ולא ישאפו סכנה לריאותיהם, יש להתנגד לשיווק סיגריות אלקטרוניות והפצתן בקרב צעירי ישראל", נמסר בהודעה שפרסם האיגוד. פרופ' יונה אמיתי, חבר הנהלת האיגוד ומומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור בקופת החולים מאוחדת, הגדיר את הסיגריות האלקטרוניות "סוס טרויאני". "הסיגריות האלקטרוניות, שהפופולרית שבהן היא 'ג'ול', הן סוס טרויאני. היא מופיעה כידיד אבל הופכת לאויב. צעירים בגיל העשרה נחשפים למוצר שנראה מפתה ובטוח, אבל מכניס אותם בדלת האחורית להתמכרות לניקוטין ולמעגל המעשנים", אמר ל"הארץ". "גם אם באופן פורמלי השיווק של המוצרים הללו מוגבל, אנחנו מכירים את המציאות בפועל ואת מגבלות האכיפה. זה סוג של כסת"ח". [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7604568]

ארגוני בריאות בישראל מתנגדים לעישון, וכך גם לשימוש בסיגריות אלקטרוניות. ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו [[אייקוס]] של [[פיליפ מוריס]], המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.7603191] מספר ימים לאחר פירסום איגוד הבריאות העולמי קרא האיגוד הישראלי לרפואת ילדים להחמיר את ההתייחסות לסיגריות אלקטרוניות, ונקט לראשונה עמדה בנושא. לטענת ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, עישון סיגריות אלקטרוניות יחריף התמכרויות, נזקים ריאתיים וירחיב את המעבר לעישון סיגריות טבק לא אלקטרוניות. "אם אנחנו חפצים שבני נוער ישאפו לחיים ולא ישאפו סכנה לריאותיהם, יש להתנגד לשיווק סיגריות אלקטרוניות והפצתן בקרב צעירי ישראל", נמסר בהודעה שפרסם האיגוד. פרופ' יונה אמיתי, חבר הנהלת האיגוד ומומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור בקופת החולים מאוחדת, הגדיר את הסיגריות האלקטרוניות "סוס טרויאני". "הסיגריות האלקטרוניות, שהפופולרית שבהן היא 'ג'ול', הן סוס טרויאני. היא מופיעה כידיד אבל הופכת לאויב. צעירים בגיל העשרה נחשפים למוצר שנראה מפתה ובטוח, אבל מכניס אותם בדלת האחורית להתמכרות לניקוטין ולמעגל המעשנים", אמר ל"הארץ". "גם אם באופן פורמלי השיווק של המוצרים הללו מוגבל, אנחנו מכירים את המציאות בפועל ואת מגבלות האכיפה. זה סוג של כסת"ח". [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7604568]

==קשרי הון-שלטון-עיתון==

==קשרי הון-שלטון-עיתון==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון-שלטון-עיתון]], [[חברות הטבק]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון-שלטון-עיתון]], [[חברות הטבק]]}}

[[חברות הטבק]] מפעילות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] רשמי ולא רשמי שיוצר לחץ על גורמים באקדמיה, חברי כנסת, שרים, עיתונאים וארגונים חברתיים ובריאותיים. חברות הטבק הן בעלות קשרים בעולם העיתונות הכתובה הן דרך הפרסום של החברות בעיתונות והן בדרכים אחרות. יתכן כי דרך קשרים אלה החברות הן בעלות קשרים והשפעה גם בקרב פוליטיקאים.  

[[חברות הטבק]] מפעילות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] רשמי ולא רשמי שיוצר לחץ על גורמים באקדמיה, חברי כנסת, שרים, עיתונאים וארגונים חברתיים ובריאותיים. חברות הטבק הן בעלות קשרים בעולם העיתונות הכתובה הן דרך הפרסום של החברות בעיתונות והן בדרכים אחרות. יתכן כי דרך קשרים אלה החברות הן בעלות קשרים והשפעה גם בקרב פוליטיקאים.  

===לובי פוליטי בכנסת ובממשלה===

===לובי פוליטי בכנסת ובממשלה===

* חברת 'פוליסי' - מייצגת את 'פיליפ מוריס'

* חברת 'פוליסי' - מייצגת את 'פיליפ מוריס'

* חברת 'גלעד יחסי ממשל ולובינג' - מייצגת את 'חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר'  

* חברת 'גלעד יחסי ממשל ולובינג' - מייצגת את 'חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר'  

* חברת 'גורן עמיר' - מייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, דובק, איגוד לשכות המסחר – רשתות השיווק

* חברת 'גורן עמיר' - מייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, דובק, איגוד לשכות המסחר – רשתות השיווק

* חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת את Globrands Agencies  

* חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת את Globrands Agencies  

* חברת 'קלינר אסטרטגיה ולובינג' - מייצגת את פורום יבואני הסיגרים.  

* חברת 'קלינר אסטרטגיה ולובינג' - מייצגת את פורום יבואני הסיגרים.  

חברת [[פיליפ מוריס]] שהיא חברת הטבק הגדולה בישראל, מעסיקה את חברת הלובי הגדולה בישראל, פוליסי, בבעלות [[בוריס קרסני]]. פוליסי החלה את דרכה בלובי בישראל עבור פיליפ מוריס ומשם התרחבה לחברות רבות נוספות. {{הערה|שם=avi_amit|1=אבי עמית, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1236181 בוריס קרסני - איש הצללים החזק במשק: כך פועלת חברת השדלנות המשפיעה בישראל], "המפצח", פינה בתוכנית המגזין עם אושרת קוטלר, ערוץ 10, 11.3.2017}}. במקביל לייצוג חברת הטבק הגדולה, מייצגת פוליסי גם גופי חברות ישראליות חשובות אחרות, והערכה היא שרבע מכלל העסקים הגדולים במשק הם לקוחות של החברה. בין היתר החברה מייצגת חברות מזון גדולות, בנקים, וגורמי בריאות. {{הערה|שם=avi_amit}} הקישור הרחב של החברה יכול לאפשר לה שיתופי פעולה עם חברות, פעילי מפלגות, אנשי עסקים, פקידים ופוליטיקאים שחייבים לה טובות שונות.

חברת [[פיליפ מוריס]] שהיא חברת הטבק הגדולה בישראל, מעסיקה את חברת הלובי הגדולה בישראל, פוליסי, בבעלות [[בוריס קרסני]]. פוליסי החלה את דרכה בלובי בישראל עבור פיליפ מוריס ומשם התרחבה לחברות רבות נוספות. {{הערה|שם=avi_amit|1=אבי עמית, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1236181 בוריס קרסני - איש הצללים החזק במשק: כך פועלת חברת השדלנות המשפיעה בישראל], "המפצח", פינה בתוכנית המגזין עם אושרת קוטלר, ערוץ 10, 11.3.2017}}. במקביל לייצוג חברת הטבק הגדולה, מייצגת פוליסי גם גופי חברות ישראליות חשובות אחרות, והערכה היא שרבע מכלל העסקים הגדולים במשק הם לקוחות של החברה. בין היתר החברה מייצגת חברות מזון גדולות, בנקים, וגורמי בריאות. {{הערה|שם=avi_amit}} הקישור הרחב של החברה יכול לאפשר לה שיתופי פעולה עם חברות, פעילי מפלגות, אנשי עסקים, פקידים ופוליטיקאים שחייבים לה טובות שונות.

שלושת החברות הגדולות ביותר ללובי פוליטי בישראל - פוליסי, גלעד יחסי ממשל וגורן עמיר מייצגות כולן חברות טבק. במקביל, החברות הללו מייצגות חברות וארגוני בריאות. דבר זה מעלה חשש לניגוד אינטרסים של חברות הלובי. אם חברת הלובי תצטרך לעסוק בחוק שנוגע לעישון ובריאות חלק אחד מהעובדים שלה יעבוד לקידום החוק בעוד חלק אחר שלה יפעלו נגדו. חברת פוליסי, מייצגת את חברת [[פיליפ מוריס]] ובמקביל היא מייצגת גורמי בריאות שונים כמו לדוגמה מכבי שירותי בריאות, אסותא, איגוד חברות התרופות בהתאחדות התעשיינים (המייצג בין השאר את טבע, אוניפארם ופריגו). גלעד יחסי ממשל ולובינג. מפעילה לובי עבור "חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר", ובמקביל גם לובי עבור הסתדרות הרפואית בישראל, אילקס מדיקל, רוש פרמצבטיקה, סופר פארם, כצ"ט, מגן דוד אדום, קופ"ח מאוחדת, העמותה הישראלית לסרטן הריאה, וארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. חברת 'גורן עמיר' - שמייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, דובק מייצגת במקביל גם את פייזר ישראל (חברת תרופות), שחל שירותי רפואה, ושירותי בריאות כללית. גם חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת שמייצגת את חברת הטבק Globrands Agencies, מייצגת במקביל את גורמי הבריאות הבאים - Boehringer Ingelheim (בריאות), Abbvie (בריאות), חץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד, עמותת חולי HS, קואליציית המחלות האוטואימוניות "משלבים ידיים", עמותת חולי HS.

שלושת החברות הגדולות ביותר ללובי פוליטי בישראל - פוליסי, גלעד יחסי ממשל וגורן עמיר מייצגות כולן חברות טבק. במקביל, החברות הללו מייצגות חברות וארגוני בריאות. דבר זה מעלה חשש לניגוד אינטרסים של חברות הלובי. אם חברת הלובי תצטרך לעסוק בחוק שנוגע לעישון ובריאות חלק אחד מהעובדים שלה יעבוד לקידום החוק בעוד חלק אחר שלה יפעלו נגדו. חברת פוליסי, מייצגת את חברת [[פיליפ מוריס]] ובמקביל היא מייצגת גורמי בריאות שונים כמו לדוגמה מכבי שירותי בריאות, אסותא, איגוד חברות התרופות בהתאחדות התעשיינים (המייצג בין השאר את טבע, אוניפארם ופריגו). גלעד יחסי ממשל ולובינג. מפעילה לובי עבור "חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר", ובמקביל גם לובי עבור הסתדרות הרפואית בישראל, אילקס מדיקל, רוש פרמצבטיקה, סופר פארם, כצ"ט, מגן דוד אדום, קופ"ח מאוחדת, העמותה הישראלית לסרטן הריאה, וארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. חברת 'גורן עמיר' - שמייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, דובק מייצגת במקביל גם את פייזר ישראל (חברת תרופות), שחל שירותי רפואה, ושירותי בריאות כללית. גם חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת שמייצגת את חברת הטבק Globrands Agencies, מייצגת במקביל את גורמי הבריאות הבאים - Boehringer Ingelheim (בריאות), Abbvie (בריאות), חץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד, עמותת חולי HS, קואליציית המחלות האוטואימוניות "משלבים ידיים", עמותת חולי HS.

===הפעלת לחצים על פעילים נגד עישון===

===הפעלת לחצים על פעילים נגד עישון===

===קשרים של חברות הטבק לעיתונות הכתובה===

===קשרים של חברות הטבק לעיתונות הכתובה===

במכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס משנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של ידיעות אחרונות, כ"בעל ברית" של החברה. המכתב פורסם בעקבות הסכם הטבק של ממשלת ארצות הברית שחייב את החברות לפרסם תכתובות פנימיות. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת פרסום מוצרי עישון, שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], העין השביעית, 31.05.2016}}

במכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס משנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של ידיעות אחרונות, כ"בעל ברית" של החברה. המכתב פורסם בעקבות הסכם הטבק של ממשלת ארצות הברית שחייב את החברות לפרסם תכתובות פנימיות. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת פרסום מוצרי עישון, שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], העין השביעית, 31.05.2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת הייתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת הייתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

===מסמוס החלטת ועדת גילון===

===מסמוס החלטת ועדת גילון===

בשנת 1999 החלה לפעול ועדה ציבורית, בראשות השופט אלון גילון, לצמצם את תופעת העישון ונזקיו בישראל. הועדה הורכבה מחמישה חברים, ביניהם הד"ר בנימין קלנר, כיום גינקולוג בקופת חולים לאומית ובעבר הרופא הראשי של חיל האוויר. הועדה נפגשה 35 פעמים. כעבור שנה וחצי נתבקשו חברי הועדה למסור את המלצות לצמצם את נזקי העישון. כשבועיים לפני הגשת המסקנות הסופיות למשרד הבריאות, החליט יושב ראש הוועדה גילון, לדחות את הצגתן. הדבר בוצע במשך מספר פעמים, ללא מסירת הסבר כלשהו למהלך, גם לא לחברי הועדה עצמם. כעבור ארבע שנים שחרר אותו שר הבריאות אז, דני נווה, מתפקידו, והממצאים לא הוצגו מעולם. {{הערה|שם=even2010|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1183278 המבקר יבדוק מי קבר הוועדה לחקר נזקי העישון], 07.01.2010}} הועדה סיימה את דרכה כעשור לאחר מכן ללא פרסום מסקנותיה, ובנסיבות שהצריכו בדיקה מטעם מבקר המדינה.בדיוני הועדה עלו כמה המלצות אפשריות, כמו הצעה לאסור באופן גורף עישון בכל מוסד חינוכי, להגביל קליטת רופאים מתמחים מעשנים למחלקות בתי חולים, לפסול מענקי מחקר לרופאים מעשנים, לאסור מכירת סיגריות לקטינים (בהמשך אושר האיסור בחוק) ולבצע בדיקות לאיתור חומרים רעילים בסיגריות בארץ, כמו אמוניה המגבירה את קצב ספיגת הניקוטין במוח - כלומר ביצוע של [[מניפולציה בניקוטין]]. {{הערה|שם=even2010}}

בשנת 1999 החלה לפעול ועדה ציבורית, בראשות השופט אלון גילון, לצמצם את תופעת העישון ונזקיו בישראל. הועדה הורכבה מחמישה חברים, ביניהם הד"ר בנימין קלנר, כיום גינקולוג בקופת חולים לאומית ובעבר הרופא הראשי של חיל האוויר. הועדה נפגשה 35 פעמים. כעבור שנה וחצי נתבקשו חברי הועדה למסור את המלצות לצמצם את נזקי העישון. כשבועיים לפני הגשת המסקנות הסופיות למשרד הבריאות, החליט יושב ראש הוועדה גילון, לדחות את הצגתן. הדבר בוצע במשך מספר פעמים, ללא מסירת הסבר כלשהו למהלך, גם לא לחברי הועדה עצמם. כעבור ארבע שנים שחרר אותו שר הבריאות אז, דני נווה, מתפקידו, והממצאים לא הוצגו מעולם. {{הערה|שם=even2010|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1183278 המבקר יבדוק מי קבר הוועדה לחקר נזקי העישון], 07.01.2010}} הועדה סיימה את דרכה כעשור לאחר מכן ללא פרסום מסקנותיה, ובנסיבות שהצריכו בדיקה מטעם מבקר המדינה.בדיוני הועדה עלו כמה המלצות אפשריות, כמו הצעה לאסור באופן גורף עישון בכל מוסד חינוכי, להגביל קליטת רופאים מתמחים מעשנים למחלקות בתי חולים, לפסול מענקי מחקר לרופאים מעשנים, לאסור מכירת סיגריות לקטינים (בהמשך אושר האיסור בחוק) ולבצע בדיקות לאיתור חומרים רעילים בסיגריות בארץ, כמו אמוניה המגבירה את קצב ספיגת הניקוטין במוח - כלומר ביצוע של [[מניפולציה בניקוטין]]. {{הערה|שם=even2010}}

עורך הדין האוזנר טען כי הכרזה על ניקוטין כחומר ממכר יכלה להוות תקדים עולמי, ולכן הוועדה הייתה נתונה ללחצים של [[חברות הטבק]]. חלק מחברי הועדה טענו כי חברות הסיגריות, שהיה להן לובי חזק בישראל, הפעילו לחצים על חברי הוועדה. בין היתר, הציעה אחת החברות לחברי הוועדה לנסוע לחו"ל כדי לצפות בתהליך ייצור הסיגריות, אולם החברים דחו את ההצעה על הסף. ד"ר בנימין קלנר טען כי ייתכן שחברות הטבק הפעילו לחץ על גילון ולכן עיכב פרסום המסקנות.{{הערה|שם=even2010}}

עורך הדין האוזנר טען כי הכרזה על ניקוטין כחומר ממכר יכלה להוות תקדים עולמי, ולכן הוועדה הייתה נתונה ללחצים של [[חברות הטבק]]. חלק מחברי הועדה טענו כי חברות הסיגריות, שהיה להן לובי חזק בישראל, הפעילו לחצים על חברי הוועדה. בין היתר, הציעה אחת החברות לחברי הוועדה לנסוע לחו"ל כדי לצפות בתהליך ייצור הסיגריות, אולם החברים דחו את ההצעה על הסף. ד"ר בנימין קלנר טען כי ייתכן שחברות הטבק הפעילו לחץ על גילון ולכן עיכב פרסום המסקנות.{{הערה|שם=even2010}}

בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. אולם ניסיון זה נכשל בעקבות לובי פוליטי של חברות הטבק ושל עיתונים.  

בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. אולם ניסיון זה נכשל בעקבות לובי פוליטי של חברות הטבק ושל עיתונים.  

מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}.  

מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}.  

נכון לשנת 2017 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום של טבק. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין  

נכון לשנת 2017 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום של טבק. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין  

השביעית]], 31.05.2016}}

השביעית]], 31.05.2016}}

בינואר 2017 חשף תחקיר של חיים רבלין מערוץ 2, קשרים לכאורה בין חברות הטבק לבין שר הבריאות יעקב ליצמן. התחקיר חשף כי דרך תשלום של כמה אלפי שקלים בודדים, לעיתונאי בעיתון חרדי "המודיע", הצליחו התחקירנים שהתחזו לנציגים של חברת [[סיגריות אלקטרוניות]] מיפן לארגן פגישות עם צמרת משרד הבריאות ועם ליצמן בתוך מספר שבועות. ליצמן מצולם במצלמה הנסתרת שהוא "לא מתעסק בעישון". דבר זה זכה לביקורת בגלל התרומה המשמעותית של עישון לתחלואה ותמותה בישראל. בניגוד להצהרה זו, ליצמן פעיל בקידום אינטרסים של חברות הטבק. בניגוד לעמדות של הדרג המקצועי במשרד הבריאות ליצמן נפגש עם חברות הטבק, מקדם הקלות לחברות ומתנגד לחקיקה שמגבילה עישון. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|מעטפות הכסף, המאכער ושר הבריאות|62e26badf948951004|news-israel/health-q1_2017|9 בינואר 2017}}}}

בינואר 2017 חשף תחקיר של חיים רבלין מערוץ 2, קשרים לכאורה בין חברות הטבק לבין שר הבריאות יעקב ליצמן. התחקיר חשף כי דרך תשלום של כמה אלפי שקלים בודדים, לעיתונאי בעיתון חרדי "המודיע", הצליחו התחקירנים שהתחזו לנציגים של חברת [[סיגריות אלקטרוניות]] מיפן לארגן פגישות עם צמרת משרד הבריאות ועם ליצמן בתוך מספר שבועות. ליצמן מצולם במצלמה הנסתרת שהוא "לא מתעסק בעישון". דבר זה זכה לביקורת בגלל התרומה המשמעותית של עישון לתחלואה ותמותה בישראל. בניגוד להצהרה זו, ליצמן פעיל בקידום אינטרסים של חברות הטבק. בניגוד לעמדות של הדרג המקצועי במשרד הבריאות ליצמן נפגש עם חברות הטבק, מקדם הקלות לחברות ומתנגד לחקיקה שמגבילה עישון. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|מעטפות הכסף, המאכער ושר הבריאות|62e26badf948951004|news-israel/health-q1_2017|9 בינואר 2017}}}}

בקדנציה שלו כשר הבריאות, לא קידם ליצמן שום חוק או תקנה לצמצום נזקי העישון. על פי ערוץ 2, הצעות שהועלו על ידי הדרג המקצועי בסוגיות הנוגעות להגבלת עישון – או שנדחו על הסף או שהתמסמסו בטיעונים שונים. המתווך מטעם עיתון המודיע שיזם את הפגישה טען כי השר לא יפעל נגד [[סיגריות אלקטרוניות]], בעקבות פרסום התחקיר טען ליצמן כי משרד הבריאות נמצא בלב תהליך לעדכון חקיקה בנושא. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר|1589149a3f98951004|news-israel/health-q1_2017|10 בינואר 2017}}}}

בקדנציה שלו כשר הבריאות, לא קידם ליצמן שום חוק או תקנה לצמצום נזקי העישון. על פי ערוץ 2, הצעות שהועלו על ידי הדרג המקצועי בסוגיות הנוגעות להגבלת עישון – או שנדחו על הסף או שהתמסמסו בטיעונים שונים. המתווך מטעם עיתון המודיע שיזם את הפגישה טען כי השר לא יפעל נגד [[סיגריות אלקטרוניות]], בעקבות פרסום התחקיר טען ליצמן כי משרד הבריאות נמצא בלב תהליך לעדכון חקיקה בנושא. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר|1589149a3f98951004|news-israel/health-q1_2017|10 בינואר 2017}}}}

ההתנהלות הזו לצד הפגישות עם נציגים של חברות טבק, הן חלק מדפוס פעולה של ליצמן בכל הנוגע לנושא העישון. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?|d8a508dcd3f8951004|news-israel/health-q1_2017}}{{ש}}{{mako|חיים ריבלין|כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת|f98bbc58f749951004|news-channel2/Channel-2-Newscast-q1_2017|12 בינואר 2017}}}}.

ההתנהלות הזו לצד הפגישות עם נציגים של חברות טבק, הן חלק מדפוס פעולה של ליצמן בכל הנוגע לנושא העישון. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?|d8a508dcd3f8951004|news-israel/health-q1_2017}}{{ש}}{{mako|חיים ריבלין|כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת|f98bbc58f749951004|news-channel2/Channel-2-Newscast-q1_2017|12 בינואר 2017}}}}.

;עישון בקרב חיילי צה"ל:

;עישון בקרב חיילי צה"ל:

* רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911497,00.html מחקר: שכיחות העישון עולה ב-40% במהלך השירות בצבא], ynet, 23.01.2017  

* רותם אליזרע, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911497,00.html מחקר: שכיחות העישון עולה ב-40% במהלך השירות בצבא], ynet, 23.01.2017  

* אור הלר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1229045 הלחץ משפיע? במהלך השירות בצה"ל כמות המעשנים עולה בכ-10 אחוזים], נענע 10, 23.01.2017

* אור הלר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1229045 הלחץ משפיע? במהלך השירות בצה"ל כמות המעשנים עולה בכ-10 אחוזים], נענע 10, 23.01.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/allnews/1.4011163 מתגייסים לקרבי? זו הסכנה שלא מדברים עליה], דה מרקר, 11.4.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/allnews/1.4011163 מתגייסים לקרבי? זו הסכנה שלא מדברים עליה], דה מרקר, 11.4.2017

* [https://www.nevo.co.il/HakikaSearchResults.aspx חקיקה בנושא טבק] באתר "נבו"

* [https://www.nevo.co.il/HakikaSearchResults.aspx חקיקה בנושא טבק] באתר "נבו"

* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/080_001.htm חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג-1983], אתר "נבו"

* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/080_001.htm חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג-1983], אתר "נבו"

* [http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/1766/1766_2.pdf חוק חובת הדיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א-2000], אתר הכנסת

* [http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/1766/1766_2.pdf חוק חובת הדיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, התשס"א-2000], אתר הכנסת

* [https://www.nevo.co.il/HakikaSearchResults.aspx פקודת הטבק] 6 ביוני 1960

* [https://www.nevo.co.il/HakikaSearchResults.aspx פקודת הטבק] 6 ביוני 1960

* איתמר מילרד, [http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2013/11/m03287.pdf איסור הפרסום הגורף של מוצרי טבק והשפעותיו הכלכליות על העיתונות], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 17 באוקטובר 2013

* איתמר מילרד, [http://www.the7eye.org.il/wp-content/uploads/2013/11/m03287.pdf איסור הפרסום הגורף של מוצרי טבק והשפעותיו הכלכליות על העיתונות], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 17 באוקטובר 2013

* עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.3433144 משרד הבריאות יקדם איסור על פרסום סיגריות והחמרה של הגבלת העישון בציבור], הארץ, 25.01.2017  

* עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.3433144 משרד הבריאות יקדם איסור על פרסום סיגריות והחמרה של הגבלת העישון בציבור], הארץ, 25.01.2017  

* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/consumer/health/1.3916750 סגן שר האוצר: נעלה המס על טבק לגלגול; דוברות האוצר: לא נעלה מסים בשום תחום], דה מרקר, 8.3.2017

* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/consumer/health/1.3916750 סגן שר האוצר: נעלה המס על טבק לגלגול; דוברות האוצר: לא נעלה מסים בשום תחום], דה מרקר, 8.3.2017

* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/257901 פרסומת לסרטן בחצי מיליארד שקל; בכנסת מנסים שוב להדוף את את המו"לים וחברות הטבק ולאסור על פרסום סיגריות באתרי אינטרנט], [[העין השביעית]], 30.7.2017

* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/257901 פרסומת לסרטן בחצי מיליארד שקל; בכנסת מנסים שוב להדוף את את המו"לים וחברות הטבק ולאסור על פרסום סיגריות באתרי אינטרנט], [[העין השביעית]], 30.7.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.4447380 דו"ח: המיסוי של מוצרי טבק מעוות - והמדינה איבדה 1.5 מיליארד שקל],דה מרקר, 18.09.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.4447380 דו"ח: המיסוי של מוצרי טבק מעוות - והמדינה איבדה 1.5 מיליארד שקל],דה מרקר, 18.09.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4583649 בקרוב יורחב האיסור על עישון - כל הפרטים], דה מרקר, 7.11.2017

* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4583649 בקרוב יורחב האיסור על עישון - כל הפרטים], דה מרקר, 7.11.2017

;מאבקים ציבוריים נגד עישון וחברות הטבק בישראל:

;מאבקים ציבוריים נגד עישון וחברות הטבק בישראל:

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קוראת לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומת לסיגריות] מעריב, 27.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קוראת לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומת לסיגריות] מעריב, 27.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון - של האגודה למלחמה בסרטן], חרות, 10.11.1965

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון - של האגודה למלחמה בסרטן], חרות, 10.11.1965

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000235274 המועצה למניעת עישון מאיימת בתביעה ייצוגית בתביעה ייצוגית בסך 1.25 מיליארד שקל נגד רשות שדות התעופה], גלובס, 23.07.2007

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000235274 המועצה למניעת עישון מאיימת בתביעה ייצוגית בתביעה ייצוגית בסך 1.25 מיליארד שקל נגד רשות שדות התעופה], גלובס, 23.07.2007

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1960%2F05%2F13&id=Ar00909&sk=B3F6A509 העישון לא גרם לסרטן - זיכוי חברת טבק מתביעת נזיקין] מעריב, 13.05.1960

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1960%2F05%2F13&id=Ar00909&sk=B3F6A509 העישון לא גרם לסרטן - זיכוי חברת טבק מתביעת נזיקין] מעריב, 13.05.1960

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?] על נזקי העישון ללב, והוויכוח על הקשר לסרטן, ד"ר אליהו סגל, חרות, 19.08.1960

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1960%2F08%2F19&id=Ar00600&sk=BFB9CADC רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?] על נזקי העישון ללב, והוויכוח על הקשר לסרטן, ד"ר אליהו סגל, חרות, 19.08.1960

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1961%2F11%2F03&id=Ar01020&sk=423A76F5 "סטאטיסטית הוכח קשר העישון והסרטן"], לפי ראש המחלקה לביולוגיה ניסויית במכון ויצמן, פרופ' יצחק ברנבלום, דבר, 03.11.1961

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1961%2F11%2F03&id=Ar01020&sk=423A76F5 "סטאטיסטית הוכח קשר העישון והסרטן"], לפי ראש המחלקה לביולוגיה ניסויית במכון ויצמן, פרופ' יצחק ברנבלום, דבר, 03.11.1961

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1962%2F03%2F14&id=Ar00106&sk=D56774AD ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות], בעקבות דוח של מועצת הרופאים המלכותית, הקובע את הקשר בין העישון לבין סרטן ריאות, חרות, 14.03.1962

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1962%2F03%2F14&id=Ar00106&sk=D56774AD ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות], בעקבות דוח של מועצת הרופאים המלכותית, הקובע את הקשר בין העישון לבין סרטן ריאות, חרות, 14.03.1962

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1962%2F05%2F20&id=Ar00419&sk=EC271625 פרופי מילויצקי: אין קשר בין עישון סיגריות לסרטן־הריאה] מנהל המחלה הכירורגית בבית הספר לרפואה בירושלים. עם זאת ציין כי עישון לא טוב לבריאות. דבר, 20.05.1962  

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1962%2F05%2F20&id=Ar00419&sk=EC271625 פרופי מילויצקי: אין קשר בין עישון סיגריות לסרטן־הריאה] מנהל המחלה הכירורגית בבית הספר לרפואה בירושלים. עם זאת ציין כי עישון לא טוב לבריאות. דבר, 20.05.1962  

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות] חרות, 13.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות] חרות, 13.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27.01.1964

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F07%2F09&id=Ar00610&sk=E0956C46 יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים] חרות, 09.07.1965

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F07%2F09&id=Ar00610&sk=E0956C46 יש קשר ברור בין סרטן ועישון קובעים מלומדים שבדיים] חרות, 09.07.1965

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון - של האגודה למלחמה בסרטן], חרות, 10.11.1965

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון - של האגודה למלחמה בסרטן], חרות, 10.11.1965

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F14&id=Ad02602&sk=12FDDB3D ובחרת בחיים - מתח נפשי, עישון סיגריות ואונות דרכים מסכנים את החיים] מתוך הספר "העצבנות מחלת דורנו ודך מנא לריפויה", מאת ד"ר שמחה לב. מעריב, 14.09.1966

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F09%2F14&id=Ad02602&sk=12FDDB3D ובחרת בחיים - מתח נפשי, עישון סיגריות ואונות דרכים מסכנים את החיים] מתוך הספר "העצבנות מחלת דורנו ודך מנא לריפויה", מאת ד"ר שמחה לב. מעריב, 14.09.1966

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1963%2F02%2F15&id=Ad03001&sk=67F03B6D היא שונה .. היא מיוחדת במינה], מעריב, 15.02.1963

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1963%2F02%2F15&id=Ad03001&sk=67F03B6D היא שונה .. היא מיוחדת במינה], מעריב, 15.02.1963

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1963%2F03%2F17&id=Ad00505&sk=3324F62E עשן יותר דובק], מעריב, 17.03.1963

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1963%2F03%2F17&id=Ad00505&sk=3324F62E עשן יותר דובק], מעריב, 17.03.1963

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F11%2F06&id=Ad02304&sk=DC35BB69 עישון בתבונה סיגריות זולות יותר- סיגריות עדן] מעריב, 06.11.1966

* [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F11%2F06&id=Ad02304&sk=DC35BB69 עישון בתבונה סיגריות זולות יותר- סיגריות עדן] מעריב, 06.11.1966

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==