שינויים

הוסרו 36 בתים , 17:19, 13 באפריל 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 1: שורה 1:

'''מחלות הסרטן בישראל''' גורמות לתחלואה של כ-28 אלף חולים חדשים מדי שנה (נכון ל-2012){{הערה|שם=st06_13_2015}} מתוכם כ-450 חולים ילדים. <ref name = "briut10-07">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1448211 משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים] רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08.10.2007</ref> מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל| סיבת המוות העיקרית בישראל]] - רבע מכלל מקרי המוות נגרמים מסרטן - שיעור גבוה בהרבה מכל סיבת מוות אחרת. מתוך מקרי המוות שמתרחשים בגילאים 1-74, (ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה) סרטן הורג אחד מכל שלושה גברים וכמעט מחצית מהנשים בישראל. נכון לשנת 2012, מחלת הסרטן הורגת כ-10,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-30% או כ-3,000 מקרי תמותה לפני גיל 65. {{הערה|שם=health2012}}

−

לאחר שנים של יציבות או עליה מתונה בשיעור ה[[סרטן|תחלואה בסרטן]] בישראל, יש מגמות של ירידה מתונה בשיעור התחלואה בסרטן בתקופה 2008 עד 2017. {{הערה|קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712890,00.html האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת], כלכליסט 13.05.2017}} כמו כן יש ירידה מתונה בשיעור המוות מסרטן עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. בהשוואה למחלות נפוצות אחרות כמו [[מחלות לב]], הירידה בתמותה פחות משמעותית. מגמות אלה שונות במקצת בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים. לדוגמה בעבר הייתה עליה משמעותית בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצא יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה בסרטן נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.

+

לאחר שנים של יציבות או עליה מתונה בשיעור ה[[סרטן|תחלואה בסרטן]] בישראל, יש מגמות של ירידה מתונה בשיעור התחלואה בסרטן בתקופה 2008 עד 2017. {{הערה|קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712890,00.html האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת], כלכליסט 13.05.2017}} כמו כן יש ירידה מתונה בשיעור המוות מסרטן עקב שיפור בגילוי מוקדם ובטיפולים. בהשוואה למחלות נפוצות אחרות כמו [[מחלות לב]], הירידה בתמותה פחות משמעותית. מגמות אלה שונות במקצת בין יהודים וערבים ובין גברים ונשים. לדוגמה בעבר הייתה עליה משמעותית בתחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים ערבים, לעומת שינוי מתון בהרבה בקרב גברים ונשים ממוצא יהודי. קיימים הבדלים משמעותיים בתחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל - התחלואה בסרטן נמוכה יותר בקרב ישובים ערבים וכן בישובים בעל אופי חרדי, כמו כן קיימים הבדלים בין גברים לנשים.

קיימים [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] מהותיים ומוכחים לסרטן ועל ידי הרגלי בריאות נכונים וכן על ידי שיפור [[בריאות הציבור]] ניתן [[מניעת סרטן|למנוע חלק מהתחלואה בסרטן]]. גורמי סיכון ידועים ונפוצים כוללים [[עישון|עישון מוצרי טבק]] - לרבות סיגריות ו[[ נרגילות]], [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] ומקורות אחרים של [[זיהום|זיהום כימי]], קרינה לרבות [[חשיפה לשמש]], השפעות של [[תזונה]] לרבות [[בשר מעובד]] ו[[מזון מעובד]], צריכה מועטה של פירות וירקות, ו[[אורח חיים יושבני]] מעבר לגורמים אלה יש [[גורם מסרטן|גורמים מסרטנים]] נוספים. התחלואה בסרטן עולה באופן מהותי וטבעי עם תהליכי הזדקנות של האוכלוסייה.

שורה 17: שורה 17:

===סוגי הסרטן הנפוצים בישראל ===

−

להלן המספר השנתי של מקרי סרטן ממאירים חדשים בקרב זכרים ונקבות, ביחס למספר סוגי סרטן מרכזיים בישראל, נכון לשנות 2012. {{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}}

+

להלן המספר השנתי של מקרי סרטן ממאירים חדשים בקרב זכרים ונקבות, ביחס למספר סוגי סרטן מרכזיים בישראל, נכון לשנות 2012. {{הערה|שם=st06_13_2015|1= [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_13&CYear=2015 מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל, 2012], למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66, פרק 6, לוח מספר 13}}

{| class="wikitable sortable"

שורה 74: שורה 74:

;סרטן השד:

[[קובץ:התפלגות תחלואה בסרטן בנשים בישראל.PNG|350px|ממוזער|התפלגות התחלואה בסרטן בקרב נשים בישראל נכון לשנת 2012.]]

−

'''[[סרטן השד]]''' הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים. 33% מכלל המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים יהודיות וערביות הם מקרים של סרטן השד. נכון לשנת 2012 פירוש הדבר כ-5,000 חולות חדשות בסרטן השד בכל שנה, מתוכן כ-3,000 חולות מתחת לגיל 65.{{הערה|שם=st06_13_2015}} סרטן השד הוא גם סוג הסרטן שגורם להכי הרבה מקרי מוות מסרטן בקרב נשים - כמעט 20% מכלל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים נגרמים מסרטן השד.<ref name="hiraut2011"/>

+

'''[[סרטן השד]]''' הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים. 33% מכלל המקרים החדשים של סרטן בקרב נשים יהודיות וערביות הם מקרים של סרטן השד. נכון לשנת 2012 פירוש הדבר כ-5,000 חולות חדשות בסרטן השד בכל שנה, מתוכן כ-3,000 חולות מתחת לגיל 65.{{הערה|שם=st06_13_2015}} סרטן השד הוא גם סוג הסרטן שגורם להכי הרבה מקרי מוות מסרטן בקרב נשים - כמעט 20% מכלל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים נגרמים מסרטן השד.<ref name="hiraut2011"/>

גורמי הסיכון העיקריים של סרטן השד הם מגדר נקבה (כ-1% מכלל החולים הם גברים), גיל, אי-הולדת ילדים ואי הנקה, רמה גבוהה של הורמונים, גזע, סטטוס כלכלי גבוה ומחסור תזונתי ביוד. חשיפה לאסטרוגן, [[עישון]], [[השמנה]] וחשיפה לתאורה מלאכותית הם גורמי סיכון נוספים.

שורה 82: שורה 82:

;סרטן המעי הגס:

−

'''[[סרטן המעי הגס]]''' הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי [[סרטן השד]]) בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כ-10% מכלל חולי הסרטן בישראל חולים בסרטן המעי הגס - הן מקרב גברים והן מקרב נשים. הוא גם גורם המוות השני בחשיבותו בקרב חולי סרטן ותורם כ-10% ממקרי המוות מקרב חולי הסרטן הן בקרב גברים והן בקרב נשים<ref name="hiraut2011"/> מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.

+

'''[[סרטן המעי הגס]]''' הינו סוג הסרטן השני בשכיחתו (אחרי [[סרטן השד]]) בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כ-10% מכלל חולי הסרטן בישראל חולים בסרטן המעי הגס - הן מקרב גברים והן מקרב נשים. הוא גם גורם המוות השני בחשיבותו בקרב חולי סרטן ותורם כ-10% ממקרי המוות מקרב חולי הסרטן הן בקרב גברים והן בקרב נשים<ref name="hiraut2011"/> מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005.

על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי ב[[משרד הבריאות]], הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3369785,00.html דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה] מיטל יסעור בית-אור, 26.02.2007, ynet

שורה 95: שורה 95:

;לימפומה שאינה הודג'קין:

−

'''[[לימפומה שאינה הודג'קין]]''' או NHL היא אחת מ-5 סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב גברים ונשים, יהודים וערבים כאחד, ושיעור התחלואה בה מכלל חולי הסרטן הוא כ-5%. <ref name="hiraut2011"/> בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי ישראל היא המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html] בשנת 2006 הוערך שיעור ההיארעות בישראל ל-15 מקרים מתוך 100 אלף תושבים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%92'%D7%A7%D7%99%D7%9F_-_Non-hodgkin_lymphoma] בשנת 2015 שיעור החולים במחלה עמד על 18.1 חולים למאה אלף בקרב הגברים ו-14.6 למאה אלף בקרב נשים. ישראל היא השנייה בעולם עם 4.8 למאה אלף גברים ו-3.5 למאה אלף נשים. רק בלבנון מתים יותר מהמחלה עם 8.6 גברים למאה אלף ו-6.6 למאה אלף נשים. בשנת 2012 אובחנו בישראל 1,304 חולים חדשים בלימפומה שאינה הודג'קין. לבנון היא השנייה בעולם בכל הנוגע לתחלואה והראשונה בעולם בהקשר של תמותה. בשנת 2016 פרסמו חוקרים ישראלים כי בישראל יש תחלואה גבוהה ב[[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]], גם בלימפומה זו יש תחלואה גבוהה במדינות ליד ישראל - לבנון והרשות הפלסטינית. כן מצאו החוקרים כי שיעור התחלואה בלימפומה זו גבוהה יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת יהודים שעלו ממדינות אחרות, וכי דבר זה מתגבר עם השנים. לפי החשד [[זיהום סביבתי]] עלול לגרום לתחלואה בלימפומה, בין היתר [[חומרי הדברה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] או [[זיהום תעשייתי]] וכן עלה החשד ל[[מתח נפשי]] בזמן ההריון.

+

'''[[לימפומה שאינה הודג'קין]]''' או NHL היא אחת מ-5 סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב גברים ונשים, יהודים וערבים כאחד, ושיעור התחלואה בה מכלל חולי הסרטן הוא כ-5%. <ref name="hiraut2011"/> בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות ו[[האגודה למלחמה בסרטן]] כי ישראל היא המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג [[לימפומה שאינה הודג'קין]], ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html] בשנת 2006 הוערך שיעור ההיארעות בישראל ל-15 מקרים מתוך 100 אלף תושבים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%92'%D7%A7%D7%99%D7%9F_-_Non-hodgkin_lymphoma] בשנת 2015 שיעור החולים במחלה עמד על 18.1 חולים למאה אלף בקרב הגברים ו-14.6 למאה אלף בקרב נשים. ישראל היא השנייה בעולם עם 4.8 למאה אלף גברים ו-3.5 למאה אלף נשים. רק בלבנון מתים יותר מהמחלה עם 8.6 גברים למאה אלף ו-6.6 למאה אלף נשים. בשנת 2012 אובחנו בישראל 1,304 חולים חדשים בלימפומה שאינה הודג'קין. לבנון היא השנייה בעולם בכל הנוגע לתחלואה והראשונה בעולם בהקשר של תמותה. בשנת 2016 פרסמו חוקרים ישראלים כי בישראל יש תחלואה גבוהה ב[[לימפומה|לימפומה מסוג הודג'קין]], גם בלימפומה זו יש תחלואה גבוהה במדינות ליד ישראל - לבנון והרשות הפלסטינית. כן מצאו החוקרים כי שיעור התחלואה בלימפומה זו גבוהה יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת יהודים שעלו ממדינות אחרות, וכי דבר זה מתגבר עם השנים. לפי החשד [[זיהום סביבתי]] עלול לגרום לתחלואה בלימפומה, בין היתר [[חומרי הדברה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] או [[זיהום תעשייתי]] וכן עלה החשד ל[[מתח נפשי]] בזמן ההריון.

==התפגלות התחלואה לפי ישובים==

שורה 112: שורה 112:

החל מסוף שנות ה-90 סרטן הוא [[סיבות מוות בישראל|סיבת המוות החשובה ביותר בישראל]], שגורמת למותם של רבע מכלל הישראלים. נכון לשנת 2012 פירוש הדבר כי כ-10,000 ישראלים מתים מדי שנה מסרטן. {{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}

−

שיעור הפטירות בגיל 1-74, ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה, מצביע על סרטן כסיבת המוות הראשונה ומחלות לב כסיבה השנייה. בשנת 2012, שיעור הפטירות מסרטן היה גבוה פי 6.1 בהשוואה לשיעור ממחלות לב אצל נשים ופי 2.7 אצל גברים. בגילאים אלה פטירות מסרטן מהוות כשליש מכלל הפטירות בקרב גברים וקרוב למחצית מהפטירות בקרב נשים. בנוסף אחוז הפטירות שנובעות סרטן עולה בשנים האחרונות (לגברים 33% בשנת 2012 ו-28% בשנת 2000, לנשים 47% ו-40%, בהתאמה). זאת לעומת ירידה באחוז הפטירות ממחלות לב. {{הערה|שם=health2012}} 38% מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה לשאר הסיבות המרכזיות - מחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד (24%). <ref name="mort2011">נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 ]משרד הבריאות</ref>

+

שיעור הפטירות בגיל 1-74, ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים בגיל 75 ומעלה, מצביע על סרטן כסיבת המוות הראשונה ומחלות לב כסיבה השנייה. בשנת 2012, שיעור הפטירות מסרטן היה גבוה פי 6.1 בהשוואה לשיעור ממחלות לב אצל נשים ופי 2.7 אצל גברים. בגילאים אלה פטירות מסרטן מהוות כשליש מכלל הפטירות בקרב גברים וקרוב למחצית מהפטירות בקרב נשים. בנוסף אחוז הפטירות שנובעות סרטן עולה בשנים האחרונות (לגברים 33% בשנת 2012 ו-28% בשנת 2000, לנשים 47% ו-40%, בהתאמה). זאת לעומת ירידה באחוז הפטירות ממחלות לב. {{הערה|שם=health2012}} 38% מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה לשאר הסיבות המרכזיות - מחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד (24%). <ref name="mort2011">נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2011 ]משרד הבריאות</ref>

בקרב ישראלים מתחת לגיל 65 מתים כל שנה כ-3,000 איש מסרטן, הרבה מעבר לכל סיבה אחרת (מחלות לב שנמצאת במקום השני, הורגות בכל שנה 721 בני אדם מתחת לגיל 65).{{הערה|שם=health2012}}

שורה 120: שורה 120:

התמותה הגבוהה במחלות סרטן אינה ייחודית לישראל, והסרטן הוא גורם המוות העיקרי בכל המדינות המפותחות. בדומה למחלות לא מדבקות אחרות, אחוז התמותה בישראל נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות. אחוז המוות מסרטן בישראל מהווה 80% מאחוז התמותה ב-15 המדינות של האיחוד האירופאי. בישראל שיעור המוות מסרטן ל-100 אלף איש הוא 135.8 לעומת 141 בשוודיה ו-151 בארצות הברית. הממוצע ב-15 מדינות אירופה הוא 160.2, בפולין שיעור המוות מסרטן עומד על 190 למאה אלף איש ובהונגריה 238 למאה אלף איש. <ref name="mort2011"/>

−

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390 ו-407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

+

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2013, שיעור התמותה בשנים 2005-2009 ממחלות סרטן בקרב בני 40 ומעלה, הייתה גבוהה בנפות באר שבע, חיפה, חדרה, יזרעאל עם מעל 470 מתים ל-100 אלף איש. בנפת תל אביב, חדרה ואשקלון התמותה עמדה על 460 מתים מסרטן לכל 100 אלף איש. בנפות ירושלים ויהודה ושומרון התמותה מסרטן הייתה הנמוכה מבין הנפות עם 390 ו-407 בהתאמה. <ref name="helth2013"> עו"ס שלומית אבני, [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HRS/economy/conventions/Documents/70519313_26112013_6.pdf מצגת - פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005 -2009] משרד הבריאות, נובמבר 2013</ref>

===התפלגות התמותה מסרטן לפי סוג הסרטן===

סוגי הסרטן הנפוצים הם לא תמיד גם סוגי הסרטן הקטלניים ביותר. לדוגמה [[סרטן הלבלב]] הוא סוג סרטן שאינו נפוץ במיוחד אבל בשל הקושי לגלות את הסרטן הזה בשלב מוקדם ובשל קשיי טיפול הוא סוג הרביעי בחשיבותו מבחינת תמותה בקרב גברים ונשים כאחד (יש לציין כי חלק גדול מהחולים חולים בו בגיל מבוגר וגיל הפטירה הממוצע עומד על 72 שנים).

−

להלן טבלה עם נתוני תמותה שנתיים מסוגי גידולים סרטניים שונים בקרב גברים ונשים בישראל, נכון לשנת 2012. הן באוכלוסיה הכללית והן בקרב האוכלוסייה מתחת לגיל 65.{{הערה|שם=health2012}} ניתן לראות כי כ-30% מבין הנפטרים מסרטן בישראל מתו לפני גיל 65.

+

להלן טבלה עם נתוני תמותה שנתיים מסוגי גידולים סרטניים שונים בקרב גברים ונשים בישראל, נכון לשנת 2012. הן באוכלוסיה הכללית והן בקרב האוכלוסייה מתחת לגיל 65.{{הערה|שם=health2012}} ניתן לראות כי כ-30% מבין הנפטרים מסרטן בישראל מתו לפני גיל 65.

{| {{table}}

שורה 186: שורה 186: −

להלן טבלה של 10 סוגי הסרטן שגורמים יחד לכ-70% מכלל התמותה בסרטן בישראל, נכון לשנת 2008. טבלה זו יכולה להשתנות עם השנים עקב שינויים בתחלואה ובאיכות הגילוי המוקדם והטיפול. יש הבדלים קלים בין ערבים ויהודים בהתפלגות סוגי התמותה.<ref name="hiraut2011"/>

+

להלן טבלה של 10 סוגי הסרטן שגורמים יחד לכ-70% מכלל התמותה בסרטן בישראל, נכון לשנת 2008. טבלה זו יכולה להשתנות עם השנים עקב שינויים בתחלואה ובאיכות הגילוי המוקדם והטיפול. יש הבדלים קלים בין ערבים ויהודים בהתפלגות סוגי התמותה.<ref name="hiraut2011"/>

{| {{table}}

שורה 222: שורה 222:

|}

−

למרות ההבדלים בין תחלואה לתמותה, עדיין סוגי סרטן נפוצים כמו [[סרטן הריאות]], [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]] ו[[סרטן הערמונית]] הם גורמים מובילים גם בתחום התמותה. כך 5 מחלות הסרטן המובילות בקרב נשים - שד, מעי גס, ריאה, בלוטת מגן ורחם - אשר גורמות יחד ל-56% מכלל התחלואה בסרטן בנשים מכילות גם את שלוש סוגי מחלות הסרטן שתורמות לעיקר המוות מסרטן בנשים ויחד תורמות ל-41% מכלל התמותה מסרטן בנשים. חמש מחלות הסרטן הנפוצות בקרב גברים - ערמונית, ריאה, מעי גס, כיס השתן ולימפומה שאינה הודג'קין - מכילות את שלוש סוגי מחלות הסרטן שתורמות לעיקר המוות מסרטן בקרב גברים, ויחד תורמות ל-43% מכלל התמותה מסרטן בקרב גברים. <ref name="hiraut2011"/>

+

למרות ההבדלים בין תחלואה לתמותה, עדיין סוגי סרטן נפוצים כמו [[סרטן הריאות]], [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]] ו[[סרטן הערמונית]] הם גורמים מובילים גם בתחום התמותה. כך 5 מחלות הסרטן המובילות בקרב נשים - שד, מעי גס, ריאה, בלוטת מגן ורחם - אשר גורמות יחד ל-56% מכלל התחלואה בסרטן בנשים מכילות גם את שלוש סוגי מחלות הסרטן שתורמות לעיקר המוות מסרטן בנשים ויחד תורמות ל-41% מכלל התמותה מסרטן בנשים. חמש מחלות הסרטן הנפוצות בקרב גברים - ערמונית, ריאה, מעי גס, כיס השתן ולימפומה שאינה הודג'קין - מכילות את שלוש סוגי מחלות הסרטן שתורמות לעיקר המוות מסרטן בקרב גברים, ויחד תורמות ל-43% מכלל התמותה מסרטן בקרב גברים. <ref name="hiraut2011"/>

==מגמות בתחלואה ותמותה בסרטן על פני זמן==

;מגמות תחלואה בסרטן על פני זמן:

−

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%, סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">על פי נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות, 2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות הייתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.<ref name = "rishum2004"/>

+

בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%, סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן <ref name = "rishum2004">על פי נתוני אתר רישום הסרטן הלאומי בישראל, משרד הבריאות, 2004</ref> התחלואה בסרטן עלתה בתקופה זו בכל חתך הגילאים, ולא נבעה רק מהעליה בתוחלת חיים. שיעור החולים בסרטן בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש עלה בכל שכבות האוכלוסייה. בקרב זכרים יהודים בגילאים אלה עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות הייתה עליה מ-290 (1996), 333 (2000). באוכלוסייה הערבית היתה מגמת עליה חדה עוד יותר בתחלואה.<ref name = "rishum2004"/>

−

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים הייתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים הייתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים הייתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%), בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.<ref name="hiraut2011"/>

+

בין 1999-2008 בקרב גברים יהודים הייתה עליה מתונה בתחלואה של כלל סוגי הסרטן של 7.7%, ובקרב גברים ערבים הייתה עליה חדה יותר של 13.6%. בגברים יהודים הייתה עלייה ניכרת בסרטן הערמונית (46.5%), ירידה בסרטן כיס השתן (11.7%) ויציבות בהיארעות של סרטן המעי הגס (0), סרטן הריאה (0.5%-) ולימפומה שאינה הודג'קין (1.3%-). בגברים ערבים, לעומת זאת, נצפית עלייה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן הערמונית (51.9%), סרטן המעי הגס (51.6%), סרטן כיס השתן (23.4%) ולימפומה שאינה הודג'קין (19.0%), בסרטן הריאה יש ירידה קלה (7.2%-). כאשר מסתכלים על כלל הזכרים רואים ירידה מסויימת בסרטן כיס השתן (9%) עליה ניכרת בסרטן הערמונית (46%) שיכולה לנבוע מאבחון גדול יותר עקב שיפור המודעות, ויציבות בשאר סוגי הסרטן הנפוצים.<ref name="hiraut2011"/>

−

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות הייתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה: 7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)<ref name="hiraut2011"/>

+

בין 1999-2008 בקרב נשים יהודיות הייתה ירידה מתונה בתחלואה מכלל סוגי הסרטן של 2.2%-, זאת לעומת עליה חדה בתחלואה בכלל סוגי הסרטן בקרב נשים ערביות של 21.7%. בקרב נשים יהודיות יש עלייה בסרטן הריאה (11.3%), ירידה בסרטן המעי הגס (10.6%-) ויציבות בהיארעות של סרטן השד (עם נטייה לירידה: 7.8%-), סרטן הרחם (6.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (3.7%-). בנשים ערביות, יש עליה ניכרת בארבעה מחמשת סוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (28.7%), סרטן המעי הגס (62.3%), סרטן בלוטת המגן (58.7%) ולוקמיה (11.9%). בהיארעות לימפומה שאינה הודג'קין נצפתה עליה קלה (4.2%). כשמסתכלים על סוגי הסרטן השכיחים של כלל הנשים רואים עלייה ניכרת בסרטן בלוטת המגן (49.6%) ובסרטן הריאה (11.4)<ref name="hiraut2011"/>

−

עליה בתחלואת הסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית וסוגי התחלואה השונים יכולה לרמוז על השתנות גורמי סיכון בקרב אוכלוסייה זו כמו הבדלים בתזונה, חשיפה גדולה יותר לזיהום אוויר, חשיפה לגורמים משני הורמונים ועוד. חלק מההבדלים יכולים לנבוע גם מאבחון מדוייק יותר ומוקדם יותר של מחלות סרטניות.

+

עליה בתחלואת הסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית וסוגי התחלואה השונים יכולה לרמוז על השתנות גורמי סיכון בקרב אוכלוסייה זו כמו הבדלים בתזונה, חשיפה גדולה יותר לזיהום אוויר, חשיפה לגורמים משני הורמונים ועוד. חלק מההבדלים יכולים לנבוע גם מאבחון מדוייק יותר ומוקדם יותר של מחלות סרטניות.

;מגמות תמותה מסרטן על פני זמן:

התמותה מכלל סוגי הסרטן ירדה בצורה מתונה בתקופה 2000-2010 בממוצע כללי של האוכלוסייה. מגמה זו מסתירה ירידה חדה יותר בקרב יהודים ועליה בתמותה בקרב ערבים. בקרב כלל הזכרים התמותה מסרטן ירדה ב-5% בתקופה זו ונכון לשנת 2011 היא עומדת על כ-135 למאה אלף תושבים (בממוצע תלת-שנתי). <ref name="mort2011"/> בשנים 1999-2008 היתה ירידה בתמותה מסרטן בקרב גברים יהודים של 17.1%, בעיקר בזכות הירידה בתמותה מסרטן ריאה, המעי הגס, והקיבה. בגברים ערביים, לעומת זאת, המגמות הן של עלייה (סרטן הקיבה וסרטן המעי הגס) או יציבות (סרטן הריאה, סרטן הערמונית, סרטן הלבלב), כך שסה"כ בקרב גברים ערבים יש עליה של 3% בתמותה מסרטן.<ref name="hiraut2011"/>

−

בקרב נקבות היתה ירידה מתונה בתמותה מסרטן של 5%, והיא עומדת על 131 למאה אלף איש נכון לשנת 2011 <ref name="mort2011"/> כאשר נבחנת המגמה במהלך העשור 1999-2008 לפי קבוצת אוכלוסייה, נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בקרב יהודיות של 13.8%-, ומגמת עלייה בתמותה מסרטן בנשים ערביות 13.2%. הירידה בתמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות נובעת בעיקר מירידה של 22.7% בתמותה מסרטן השד ושל 30.7% בתמותה מסרטן המעי הגס. במגמות בסוגי הסרטן האחרים השכיחים כגורמי תמותה בנשים יהודיות, ניכרת יציבות (סרטן הריאה: עליה של 6.9%, סרטן השחלה: ירידה של 5.6%-) או עלייה (סרטן הלבלב: 13.1%). בנשים ערביות ניכרת מגמת עלייה ברוב סוגי הסרטן השכיחים כגורמי תמותה: לוקמיה (10.6%), ריאה (12.7%), המעי הגס (16.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (29.9%). התמותה מסרטן השד הייתה יציבה (גידול של 2.6%). <ref name="hiraut2011"/>

+

בקרב נקבות היתה ירידה מתונה בתמותה מסרטן של 5%, והיא עומדת על 131 למאה אלף איש נכון לשנת 2011 <ref name="mort2011"/> כאשר נבחנת המגמה במהלך העשור 1999-2008 לפי קבוצת אוכלוסייה, נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בקרב יהודיות של 13.8%-, ומגמת עלייה בתמותה מסרטן בנשים ערביות 13.2%. הירידה בתמותה מסרטן בקרב נשים יהודיות נובעת בעיקר מירידה של 22.7% בתמותה מסרטן השד ושל 30.7% בתמותה מסרטן המעי הגס. במגמות בסוגי הסרטן האחרים השכיחים כגורמי תמותה בנשים יהודיות, ניכרת יציבות (סרטן הריאה: עליה של 6.9%, סרטן השחלה: ירידה של 5.6%-) או עלייה (סרטן הלבלב: 13.1%). בנשים ערביות ניכרת מגמת עלייה ברוב סוגי הסרטן השכיחים כגורמי תמותה: לוקמיה (10.6%), ריאה (12.7%), המעי הגס (16.3%) ולימפומה שאינה הודג'קין (29.9%). התמותה מסרטן השד הייתה יציבה (גידול של 2.6%). <ref name="hiraut2011"/>

−

ניתן להשוות את הירידה המתונה בתמותה מסרטן בקרב כלל האוכלוסייה לתמותה מגורמים אחרים. רוב הגורמים האחרים ירדו בצורה חדה יותר לעומת הירידה בתמותה מסרטן. בתקופה 2000-2010 בקרב גברים הייתה ירידה של 5% בתמותה מסרטן, לעומת עליה 3% בתמותה ממחלות כליה, וירידה של 33% במחלות לב (מרמה של 130 למאה אלף בשנת 2000 לרמה של 90 בשנת 2011), ירידה של 30% במחלות כלי דם במוח, ירידה של 19% בסוכרת, וירידה של 32% בשיעורי המוות עקב תאונות. בקרב נשים היתה מגמת ירידה במקרי תמותה עקב מחלות לב (30%), מחלות כלי דם במוח (24%), סוכרת (23%) ועליה של 11% במחלות כליה ושל 47% במקרים של אלח-דם. <ref name="mort2011"/>

+

ניתן להשוות את הירידה המתונה בתמותה מסרטן בקרב כלל האוכלוסייה לתמותה מגורמים אחרים. רוב הגורמים האחרים ירדו בצורה חדה יותר לעומת הירידה בתמותה מסרטן. בתקופה 2000-2010 בקרב גברים הייתה ירידה של 5% בתמותה מסרטן, לעומת עליה 3% בתמותה ממחלות כליה, וירידה של 33% במחלות לב (מרמה של 130 למאה אלף בשנת 2000 לרמה של 90 בשנת 2011), ירידה של 30% במחלות כלי דם במוח, ירידה של 19% בסוכרת, וירידה של 32% בשיעורי המוות עקב תאונות. בקרב נשים היתה מגמת ירידה במקרי תמותה עקב מחלות לב (30%), מחלות כלי דם במוח (24%), סוכרת (23%) ועליה של 11% במחלות כליה ושל 47% במקרים של אלח-דם. <ref name="mort2011"/>

==הבדלים בתחלואה בסרטן בין יישובים==

שורה 248: שורה 248:

ב-22% מהצפוי. שיעורי התחלואה באזור תל אביב וגוש דן גבוהים ב-20% מעל הצפוי ויש גם עליה מתמדת בתחלואה. באזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. <ref name = "briut10-07"/>

−

הדו"ח מראה כי בישראל יש קשר מובהק בין קרבה למרכזי ערים לבין שיעורי תחלואת סרטן גבוהים. בכיר במשרד הבריאות טען כי יש סבירות גבוהה, שמפעלים באזור התעשייה של [[רמת חובב]] שעושים שימוש בחומרים מסוכנים ורעילים וחלקים [[חומר מסרטן|ידועים כמסרטנים]], תורמים לתחלואה, אם כי דבר זה לא ניתן להוכיח באופן מדעי חד משמעי. <ref name = "briut10-07"/> שיעור הסרטן שהתגלה בפועל בחדרה, נתניה, פתח תקוה, רמלה, רחובות ואשקלון היה נמוך מהצפוי. בנפות ירושלים, צפת, עכו ובכנרת היה שיעור התחלואה בפועל דומה לשיעור הצפוי. <ref name = "briut10-07"/>

+

הדו"ח מראה כי בישראל יש קשר מובהק בין קרבה למרכזי ערים לבין שיעורי תחלואת סרטן גבוהים. בכיר במשרד הבריאות טען כי יש סבירות גבוהה, שמפעלים באזור התעשייה של [[רמת חובב]] שעושים שימוש בחומרים מסוכנים ורעילים וחלקים [[חומר מסרטן|ידועים כמסרטנים]], תורמים לתחלואה, אם כי דבר זה לא ניתן להוכיח באופן מדעי חד משמעי. <ref name = "briut10-07"/> שיעור הסרטן שהתגלה בפועל בחדרה, נתניה, פתח תקוה, רמלה, רחובות ואשקלון היה נמוך מהצפוי. בנפות ירושלים, צפת, עכו ובכנרת היה שיעור התחלואה בפועל דומה לשיעור הצפוי. <ref name = "briut10-07"/>

כותבי הדו"ח הסבירו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". כותבי הדו"ח ציינו כי לפי הידע הקיים היום, לא ניתן לשנות גורמי סיכון גנטיים אצל בני האדם שלהם מייחסים ברפואה חלק משמעותי ממחלות הסרטן, ולעומת זאת, "גורמים סביבתיים הקשורים לתחלואה בהחלט ניתן לשנותם ולהפחית התחלואה".<ref name = "briut10-07"/>

שורה 256: שורה 256:

לפי נתוני משרד הבריאות לשנים 2002-1998, השיעור המתוקנן של חולי סרטן חדשים בשנה היה 365 ל-100 אלף איש בקרב גברים, ו-352 ל-100 אלף איש בקרב נשים. הנפה שבה שיעור התחלואה בסרטן הנמוך ביותר לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת ירושלים (266 לגברים, 269 לנשים - הנתונים מירושלים לא מתייחסים לערבים). הנפה שבה שיעור התחלואה הגבוה ביותר בסרטן לגברים ולנשים כאחד הייתה נפת חיפה (424 לגברים, 410 לנשים). כלומר גבוהים ב-50%-60% לעומת הנפה הנמוכה ביותר. תחלואה במחלות סרטניות בקרב גברים הייתה נמוכה במיוחד בקרב ישובים ערביים. עשרת הישובים עם התחלואה הנמוכה ביותר בסרטן היו מודיעין עילית ועוד 9 ישובים ערבים. בירכא היו 130 חולים ל-100 אלף איש, במודיעין עילית 140 ובקלנסוואה 220 חולים ל-100 אלף איש. הישובים בהם היה שיעורי תחלואה גבוהים בסרטן בקרב גברים, היו כמעט כולם יהודים (מלבד טמרה). ארבע ישובים היו שדרות, מודיעין, מכבים רעות (עם 526 מקרים ל-100 אלף) וגבעת שמואל. שאר הישובים האחרים בעלי שיעורי סרטן גבוהים היו בקרבת חיפה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, טמרה, קריית טבעון, ונשר. בכל הישובים האלה הייתה תחלואת גברים גבוהה פי 3 יחסית לישובים הערבים בעלי התחלואה הנמוכה בסרטן. יש לשים לב שיש הגירה בין ישובים, והרישום הוא לפי מקום המגורים האחרון של האדם ולא לפי המקום העיקרי בו חי רוב חייו. דבר זה משפיע בעיקר ביחס לערים חדשות יחסית. איו לו השפעה על הבדלים בין תחלופה בין ישובים ערביים ללא ערביים. משרד הבריאות לא מציין מה אחוז התחלופה בין ערים שונות. <ref name="cbs2006">[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/profil_ishuvim02/pdf/print.pdf פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998] למ"ס, משרד הבריאות, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, מאי 2006</ref>

−

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאוד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן היא שיעור עישון נמוך מאוד בקרב נשים ערביות וחרדיות.

+

נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2015 ומתייחסים לתחלואה ותמותה מסרטן בשנים 2005-09 מצביעים על פערים ניכרים בשיעור התחלואה בסרטן בקרב יישובים שונים בישראל. השיעור המתוקנן (ביחס לגיל) של חולות סרטן חדשות ביחס ל-100 אלף איש ביישוב חורה עמד על פחות מ-100, בעוד הממוצע הארצי גבוה פי 3 - 364 חולות ל-100 אלף איש. בקריית מוצקין שיעור זה עמד על כ-470 ובנשר מעל 500. התחלואה בסרטן בקרב נשים נמוכה בישובים ערביים ובישובים חרדיים. כל הישובים שבהם יש שיעור סרטן נמוך מאוד הם יישובים ערבים, ומתוכם יש מספר ישובים עם שיעור חולות חדשות נמוך מ-200.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g41_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, נקבות, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> אחת הסיבות לתחלואה הנמוכה בסרטן היא שיעור עישון נמוך מאוד בקרב נשים ערביות וחרדיות.

−

בשנים 2005-2009 השיעור המתוקנן הארצי של חולים חדשים בכלל סוגי הסרטן בקרב זכרים עמד על 400 ביחס ל-100 אלף איש. גם בקרב זכרים התחלואה בישובים ערבים היא נמוכה יותר - בחורה שיעור הזכרים החדשים עומד על 160 ל-100 אלף איש וכל הישובים בהם יש תחלואה נמוכה הם ערבים. מבין הישובים היהודים יש תחלואה נמוכה במיוחד בשוהם, ראש העין, גבעת שמואל ובני ברק. קשה יותר להסביר את התחלואה הנמוכה במחסור בעישון שכן באופן כללי גברים ערבים מעשנים יותר יחסית לממוצע הכלל ארצי. כך שיעור הגברים המעשנים בנצרת עמד על כ-44% לעומת שיעור ארצי של 31%. שיעור חולי הסרטן החדשים בקרב גברים בכרמיאל עמד על מעל 500 ל-100 אלף והוא גבוה גם בתל-מונד, אור עקיבא, וטירת כרמל.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g40_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, זכרים, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> מבין היישובים הגדולים שיעור התחלואה הגבוה בקרב גברים נמצא בחיפה ובתל-אביב יפו וכן ברחובות וראשון לציון. בכל הישובים האלה יש שיעור עישון נמוך ביחס לממוצע הארצי אבל תחלואה גבוהה יותר. הדבר בולט במיוחד בחיפה שם שיעור הגברים המעשנים נמוך ב-20 אחוזים ביחס לממוצע הכלל ארצי של גברים (25% גברים מעשנים לעומת ממוצע כלל ארצי של 31%) אבל שיעור התחלואה בכלל סוגי הסרטן גבוה ב-16% לעומת הממוצע הארצי.

+

בשנים 2005-2009 השיעור המתוקנן הארצי של חולים חדשים בכלל סוגי הסרטן בקרב זכרים עמד על 400 ביחס ל-100 אלף איש. גם בקרב זכרים התחלואה בישובים ערבים היא נמוכה יותר - בחורה שיעור הזכרים החדשים עומד על 160 ל-100 אלף איש וכל הישובים בהם יש תחלואה נמוכה הם ערבים. מבין הישובים היהודים יש תחלואה נמוכה במיוחד בשוהם, ראש העין, גבעת שמואל ובני ברק. קשה יותר להסביר את התחלואה הנמוכה במחסור בעישון שכן באופן כללי גברים ערבים מעשנים יותר יחסית לממוצע הכלל ארצי. כך שיעור הגברים המעשנים בנצרת עמד על כ-44% לעומת שיעור ארצי של 31%. שיעור חולי הסרטן החדשים בקרב גברים בכרמיאל עמד על מעל 500 ל-100 אלף והוא גבוה גם בתל-מונד, אור עקיבא, וטירת כרמל.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/g40_h.pdf שיעור מתוקנן של תחלואה בסרטן, ביישובים המונים 10,000 תושבים ויותר, זכרים, ממוצע 2005-2009] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> מבין היישובים הגדולים שיעור התחלואה הגבוה בקרב גברים נמצא בחיפה ובתל-אביב יפו וכן ברחובות וראשון לציון. בכל הישובים האלה יש שיעור עישון נמוך ביחס לממוצע הארצי אבל תחלואה גבוהה יותר. הדבר בולט במיוחד בחיפה שם שיעור הגברים המעשנים נמוך ב-20 אחוזים ביחס לממוצע הכלל ארצי של גברים (25% גברים מעשנים לעומת ממוצע כלל ארצי של 31%) אבל שיעור התחלואה בכלל סוגי הסרטן גבוה ב-16% לעומת הממוצע הארצי.

==גורמי סיכון לתחלואה בסרטן בישראל==

שורה 271: שורה 271:

פרופיל המעשן שונה בין גברים ונשים. בעוד שבקרב גברים העישון שכיח יותר בקרב ערבים, גרושים, בעלי השכלה נמוכה, אנשים במצב כלכלי לא טוב וכאלה שכלל לא מבצעים פעילות גופנית, בקרב נשים העישון שכיח יותר בקרב יהודיות, גרושות או רווקות, ובעלות השכלה והכנסה בינונית ומעלה. בשני המינים העישון היה שכיח פחות בקרב אנשים המגדירים את עצמם כדתיים או דתיים מאוד.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] 27.1% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו-14.4% מכלל הנשים בישראל מעשנות. שיעורי העישון באוכלוסייה היהודית הינם 19.7% ושיעורי העישון המשוקללים באוכלוסייה הערבית הינם 25.2%. שיעורי העישון הם 23.7% בקרב גברים יהודים, 15.9% בקרב נשים יהודיות, 43.8% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים פי 1.5-2.2 בגברים ערבים בהשוואה לגברים יהודים. בקבוצות הגיל 54-21 שיעורי העישון גבוהים פי 1.7-4.3 בנשים יהודיות בהשוואה לנשים ערביות. [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428]

−

עישון הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו נמצאו במעקב לאורך זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>

+

עישון הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות גורם למעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% מ[[סרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסוימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו נמצאו במעקב לאורך זמן שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>

−

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של מעשני סיגריות גברים לעומת לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

+

הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה של מעשני סיגריות גברים לעומת לא מעשנים במחלות סרטן רבות נע בין פי 2 עד פי 27. נשים מעשנות סיגריות מגדילות את הסיכון שלהם לתחלואה ותמותה בסרטן פי 1.4 עד פי 17. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27. <ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>

===זיהום סביבתי===

שורה 281: שורה 281:

אחד הגורמים שנחשבים לסיכון סביבתי הוא [[חומרי הדברה]] - אלו צוינו על ידי חוקרים כחשודים לכך שבישראל יש כמות גבוהה של תחלואה ב[[לימפומה]] - הן [[לימפומה שאינה הודג'קין]] {{הערה|שם=kelner| ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4622862,00.html ישראל ראשונה בתחלואת סרטן הלימפומה; שנייה בתמותה], ynet, 04.02.2015}} שבה יש גם עליה בתחלואה והן ב[[לימפומה|לימפומה על שם הודג'קין]]. שבה יש מגמות תחלואה גבוהות יותר בקרב יהודים ילידי הארץ לעומת עולים מכל העולם ומגמה זו הולכת ומחריפה עם השנים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846527,00.html]

−

שורה של גורמים מסרטנים קיימת במסגרת [[זיהום תעשייתי]] (כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהום מ[[רמת חובב]]) ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

+

שורה של גורמים מסרטנים קיימת במסגרת [[זיהום תעשייתי]] (כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהום מ[[רמת חובב]]) ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]. בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}} בספטמבר 2014 הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html]

=== תזונה ופעילות גופנית===

שורה 290: שורה 290:

הגורמים השולטים ב[[מידע]] ו[[ידע]] לגבי סרטן בישראל והשפעות של [[חומר מסרטן|גורמים מסרטנים]] שונים כוללים את [[משרד הבריאות]], [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן רופאים ומומחי זיהום ואפידמיולוגיה. גורמים משפיעים נוספים כוללים את [[האגודה למלחמה בסרטן]] וארגונים אזרחיים נוספים וכן ה[[עיתונות בישראל]]. לחברות שפולטות [[זיהום]] או שבמוצרים שלהם עלולים להכיל גורמים מסרטנים (כמו [[חברות הטבק]], [[חברות מזהמות]]) יש אינטרסים לשמור על קשרים בגופים אלה וכן לעודד ידיעות בתקשורת וקשרים בגופי תרבות ועוד כדי לטשטש היבטים אלה.

−

[[גורם מסרטן|הגורם המסרטן]] המוכר, הנפוץ והחשוב ביותר למניעה בישראל הוא [[עישון]] - של [[סיגריות]], טבק לגילגול ו[[נרגילות]]. [[השפעות בריאותיות של סיגריות|סיגריות ומוצרי טבק אחרים]] גורמים למוות של כ-8,000 ישראלים, מתוכם 800 עקב עישון כפוי. החשוב החל משנת 1983 אסור בישראל [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|לפרסם או למכור סיגריות לקטינים]] עם זאת החוק אינו נאכף בצורה משמעותית, ונכון לשנת 2015 יש מעל 51 אלף ילדים ונערים בישראל שמעשנים סיגריות ו[[נרגילות]] לפחות פעם בשבוע. זהו הבסיס הדמוגרפי ליצירת הדור הבא של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]], ולהעברת העישון הלאה לילדים צעירים יותר. למרות שמדינת ישראל לוקחת מיסוי של מעל 6 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות כמות ההשקעה שלה ב[[מניעת עישון]] היא זניחה - כמיליון ש"ח בלבד - פחות מאחוז ממיסוי הטבק. [[חברות הטבק|חברות הטבק בישראל]] הן בעלות [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל|קשרים חשובים בפוליטיקה ובעיתונות]] והן הצליחו לבלום מספר הצעות חוק ויוזמות [[מניעת עישון|להגבלות עישון בקרב בני נוער]].

+

[[גורם מסרטן|הגורם המסרטן]] המוכר, הנפוץ והחשוב ביותר למניעה בישראל הוא [[עישון]] - של [[סיגריות]], טבק לגילגול ו[[נרגילות]]. [[השפעות בריאותיות של סיגריות|סיגריות ומוצרי טבק אחרים]] גורמים למוות של כ-8,000 ישראלים, מתוכם 800 עקב עישון כפוי. החשוב החל משנת 1983 אסור בישראל [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|לפרסם או למכור סיגריות לקטינים]] עם זאת החוק אינו נאכף בצורה משמעותית, ונכון לשנת 2015 יש מעל 51 אלף ילדים ונערים בישראל שמעשנים סיגריות ו[[נרגילות]] לפחות פעם בשבוע. זהו הבסיס הדמוגרפי ליצירת הדור הבא של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]], ולהעברת העישון הלאה לילדים צעירים יותר. למרות שמדינת ישראל לוקחת מיסוי של מעל 6 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות כמות ההשקעה שלה ב[[מניעת עישון]] היא זניחה - כמיליון ש"ח בלבד - פחות מאחוז ממיסוי הטבק. [[חברות הטבק|חברות הטבק בישראל]] הן בעלות [[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל|קשרים חשובים בפוליטיקה ובעיתונות]] והן הצליחו לבלום מספר הצעות חוק ויוזמות [[מניעת עישון|להגבלות עישון בקרב בני נוער]].

−

נכון לשנת 2018 מותר ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|פרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק]] בעיתונות המודפסת ובאינטרנט (עם מגבלות שונות כמו איסור פרסום בעיתונות לילדים). בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי [[לובי פוליטי|לוביסטים]] העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

+

נכון לשנת 2018 מותר ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|פרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק]] בעיתונות המודפסת ובאינטרנט (עם מגבלות שונות כמו איסור פרסום בעיתונות לילדים). בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי [[לובי פוליטי|לוביסטים]] העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

[[האגודה למלחמה בסרטן]] קשורה לגורמים מזהמים במספר דרכים שכוללים קבלת תרומות מחברות, קשרים אישיים של בכירים באגודה לחברות מזהמות, והעסקת מומחים שחלק מפרנסתם מגיע מייעוץ לחברות מזהמות. לדוגמה מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן משנת 1992 היא מירי זיו, היא נשואה ליוסי זיו שהוא מנכ"ל [[רמת חובב]]. מירי זיו טוענת ש"אין פה ניגוד אינטרסים", וכי יוסי זיו הוריד את רמת הזיהום של רמת חובב ומתכוון להוריד אותה בעתיד עוד יותר. <ref Name="Shvartz">[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=529523&sid=126 המלחמה הלא נכונה] פז שוורץ, ערוץ 10, 2007</ref> בשנת 2007 ניסתה האגודה להמעיט בחלקו של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] לבין סרטן, זאת בניגוד לעמדות של מומחים שונים כולל רשם הסרטן הלאומי. האגודה הכירה באופן מפורש [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|קשר בין זיהום לסרטן]] בשנת 2014, בעקבות ההכרה של משרד הבריאות בנושא, שנבעה מהכרזת ארגון הבריאות העולמי על [[זיהום אוויר]] כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]].

שורה 355: שורה 355:

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד, 14.04.2015, ynet

* עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.3617865 בתוך שני עשורים: ירידה של 25% בשיעור התמותה מסרטן בישראל], 01.02.2017

−

* קרן צוריאל הררי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712890,00.html?ref=ynet האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת], כלכליסט, 11.5.2017

+

* קרן צוריאל הררי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712890,00.html?ref=ynet האם יש יותר סרטן בישראל? האשה שמחזיקה בכל הנתונים מדברת], כלכליסט, 11.5.2017

* מירב דוסטר, [https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-e3e951809ab4161006.htm אז למה בעצם ישראל מובילה במספר חולי הסרטן החדשים מדי שנה?], מאקו, 31/01/18

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

סרטן בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־17:19, 13 באפריל 2021