שינויים

עופרת (הצגת מקור)

גרסה מ־17:25, 13 באפריל 2021

הוסרו 16 בתים , 17:25, 13 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 1: שורה 1: −

'''עופרת''' (באנגלית: '''Lead''' ובלטינית: '''plumbum''') היא יסוד מתכתי עם סימול כימי Pb ומשקל אטומי 82. העופרת היא רכה, ונחשבת כאחת ה[[מתכות כבדות|מתכות הכבדות]]. היא בעלת צבע כחלחל כאשר חותכים אותה, אבל לאחר חשיפה לאוויר היא הופך לצבע אפור מט ובצבע כרום-כסוף בוהק כאשר ממיסים אותה. העופרת משמשת במבנים, בסוללות עופרת-חומצה, כדורי רובה, משקולות, והיא חלק מסגסוגות כמו חוטי הלחמה (דolder, Fusible alloy) ופיוטר.

+

'''עופרת''' (באנגלית: '''Lead''' ובלטינית: '''plumbum''') היא יסוד מתכתי עם סימול כימי Pb ומשקל אטומי 82. העופרת היא רכה, ונחשבת כאחת ה[[מתכות כבדות|מתכות הכבדות]]. היא בעלת צבע כחלחל כאשר חותכים אותה, אבל לאחר חשיפה לאוויר היא הופך לצבע אפור מט ובצבע כרום-כסוף בוהק כאשר ממיסים אותה. העופרת משמשת במבנים, בסוללות עופרת-חומצה, כדורי רובה, משקולות, והיא חלק מסגסוגות כמו חוטי הלחמה (דolder, Fusible alloy) ופיוטר.

עופרת היא בעלת המספר האטומי הגבוה ביותר מכל היסודות היציבים, אם כי גם היסוד הבא אחריה, ביסמוט, הוא בעל אורך מחצית חיים ארוך כל כך (מיליארדי שנים) שהוא יכול להיחשב כיציב.

שורה 10: שורה 10:

מדידה של כמות העופרת בכלבי מחמד סקוטים וקנדיים הראתה שלפני המהפכה התעשייתית כמות העופרת בדם הייתה 0.01 מיליגרם לליטר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 מדידה זו הגיעה ל-8 מיליגרם לליטר, כמות גדולה פי 80, אפילו לאחר שעופרת הוצאה מהדלק באיזורים סמוכים רבים. {{הערה|(Kylander, Weiss & Kober, 2009), במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

−

מחקרים על שלדים של בני אדם גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. {{הערה|Flegal & Smith, 1992, במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

+

מחקרים על שלדים של בני אדם גילו כי עומס העופרת שקיים כיום (נכון לשנת 2010) על בני אדם גבוה פי 500 עד פי 1,000 לעומת אנשים לפני [[המהפכה התעשייתית|העידן התעשייתי]]. לפי הערכות כמות העופרת בדם לפני המהפכה התעשייתית היתה 0.016 מיליגרם לדציליטר (μg/dl) ואילו באיזורים מרוחקים בצפון ובדרום כדור הארץ בסוף שנות ה-80, רמות העופרת בדם היו בין 0.78 ל-3.20 מיליגרם לדציליטר. {{הערה|Flegal & Smith, 1992, במסמך ארגון הבריאות העולמי, 2010}}

התרומה העיקרית להפצת עופרת בביוספרה היה השימוש בעופרת בדלקים לתחבורה. בין 1965 ל-1990 הצריכה של עופרת גדלה בהתמדה והגיע לשיא של 5.6 מיליון טונות בשנה.{{הערה|שם=WHO1}} חישוב גס מראה שכמות זו עומדת על פליטה של כקילוגרם עופרת לאדם. הצריכה של עופרת במדינות עשירות ובינונית לא עלתה בהרבה ואילו במדינות עניות הצריכה עלתה מ-315 אלף טונות ל-844 אלף טונות בשנה. הזיהום הכלל עולמי שנובע מפעילות אנושית והמחזור של עופרת בקרקע במים, ובאוויר ממשיך להיות היבט משמעותי גם היום. {{הערה|שם=WHO1}}

שורה 19: שורה 19:

משתמשים בעופרת גם היום בתעשיות הציפויים והסגסוגות. עופרת משמשת בייצור [[בטריות]], מתכות ומוצרי הגנה נגד קרני רנטגן.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

−

עופרת נפלטת כ[[זיהום אוויר]] במהלך עיבוד של מינרלים ודלקים שם היא מופיעה כחומר-שארית בעופרת ה[[כרייה|נכרות]] מבטן האדמה, וב[[דלקים מחצביים]], וכן היא נפלטת על ידי פעילות התכה, זיקוק ומחזור של מתכות. המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת עופרת: כרייה וייצור מתכות, מלט וסיד, פחם ודלק, מוצרים קרמיים, נייר, זכוכית וקרמיקה, טקסטיל, מוצרי מזון ועוד.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

+

עופרת נפלטת כ[[זיהום אוויר]] במהלך עיבוד של מינרלים ודלקים שם היא מופיעה כחומר-שארית בעופרת ה[[כרייה|נכרות]] מבטן האדמה, וב[[דלקים מחצביים]], וכן היא נפלטת על ידי פעילות התכה, זיקוק ומחזור של מתכות. המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת עופרת: כרייה וייצור מתכות, מלט וסיד, פחם ודלק, מוצרים קרמיים, נייר, זכוכית וקרמיקה, טקסטיל, מוצרי מזון ועוד.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

−

מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] גומי ממוחזר עלול להכיל עופרת, כך לדוגמה מסמך של סוכנות הסביבה של ארצות הברית הזהירה שאינה יכולה לערוב לבטיחות של משטחי גומי במתקני משחקים שכן חלקם מגיע מצמיגי מכוניות המכילים עופרת. [http://usatoday30.usatoday.com/news/health/2009-06-21-playground-rubber-dangers_N.htm]

+

מקור נוסף העלול לגרום לפליטת עופרת הוא אביזרי צנרת אספקת מים וצינורות ביוב וניקוז העשויים סגסוגות המכילות עופרת. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx] גומי ממוחזר עלול להכיל עופרת, כך לדוגמה מסמך של סוכנות הסביבה של ארצות הברית הזהירה שאינה יכולה לערוב לבטיחות של משטחי גומי במתקני משחקים שכן חלקם מגיע מצמיגי מכוניות המכילים עופרת. [http://usatoday30.usatoday.com/news/health/2009-06-21-playground-rubber-dangers_N.htm]

עובדים בתעשיות שמשתמשות בעופרת עלולים להביא לבית שלהם אבק עופרת, בבגדים, בנעליים ובכלי הרכב, ולגרום בזיהום בבתים. מספר מחקרים מצאו הרעלות עופרת בקרב בנות הזוג ובקרב ילדים של עובדים בתעשיות עופרת.{{הערה|(Baker et al., 1977; Chisolm, 1978) מוזכרים ב[http://www.who.int/ceh/publications/leadguidance.pdf הרעלות עופרת בילדים], ארגון הבריאות העולמי, 2010}} המקצועות שמסכנים את העובדים ואת בני משפחתם כוללים ייצור של כלי קרמיקה, מחזור סוללות, ייצור של זכוכית צבעונית (לוויטראז'), תיקונים של רדיאטורים במכוניות, בנייה, מחזור של מתכות ומוצרי אלקטרוניקה. חשיפה לעופרת יכולה להתקיים גם בתעשיות [[כרייה]] והתכה, ודרך חשיפה ל[[דלק מחצבי]] או שמנים מינרליים (שמקורם ב[[כרייה]]).{{הערה|שם=WHO1}}

שורה 30: שורה 30:

==השפעות בריאותיות של עופרת==

−

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

+

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה לבריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

חשיפה לעופרת אפשרית דרך דרכי הנשימה (עקב [[זיהום אוויר]]), או בבליעה (עקב [[זיהום במזון]] או [[זיהום מים]]). חשיפה לריכוזי עופרת נמוכים עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, לאנמיה, לכאבי בטן ואף לשיתוק. חשיפה לריכוזים גבוהים של עופרת עלולה לגרום לפגיעה בכליות ובמוח ואף למוות. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Lead-and-Compounds.aspx]

−

בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]]. עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].

+

בדומה למספר מתכות כבדות אחרות ([[ארסן]], [[כספית]], [[כרום שש ערכי]] ו[[קדמיום]]) עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן ב[[זיהום מים]] והן בהקשרים אחרים כמו [[זיהום אוויר]]. עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כ[[גורם מסרטן|גורם מסרטן סביר בבני אדם]].

עופרת היא [[חומר טרטוגני]] - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינוריים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה <ref name="abiliko">אריה סעדה, [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1848&lang=HEB רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים], abiliko, 13.7.2012</ref>

−

חשיפה לעופרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים. עוברים, תינוקות וילדים קטנים רגישים במיוחד לחשיפה לעופרת, מכיוון שמערכת העצבים המרכזית שלהם מתפתחת בקצב מהיר. חשיפה לריכוזים נמוכים מאוד של עופרת במי השתייה, קשורה לירידה במנת משכל, ירידה בביצועים לימודיים ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית. {{הערה|שם=adi_dovrat}}

+

חשיפה לעופרת עלולה לגרום נזק למערכת העצבים. עוברים, תינוקות וילדים קטנים רגישים במיוחד לחשיפה לעופרת, מכיוון שמערכת העצבים המרכזית שלהם מתפתחת בקצב מהיר. חשיפה לריכוזים נמוכים מאוד של עופרת במי השתייה, קשורה לירידה במנת משכל, ירידה בביצועים לימודיים ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית. {{הערה|שם=adi_dovrat}}

התקן שנקבע לעופרת במי שתייה בישראל הוא 10 מיקרוגרם לליטר (מקג"ל) — ואולם במצגת פנימית של משרד הבריאות מ–2013, נכתב כי "אין סף בטוח לעופרת במי שתייה". כמו כן, נכתב במצגת כי תקן העופרת לא נקבע לפי סכנה בריאותית, אלא לפי סף הגילוי של המכשירים ששימשו לגילוי העופרת. {{הערה|שם=adi_dovrat}}

שורה 48: שורה 48:

בשנת 2010 התגלה מקרה חמור של הרעלת עופרת במדינת Zamfara בניגריה, (Zamfara State lead poisoning epidemic) שהוביל למוות של לפחות 163 בני אדם מתוכם 111 ילדים. נתונים של משרד הבריאות הניגרי מצאו כי התגלו 355 מקרי הרעלה, שמתוכם 46% הם הרעלות קטלניות. הרעלה זו קשורה כנראה ל[[כרייה]] לא בטוחה של [[זהב]] באיזור. [https://en.wikipedia.org/wiki/Zamfara_State_lead_poisoning_epidemic]

−

בנובמבר 2015 התגלתה פרשת הרעלת עופרת בעיר פלינט, מישיגן בארצות הברית, לאחר שתושבים הגישו תביעה נגד העיר והמדינה בטענה כי עופרת במי הברז שלהם מסכנת את בריאותם. פלינט היא עיר קטנה ששוכנת כ-100 ק"מ צפון מערבית לדטרויט, האיזור כולו היה בעבר חלק חשוב של [[תעשיית הרכב]] של ארצות הברית. באפריל 2014, התנתקה פלינט ממערכת המים של דטרויט שמחוברת אל אגם האדסון והתחברה אל מערכת מים עצמאית שמקורה בנהר פלינט כדי לחסוך כסף. זמן קצר אחרי שהחליפו את מערכת המים בעיר, התחילו כמה תושבים להתלונן על בעיות נשימה ועל נגעים בעור. ואולם הגורמים הרשמיים בעיר טענו כי אין כל בעיה עם מי השתייה. חודש לפני שהוגשה התביעה החליט מושל מישיגן, ריק סניידר, לחבר את העיר בחזרה אל המערכת של דטרויט. דבר זה שנתפס כהודאה בסיכון. ככל הנראה הזיהום לא נפסק – מכיוון שצינורות המים בעיר כבר זוהמו בכמויות גדולות של עופרת מנהר פלינט. יש חשש כי מעל 8,000 ילדים מתחת לגיל 6 נחשפו לזיהום עופרת. בדו"ח שפירסמה מדינת מישיגן התברר כי אצל 43 בני אדם התגלו כמויות חריגות של עופרת בדם. המדינה טענה כי מדובר בכמות זעומה, אך לפי הדו"ח של המרכז למניעה וטיפול במחלות בארה"ב, מינון העופרת בדם פוחת אחרי 30 יום – ולכן המדידה לא מגלה בהכרח את כל התושבים שנחשפו לעופרת. {{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2823866 תושבי העיר פלינט במישיגן הורעלו בעופרת במי השתייה], דה מרקר, 17.01.2016}}

+

בנובמבר 2015 התגלתה פרשת הרעלת עופרת בעיר פלינט, מישיגן בארצות הברית, לאחר שתושבים הגישו תביעה נגד העיר והמדינה בטענה כי עופרת במי הברז שלהם מסכנת את בריאותם. פלינט היא עיר קטנה ששוכנת כ-100 ק"מ צפון מערבית לדטרויט, האיזור כולו היה בעבר חלק חשוב של [[תעשיית הרכב]] של ארצות הברית. באפריל 2014, התנתקה פלינט ממערכת המים של דטרויט שמחוברת אל אגם האדסון והתחברה אל מערכת מים עצמאית שמקורה בנהר פלינט כדי לחסוך כסף. זמן קצר אחרי שהחליפו את מערכת המים בעיר, התחילו כמה תושבים להתלונן על בעיות נשימה ועל נגעים בעור. ואולם הגורמים הרשמיים בעיר טענו כי אין כל בעיה עם מי השתייה. חודש לפני שהוגשה התביעה החליט מושל מישיגן, ריק סניידר, לחבר את העיר בחזרה אל המערכת של דטרויט. דבר זה שנתפס כהודאה בסיכון. ככל הנראה הזיהום לא נפסק – מכיוון שצינורות המים בעיר כבר זוהמו בכמויות גדולות של עופרת מנהר פלינט. יש חשש כי מעל 8,000 ילדים מתחת לגיל 6 נחשפו לזיהום עופרת. בדו"ח שפירסמה מדינת מישיגן התברר כי אצל 43 בני אדם התגלו כמויות חריגות של עופרת בדם. המדינה טענה כי מדובר בכמות זעומה, אך לפי הדו"ח של המרכז למניעה וטיפול במחלות בארה"ב, מינון העופרת בדם פוחת אחרי 30 יום – ולכן המדידה לא מגלה בהכרח את כל התושבים שנחשפו לעופרת. {{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2823866 תושבי העיר פלינט במישיגן הורעלו בעופרת במי השתייה], דה מרקר, 17.01.2016}}

==זיהום עופרת בישראל==

===מקורות פליטה של עופרת בישראל===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[זיהום אוויר בישראל]], [[זיהום מים בישראל]]}}

−

לפי דיווחי מפעלים למשרד להגנת הסביבה, במסגרת [[המפל"ס]], נכון לשנת 2012 נפלטו בישראל 1,783 ק"ג של עופרת לאוויר, לשפכים ולים. 601 ק"ג עופרת נפלטו כ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] בעיקר מתעשיות המתכת, הפקת מינרלים, [[נפט]] וייצור חשמל. יותר מחצי מהכמות שנפלטה לאוויר נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - [[יהודה פלדות]] באשדוד, ו[[חוד אסף פלדה]] בדרום עכו. סך הפליטות (בכמות מעל ק"ג לשנה) לפי הפירוט הבא [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]:

+

לפי דיווחי מפעלים למשרד להגנת הסביבה, במסגרת [[המפל"ס]], נכון לשנת 2012 נפלטו בישראל 1,783 ק"ג של עופרת לאוויר, לשפכים ולים. 601 ק"ג עופרת נפלטו כ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] בעיקר מתעשיות המתכת, הפקת מינרלים, [[נפט]] וייצור חשמל. יותר מחצי מהכמות שנפלטה לאוויר נפלטה על ידי שני מפעלים ליציקת מתכת - [[יהודה פלדות]] באשדוד, ו[[חוד אסף פלדה]] בדרום עכו. סך הפליטות (בכמות מעל ק"ג לשנה) לפי הפירוט הבא [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]:

{| {{table}}

שורה 107: שורה 107:

| ציפוי מתכת - עמק זבולון בע"מ||מתכות||קריית אתא||1.7||שפכים

|-

−

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ אסדת מרי בי||תעשיות אנרגיה||הרצליה||1||ים

+

| נובל אנרג'י מדיטרניאן בע"מ אסדת מרי בי||תעשיות אנרגיה||הרצליה||1||ים

|-

|

שורה 122: שורה 122:

===זיהום קרקע בעופרת===

[[קובץ:תפוצת עופרת בגליל המערבי.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|עופרת בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי.]]

−

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 3.2.2016</ref> "סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], עופרת, [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. לפי הסקר מקורות אנושיים לזיהום עופרת באיזור הגליל המערבי כללו מפעלים בחיפה, מפעל אלונים לעיבוד מתכות ליד טבעון, ופליטות בנחל גדורה. ריכוז גבוה של זיהום עופרת בקרקע נמצא דרומית מערבית לעכו ליד הישובים יסעור ועיו המפרץ וכן באיזור המערבי של הקריות ובאיזור הנמל של חיפה<ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

+

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 3.2.2016</ref> "סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], עופרת, [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. לפי הסקר מקורות אנושיים לזיהום עופרת באיזור הגליל המערבי כללו מפעלים בחיפה, מפעל אלונים לעיבוד מתכות ליד טבעון, ופליטות בנחל גדורה. ריכוז גבוה של זיהום עופרת בקרקע נמצא דרומית מערבית לעכו ליד הישובים יסעור ועיו המפרץ וכן באיזור המערבי של הקריות ובאיזור הנמל של חיפה<ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

==ראו גם==

שורה 135: שורה 135:

==קישורים חיצוניים==

−

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Lead עופרת] בוויקיפדיה האנגלית

+

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Lead עופרת] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Lead_poisoning_epidemics מקרי הרעלת המונית בעופרת], ויקיפדיה באנגלית

* [http://www.americanelements.com/pb.html עופרת] ב"היסודות האמריקאים"

שורה 143: שורה 143:

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=58&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text פליטת עופרת בישראל] בשנת 2012, מרכז רישום חומרים רעילים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

−

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009

+

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009

* סוכנויות הידיעות, [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2823866 תושבי העיר פלינט במישיגן הורעלו בעופרת במי השתייה], דה מרקר, 17.01.2016

* עדי דברת-מזריץ, [http://www.themarker.com/consumer/1.3849427 מצפון ועד דרום: התגלתה עופרת במי השתייה של 32 יישובים בישראל], דה מרקר, 12.2.2017

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות