שינויים

כלכלנים משתמשים ב"אדמה" או "קרקע" (Land), כמונח כולל לתיאור [[סביבה הטבעית]] או [[הביוספרה]]. אין דיון נפרד לאוקיינוסים או לאטמוספירה או לאנרגיה מהשמש. ניתן היה לכנות את התחום "כלכלת טבע" וכיום הוא מוצג בצורה רחבה בתחום של [[כלכלה סביבתית]]. היחס אל הטבע כאל קרקע נבע מנסיבות היסטוריות. בזמן [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], היו דיונים כלכליים רבים שהחלו בניתוח של החקלאות וקרקע חקלאית הייתה היבט חשוב של דיונים אלה. ההפשטות עבור התאוריה הכלכלית נוצרו כבר אז והתאוריה לא עודכנה כדי להתייחס להיבטים אחרים של הטבע {{הערה|(כמו [[מחזור ביוגאוכימי]] או [[שירותי המערכת האקולוגית]] לדוגמה)}}.  

כלכלנים משתמשים ב"אדמה" או "קרקע" (Land), כמונח כולל לתיאור [[סביבה הטבעית]] או [[הביוספרה]]. אין דיון נפרד לאוקיינוסים או לאטמוספירה או לאנרגיה מהשמש. ניתן היה לכנות את התחום "כלכלת טבע" וכיום הוא מוצג בצורה רחבה בתחום של [[כלכלה סביבתית]]. היחס אל הטבע כאל קרקע נבע מנסיבות היסטוריות. בזמן [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]], היו דיונים כלכליים רבים שהחלו בניתוח של החקלאות וקרקע חקלאית הייתה היבט חשוב של דיונים אלה. ההפשטות עבור התאוריה הכלכלית נוצרו כבר אז והתאוריה לא עודכנה כדי להתייחס להיבטים אחרים של הטבע {{הערה|(כמו [[מחזור ביוגאוכימי]] או [[שירותי המערכת האקולוגית]] לדוגמה)}}.  

בתוך האסכולה הנאו-קלאסית קיימת תת דיסציפלינה שנקראת "[[כלכלת קרקע]]" שנוסדה על ידי ריצ'ראד טי. אלי (Richard T. Ely) הנשיא הראשון של התאחדות הכלכלה האמריקנית. ב-1922 הוא פרסם גרסה מוקדמת בשם "קוים לדמות כלכלת קרקע". בפתיח הוא מביע את תמיהתו על ההזנחה של האדמה על ידי כלכלנים. "זה מוזר ולא ממש קל להסביר את העובדה שקרקע כקונספט כלכלי, כלומר כדרישה מוקדמת לייצור, החלק בהכנסת החברה -קיבלה באופן יחסי מעט תשומת לב." (עמ' 3). הוא מציין את הספרות הענפה על [[עבודה]] ו[[הון]], גורמי הייצור המסורתיים האחרים של הייצור, ולאחר מכן מעיר שעבודתו שלו היא כנראה הניתוח המקביל הראשון ביחס לאדמה.  

בתוך האסכולה הנאו-קלאסית קיימת תת דיסציפלינה שנקראת "[[כלכלת קרקע]]" שנוסדה על ידי ריצ'ראד טי. אלי (Richard T. Ely) הנשיא הראשון של התאחדות הכלכלה האמריקנית. ב-1922 הוא פרסם גרסה מוקדמת בשם "קוים לדמות כלכלת קרקע". בפתיח הוא מביע את תמיהתו על ההזנחה של האדמה על ידי כלכלנים. "זה מוזר ולא ממש קל להסביר את העובדה שקרקע כקונספט כלכלי, כלומר כדרישה מוקדמת לייצור, החלק בהכנסת החברה -קיבלה באופן יחסי מעט תשומת לב." (עמ' 3). הוא מציין את הספרות הענפה על [[עבודה]] ו[[הון]], גורמי הייצור המסורתיים האחרים של הייצור, ולאחר מכן מעיר שעבודתו שלו היא כנראה הניתוח המקביל הראשון ביחס לאדמה.  

כבר בניתוח של אילי מבוצעת הפשטה וצמצום ניכר של השפעת הטבע על הכלכלה. אלי טוען כי "קרקע, כפי שכלכלנים משתמשים במונח, משמעה כוחות הטבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית." הוא מצמצם את הטבע ל"קרקע" ואת הקרקע לרכוש. בכך הוא עובר מ"כוחות הטבע" ל"רכוש קרקעי". גם דבר זה הוא עדיין דבר פיזי, ולכן אלי מעביר אותו לתחום של יחסי אנוש בלבד - הנושאים שנועדו לדיון תחת הכותרת של "כלכלת קרקע" הם "דיור בכפר ובעיר, מחיר הקרקע, מס יחיד, בעלות ציבורית, בעלות קהילתית, המראה הפתוח, אחוזות גדולות, שימור, והצפיפות של אוכלוסיה עירונית".(עמ' 4).

כבר בניתוח של אילי מבוצעת הפשטה וצמצום ניכר של השפעת הטבע על הכלכלה. אלי טוען כי "קרקע, כפי שכלכלנים משתמשים במונח, משמעה כוחות הטבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית." הוא מצמצם את הטבע ל"קרקע" ואת הקרקע לרכוש. בכך הוא עובר מ"כוחות הטבע" ל"רכוש קרקעי". גם דבר זה הוא עדיין דבר פיזי, ולכן אלי מעביר אותו לתחום של יחסי אנוש בלבד - הנושאים שנועדו לדיון תחת הכותרת של "כלכלת קרקע" הם "דיור בכפר ובעיר, מחיר הקרקע, מס יחיד, בעלות ציבורית, בעלות קהילתית, המראה הפתוח, אחוזות גדולות, שימור, והצפיפות של אוכלוסיה עירונית".(עמ' 4).

דיילי וקוב טוענים שאם כלכלנים באמת היו רואים ב"קרקע" כ"כוחות טבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית", אזי תשומת לב ניכרת הייתה מוענקת ל"קרקע" כאלמנט נבדל בעל משמעות גדולה. היא הייתה לא רק גורם בייצור, אלא גם תנאי מקדים לכל החיים הכלכליים, ולחיים בכלל. אבל כשאדמה הופכת ליחס בעלות, הנבדלת מיחסי בעלות אחרים בהיבטים מינוריים למדי, אזי היא בקושי מוצר אחד בין הרבה מוצרים אחרים. "כוחות הטבע," ועל כן הטבע באופן כללי, נעלמו מהשטח. מדע הכלכלה תלוי ומרחף בחופשיות מהעולם הפיזי.  

דיילי וקוב טוענים שאם כלכלנים באמת היו רואים ב"קרקע" כ"כוחות טבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית", אזי תשומת לב ניכרת הייתה מוענקת ל"קרקע" כאלמנט נבדל בעל משמעות גדולה. היא הייתה לא רק גורם בייצור, אלא גם תנאי מקדים לכל החיים הכלכליים, ולחיים בכלל. אבל כשאדמה הופכת ליחס בעלות, הנבדלת מיחסי בעלות אחרים בהיבטים מינוריים למדי, אזי היא בקושי מוצר אחד בין הרבה מוצרים אחרים. "כוחות הטבע," ועל כן הטבע באופן כללי, נעלמו מהשטח. מדע הכלכלה תלוי ומרחף בחופשיות מהעולם הפיזי.  

בשנת 1940 ריצ'ראד טי. אלי וג'ורג' ורויין (George S. Wehrwein) את הספר "כלכלת קרקע". הספר הפגין רגישות לנושא כמו [[סביבתנות]], [[שמירת טבע]] ו[[צדק בין דורי]], באופן שרוב האמריקנים לא העריכו עד לתקופה מאוחרת בהרבה. למרות שרוב הספר עוסק בקרקע כרכוש ומתמקד ביחס הבעלות, הכותבים מבהירים שהמציאות הפיזית יכולה להיות נבדלת מהקשר זה, והם תובעים תשומת לב אליה בזכות עצמה. הם מציינים כי "מדיניות קרקע חייבת להתבסס על תפקוד חוקי הטבע כמו גם המניעים הכלכליים של האדם" (עמ' 25).  

בשנת 1940 ריצ'ראד טי. אלי וג'ורג' ורויין (George S. Wehrwein) את הספר "כלכלת קרקע". הספר הפגין רגישות לנושא כמו [[סביבתנות]], [[שמירת טבע]] ו[[צדק בין דורי]], באופן שרוב האמריקנים לא העריכו עד לתקופה מאוחרת בהרבה. למרות שרוב הספר עוסק בקרקע כרכוש ומתמקד ביחס הבעלות, הכותבים מבהירים שהמציאות הפיזית יכולה להיות נבדלת מהקשר זה, והם תובעים תשומת לב אליה בזכות עצמה. הם מציינים כי "מדיניות קרקע חייבת להתבסס על תפקוד חוקי הטבע כמו גם המניעים הכלכליים של האדם" (עמ' 25).  

===היחס לאדמה ולטבע בחברות חקלאיות===

===היחס לאדמה ולטבע בחברות חקלאיות===

עם ביות החיות, מופיעות מגמות אחרות. נוודים-רועים יכולים לחוות את האדמה כמקום נדודים במקום כמקום מגורים. היא נשארת חשובה, אבל הם לא חלק מהאדמה באותו אופן שבו שייכים אליה שבטים של ציידים-לקטים. עקרון הפעולה בטבע יכול להיות משוייך לגשם ולשמש. האדמה מקבלת יותר מאשר היא נותנת. לפעולות האדם יש יותר משקל, והן מובנות במסגרת של אלי שמיים יותר מאשר אלים שוכני אדמה.  

עם ביות החיות, מופיעות מגמות אחרות. נוודים-רועים יכולים לחוות את האדמה כמקום נדודים במקום כמקום מגורים. היא נשארת חשובה, אבל הם לא חלק מהאדמה באותו אופן שבו שייכים אליה שבטים של ציידים-לקטים. עקרון הפעולה בטבע יכול להיות משוייך לגשם ולשמש. האדמה מקבלת יותר מאשר היא נותנת. לפעולות האדם יש יותר משקל, והן מובנות במסגרת של אלי שמיים יותר מאשר אלים שוכני אדמה.  

עם ביות הצמחים [[המהפכה החקלאית|והמהפכה החקלאית]], אנשים קשורים יותר ליחידות קטנות יותר של אדמה. כמו בקרב ציידים-לקטים האדמה מקבלת את התפקיד העיקרי, למרות שגם לשמש ולגשם יש משמעות גדולה. מעל הכל, תשומת הלב ממוקדת ב[[פריון חקלאי|פוריות]]. התוספת שהטבע מעניק, הפיכת הזרע לצמח, שמפיק זרעים רבים, או ההבאה לעולם של עוד ועוד חיות משק, נתפסת כנס גדול. המיניות בכלל, והמיניות האנושית בפרט, מקבלות חשיבות דתית כסמל של פריון.

עם ביות הצמחים [[המהפכה החקלאית|והמהפכה החקלאית]], אנשים קשורים יותר ליחידות קטנות יותר של אדמה. כמו בקרב ציידים-לקטים האדמה מקבלת את התפקיד העיקרי, למרות שגם לשמש ולגשם יש משמעות גדולה. מעל הכל, תשומת הלב ממוקדת ב[[פריון חקלאי|פוריות]]. התוספת שהטבע מעניק, הפיכת הזרע לצמח, שמפיק זרעים רבים, או ההבאה לעולם של עוד ועוד חיות משק, נתפסת כנס גדול. המיניות בכלל, והמיניות האנושית בפרט, מקבלות חשיבות דתית כסמל של פריון.

===היחס לאדמה ולטבע ביהדות המקראית===

===היחס לאדמה ולטבע ביהדות המקראית===

הדעות העתיקות של החברות החקלאיות הועברו בצורה המשמעותית ביותר לציביליזציה האירופאית על ידי הכתבים היהודים. עבור העברים הקדמונים, כמו גם עבור עמים קדמונים אחרים, האדמה הייתה דבר חשוב. לטענת פי דיילי וקוב, אפשר להגיד שהחיים והמחשבה היהודית התרכזה סביב העם (ישראל), האל (השם), והאדמה. אלו הם "שלושת גורמי הייצור" אלו הם כוחות נפרדים אבל המשמעות האמיתית העמוקה שלהם נובעת מהקשר ההדדי ביניהם.  

הדעות העתיקות של החברות החקלאיות הועברו בצורה המשמעותית ביותר לציביליזציה האירופאית על ידי הכתבים היהודים. עבור העברים הקדמונים, כמו גם עבור עמים קדמונים אחרים, האדמה הייתה דבר חשוב. לטענת פי דיילי וקוב, אפשר להגיד שהחיים והמחשבה היהודית התרכזה סביב העם (ישראל), האל (השם), והאדמה. אלו הם "שלושת גורמי הייצור" אלו הם כוחות נפרדים אבל המשמעות האמיתית העמוקה שלהם נובעת מהקשר ההדדי ביניהם.  

העם היהודי זוכר היסטוריה מעורבת של מסעות נדודים והתיישבות חקלאית במצרים. האדמה, לכן, איננה המקום הברור מאליו שלהם, שבלעדיו אין להם קיום משותף. היא ניתנה להם על יד השם, ואם הם לא חיים בצורה הנכונה באדמה, הם עלולים להיות מוגלים ממנה. הניתוק מהארץ היה האיום האולטימטיבי, והיכולת לשכון בארץ לנצח הייתה ההבטחה האולטימטיבית (איש תחת גפנו ותחת תאנתו). כך, מגוריהם באדמה, התגשמות תקוותיהם, הייתה קשורה ליחסיהם הן עם האדמה והן עם האל.  

העם היהודי זוכר היסטוריה מעורבת של מסעות נדודים והתיישבות חקלאית במצרים. האדמה, לכן, איננה המקום הברור מאליו שלהם, שבלעדיו אין להם קיום משותף. היא ניתנה להם על יד השם, ואם הם לא חיים בצורה הנכונה באדמה, הם עלולים להיות מוגלים ממנה. הניתוק מהארץ היה האיום האולטימטיבי, והיכולת לשכון בארץ לנצח הייתה ההבטחה האולטימטיבית (איש תחת גפנו ותחת תאנתו). כך, מגוריהם באדמה, התגשמות תקוותיהם, הייתה קשורה ליחסיהם הן עם האדמה והן עם האל.  

האדמה לא הייתה דבר סביל, היא נשאה פרות ונתנה מתנות (אם כי אלו נובעים מרצונו של האל). כמו כן התייחסו אליה בכבוד ונתנו לה לנוח מעבודה בשבת. היא תוארה כבעלת יכולת להתאבל או לעלוץ, או אפילו להקיא מתוכה את העם כתוצאה מחטאיו הרבים. האדמה יכלה להזדהם עקב חטא אנושי ולהזדקק לפעולת טיהור.

האדמה לא הייתה דבר סביל, היא נשאה פרות ונתנה מתנות (אם כי אלו נובעים מרצונו של האל). כמו כן התייחסו אליה בכבוד ונתנו לה לנוח מעבודה בשבת. היא תוארה כבעלת יכולת להתאבל או לעלוץ, או אפילו להקיא מתוכה את העם כתוצאה מחטאיו הרבים. האדמה יכלה להזדהם עקב חטא אנושי ולהזדקק לפעולת טיהור.

הארץ נתפסה באופן כללי כ"ירושה" של עם ישראל. אין משמע הדבר בעלות במובן המודרני. הקרקע הופקדה למשמורת בידי ישראל כל עוד הם שמרו את החוזה עם אלוהים ועם הארץ. זאת ועוד, הירושה הייתה אישית. כל משפחה קיבלה את חלקת הירושה שלה. באחריותה היה לשמור על ירושה זו. נחלת אבות מתארת טוב יותר את היחס מאשר בעלות. הקושי לקנות ולמכור חלקות כאלה מתואר לדוגמה בפרשת כרם נבות שנרצח משום שסירב למכור את נחלת אבותיו.

הארץ נתפסה באופן כללי כ"ירושה" של עם ישראל. אין משמע הדבר בעלות במובן המודרני. הקרקע הופקדה למשמורת בידי ישראל כל עוד הם שמרו את החוזה עם אלוהים ועם הארץ. זאת ועוד, הירושה הייתה אישית. כל משפחה קיבלה את חלקת הירושה שלה. באחריותה היה לשמור על ירושה זו. נחלת אבות מתארת טוב יותר את היחס מאשר בעלות. הקושי לקנות ולמכור חלקות כאלה מתואר לדוגמה בפרשת כרם נבות שנרצח משום שסירב למכור את נחלת אבותיו.  

התחזוקה של מערכת מפוזרת זו של זכויות קרקע התבררה כמסובכת מאוד, שכן חלק הרחיבו את נחלתם על ידי קניית הירושות השכנות, במיוחד בתנאי משבר. מגמה זו הגיעה לשיא במאה ה-8 לפני הספירה, כאשר האליטה העירונית שינתה את החקלאות מקיום אוטרקי כפרי, ליבולים אחידים לצורכי ייצוא, ואילצה איכרים להפוך מחקלאים עצמאיים לשכירי-יום באחוזות גדולות. רוב הנבואה המתועדת יוצאת נגד ההפרה הזאת של החוזה עם האל. הנורמה של [[יובל]] הייתה הצהרה שבה כל חלקה תחזור ליורשים המקוריים שלה.  

התחזוקה של מערכת מפוזרת זו של זכויות קרקע התבררה כמסובכת מאוד, שכן חלק הרחיבו את נחלתם על ידי קניית הירושות השכנות, במיוחד בתנאי משבר. מגמה זו הגיעה לשיא במאה ה-8 לפני הספירה, כאשר האליטה העירונית שינתה את החקלאות מקיום אוטרקי כפרי, ליבולים אחידים לצורכי ייצוא, ואילצה איכרים להפוך מחקלאים עצמאיים לשכירי-יום באחוזות גדולות. רוב הנבואה המתועדת יוצאת נגד ההפרה הזאת של החוזה עם האל. הנורמה של [[יובל]] הייתה הצהרה שבה כל חלקה תחזור ליורשים המקוריים שלה.  

המהפכה הגדולה בפילוסופיה המודרנית נבעה מעמנואל קאנט. בתחילת המאה ה-19 הוא שבה את תשומת ליבו של העולם האינטלקטואלי בטענה שהמחשבה האנושית רחוקה מלהיות פאסיבית בחוויה שלה. המחשבה היא אקטיבית בבניית העולם של עצמה. למעשה, כל מה שאנו יכולים לדבר עליו כעל עולם הוא באיזה שהוא מובן תוצר של החשיבה האנושית. למרות שקאנט הניח כי קיימת מציאות בלתי ידועה כמקור לחוויה החושית, הרבה פילוסופים שהלכו בעקבותיו זנחו זאת לטובת אידאליזם עקבי.  

המהפכה הגדולה בפילוסופיה המודרנית נבעה מעמנואל קאנט. בתחילת המאה ה-19 הוא שבה את תשומת ליבו של העולם האינטלקטואלי בטענה שהמחשבה האנושית רחוקה מלהיות פאסיבית בחוויה שלה. המחשבה היא אקטיבית בבניית העולם של עצמה. למעשה, כל מה שאנו יכולים לדבר עליו כעל עולם הוא באיזה שהוא מובן תוצר של החשיבה האנושית. למרות שקאנט הניח כי קיימת מציאות בלתי ידועה כמקור לחוויה החושית, הרבה פילוסופים שהלכו בעקבותיו זנחו זאת לטובת אידאליזם עקבי.  

אין בהכרח קשר ישיר בין זניחת המציאות הפיזית בפילוסופיה המערבית לבין הדחקת הטבע מתחום הכלכלה, אבל יש הקבלה מעניינת. האקלים האינטלקטואלי של המאה ה-19 וה-20 היה מתאים לשינוי בחשיבה הכלכלית מהתייחסות לטבע ולעובדות אמפיריות כתוצאה מניסוי, אל תוצרי המחשבה הכלכלית. כך עיסוק יתר עם תאוריה כלכלית, מודלים, ונוסחאות מתמטיות מבטא את הכיוון מבטא את השינוי של המחשבה המודרנית מדואליזם לאידאליזם שלאחר קאנט. דיילי וקוב טוענים שיש העברת תשומת הלב מאדמה, עבודה, והון לבעלי אדמות, עובדים, וקפיטליסטים ולאחר מכן לרנטות, משכורות ורווחים, וכי העברה זו מתואמת אף היא עם אובדן העניין בעולם הממשי.

אין בהכרח קשר ישיר בין זניחת המציאות הפיזית בפילוסופיה המערבית לבין הדחקת הטבע מתחום הכלכלה, אבל יש הקבלה מעניינת. האקלים האינטלקטואלי של המאה ה-19 וה-20 היה מתאים לשינוי בחשיבה הכלכלית מהתייחסות לטבע ולעובדות אמפיריות כתוצאה מניסוי, אל תוצרי המחשבה הכלכלית. כך עיסוק יתר עם תאוריה כלכלית, מודלים, ונוסחאות מתמטיות מבטא את הכיוון מבטא את השינוי של המחשבה המודרנית מדואליזם לאידאליזם שלאחר קאנט. דיילי וקוב טוענים שיש העברת תשומת הלב מאדמה, עבודה, והון לבעלי אדמות, עובדים, וקפיטליסטים ולאחר מכן לרנטות, משכורות ורווחים, וכי העברה זו מתואמת אף היא עם אובדן העניין בעולם הממשי.

==השפעת דקארט וקאנט על הראיה הכלכלית==

==השפעת דקארט וקאנט על הראיה הכלכלית==