שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| ==מטבוליזם כלכלי== | | ==מטבוליזם כלכלי== |
− | מלבד המטבוליזם הטבעי שקשור במזון, בחברת בני האדם יש סוג נוסף של מטבוליזם והוא '''המטבוליזם הכלכלי''', שבו חומרים מופקים לשם ייצור מוצרים או שירותים. מטבוליזם זה הוא חדש יחסית במונחים אבולוציוניים - החל מעידן בניית הכלים. | + | מלבד המטבוליזם הטבעי שקשור במזון, בחברת בני האדם יש סוג נוסף של מטבוליזם והוא '''המטבוליזם הכלכלי''', שבו חומרים מופקים לשם ייצור מוצרים או שירותים. מטבוליזם זה הוא חדש יחסית במונחים אבולוציוניים - החל מעידן בניית הכלים. |
| | | |
| אפשר להתייחס למטבוליזם זה כאל המטבוליזם החיצוני, שכן בניגוד למחזור אקולוגי בשום שלב הוא לא נכנס (לפחות לא באופן רצוני) לתוך הגופים הביולוגיים, אלא מעורב רק בחפצים. אותם תתי הליכים שניתן לזהות במטבוליזם הטבעי ניתנים לזיהוי גם בתהליכי המעורבים בכלכלה, אין מדובר בכך שתהליכים מטבוליים הם משלים עבור התהליך המקביל בכלכלה, אלא ששניהם הם אינסטנציות שונות של אותו דבר - האחד ביולוגי והשני כלכלי: | | אפשר להתייחס למטבוליזם זה כאל המטבוליזם החיצוני, שכן בניגוד למחזור אקולוגי בשום שלב הוא לא נכנס (לפחות לא באופן רצוני) לתוך הגופים הביולוגיים, אלא מעורב רק בחפצים. אותם תתי הליכים שניתן לזהות במטבוליזם הטבעי ניתנים לזיהוי גם בתהליכי המעורבים בכלכלה, אין מדובר בכך שתהליכים מטבוליים הם משלים עבור התהליך המקביל בכלכלה, אלא ששניהם הם אינסטנציות שונות של אותו דבר - האחד ביולוגי והשני כלכלי: |
שורה 30: |
שורה 30: |
| | | |
| ==אנטרופיה== | | ==אנטרופיה== |
− | 2 התהליכים הראשונים הם תהליכים של הורדת האנטרופיה (במובנה הכימי) למינימום- המצב המסודר ביותר הוא של חומרי גלם נפרדים. השלב הראשון הוא הוצאה של תרכובת מסויימת של חומרים מתוך הכאוס הכללי (לדוגמה עופרת ברזל במקום סלעים). השלב השני הוא זיקוק של תרכובות טהורות יותר שניתן להשתמש בהן כבסיס למערכות מורכבות יותר. דבר דומה הוא בגוף - הוצאת המזון מכלל הרבים והפרדתו מרעלים וחומרים בלתי רצויים בעליל, ולאחר מכן סינון עדין יותר של המזון, ושבירה שלו לרכיבי גלם פשוטים. | + | 2 התהליכים הראשונים הם תהליכים של הורדת האנטרופיה (במובנה הכימי) למינימום- המצב המסודר ביותר הוא של חומרי גלם נפרדים. השלב הראשון הוא הוצאה של תרכובת מסויימת של חומרים מתוך הכאוס הכללי (לדוגמה עופרת ברזל במקום סלעים). השלב השני הוא זיקוק של תרכובות טהורות יותר שניתן להשתמש בהן כבסיס למערכות מורכבות יותר. דבר דומה הוא בגוף - הוצאת המזון מכלל הרבים והפרדתו מרעלים וחומרים בלתי רצויים בעליל, ולאחר מכן סינון עדין יותר של המזון, ושבירה שלו לרכיבי גלם פשוטים. |
| | | |
| תהליך של אנבוליזם ניתן לחלוקה ל-2 או 3 חלקים. החלק הראשון הוא יצירת חתיכות של תרכובות שימושיות יותר מאשר חומרי היסוד (לדוגמה פלדה או עץ מעובד או נייר). החלק השני הוא השימוש בחומריי הביניים לשם ייצור מבנים מורכבים מבחינה פיזית, ושירותים מורכבים מבחינת האנרגיה המושקעת בהם (החלק השלישי יכול להיות השיווק והצריכה של אותם תוצרים). | | תהליך של אנבוליזם ניתן לחלוקה ל-2 או 3 חלקים. החלק הראשון הוא יצירת חתיכות של תרכובות שימושיות יותר מאשר חומרי היסוד (לדוגמה פלדה או עץ מעובד או נייר). החלק השני הוא השימוש בחומריי הביניים לשם ייצור מבנים מורכבים מבחינה פיזית, ושירותים מורכבים מבחינת האנרגיה המושקעת בהם (החלק השלישי יכול להיות השיווק והצריכה של אותם תוצרים). |
| | | |
− | זה הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. לפלדה יש אנטרופיה גבוהה יותר מאשר לברזל. גוש חומר הוא בעל אנטרופיה מסויימת, כאשר אנו הופכים אותו לכד שרוף האנטרופיה שלו עולה, האנטרופיה שלו עולה עוד כאשר מציירים עליו בצבעים. | + | זה הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. לפלדה יש אנטרופיה גבוהה יותר מאשר לברזל. גוש חומר הוא בעל אנטרופיה מסויימת, כאשר אנו הופכים אותו לכד שרוף האנטרופיה שלו עולה, האנטרופיה שלו עולה עוד כאשר מציירים עליו בצבעים. |
| | | |
− | למערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהי) יש "עניין" באינטראקציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי. כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''. | + | למערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהי) יש "עניין" באינטראקציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי. כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''. |
| | | |
| באנבוליזם בגוף המולקולות הפשוטות מקבלות צורה של חלבונים מורכבים על פי צרכי הגוף, דבר דומה קורה לחומרי הגלם הפשוטים יחסית בכלכלה או בחברה האנושית, חומרי הגלם הפשוטים הופכים לתרכובות ומרכיבים מוצרים על פי דרישות הכלכלה. | | באנבוליזם בגוף המולקולות הפשוטות מקבלות צורה של חלבונים מורכבים על פי צרכי הגוף, דבר דומה קורה לחומרי הגלם הפשוטים יחסית בכלכלה או בחברה האנושית, חומרי הגלם הפשוטים הופכים לתרכובות ומרכיבים מוצרים על פי דרישות הכלכלה. |
שורה 49: |
שורה 49: |
| התשובה לתהייה לגבי הצמחים היא שאכן קצב השימוש שלהם בחומרים הוא איטי בהרבה, או רמת השימוש החוזר בחומרים היא גבוהה בהרבה מאשר בבעלי חיים. למרות שיש להם מערכות קליטת חומרים (שורשים ועלים), מערכת סילוק הפסולת אצלם היא בעיקר של גזים ושל אדי מים מתהליך הנשימה והטמעה. | | התשובה לתהייה לגבי הצמחים היא שאכן קצב השימוש שלהם בחומרים הוא איטי בהרבה, או רמת השימוש החוזר בחומרים היא גבוהה בהרבה מאשר בבעלי חיים. למרות שיש להם מערכות קליטת חומרים (שורשים ועלים), מערכת סילוק הפסולת אצלם היא בעיקר של גזים ושל אדי מים מתהליך הנשימה והטמעה. |
| | | |
− | ותשובה כללית יותר - יש נושא של התמחות. עלות הפעלת תגובה כימית המייצרת חומרים הינה בשימור הידע הדרוש לקיום תגובות אלו (בגנים), עלות אנרגטית של שימור ידע זה, ועלות האנרגטית של ההקמה והתחזוקה (הדורשת ידע נוסף ואנרגיה נוספת) של התגובה. בתחילה כל תגובה כימית (ששרדה את מבחן האבולוציה), היא מועילה, ויש "תפוקה שולית עולה" - יש הוצאות קבועות על קיומן של מערכות הגנה, השגת חומר בידוד וכו', והוצאה קטנה להוספת טיפול בעוד תגובה כימית דומה. לאחר מכן, כאשר יש צורך להוסיף תגובות כימיות נוספות הדורשות תנאים כימיים שונים, העלות השולית של הוספת תגובה עשויה להיות קטנה (אם התגובה קרובה) אבל עשויה להיות גבוהה למדי - ייתכן כי אפשרי להשיג את אותם תוצרים בדרכים אחרות, לדוגמה על ידי יחסי סימביוזה עם יצורים אחרים (בתוך הגוף או מחוצה לו), או על ידי אכילה של אוכל מגוון יותר. | + | ותשובה כללית יותר - יש נושא של התמחות. עלות הפעלת תגובה כימית המייצרת חומרים הינה בשימור הידע הדרוש לקיום תגובות אלו (בגנים), עלות אנרגטית של שימור ידע זה, ועלות האנרגטית של ההקמה והתחזוקה (הדורשת ידע נוסף ואנרגיה נוספת) של התגובה. בתחילה כל תגובה כימית (ששרדה את מבחן האבולוציה), היא מועילה, ויש "תפוקה שולית עולה" - יש הוצאות קבועות על קיומן של מערכות הגנה, השגת חומר בידוד וכו', והוצאה קטנה להוספת טיפול בעוד תגובה כימית דומה. לאחר מכן, כאשר יש צורך להוסיף תגובות כימיות נוספות הדורשות תנאים כימיים שונים, העלות השולית של הוספת תגובה עשויה להיות קטנה (אם התגובה קרובה) אבל עשויה להיות גבוהה למדי - ייתכן כי אפשרי להשיג את אותם תוצרים בדרכים אחרות, לדוגמה על ידי יחסי סימביוזה עם יצורים אחרים (בתוך הגוף או מחוצה לו), או על ידי אכילה של אוכל מגוון יותר. |
| | | |
| דבר זה מעלה את השאלה של התמחות ותרמודינמיקה. שאלה זו נכונה גם לגבי פירמות אנושיות. מדוע לעסוק בפעילות אחת, ולקבל שירותים בתוך הפירמה (לדוגמה שרותי מזכירות). ואילו מוצרים אחרים הפירמה מעדיפה לקנות או, לשכור או להעביר לקבלני משנה. הסבר אחד לדבר זה הן [[עלות עסקה]]. אם בכל פעם שהבוס צריך לכתוב מכתב עליו לחפש מזכירה ולחתום על חוזה איתה הדבר הזה כרוך בעלויות עסקה, ולכן הוא יעדיף להעסיק מזכירה בתוך הפירמה. | | דבר זה מעלה את השאלה של התמחות ותרמודינמיקה. שאלה זו נכונה גם לגבי פירמות אנושיות. מדוע לעסוק בפעילות אחת, ולקבל שירותים בתוך הפירמה (לדוגמה שרותי מזכירות). ואילו מוצרים אחרים הפירמה מעדיפה לקנות או, לשכור או להעביר לקבלני משנה. הסבר אחד לדבר זה הן [[עלות עסקה]]. אם בכל פעם שהבוס צריך לכתוב מכתב עליו לחפש מזכירה ולחתום על חוזה איתה הדבר הזה כרוך בעלויות עסקה, ולכן הוא יעדיף להעסיק מזכירה בתוך הפירמה. |