שינויים

==זרחן בטבע==

==זרחן בטבע==

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%9F זרחן] הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו P. הוא רעיל וקל בעירה. הזרחן כמעט ואינו מצוי בצורה יסוד טהור בטבע, אלא בצורת יוני [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%94 זרחה] הידועה גם בשמה הלועזי - '''פוספט''' Phosphate.  

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%9F זרחן] הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו P. הוא רעיל וקל בעירה. הזרחן כמעט ואינו מצוי בצורה יסוד טהור בטבע, אלא בצורת יוני [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%94 זרחה] הידועה גם בשמה הלועזי - '''פוספט''' (Phosphate).  

הצורה הנפוצה ביותר של זרחה (הנקראת Orthophosphate) היא בעלת 4 אטומי חמצן - PO₄<sup dir=ltr>3-</sup>, צורה נפוצה מעט פחות היא HPO₄<sup dir=ltr>2-</sup>. זרחה או '''פוספטים''' הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. זהו בדרך-כלל הפירוש של המושג זרחה בשימוש יומיומי. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של [[חומצה זרחתית]], הנוצרים כשחומצה זו מגיבה עם בסיס או עם מתכת.

הצורה הנפוצה ביותר של זרחה (הנקראת Orthophosphate) היא בעלת 4 אטומי חמצן - PO₄<sup dir=ltr>3-</sup>, צורה נפוצה מעט פחות היא HPO₄<sup dir=ltr>2-</sup>. זרחה או '''פוספטים''' הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. זהו בדרך-כלל הפירוש של המושג זרחה בשימוש יומיומי. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של [[חומצה זרחתית]], הנוצרים כשחומצה זו מגיבה עם בסיס או עם מתכת.

רוב הזרחן מופיע בטבע בצורה של פוספטים (זרחן אנ-אורגני) בתוך משקעים ימיים או בסלעים שמקורם במשקעים אלה. במשך הזמן, תהליכים גאולוגיים יכולים להרים את המשקעים הללו ליבשה ותהליכי [[סחף]] ושחיקה של סלעים על ידי רוח וגשם מפזרים אותם לתוך האדמה. צמחים קולטים זרחות מהאדמה. בעלי חיים צמחוניים יכולים לאכול חלק מהצמחים וחלק מבעלי חיים אלה נאכל על ידי אוכלי בשר. הזרחות חוזרות לקרקע לאחר המוות ופירוק הצמח או החיה, וכן בזמן מתן הפרשות. הזרחות יכולות להישטף חזרה לים באמצעות נחלים ונהרות, והם יכולים להשתלב שוב בתוך משקעים שיהפכו במשך הזמן לסלעים.  

רוב הזרחן מופיע בטבע בצורה של פוספטים (זרחן אנ-אורגני) בתוך משקעים ימיים או בסלעים שמקורם במשקעים אלה. במשך הזמן, תהליכים גאולוגיים יכולים להרים את המשקעים הללו ליבשה ותהליכי [[סחף]] ושחיקה של סלעים על ידי רוח וגשם מפזרים אותם לתוך האדמה. צמחים קולטים זרחות מהאדמה. בעלי חיים צמחוניים יכולים לאכול חלק מהצמחים וחלק מבעלי חיים אלה נאכל על ידי אוכלי בשר. הזרחות חוזרות לקרקע לאחר המוות ופירוק הצמח או החיה, וכן בזמן מתן הפרשות. הזרחות יכולות להישטף חזרה לים באמצעות נחלים ונהרות, והם יכולים להשתלב שוב בתוך משקעים שיהפכו במשך הזמן לסלעים.  

זרחן הוא אחד היסודות הנחוצים ביותר לצמחים ולכן לתהליך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ול[[חקלאות]]. מבין אותם יסודות, לחלק אין מצב גזי ולכן הם יכולים להתפשט רק דרך תרכובות אורגניות ומים ואינם יכולים לקיים מחזורים המשלבים מאגרים באטמוספירה ולנדוד באופן חופשי בה, כפי שמתקיים במחזורים אחרים כמו [[מחזור החמצן|חמצן]] וב[[מחזור הפחמן|פחמן]]. זרחן הוא החשוב ביותר לצמחים מבין אותם יסודות שאין להם מצב גזי.

זרחן הוא אחד היסודות הנחוצים ביותר לצמחים ולכן לתהליך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ול[[חקלאות]]. מבין אותם יסודות, לחלק אין מצב גזי ולכן הם יכולים להתפשט רק דרך תרכובות אורגניות ומים ואינם יכולים לקיים מחזורים המשלבים מאגרים באטמוספירה ולנדוד באופן חופשי בה, כפי שמתקיים במחזורים אחרים כמו [[מחזור החמצן]] וב[[מחזור הפחמן]]. זרחן הוא החשוב ביותר לצמחים מבין אותם יסודות שאין להם מצב גזי.

ככל שמערכת ביולוגית נמצאת בשלב יותר [[סוקצסיה|מפותח]] היא מנצלת את [[אנרגיית השמש]] ב[[יעילות אנרגטית|יעילות]] גדולה יותר ויכולה להקטין [[אנטרופיה]], או [[מערכת מפזרת|לפזר אנרגיה]] באופן יותר יעיל. הסבר אפשרי לכך הוא שהדבר הוא ביטוי של [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]]. במערכות ביולוגיות עשירות וותיקות איבוד הזרחן מהקרקע הוא אפסי. במערכות ביולוגיות צעירות, כמו אלו המורכבות מגידולים חד-שנתיים, מתרחש איבוד מאסיבי של זרחן בקרקע.

ככל שמערכת ביולוגית נמצאת בשלב יותר [[סוקצסיה|מפותח]] היא מנצלת את [[אנרגיית השמש]] ב[[יעילות אנרגטית|יעילות]] גדולה יותר ויכולה להקטין [[אנטרופיה]], או [[מערכת מפזרת|לפזר אנרגיה]] באופן יותר יעיל. הסבר אפשרי לכך הוא שהדבר הוא ביטוי של [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]]. במערכות ביולוגיות עשירות וותיקות איבוד הזרחן מהקרקע הוא אפסי. במערכות ביולוגיות צעירות, כמו אלו המורכבות מגידולים חד-שנתיים, מתרחש איבוד מאסיבי של זרחן בקרקע.