2,695
עריכות
שינויים
משורה 12:
שורה 12: − + שורה 27:
שורה 27: − + − + שורה 43:
שורה 43: − + שורה 53:
שורה 53: − + − + שורה 65:
שורה 65: − + שורה 72:
שורה 72: − + שורה 98:
שורה 98: − + שורה 112:
שורה 112: − + שורה 122:
שורה 122: − + שורה 128:
שורה 128: − +
החלפת טקסט – " " ב־" "
[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להתגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.
[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להתגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.
הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהינתן כמות מספקת של [[הון|הון אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.
הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהינתן כמות מספקת של [[הון|הון אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.
כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.
כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.
מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצורכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.
מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצורכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את [[שביעות רצון מחיים|הרווחה האישית המדווחת]] של אנשים, ולא מעלה את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ותחומים אחרים שהגידול בפערים מייצר [[אי שוויון בריאותי|בעיות בריאותיות]] וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם בקרב האוכלוסייה כולה.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את [[שביעות רצון מחיים|הרווחה האישית המדווחת]] של אנשים, ולא מעלה את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ותחומים אחרים שהגידול בפערים מייצר [[אי שוויון בריאותי|בעיות בריאותיות]] וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם בקרב האוכלוסייה כולה.
הרופא ריצ'ארד ווילקנסון, בספר [[The Spirit Level]], מראה כי עליה ב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] גורמת להבדלים משמעותיים בתחומים רבים של קשרים חברתיים כמו מריבות בין ילדים, רציחות, [[אמון]], [[הון אנושי]], ציוני קרוא וכתוב או אחוז הילדים שנושרים מבית הספר ובתחום הבריאות בהקשרים של שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]] [[השמנת יתר|השמנה]] ומחלות נפש.
הרופא ריצ'ארד ווילקנסון, בספר [[The Spirit Level]], מראה כי עליה ב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] גורמת להבדלים משמעותיים בתחומים רבים של קשרים חברתיים כמו מריבות בין ילדים, רציחות, [[אמון]], [[הון אנושי]], ציוני קרוא וכתוב או אחוז הילדים שנושרים מבית הספר ובתחום הבריאות בהקשרים של שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]] [[השמנת יתר|השמנה]] ומחלות נפש.
===התמ"ג אינו מתחשב בהרס מערכות===
===התמ"ג אינו מתחשב בהרס מערכות===
כאשר ניסחו הכלכלנים את התשובה לשאלה מה גורם לרווחה חברתית, הם הניחו כי רק שירותים ומוצרים הנמכרים בשוק תורמים לרווחה. במשך המאה ה-20 נתברר כי גם [[מערכות אקולוגיות]], ו[[מוסדות חברתיים]] כמו קהילות, משפחות יכולים לתרום באופן משמעותי לרווחה החברתית ולעצם הקיום. מחקרים בתחומי [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]] מוצאים כי כמות ואיכות הקשרים החברתיים, פעילות גופנית או סיוע לאחרים מספקות רווחה נפשית בכל גיל ובכל סטטוס חברתי (ראו [[חמש דרכים לרווחה]]). מערכות קהילה ומשפחה מתפקדות מספקות חלק ניכר מהתפקודים האלה והן גורם ראשון במעלה בהבדלים במחקרי [[אושר מדווח]].
כאשר ניסחו הכלכלנים את התשובה לשאלה מה גורם לרווחה חברתית, הם הניחו כי רק שירותים ומוצרים הנמכרים בשוק תורמים לרווחה. במשך המאה ה-20 נתברר כי גם [[מערכות אקולוגיות]], ו[[מוסדות חברתיים]] כמו קהילות, משפחות יכולים לתרום באופן משמעותי לרווחה החברתית ולעצם הקיום. מחקרים בתחומי [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]] מוצאים כי כמות ואיכות הקשרים החברתיים, פעילות גופנית או סיוע לאחרים מספקות רווחה נפשית בכל גיל ובכל סטטוס חברתי (ראו [[חמש דרכים לרווחה]]). מערכות קהילה ומשפחה מתפקדות מספקות חלק ניכר מהתפקודים האלה והן גורם ראשון במעלה בהבדלים במחקרי [[אושר מדווח]].
[[הסביבה הטבעית]] תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של [[מערכות אקולוגיות]] מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "[[שירותי המערכת הטבעית|שירותי חינם]]" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, [[האבקה]], ו[[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] ועוד. הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פירושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש [[ימת אראל]], [[איי הפסחא]], או כפרים שלמים שנעלמו בגלל [[מדבור]] או [[סחף קרקע]] ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו [[התמוטטות]] ג'ארד דיימונד).
[[הסביבה הטבעית]] תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של [[מערכות אקולוגיות]] מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "[[שירותי המערכת הטבעית|שירותי חינם]]" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, [[האבקה]], ו[[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] ועוד. הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פירושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש [[ימת אראל]], [[איי הפסחא]], או כפרים שלמים שנעלמו בגלל [[מדבור]] או [[סחף קרקע]] ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו [[התמוטטות]] ג'ארד דיימונד).
הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות [[נורמטיבי|הנורמטיבית]] המזלזלת שלו אל העתיד. התמ"ג מתייחס לדלדול מאגרים כמו [[נפט]] או [[כריתת יערות|יערות]] כאל הכנסה, בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (במקרה של [[נפט]] ו[[משאבים מתכלים]] נוספים) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.
הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות [[נורמטיבי|הנורמטיבית]] המזלזלת שלו אל העתיד. התמ"ג מתייחס לדלדול מאגרים כמו [[נפט]] או [[כריתת יערות|יערות]] כאל הכנסה, בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (במקרה של [[נפט]] ו[[משאבים מתכלים]] נוספים) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.
כלכלנים משתמשים בניתוח [[נורמטיבי]] שטוען שיש [[היוון|להוון את העתיד]] – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התירוץ הטכני של [[היוון]] אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן [[כשל שוק]] וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי.
כלכלנים משתמשים בניתוח [[נורמטיבי]] שטוען שיש [[היוון|להוון את העתיד]] – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התירוץ הטכני של [[היוון]] אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן [[כשל שוק]] וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי.
===איום קיומי===
===איום קיומי===
==מדדים של תמ"ג משוקלל==
==מדדים של תמ"ג משוקלל==
בתחילת שנות ה-70, פיתחו [[ויליאם נורדהוס]] (William Nordhaus) [[ג'יימס טובין]] מדד אלטרנטיבי לצמיחה כלכלית. בשם '''MEW- Measured Economic Welfare''' המדד הראה קורלציה גבוהה עם התל"ג.
בתחילת שנות ה-70, פיתחו [[ויליאם נורדהוס]] (William Nordhaus) [[ג'יימס טובין]] מדד אלטרנטיבי לצמיחה כלכלית. בשם '''MEW- Measured Economic Welfare''' המדד הראה קורלציה גבוהה עם התל"ג.
בסוף שנות ה-80 [[הרמן דיילי]] וקוב פיתחו את '''[[מדד רווחה כלכלית מקיימת]]''' - '''ISEW- Index of Sustainble Economic Welfare''' ולצורך כך הם נעזרו ב-MEW אבל מסקנותיהם היו שונות. הם הראו חוסר התאמה בין ISEW לבין התמ"ג.
בסוף שנות ה-80 [[הרמן דיילי]] וקוב פיתחו את '''[[מדד רווחה כלכלית מקיימת]]''' - '''ISEW- Index of Sustainble Economic Welfare''' ולצורך כך הם נעזרו ב-MEW אבל מסקנותיהם היו שונות. הם הראו חוסר התאמה בין ISEW לבין התמ"ג.
מאוחר יותר פיתחו קוב וחוקרים אחרים את '''[[מד קידמה אמין]]''' ('''GPI''').
מאוחר יותר פיתחו קוב וחוקרים אחרים את '''[[מד קידמה אמין]]''' ('''GPI''').
# חשבונאות נכסים במונחים פיזיים וכספיים.
# חשבונאות נכסים במונחים פיזיים וכספיים.
בתחילת הדרך החזון של חשבונאות סביבתית היה של "תמ"ג ירוק" אבל הבעיות המתודולוגיות היו קשות, בעיקר בהקשר של מתן ערכים כספיים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]]. וכיום הכיוון שונה במקצת ומנסה לתת נתונים משלימים שיסייעו להערכת מדדים אחרים.
בתחילת הדרך החזון של חשבונאות סביבתית היה של "תמ"ג ירוק" אבל הבעיות המתודולוגיות היו קשות, בעיקר בהקשר של מתן ערכים כספיים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]]. וכיום הכיוון שונה במקצת ומנסה לתת נתונים משלימים שיסייעו להערכת מדדים אחרים.
==מדדים לא כספיים==
==מדדים לא כספיים==
קומון מצביע על הבעיות של שימוש במחירים כדי לבצע סכימה של הערך הכלכלי בגלל מחירים חסרים, מחירים ב[[שוק|שווקים]] בעלי [[כשלי שוק]], ו[[צדק בין דורי]].
קומון מצביע על הבעיות של שימוש במחירים כדי לבצע סכימה של הערך הכלכלי בגלל מחירים חסרים, מחירים ב[[שוק|שווקים]] בעלי [[כשלי שוק]], ו[[צדק בין דורי]].
לטענתו, [[כלכלה|הכלכלה]] היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת.
לטענתו, [[כלכלה|הכלכלה]] היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את המערכת הכלכלית כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת.
קומון מציע מדד ליעילות כלכלית סביבתית - והוא היחס בין זרם התפוקה של הסיפוק, לבין זרם התשומה הסביבתי: E=S/I. כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).
קומון מציע מדד ליעילות כלכלית סביבתית - והוא היחס בין זרם התפוקה של הסיפוק, לבין זרם התשומה הסביבתי: E=S/I. כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).
חברים ב[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] קיימו הרצאות, וחילקה חומרי הסברה במשך שנים אודות הבעיות של התוצר המקומי הגולמי החל משנות ה-2000. בשנת 2008 הוקם צוות לקידום [[פרוייקט חישוב מדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל]] על ידי חישוב [[מד קידמה אמין]] לישראל. במקביל קידמה העמותה גם פרוייקט אחר - [[פרוייקט ערך]] למדידת הרווחה של קהילות בידי הקהילות עצמן (דרך חלופית שבה מודדים את הרווחה מלמטה למעלה). בינואר 2013 הוצגו ממצאים של מדדים אלה בכנס העמותה בתל אביב.
חברים ב[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] קיימו הרצאות, וחילקה חומרי הסברה במשך שנים אודות הבעיות של התוצר המקומי הגולמי החל משנות ה-2000. בשנת 2008 הוקם צוות לקידום [[פרוייקט חישוב מדד אלטרנטיבי לתמ"ג בישראל]] על ידי חישוב [[מד קידמה אמין]] לישראל. במקביל קידמה העמותה גם פרוייקט אחר - [[פרוייקט ערך]] למדידת הרווחה של קהילות בידי הקהילות עצמן (דרך חלופית שבה מודדים את הרווחה מלמטה למעלה). בינואר 2013 הוצגו ממצאים של מדדים אלה בכנס העמותה בתל אביב.
במקביל לכך החלה בשנת 2012 עבודה של [[המשרד להגנת הסביבה]] ושל [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] לגיבוש מדדים משלימים למדדים כמו תוצר מקומי גולמי. הדבר זכה להתייחסות חיובית מצד בנק ישראל במהלך שנת 2013. בסוף שנת 2013 הכריזה הממשלה על מהלך של גיבוש מספר רב של מדדים על ידי מספר צוותים ממשרדי ממשלה שונים בעקבות החלטת הממשלה (מספר 5255) בדצמבר 2012. המדדים כוללים מדדי בדיקה של [[הון חברתי]], [[הון טבעי]] ומדדים נוספים בהקשר של מדידת [[קיימות]], [[חוסן]] ו[[רווחה חברתית]] והחלו להתפרסם משנת 2016.[https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-2017.aspx]
במקביל לכך החלה בשנת 2012 עבודה של [[המשרד להגנת הסביבה]] ושל [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] לגיבוש מדדים משלימים למדדים כמו תוצר מקומי גולמי. הדבר זכה להתייחסות חיובית מצד בנק ישראל במהלך שנת 2013. בסוף שנת 2013 הכריזה הממשלה על מהלך של גיבוש מספר רב של מדדים על ידי מספר צוותים ממשרדי ממשלה שונים בעקבות החלטת הממשלה (מספר 5255) בדצמבר 2012. המדדים כוללים מדדי בדיקה של [[הון חברתי]], [[הון טבעי]] ומדדים נוספים בהקשר של מדידת [[קיימות]], [[חוסן]] ו[[רווחה חברתית]] והחלו להתפרסם משנת 2016.[https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019/%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-2017.aspx]
==רשימת מדדים לאינדיקציה כלכלית==
==רשימת מדדים לאינדיקציה כלכלית==
* [[מדד הון טבעי]]
* [[מדד הון טבעי]]
* [[מד קידמה מקומית]] פותח על ידי [[הקרן לכלכלה חדשה]]
* [[מד קידמה מקומית]] פותח על ידי [[הקרן לכלכלה חדשה]]
עוד מדדים אפשר למצוא [http://ec.europa.eu/environment/beyond_gdp/index_en.html כאן]
עוד מדדים אפשר למצוא [http://ec.europa.eu/environment/beyond_gdp/index_en.html כאן]
==ראו גם==
==ראו גם==
* [http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99%20%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94%20%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D%20%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2017.3.2013.doc מדדי רווחה בעולם ובישראל] בנק ישראל, מרץ 2013
* [http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99%20%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94%20%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D%20%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%2017.3.2013.doc מדדי רווחה בעולם ובישראל] בנק ישראל, מרץ 2013
* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2077140 המדינה החליטה לגבש שורת מדדים משלימים לתמ"ג] צפריר רינת, 21.07.2013
* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2077140 המדינה החליטה לגבש שורת מדדים משלימים לתמ"ג] צפריר רינת, 21.07.2013
* [http://www.themarker.com/news/1.2150622 בעקבות המחאה החברתית: הדו"ח המהפכני שימדוד את איכות החיים] מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 28.10.2013
* [http://www.themarker.com/news/1.2150622 בעקבות המחאה החברתית: הדו"ח המהפכני שימדוד את איכות החיים] מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 28.10.2013
* [http://wlb.gov.il/ מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי], משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל
* [http://wlb.gov.il/ מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי], משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503466,00.html תמצית החוויה האמריקנית שלי] על הסגידה למדדים. שלמה וגנר, 08.02.08 ארץ אחרת ב-ynet
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503466,00.html תמצית החוויה האמריקנית שלי] על הסגידה למדדים. שלמה וגנר, 08.02.08 ארץ אחרת ב-ynet
* [http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2794 צמיחה שלילית? אמור מעתה, מיתון חיובי!] סימונה סרמונטה, אתר העוקץ, 6.10.2008
* [http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2794 צמיחה שלילית? אמור מעתה, מיתון חיובי!] סימונה סרמונטה, אתר העוקץ, 6.10.2008
* [http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg20026786.100-special-report-why-politicians-dare-not-limit-economic-growth.html מדוע פוליטיקאים אינה מעיזים להגביל את הצמיחה הכלכלית] New scientist אוקטובר 2008
* [http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg20026786.100-special-report-why-politicians-dare-not-limit-economic-growth.html מדוע פוליטיקאים אינה מעיזים להגביל את הצמיחה הכלכלית] New scientist אוקטובר 2008
* [http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg20026786.500-interview-champion-for-green-growth.html Interview: Champion for green growth] ראיון - מדוע ערכים קפיטליסטים מונעים כניסה של ערכים ירוקים לפוליטיקה בארצות הברית
* [http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg20026786.500-interview-champion-for-green-growth.html Interview: Champion for green growth] ראיון - מדוע ערכים קפיטליסטים מונעים כניסה של ערכים ירוקים לפוליטיקה בארצות הברית
* [http://www.qssweb.co.uk/nssubs/default.aspx?prom=3569&DCMP=ILC-nslhmagbox&nsref=subscvr the folly of growth] גיליון נושא בעיתון new scientist אוקטובר 2008 (יש צורך להירשם לעיתון)
* [http://www.qssweb.co.uk/nssubs/default.aspx?prom=3569&DCMP=ILC-nslhmagbox&nsref=subscvr the folly of growth] גיליון נושא בעיתון new scientist אוקטובר 2008 (יש צורך להירשם לעיתון)