שינויים

== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==

== הצמיחה הכלכלית והשפעתה ==

הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב- OECD, שגדלו ביותר מ־4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה- OECD. מאחר שהיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה- OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה- OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).

הצמיחה הכלכלית הייתה חזקה הרבה יותר במדינות שאינן חברות ב-OECD, שגדלו ביותר מ־4.5% כל שנה בעשור האחרון, בהשוואה ל-2% לשנה של חברי ה-OECD. מאחר שהיו ירידות בכמות האנרגיה שנצרכה לכל יחידת פעילות כלכלית, גם לחברי וגם וללא חברי ה-OECD, גידול חזק יותר משמעותו שהשימוש באנרגיה ראשונית גדל מהר הרבה יותר במדינות שאינן חברות ה-OECD (2.8% לשנה) בהשוואה לחברות ה- OECD (0.3% לשנה).

[[קובץ:תרשים 2.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 2: פליטות גזי החממה של המדינות בעלות הפליטות המרכזיות, ללא שינוי בשימושי קרקע, בשל מחסור במידע אמין ברמת המדינה. מימין- הרמה הכללית למדינה ומשמאל הרמה לנפש]]

[[קובץ:תרשים 2.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 2: פליטות גזי החממה של המדינות בעלות הפליטות המרכזיות, ללא שינוי בשימושי קרקע, בשל מחסור במידע אמין ברמת המדינה. מימין- הרמה הכללית למדינה ומשמאל הרמה לנפש]]

מדינות ה-OECD כבר משתמשות בפחות אנרגיה לכל יחידת פעילות כלכלית, מה שמעלה את האפשרות שלמדינות שאינן חברות ב- OECD יש פוטנציאל להאיץ שיפורים אפילו יחד עם צמיחה, תיעוש ועיור הכלכלות שלהן, תוך כדי השגת מטרות הפיתוח שלהן.

מדינות ה-OECD כבר משתמשות בפחות אנרגיה לכל יחידת פעילות כלכלית, מה שמעלה את האפשרות שלמדינות שאינן חברות ב-OECD יש פוטנציאל להאיץ שיפורים אפילו יחד עם צמיחה, תיעוש ועיור הכלכלות שלהן, תוך כדי השגת מטרות הפיתוח שלהן.

אמנם נתונים עולמיים מאפשרים מבט חשוב להבנת הצמיחה הנמשכת של הפליטות, אולם יש לבחון מגמות בפליטות של המדינות הפולטות המרכזיות, כדי לקבל תמונה ברורה יותר של המגמות (שרטוט 2). דירוג הארצות משתנה באופן דרמטי כאשר משווים את הפליטות הכלליות והפליטות לנפש. למשל בסין כיום הפליטות לנפש נמצאות בטווח דומה לאילו של האיחוד האירופאי וכמעט זהות לאילו של יפן.

אמנם נתונים עולמיים מאפשרים מבט חשוב להבנת הצמיחה הנמשכת של הפליטות, אולם יש לבחון מגמות בפליטות של המדינות הפולטות המרכזיות, כדי לקבל תמונה ברורה יותר של המגמות (שרטוט 2). דירוג הארצות משתנה באופן דרמטי כאשר משווים את הפליטות הכלליות והפליטות לנפש. למשל בסין כיום הפליטות לנפש נמצאות בטווח דומה לאילו של האיחוד האירופאי וכמעט זהות לאילו של יפן.

הערכות של פליטות המבוססות על צריכה, הידועות גם כטביעת רגל פחמנית, מתאימות את הפליטות הטריטוריאליות לפי יבוא ויצוא ובכך מאפשרות לקובעי מדיניות הבנה עמוקה יותר לתפקיד של צריכה, סחר ותלות הדדית בין מדינות. שרטוט 3 מראה שזרימת הפחמן המתואמת בדרך זו, היא מארצות מתפתחות למפותחות. מכאן יש להבין כי הפליטות לנפש באיחוד האירופאי, למשל, הן בפועל גבוהות מאילו של סין, אם כוללים את הפליטות מבוססות הצריכה. יש לציין כי פליטות מבוססות צריכה אינן נכללות בהקשר של הסכם המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ה- UNFCCC.

הערכות של פליטות המבוססות על צריכה, הידועות גם כטביעת רגל פחמנית, מתאימות את הפליטות הטריטוריאליות לפי יבוא ויצוא ובכך מאפשרות לקובעי מדיניות הבנה עמוקה יותר לתפקיד של צריכה, סחר ותלות הדדית בין מדינות. שרטוט 3 מראה שזרימת הפחמן המתואמת בדרך זו, היא מארצות מתפתחות למפותחות. מכאן יש להבין כי הפליטות לנפש באיחוד האירופאי, למשל, הן בפועל גבוהות מאילו של סין, אם כוללים את הפליטות מבוססות הצריכה. יש לציין כי פליטות מבוססות צריכה אינן נכללות בהקשר של הסכם המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים ה-UNFCCC.

[[קובץ:תרשים 3.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש]]

[[קובץ:תרשים 3.png|left|ממוזער|400px|שרטוט 3: פליטות משויכות לנקודת פליטה (טריטוריאליות) ונקודת צריכה. מצד שמאל סה"כ הפליטות ומימין פליטות לנפש]]