שינויים

הוסרו 32 בתים , 17:25, 13 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 1: שורה 1: −

יש ויכוחים רבים הנוגעים ל[[מערכת החינוך בישראל]]. למרות זאת, אין לציבור בדרך כלל נגישות לעובדות היבשות בנוגע למערכת זאת. במצב זה, הצדדים השונים בויכוח- אנשי [[משרד האוצר]], אנשי משרד החינוך, המורים וכן פובליציסטים מתווכחים במעין "ערפל קרב" כאשר כל צד מאשים את האחרים במצבה הכושל של המערכת.

+

יש ויכוחים רבים הנוגעים ל[[מערכת החינוך בישראל]]. למרות זאת, אין לציבור בדרך כלל נגישות לעובדות היבשות בנוגע למערכת זאת. במצב זה, הצדדים השונים בויכוח- אנשי [[משרד האוצר]], אנשי משרד החינוך, המורים וכן פובליציסטים מתווכחים במעין "ערפל קרב" כאשר כל צד מאשים את האחרים במצבה הכושל של המערכת.

הנתונים המובאים כאן מקורם בעיקר ב[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|לשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] (למ"ס), משרד החינוך, משרד האוצר, וכן ממחקרים שנכתבו על ידי גופי המחקר של הכנסת לשם מתן רקע לוועדות החינוך ולוועדת הכספים. לפעמים הנתונים אינם ברורים או שיש סתירות בין נתוני הגופים השונים. יש גם נתונים שקשה להגיע אליהם, או שיש צורך בחישוב כדי לקבל אותם. לדוגמה הלמ"ס אינו מפרסם את מספר התלמידים בכיתה בזרמי החינוך השונים.

שורה 90: שורה 90:

|}

−

סה"כ בחינוך העל יסודי - 605,021 תלמידים.

+

סה"כ בחינוך העל יסודי - 605,021 תלמידים.

עם השנים, יש ירידה דרמטית באחוז התלמידים הלומדים בזרם הממלכתי. אחוז הלומדים בזרם הממלכתי-דתי ירד במידה קלה, ואילו אחוז התלמידים בזרם החרדי והערבי עלו במידה ניכרת. לדוגמה, 588,900 תלמידי היסודי שלמדו בשנת 2006-7 בחינוך העברי התחלקו כך: 54.6% (321,539) בחינוך הממלכתי, 18.9% (156,058) בחינוך ממלכתי דתי, 26.5% בחינוך החרדי (111,302). לעומת זאת בשנת תש"ן (1989-90) שבה היו בחינוך העברי היסודי 461,790 תלמידים הם התחלקו כך: 71.1% בזרם הממלכתי, 21.3 בממלכתי-דתי ו-7.6% בזרם החרדי.

שורה 99: שורה 99:

לפי הלמ"ס בשנת 2010 מספר המורים במערכת החינוך בישראל עמד על 120 אלף,<ref name="cbs_morim">[http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702 כוחות הוראה במערכת החינוך], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2015</ref> ונכון לשנת 2013, כלל עובדי ההוראה מנו 148 אלף איש.<ref name="cbs_morim2">[http://www.cbs.gov.il/www/publications13/hinuh/leket_1991_%202013.pdf כוחות הוראה במערכת החינוך לשנים 1991-2013] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2013</ref> לעומת זאת, לפי נתונים אחרים של הלמ"ס, על [[כלכלת ישראל|כמות המועסקים בענפים שונים במשק]], נכון לשנת 2011 עבדו בענף החינוך בישראל 385 אלף איש - כמות גדולה פי שלוש ויותר ממספר המורים. כלל עובדי ההוראה מהווים 38% מכלל העוסקים בענף החינוך בישראל. עובדים בענף החינוך מהווים 12% מכלל העובדים במשק. 95% מהם הם שכירים ומתוכם כמעט מחצית, 46 אחוז, עובדים במשרה חלקית - אחוז גבוה יחסית לממוצע במשק (23%) וביחס לענפים כמו תעשייה או ענפים עסקיים אחרים, אבל בדומה לשירותי בריאות, רווחה וסעד (42%).<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>

−

להלן נתונים של הלמ"ס על מספר המורים בבית הספר בשנים 2000- 2013, הכוללים את מספר המורים בבתי הספר, את החלוקה שלהם לפי זרמי חינוך ולפי יסודי חטיבה ותיכון. הטבלה מציגה גם את הגידול במספר המורים עם השנים.<ref name="cbs_morim"/> ניתן לראות בטבלה עליה במספר המורים בכלל, במיוחד בזרם הערבי. נכון לשנת 2010 כמעט רבע מהמורים במערכת החינוך הם מורים בזרם החינוך הערבי. בין השנים 2000 ל-2013 מספר המורים בזרם החרדי ובזרם הערבי כמעט הכפיל את עצמו. יש גם עלייה במספר המורים בזרם הממלכתי והממלכתי-דתי אך בצורה צנועה יותר, אחוז המורים בזרם הממלכתי ירד מ-55% ל-46% עד שנת 2010, וירידה דומה נרשמה בזרם הממלכתי דתי.

+

להלן נתונים של הלמ"ס על מספר המורים בבית הספר בשנים 2000- 2013, הכוללים את מספר המורים בבתי הספר, את החלוקה שלהם לפי זרמי חינוך ולפי יסודי חטיבה ותיכון. הטבלה מציגה גם את הגידול במספר המורים עם השנים.<ref name="cbs_morim"/> ניתן לראות בטבלה עליה במספר המורים בכלל, במיוחד בזרם הערבי. נכון לשנת 2010 כמעט רבע מהמורים במערכת החינוך הם מורים בזרם החינוך הערבי. בין השנים 2000 ל-2013 מספר המורים בזרם החרדי ובזרם הערבי כמעט הכפיל את עצמו. יש גם עלייה במספר המורים בזרם הממלכתי והממלכתי-דתי אך בצורה צנועה יותר, אחוז המורים בזרם הממלכתי ירד מ-55% ל-46% עד שנת 2010, וירידה דומה נרשמה בזרם הממלכתי דתי.

{| {{table}}

שורה 148: שורה 148:

|}

−

מסמך של הלמ"ס משנת 2013 מאפשר לבדוק את ההשכלה, המין ומאפיינים נוספים של המורים. לדוגמה בחינוך העברי, 83% מכלל עובדי ההוראה הן נשים. כ-60% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 40 ו-31% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 50, ובחינוך העל-יסודי 37% מתוך המורות הן מעל גיל 50. <ref name="cbs_morim2"/>

+

מסמך של הלמ"ס משנת 2013 מאפשר לבדוק את ההשכלה, המין ומאפיינים נוספים של המורים. לדוגמה בחינוך העברי, 83% מכלל עובדי ההוראה הן נשים. כ-60% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 40 ו-31% מעובדי ההוראה הם מעל גיל 50, ובחינוך העל-יסודי 37% מתוך המורות הן מעל גיל 50. <ref name="cbs_morim2"/>

מספר המורים לפי דרגי חינוך בשנת 2004:[http://www.cbs.gov.il/www/publications/education/kohot_oraa/year_koah3.pdf]

שורה 162: שורה 162:

* סה"כ -127,138 (100%)

* בחינוך הערבי - 24,425 (19.2%)

−

* בחינוך העברי - 102,713 (80.8%)

+

* בחינוך העברי - 102,713 (80.8%)

* ממלכתי - 66,763 (52.5%)

−

* ממלכתי דתי - 21,878 (17.2%)

+

* ממלכתי דתי - 21,878 (17.2%)

* חרדי - 14,072 (11.1%)

שורה 177: שורה 177:

חסרים נתונים לגבי עובדים נוספים במערכת החינוך - עובדי נקיון, נהגים, עובדי קייטרינג, מזכירות, מפקחים, יועצים, אחיות, מדרכי טיולים, אנשי כספים ומנהלה שעובדים במשרד החינוך וכו'. עובדים אלה מקבלים שכר ממערכת החינוך, רשויות מקומיות, עמותות פרטיות ועוד אבל הם לא נכללים בדרך כלל בדיווחים על מערכת החינוך. כמו כן קיימים עובדים בחינוך שאינם חלק ממערכת החינוך הממלכתית.

−

לפי נתוני הלמ"ס יש כ-385.4 עובדים בענף החינוך, ומתוכם רק שליש - 120 אלף איש, הם מורים. ופירוש הדבר שכמות העובדים בענפי החינוך, אך שאינם מורים, מונה כ-260 אלף עובדים. לדוגמה היות ויש כ-40 אלף בתי ספר בישראל, אם מניחים כי בכל בית ספר יש מזכירה אחת, מנקה אחת ואב- בית אחד מדובר על כ-120 אלף עובדים - מספר דומה למספר המורים.

+

לפי נתוני הלמ"ס יש כ-385.4 עובדים בענף החינוך, ומתוכם רק שליש - 120 אלף איש, הם מורים. ופירוש הדבר שכמות העובדים בענפי החינוך, אך שאינם מורים, מונה כ-260 אלף עובדים. לדוגמה היות ויש כ-40 אלף בתי ספר בישראל, אם מניחים כי בכל בית ספר יש מזכירה אחת, מנקה אחת ואב- בית אחד מדובר על כ-120 אלף עובדים - מספר דומה למספר המורים.

===יחס תלמידים מורה===

שורה 205: שורה 205:

כרמל בלנק ויוסי שביט ממכון טאוב, קיימו מחקר בשנת 2013 בישראל, שבחן מהם הגורמים המשפיעים על כמות ההפרעות של ילדים בכיתה, וכן השפעת הפרעות עלה על הציונים.<ref>[http://taubcenter.org.il/he/%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%aa-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d/ משמעת בכיתה והישגי התלמידים] צוות מרכז טאוב, 02.09.2014</ref> בניגוד למה שאפשר לצפות, לא נמצאו השפעות של משתנים כמו גודל-בית הספר או רמת הטיפוח שלו, גודל הכיתות, מספר הבנות בכיתה. משתנים משפיעים הם [[הוגנות|יחס לא הוגן]] של המורים בכיתה, רמת הפרעות המשמעת בבית הספר, מידת אכיפת המשמעת בבית הספר והשכלת ההורים (שקשורה למעמדם החברתי-כלכלי).

−

להפרות משמעת בכיתה יש השפעה שלילית על הישגי התלמידים, ללא קשר להתנהגות התלמיד עצמו או להישגיו בעבר. יש קשר הפוך בין ציונים במבחני המיצ”ב לרמת הפרות-המשמעת של התלמיד עצמו, וכן להפרות משמעת ברמת הכיתה, כאשר בשני המקרים גודל ההשפעות דומה: בממוצע, יש פער של 11 נקודות (ציון של 80.4 מול 69.4) בין תלמיד ממושמע במיוחד לתלמיד שהתנהגותו גרועה במיוחד. הפער בהישגים בין תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאוד לתלמיד בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים קודמים ורמת המשמעת האישית) עומד על 8.4 נקודות (79.1 מול 70.7, בהתאמה). לעומת זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת שלהם הייתה שונה.

+

להפרות משמעת בכיתה יש השפעה שלילית על הישגי התלמידים, ללא קשר להתנהגות התלמיד עצמו או להישגיו בעבר. יש קשר הפוך בין ציונים במבחני המיצ”ב לרמת הפרות-המשמעת של התלמיד עצמו, וכן להפרות משמעת ברמת הכיתה, כאשר בשני המקרים גודל ההשפעות דומה: בממוצע, יש פער של 11 נקודות (ציון של 80.4 מול 69.4) בין תלמיד ממושמע במיוחד לתלמיד שהתנהגותו גרועה במיוחד. הפער בהישגים בין תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאוד לתלמיד בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים קודמים ורמת המשמעת האישית) עומד על 8.4 נקודות (79.1 מול 70.7, בהתאמה). לעומת זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת שלהם הייתה שונה.

==תשתיות==

שורה 225: שורה 225:

נכון לשנת 2006 יש מחשב לכל 12.2 תלמידים.

−

נכון לשנת 2006 74% מתוך 3,825 בתי ספר בישראל ממוחשבים, כלומר -994 בתי ספר אינם ממוחשבים כלל. 60% מתוך 3,825 בתי ספר בישראל מחוברים לאינטרנט, כלומר 1530 בתי ספר כלל אינם מחוברים לרשת האינטרנט. <ref>[http://www.notes.co.il/sharon/25611.asp בלוג של שרון גרינברג]</ref>

+

נכון לשנת 2006 74% מתוך 3,825 בתי ספר בישראל ממוחשבים, כלומר -994 בתי ספר אינם ממוחשבים כלל. 60% מתוך 3,825 בתי ספר בישראל מחוברים לאינטרנט, כלומר 1530 בתי ספר כלל אינם מחוברים לרשת האינטרנט. <ref>[http://www.notes.co.il/sharon/25611.asp בלוג של שרון גרינברג]</ref>

===השוואת בין מגזרים===

−

כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני 2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם 26.7 תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ-10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>

+

כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני 2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם 26.7 תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ-10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>

אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאוד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאוד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פירוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>

−

בבית הספר החרדים והדתיים בחינוך הרגיל יש 24.4 ו-24.5 תלמידים בכיתה, לעומת 28.5 תלמידים בכיתה בבתי הספר החילונים-יהודים הרגילים. הבדל של 4 תלמידים. כאשר משווים את בתי הספר היסודיים, הפערים גדולים יותר: 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו-28.7 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני. <ref name="eduGovIc"/>

+

בבית הספר החרדים והדתיים בחינוך הרגיל יש 24.4 ו-24.5 תלמידים בכיתה, לעומת 28.5 תלמידים בכיתה בבתי הספר החילונים-יהודים הרגילים. הבדל של 4 תלמידים. כאשר משווים את בתי הספר היסודיים, הפערים גדולים יותר: 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו-28.7 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני. <ref name="eduGovIc"/>

שיא הצפיפות בכיתות הוא בחטיבות ביניים. 31 תלמידים בממוצע בחינוך החילוני הרגיל ו-26 תלמידים בחינוך הדתי. אצל החרדים יש 20 תלמידים אבל יש רק 8 כיתות כאלה בכל הארץ. הפערים מצטמצמים בחטיבה העליונה, לפחות בין החרדים והחילונים עם 26 תלמידים בכיתה, בעוד שבזרם הדתי יש 22 תלמידים בכיתה.<ref name="eduGovIc"/>

−

לכן בחינוך ילדים רגילים (לא בחינוך מיוחד) חילונים וערבים (שאינם צ'רקסים), יש בממוצע 4 ל-10 יותר תלמידים לכיתה בהשוואה לחינוך החרדי והדתי. ראו גם [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01985.doc מערכת החינוך במגזר החרדי] – תמונת מצב, וועדת החינוך של הכנסת, 27 בנובמבר 2007.

+

לכן בחינוך ילדים רגילים (לא בחינוך מיוחד) חילונים וערבים (שאינם צ'רקסים), יש בממוצע 4 ל-10 יותר תלמידים לכיתה בהשוואה לחינוך החרדי והדתי. ראו גם [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01985.doc מערכת החינוך במגזר החרדי] – תמונת מצב, וועדת החינוך של הכנסת, 27 בנובמבר 2007.

==תקציב ותקצוב==

===מונחים===

−

*'''ההוצאה הלאומית לחינוך''' - ההוצאה בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים, ממוסדות החינוך הקדם-יסודי עד למוסדות להשכלה גבוהה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים ולספרי לימוד וכו', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד. ניתן לחלק את ההוצאה הלאומית לחינוך לשני מרכיבים:

+

*'''ההוצאה הלאומית לחינוך''' - ההוצאה בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים, ממוסדות החינוך הקדם-יסודי עד למוסדות להשכלה גבוהה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים ולספרי לימוד וכו', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד. ניתן לחלק את ההוצאה הלאומית לחינוך לשני מרכיבים:

* '''הוצאה הלאומית השוטפת לחינוך''' - שכר מורים ואנשים אחרים במערכת, תשלום לחברות המספקות שירותים ועוד.

* '''ההשקעה בנכסים קבועים''' - כלומר הוצאות לבניית תשתיות הצטיידות וכו'.

שורה 272: שורה 272:

===חלוקה לפי דרג לימוד===

על פי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2002, ההוצאה הלאומית לחינוך התחלקה כך - באלפי שקלים לשנה:

−

* חינוך קדם יסודי (בסוגריים- השוואה לתחום זה שיסומן 100) - 13.6;

+

* חינוך קדם יסודי (בסוגריים- השוואה לתחום זה שיסומן 100) - 13.6;

* חינוך יסודי (123.5)16.8;

* חינוך תיכון (158.8) 21.6;

−

* חינוך על תיכון (204.4) 27.8;

+

* חינוך על תיכון (204.4) 27.8;

−

* מוסדות להשכלה גבוהה (רק כאלו המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה) (324.3 כלומר ההוצאה השנתית לסטודנט היא כמו זו לשלושה ילדים בגן) 44.1.

+

* מוסדות להשכלה גבוהה (רק כאלו המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה) (324.3 כלומר ההוצאה השנתית לסטודנט היא כמו זו לשלושה ילדים בגן) 44.1.

'''שאלה פתוחה''' - בכמה כסף מתוקצב כל תלמיד? <ref name="LAMAS_2003">[http://www.cbs.gov.il/publications/edu03/edu_h.htm ההוצאה הלאומית לחינוך 2003-1962] הלמ"ס</ref>

שורה 285: שורה 285:

פירוט התקציב השוטף (ברוטו) לפי יחידות [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01742.pdf] לשנת 2007, במיליוני שקלים, מחירי נומינלי של שנת 2006:

* סה"כ - 27,395

−

* יחידות מטה - 1,179

+

* יחידות מטה - 1,179

* אמרכלות ועובדי משרד - 570

* מינהל מורים - 1,601

שורה 301: שורה 301:

===השוואה למדינות אחרות בעולם===

−

נעשו מספר השוואות עם מדינות אחרות בעולם - בעיקר המדינות העשירות יחסית שחברות ב-OECD, איתן נעשים גם מבחנים של הישגי התלמידים.

+

נעשו מספר השוואות עם מדינות אחרות בעולם - בעיקר המדינות העשירות יחסית שחברות ב-OECD, איתן נעשים גם מבחנים של הישגי התלמידים.

בעוד ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג היא גבוהה יחסית, מספר הילדים בישראל גבוה, ולכן ההוצאה לתלמיד אינה גבוהה במיוחד. שכר המורים בישראל ביחס למדינות אלה הוא נמוך.

;הוצאה לאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג:

−

אחוז ההוצאה לחינוך יחסית לתמ"ג הוא הגבוה בעולם - (8.6%) כמו גם ההוצאה למו"פ שעומדת על 4.3% מהתמ"ג.<ref name="LAMAS_2003"/><ref name="lamas_11_06">[http://www1.cbs.gov.il/hodaot2006n/06_06_233b.pdf למ"ס 2006 - מערכת החינוך בישראל ב-2003- בהשוואה בין-לאומית]</ref> לפי מרכז אדווה, ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג היתה 9.2% בשנת 1998. וזאת בהשוואה לנתוני OECD שעמדו באותה שנה על 5.7%.<ref name="adva_2002">[http://www.adva.org/UserFiles/File/hozaa%20leumit%20al%20hinuh.pdf ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל:עדכון]ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס. [[מרכז אדווה]], אוגוסט 2002</ref>

+

אחוז ההוצאה לחינוך יחסית לתמ"ג הוא הגבוה בעולם - (8.6%) כמו גם ההוצאה למו"פ שעומדת על 4.3% מהתמ"ג.<ref name="LAMAS_2003"/><ref name="lamas_11_06">[http://www1.cbs.gov.il/hodaot2006n/06_06_233b.pdf למ"ס 2006 - מערכת החינוך בישראל ב-2003- בהשוואה בין-לאומית]</ref> לפי מרכז אדווה, ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג היתה 9.2% בשנת 1998. וזאת בהשוואה לנתוני OECD שעמדו באותה שנה על 5.7%.<ref name="adva_2002">[http://www.adva.org/UserFiles/File/hozaa%20leumit%20al%20hinuh.pdf ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל:עדכון]ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס. [[מרכז אדווה]], אוגוסט 2002</ref>

;הוצאה לאומית לחינוך לילד:

שורה 313: שורה 313:

מרכז אדווה בדק את ההוצאות לתלמיד בשנת 1998 במונחים של שווי כוח קנייה ([[PPP]]), יחסית למדינות ה-OECD ישראל הוציא מעט מעל ממוצע במערכת החינוך היסודי, ומעט מתחת לממוצע בחינוך הקדם יסודי, ובתיכון. בהשקעות במערכת החינוך הגבוהה ישראל ממוקמת גבוה יחסית. <ref name="adva_2002"/>

−

* קדם יסודי - ישראל 3,094, מדינות OECD ממוצע 3,833

+

* קדם יסודי - ישראל 3,094, מדינות OECD ממוצע 3,833

* יסודי - ישראל 4,135, מדינות OECD ממוצע 3,915

−

* חטיבת ביניים ותיכון - ישראל 5,115, מדינות OECD ממוצע 5,625

+

* חטיבת ביניים ותיכון - ישראל 5,115, מדינות OECD ממוצע 5,625

−

* אקדמי - ישראל 11,140, זהו מקום רביעי מתוך 16 מדינות, לא מובאים נתונים על ממוצע OECD <ref name="adva_2002"/>

+

* אקדמי - ישראל 11,140, זהו מקום רביעי מתוך 16 מדינות, לא מובאים נתונים על ממוצע OECD <ref name="adva_2002"/>

;שכר המורים:

−

בשנת 2004 ערך ארגון ה-OECD מחקר משווה על 31 מדינות בהן ישראל. נתוני המחקר הם במונחי דולר PPP (שוויון כוח קנייה). בהשוואה של תנאי השכר של מורים בעלי ותק של 15 שנה לפחות ישראל עמדה במקום ה-28. רק בשלוש מדינות השכר נמוך יותר. במקום הראשון עומדת לוקסמבורג, שבה שכר המורה הוא 80,000 דולר לשנה בממוצע. השכר הממוצע במדינות הארגון הוא 45,277 דולר בשנה, ובישראל הוא כ-15,000 דולר לשנה.עבור אותם מורים, במדינות הארגון שכר מורה שווה ל-1.16 מהתמ"ג לנפש בממוצע. במקומות האחרונים עומדות ישראל ואירלנד, שבהן השכר שווה ל-0.73 מהתמ"ג לנפש. <ref name="Knesset2006">[http://ww.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01608.doc מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו בישראל לעומת מדינות ה-OECD] גלעד נתן, 13.11.2006, הכנסת, מרכז המחקר והמידע</ref>

+

בשנת 2004 ערך ארגון ה-OECD מחקר משווה על 31 מדינות בהן ישראל. נתוני המחקר הם במונחי דולר PPP (שוויון כוח קנייה). בהשוואה של תנאי השכר של מורים בעלי ותק של 15 שנה לפחות ישראל עמדה במקום ה-28. רק בשלוש מדינות השכר נמוך יותר. במקום הראשון עומדת לוקסמבורג, שבה שכר המורה הוא 80,000 דולר לשנה בממוצע. השכר הממוצע במדינות הארגון הוא 45,277 דולר בשנה, ובישראל הוא כ-15,000 דולר לשנה.עבור אותם מורים, במדינות הארגון שכר מורה שווה ל-1.16 מהתמ"ג לנפש בממוצע. במקומות האחרונים עומדות ישראל ואירלנד, שבהן השכר שווה ל-0.73 מהתמ"ג לנפש. <ref name="Knesset2006">[http://ww.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01608.doc מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו בישראל לעומת מדינות ה-OECD] גלעד נתן, 13.11.2006, הכנסת, מרכז המחקר והמידע</ref>

−

ראו עוד מידע כאן <ref>[http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200606233 למ"ס 2006 - מערכת החינוך בישראל ב-2003- בהשוואה בין-לאומית]</ref>

+

ראו עוד מידע כאן <ref>[http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200606233 למ"ס 2006 - מערכת החינוך בישראל ב-2003- בהשוואה בין-לאומית]</ref>

==תכני לימוד והישגי התלמידים==

שורה 329: שורה 329:

;לימודי מקצועות ליבה:

−

מקצועות ליבה הם לפי ה-OECD קריאה, כתיבה, ספרות, מתמטיקה, מדע, אזרחות, שפות זרות וכדומה. לפי דני בן דוד, בעוד שבמדינות ה-OECD אחוז שעות ההוראה בגילאים 7-14 שמוקדשות לתחומי הליבה הוא 93%, בישראל מוקדשים לתחומי הליבה רק 56 אחוזים. (עמוד 12 במסמך <ref name="knesset2006-11-27">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2006-11-27.rtf תקציב משרד החינוך ] ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט נובמבר 2006</ref>)

+

מקצועות ליבה הם לפי ה-OECD קריאה, כתיבה, ספרות, מתמטיקה, מדע, אזרחות, שפות זרות וכדומה. לפי דני בן דוד, בעוד שבמדינות ה-OECD אחוז שעות ההוראה בגילאים 7-14 שמוקדשות לתחומי הליבה הוא 93%, בישראל מוקדשים לתחומי הליבה רק 56 אחוזים. (עמוד 12 במסמך <ref name="knesset2006-11-27">[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2006-11-27.rtf תקציב משרד החינוך ] ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט נובמבר 2006</ref>)

;מבחני PISA:

שורה 378: שורה 378:

* [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=702 כוחות הוראה במערכת החינוך] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים עד 2004

* [http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01742.pdf תקציב משרד החינוך: רקע כללי והצגת התקציב] וועדת הכספים, 14 בדצמבר - 2006 - כולל פירוט התקציב למגזרים

−

* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/edu/edex00_h.pdf ההוצאה הלאומית לחינוך 1962-2000] למ"ס 2003, כולל השוואות הוצאות למדינות OECD

+

* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/edu/edex00_h.pdf ההוצאה הלאומית לחינוך 1962-2000] למ"ס 2003, כולל השוואות הוצאות למדינות OECD

* [http://cms2.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalCalcala/TakzivHachinuch תקציב החינוך מבט כללי 2007] משרד החינוך

* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/edu03/edu_h.htm ההוצאה הלאומית לחינוך 2003-1962] למ"ס

שורה 399: שורה 399:

* שחר חי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5030295,00.html נתוני השנה החדשה: פחות סטודנטים לתואר ראשון, צמצום במוסדות המחקר], וואינט, 18.10.2017

* ניצן צבי כהן, [http://www.davar1.co.il/101753 מגמה מעורבת; עלייה ברמת ההשכלה בחברה הערבית, פערי שכר מול עמיתיהם היהודים], [[דבר ראשון]], 28.12.2017

−

* יונתן קירשנבאום, [https://www.davar1.co.il/180723 חוסכים על התלמידים; בנק ישראל: ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה משמעותית ממדינות ה-OECD], [[דבר ראשון]], 26.3.2019

+

* יונתן קירשנבאום, [https://www.davar1.co.il/180723 חוסכים על התלמידים; בנק ישראל: ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה משמעותית ממדינות ה-OECD], [[דבר ראשון]], 26.3.2019

* אדיר ינקו, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5585658,00.html דו"ח ה-OECD: ישראל משקיעה יותר בחינוך - אבל כל תלמיד עדיין מקבל פחות], וואינט, 10.9.2019

;מאמרי דעה:

שורה 408: שורה 408:

* [http://www.haaretz.co.il/captain/spages/981123.html "ההיי-טק הישראלי בסכנה"] בגלל החינוך. ראיון עם דב פרוהמן, מייסד אינטל ישראל, גיא גרימלנד, 6.5.2008 הארץ

* [http://www.tau.ac.il/~danib/articles/5f-Dahan.htm על ספינים חינוכיים ואקרובטיקה סטטיסטית] 8.9.2007 ד"ר יוסי דהאן, פרסום מאתר העוקץ.

−

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1092124.html מבקר ספרות לימד תנ"ך בחטיבת הביניים וחזר עם מסקנות עגומות] דורון קורן, הארץ, 01.01.2009

+

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1092124.html מבקר ספרות לימד תנ"ך בחטיבת הביניים וחזר עם מסקנות עגומות] דורון קורן, הארץ, 01.01.2009

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20101223_1205369.xml אכפת לכם כמה מורים לפיזיקה יהיו כאן ב-2015?] גיא רולניק, TheMarker .23.12.2010

−

* [http://www.themarker.com/news/education/1.2421108 מנהל בית ספר לשעבר: "בית הספר הוא מקום שרע לילד להיות בו - המערכת לא לטובתו"] דפנה לוצקי, ליאור דטל 01.09.2014 TheMarker

+

* [http://www.themarker.com/news/education/1.2421108 מנהל בית ספר לשעבר: "בית הספר הוא מקום שרע לילד להיות בו - המערכת לא לטובתו"] דפנה לוצקי, ליאור דטל 01.09.2014 TheMarker

==הערות שוליים==

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

נתונים על מערכת החינוך בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־17:25, 13 באפריל 2021