שינויים

'''כלכלה קיינסיאנית''' (באנגלית: '''Keynesian economics''') או '''קיינסיאניזם''' היא [[חקר הכלכלה|זרם כלכלי]] שפותח על ידי הכלכלן הבריטי [[ג'ון מיינארד קיינס]], ואשר מהווה את היסודות ל[[מאקרו-כלכלה]]. לפי הקיינסיאנים, בטווח הקצר, ובמיוחד בזמן מיתון, התפוקה הכלכלית מושפעת בצורה חזקה על ידי הביקוש הכולל - ההוצאות של הצרכנים ושל הממשלה במשק הלאומי. לפי הקיינסיאנים הביקוש המצרפי לא שווה בהכרח לגודל ההיצע של הכלכלה, תחת זאת הוא מושפע מגורמים שונים כמו שער הריבית, ציפיות ולדבר זה יכולות להיות השפעות שונות על המשק כמו אבטלה, אינפלציה ועוד.  

'''כלכלה קיינסיאנית''' (באנגלית: '''Keynesian economics''') או '''קיינסיאניזם''' היא [[חקר הכלכלה|זרם כלכלי]] שפותח על ידי הכלכלן הבריטי [[ג'ון מיינארד קיינס]], ואשר מהווה את היסודות ל[[מאקרו-כלכלה]]. לפי הקיינסיאנים, בטווח הקצר, ובמיוחד בזמן מיתון, התפוקה הכלכלית מושפעת בצורה חזקה על ידי הביקוש הכולל - ההוצאות של הצרכנים ושל הממשלה במשק הלאומי. לפי הקיינסיאנים הביקוש המצרפי לא שווה בהכרח לגודל ההיצע של הכלכלה, תחת זאת הוא מושפע מגורמים שונים כמו שער הריבית, ציפיות ולדבר זה יכולות להיות השפעות שונות על המשק כמו אבטלה, אינפלציה ועוד.  

עיקרי התורה הקיינסיאנית נוסחו בספר של קיינס "[[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]]" (1935), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ([[השפל הגדול]]) שפרץ בשנת 1929. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות של מיתון (ובטח לא את המיתון של השפל הגדול)במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של היצע וביקוש דרך להשגת שיווי משקל בכל השווקים. הנקודה הבסיסית של הקיינסיאניזם היא שיש לבחון תופעות מאקרו-כלכליות ולבחון בהן סיבתיות גם אם בתחילה אין להן הסבר מיקרו-כלכלי ברור. לפי גישה זו השוואות שנעשות מידי פעם בין המדינה כולה לבין משק בית קטן אינן נכונות.  

עיקרי התורה הקיינסיאנית נוסחו בספר של קיינס "[[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]]" (1935), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ([[השפל הגדול]]) שפרץ בשנת 1929. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות של מיתון (ובטח לא את המיתון של השפל הגדול)במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של היצע וביקוש דרך להשגת שיווי משקל בכל השווקים. הנקודה הבסיסית של הקיינסיאניזם היא שיש לבחון תופעות מאקרו-כלכליות ולבחון בהן סיבתיות גם אם בתחילה אין להן הסבר מיקרו-כלכלי ברור. לפי גישה זו השוואות שנעשות מידי פעם בין המדינה כולה לבין משק בית קטן אינן נכונות.