שינויים

* [[מגוון גנטי]] genetic diversity

* [[מגוון גנטי]] genetic diversity

ב-2003 הציע פרופסור Anthony Campbell רמה רביעית של מגוון - מגוון מולקולרי.

ב-2003 הציע פרופסור Anthony Campbell רמה רביעית של מגוון - מגוון מולקולרי.

==מספר המינים שקיימים כיום==

==מספר המינים שקיימים כיום==

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

! ממלכה !! סווגו - ביבשה !! הערכה ביבשה !! סווגו בים !! הערכה בים

! ממלכה !! סווגו - ביבשה !! הערכה ביבשה !! סווגו בים !! הערכה בים

|-

|-

| בעלי חיים || 953,434 || 7,770,000 || 171,082 || 2,150,000

| בעלי חיים || 953,434 || 7,770,000 || 171,082 || 2,150,000

==איומים למגוון הביולוגי==

==איומים למגוון הביולוגי==

{{הפניה לערך מורחב|אירוע ההכחדה בהולוקן}}

{{הפניה לערך מורחב|אירוע ההכחדה בהולוקן}}

קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]]. קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אירוע הכחדה זה הוא '''[[אירוע ההכחדה בהולוקן]]''' - [[תהליך]] '''[[הכחדה המונית]]''' כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]]. הנושא נקרא גם '''הכחדה אנתרופוגנית''' - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם.

קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]]. קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אירוע הכחדה זה הוא '''[[אירוע ההכחדה בהולוקן]]''' - [[תהליך]] '''[[הכחדה המונית]]''' כתוצאה מ[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]]. הנושא נקרא גם '''הכחדה אנתרופוגנית''' - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם.

בשנת 2006 מינים רבים סווגו באופן רשמי כמינים נדירים או בסכנת הכחדה. יתרה מכך, מדענים העריכו כי מיליוני מינים אחרים נמצאים בסכנת הכחדה ללא שסווגו כלל. כ-40% מתוך 40,177 המינים שעבורם בוצעה הערכה בשיטת "הרשימה האדומה" של ארגון השימור העולמי (IUCN) נמצאים ברשימת "בסכנת הכחדה" (threatened with extinction) סה"כ 16,119 מינים. {{הערה|Richard A. Lovett, "[http://news.nationalgeographic.com/news/2006/05/0502_060502_endangered.html Endangered Species List Expands to 16,000"]. national geographic, May 2, 2006}}

בשנת 2006 מינים רבים סווגו באופן רשמי כמינים נדירים או בסכנת הכחדה. יתרה מכך, מדענים העריכו כי מיליוני מינים אחרים נמצאים בסכנת הכחדה ללא שסווגו כלל. כ-40% מתוך 40,177 המינים שעבורם בוצעה הערכה בשיטת "הרשימה האדומה" של ארגון השימור העולמי (IUCN) נמצאים ברשימת "בסכנת הכחדה" (threatened with extinction) סה"כ 16,119 מינים. {{הערה|Richard A. Lovett, "[http://news.nationalgeographic.com/news/2006/05/0502_060502_endangered.html Endangered Species List Expands to 16,000"]. national geographic, May 2, 2006}}

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מתאר את "ארבעת הרשעים" (Evil Quartet) שגורמים להכחדה ולאובדן מגוון ביולוגי - הרס בתי מחיה, הרג-יתר, הכנסת [[מינים פולשים]], והכחדה מיד-שנייה. Edward O. Wilson מעדיף את ראשי התיבות HIPPO שמתארים - [[הרס בתי מחייה]], מינים פולשים, [[זיהום]], [[אוכלוסיית העולם|איכלוס יתר]] ו[[הרג יתר]]. שיטת המיון המוסמכת ביותר לאיומי הכחדה שבה משתמשים היא שיטת המיון של - IUCN לאיומים ישירים, שאומצה על ידי גופי [[שמירת טבע]] גדולים כמו World Wildlife Fund, רשות השימור של ארצות הברית, Conservation International ו- BirdLife International.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מתאר את "ארבעת הרשעים" (Evil Quartet) שגורמים להכחדה ולאובדן מגוון ביולוגי - הרס בתי מחיה, הרג-יתר, הכנסת [[מינים פולשים]], והכחדה מיד-שנייה. Edward O. Wilson מעדיף את ראשי התיבות HIPPO שמתארים - [[הרס בתי מחייה]], מינים פולשים, [[זיהום]], [[אוכלוסיית העולם|איכלוס יתר]] ו[[הרג יתר]]. שיטת המיון המוסמכת ביותר לאיומי הכחדה שבה משתמשים היא שיטת המיון של - IUCN לאיומים ישירים, שאומצה על ידי גופי [[שמירת טבע]] גדולים כמו World Wildlife Fund, רשות השימור של ארצות הברית, Conservation International ו- BirdLife International.

===פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות===

===פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות===

הירידה במגוון המינים בחקלאות פירושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על [[דגנים]] ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים [[חיטה]], [[אורז]], [[תירס]] שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של [[שוק המזון העולמי]]. לדבר זה ירידה ב[[חוסן]] וב[[בטחון התזונתי]] של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה [[UG99]], עלולות לגרור [[רעב המוני]].  

הירידה במגוון המינים בחקלאות פירושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על [[דגנים]] ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים [[חיטה]], [[אורז]], [[תירס]] שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של [[שוק המזון העולמי]]. לדבר זה ירידה ב[[חוסן]] וב[[בטחון התזונתי]] של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה [[UG99]], עלולות לגרור [[רעב המוני]].  

ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - Associated biodiversity.  

ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - Associated biodiversity.  

השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקולטורה משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ו/או ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]].

השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקולטורה משתמשים ב[[חומרי הדברה]], כלים מכאניים ו[[הנדסה גנטית]] כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש [[מחזור זרעים]] ו/או ב[[דשן]] כדי למנוע אובדן חומרי מזון מה[[קרקע]].

* [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=services.252 מגוון ביולוגי] אוניברסיטת תל אביב, קמפוס טבע

* [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=services.252 מגוון ביולוגי] אוניברסיטת תל אביב, קמפוס טבע

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/default.aspx המגוון הביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]].  

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/IsraelBiodiversity/Pages/default.aspx המגוון הביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]].  

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/naturebiodiversity/pages/nationalplan.aspx התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]]. ינואר 2010

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/naturebiodiversity/pages/nationalplan.aspx התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל] [[המשרד להגנת הסביבה]]. ינואר 2010  

* צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222 דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ], הארץ, 06.05.2019

* צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-MAGAZINE-1.7209222 דו"ח דרמטי של האו"ם: האנושות מסכנת את המשך החיים על כדור הארץ], הארץ, 06.05.2019

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==