שינויים

הוסרו 6 בתים ,  19:51, 12 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 3: שורה 3:  
==חדשות כמוצר ציבורי==
 
==חדשות כמוצר ציבורי==
 
{{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}}
קז'ה מבחינה בין חדשות משמעותיות לבין תקשורת לצורכי בידור.
+
קז'ה מבחינה בין חדשות משמעותיות לבין תקשורת לצורכי בידור.  
    
היא טוענת כי חדשות כאלה הן מוצר חיוני לקיום הדמוקרטיה - אם אזרחים צריכים להחליט למי להצביע בבחירות, או להחליט אם להצטרף להפגנה או מחאה אזרחית, או לקבל החלטות כלכליות ופיננסיות, הם צריכים חדשות אמינות. לפיכך גם הדמוקרטיה זקוקה לזה. לטענתה קיימים עשרות מחקרים שמראים שככל שהעיתונות חופשית יותר ורצינית יותר, האזרחים נוטים יותר לבצע את הצעד הדמוקרטי הבסיסי ביותר כלומר להצביע בבחירות.  
 
היא טוענת כי חדשות כאלה הן מוצר חיוני לקיום הדמוקרטיה - אם אזרחים צריכים להחליט למי להצביע בבחירות, או להחליט אם להצטרף להפגנה או מחאה אזרחית, או לקבל החלטות כלכליות ופיננסיות, הם צריכים חדשות אמינות. לפיכך גם הדמוקרטיה זקוקה לזה. לטענתה קיימים עשרות מחקרים שמראים שככל שהעיתונות חופשית יותר ורצינית יותר, האזרחים נוטים יותר לבצע את הצעד הדמוקרטי הבסיסי ביותר כלומר להצביע בבחירות.  
   −
חדשות נחשבות סוג של [[מוצר ציבורי]] בגלל שהן עונות להגדרה של מהו מוצר ציבורי - מצד אחד קל להנות מקיומן גם אם לא משלמים עליהן - לדוגמה על ידי זה שאנשים שלא קנו עיתון שומעים חדשות מצד אנשים שכן קנו עיתון. ומצד שני אם אדם אחד שומע חדשות זה לא פוגע באפשרות של אדם אחר לשמוע את אותן חדשות. דבר זה נכון במיוחד בתקשורת אלקטרונית. שתי תכונות אלה יחד הן בעצם ההגדרה של מוצר או שירות כ[[מוצר ציבורי]]. עיתוני נייר שצריך לקנות הם פחות מוצר ציבורי שכן צריכה של עיתון על ידי אדם אחד מקשה על אדם אחר לצרוך את העיתון, וכן קל יותר למנוע ממי שלא שילם על העיתון להנות ממנו (אם כי בעבר, כאשר עיתון היה יקר יותר אנשים היו קונים עיתון ומעבירים אותו לשכנים וחברים).  
+
חדשות נחשבות סוג של [[מוצר ציבורי]] בגלל שהן עונות להגדרה של מהו מוצר ציבורי - מצד אחד קל להנות מקיומן גם אם לא משלמים עליהן - לדוגמה על ידי זה שאנשים שלא קנו עיתון שומעים חדשות מצד אנשים שכן קנו עיתון. ומצד שני אם אדם אחד שומע חדשות זה לא פוגע באפשרות של אדם אחר לשמוע את אותן חדשות. דבר זה נכון במיוחד בתקשורת אלקטרונית. שתי תכונות אלה יחד הן בעצם ההגדרה של מוצר או שירות כ[[מוצר ציבורי]]. עיתוני נייר שצריך לקנות הם פחות מוצר ציבורי שכן צריכה של עיתון על ידי אדם אחד מקשה על אדם אחר לצרוך את העיתון, וכן קל יותר למנוע ממי שלא שילם על העיתון להנות ממנו (אם כי בעבר, כאשר עיתון היה יקר יותר אנשים היו קונים עיתון ומעבירים אותו לשכנים וחברים).  
    
קז'ה טוענת כי בידור הוא פחות סוג של מוצר ציבורי שכן הנאה ממנו היא בעיקר בצורה ישירה - קשה יותר להנות מבידור מיד שנייה. אם אני שומע על מופע באלט או על סרט קשה להנות מעצם קיומו. עם זאת גם בידור יכול להיחשב לפעמים מוצר ציבורי - בעיקר צורות אלקטרוניות שלו, שבהם קשה למנוע ממי שלא שילם לראות סרט, וצפייה בסרט כזה לא מפחיתה מהזמינות שלו עבור משתמשים אחרים.  
 
קז'ה טוענת כי בידור הוא פחות סוג של מוצר ציבורי שכן הנאה ממנו היא בעיקר בצורה ישירה - קשה יותר להנות מבידור מיד שנייה. אם אני שומע על מופע באלט או על סרט קשה להנות מעצם קיומו. עם זאת גם בידור יכול להיחשב לפעמים מוצר ציבורי - בעיקר צורות אלקטרוניות שלו, שבהם קשה למנוע ממי שלא שילם לראות סרט, וצפייה בסרט כזה לא מפחיתה מהזמינות שלו עבור משתמשים אחרים.  
    
==ענף החדשות במשבר==
 
==ענף החדשות במשבר==
קז'ה טוענת כי מי שעוסק כיום בייצור "חדשות משמעותיות", שוק התקשורת (המדיה, העיתונאים) נמצאים היום במשבר קיצוני. פוליטיקאים ובעלי הון מרוקנים אותו ממה שהוא נועד לעשות, ויש צורך להמציא אותו מחדש.  
+
קז'ה טוענת כי מי שעוסק כיום בייצור "חדשות משמעותיות", שוק התקשורת (המדיה, העיתונאים) נמצאים היום במשבר קיצוני. פוליטיקאים ובעלי הון מרוקנים אותו ממה שהוא נועד לעשות, ויש צורך להמציא אותו מחדש.  
    
מחקר שערכה קז'ה מצא שעם השנים מספר העיתונאים המקצועיים שמועסקים ביצירת חדשות ירד באופן דרמטי. רואים זאת בארצות הברית, בספרד וגם בצרפת, אם כי פחות. ההיקף של מקצוע העיתונות בכללותו – מצטמק. מול התופעה הזו חלה עלייה חדה במספר האנשים שעוסקים ב[[יחסי ציבור]] - כלומר אנשים שמקבלים תשלום מ[[תאגידים גדולים]], ארגונים גדולים וממשלות ומנסים [[דיסאינפורמציה|להטות את הציבור]] לפי האינטרסים שלהם.  
 
מחקר שערכה קז'ה מצא שעם השנים מספר העיתונאים המקצועיים שמועסקים ביצירת חדשות ירד באופן דרמטי. רואים זאת בארצות הברית, בספרד וגם בצרפת, אם כי פחות. ההיקף של מקצוע העיתונות בכללותו – מצטמק. מול התופעה הזו חלה עלייה חדה במספר האנשים שעוסקים ב[[יחסי ציבור]] - כלומר אנשים שמקבלים תשלום מ[[תאגידים גדולים]], ארגונים גדולים וממשלות ומנסים [[דיסאינפורמציה|להטות את הציבור]] לפי האינטרסים שלהם.  
שורה 26: שורה 26:  
הסיבה המרכזית למשבר בעיתונות התחרות מצד האינטרנט וההשפעה שלה על מבנה השוק. מבחינה היסטורית קז'ה טוענת שבכל פעם שנוצרת פלטפורמה חדשה – פעם זה רדיו, אחר-כך טלוויזיה ועכשיו אינטרנט – מגלים שהמחיר שכל צרכן משלם, יורד. זה מסביר חלק גדול מהמשבר. לדוגמה אחת ההכנסות העיקריות של עיתונים היו מודעות לוח (לוחות יד שנייה, מודעות אבל) אבל העסק הזה נעלם בגלל אתרים למכירות של מוצרים יד שנייה לדוגמה ואתרי מודעות אחרים. בארצות הברית עסקי החדשות התבססו על הכנסות מפרסום, אבל ככל שהפלטפורמות השונות והאינטרנט התקדמו, מחיר הפרסומות ירדו מאוד כך שגם אפיק זה ירד. אפיק הכנסה שלישי היה מנויים לעיתון מודפס אבל גם אפיק זה נפגע במציאות של אפשרות לקרוא חדשות באינטרנט.  
 
הסיבה המרכזית למשבר בעיתונות התחרות מצד האינטרנט וההשפעה שלה על מבנה השוק. מבחינה היסטורית קז'ה טוענת שבכל פעם שנוצרת פלטפורמה חדשה – פעם זה רדיו, אחר-כך טלוויזיה ועכשיו אינטרנט – מגלים שהמחיר שכל צרכן משלם, יורד. זה מסביר חלק גדול מהמשבר. לדוגמה אחת ההכנסות העיקריות של עיתונים היו מודעות לוח (לוחות יד שנייה, מודעות אבל) אבל העסק הזה נעלם בגלל אתרים למכירות של מוצרים יד שנייה לדוגמה ואתרי מודעות אחרים. בארצות הברית עסקי החדשות התבססו על הכנסות מפרסום, אבל ככל שהפלטפורמות השונות והאינטרנט התקדמו, מחיר הפרסומות ירדו מאוד כך שגם אפיק זה ירד. אפיק הכנסה שלישי היה מנויים לעיתון מודפס אבל גם אפיק זה נפגע במציאות של אפשרות לקרוא חדשות באינטרנט.  
   −
בארצות הברית גם ראינו שחברות החדשות נהפכו ל[[חברה ציבורית|חברות ציבוריות]] כלומר חברה שהמניות שלהן נסחרות בבורסה. דבר זה מעודד לחץ על החברות האלה לשמור על רווחיות גבוהה. מסיבה זו אפילו גופים שיכלו לשלם לעיתונאים נאלצו לצמצם את מספרם כדי לשמור על אותה רווחיות. דבר זה יוצר לדעתה מנגנון של [[לולאת משוב מחלישה]]: הרווחיות יורדת בגלל מחירי הפרסום הצונחים, העיתונים מקצצים בעיתונאים כדי לשמור על רווחיות, ציבור הלקוחות מתאכזב מהמוצר ונוטש אותו, הרווחיות ממשיכה לרדת – וחוזר חלילה.  
+
בארצות הברית גם ראינו שחברות החדשות נהפכו ל[[חברה ציבורית|חברות ציבוריות]] כלומר חברה שהמניות שלהן נסחרות בבורסה. דבר זה מעודד לחץ על החברות האלה לשמור על רווחיות גבוהה. מסיבה זו אפילו גופים שיכלו לשלם לעיתונאים נאלצו לצמצם את מספרם כדי לשמור על אותה רווחיות. דבר זה יוצר לדעתה מנגנון של [[לולאת משוב מחלישה]]: הרווחיות יורדת בגלל מחירי הפרסום הצונחים, העיתונים מקצצים בעיתונאים כדי לשמור על רווחיות, ציבור הלקוחות מתאכזב מהמוצר ונוטש אותו, הרווחיות ממשיכה לרדת – וחוזר חלילה.  
    
==מודל חדש למימון העיתונות==
 
==מודל חדש למימון העיתונות==
 
בגלל המשבר העמוק צריך למצוא מודל חדש כדי לממן את יצירת החדשות.
 
בגלל המשבר העמוק צריך למצוא מודל חדש כדי לממן את יצירת החדשות.
   −
קז'ה טוענת שאנשים צריכים לשלם עבור חדשות באינטרנט וכי הם גם יסכימו לעשות זאת. לטענתה המודל של הרבה קוראים שקוראים חינם אבל מקבלים מימון על ידי מכירת פרסומות לא עובד. חברות מנסות גרסאות שונות של "חומות תשלום" - מתן חלק קטן מהכותרת והחדשות חינם, ואילו הגישה לרוב המוצר היא בתמורה למנוי חודשי. דבר כזה מנסים בעיתונים כמו 'וול סטריט ג'ורנל' ו'ניו יורק טיימס'. לטענתה כ-50% מכלי התקשורת הממוסדים מבקשים תשלום בתמורה למוצר המלא, אבל ההכנסות הללו לא מקזזות את אבדן ההכנסות מהתכווצות העיתונים.
+
קז'ה טוענת שאנשים צריכים לשלם עבור חדשות באינטרנט וכי הם גם יסכימו לעשות זאת. לטענתה המודל של הרבה קוראים שקוראים חינם אבל מקבלים מימון על ידי מכירת פרסומות לא עובד. חברות מנסות גרסאות שונות של "חומות תשלום" - מתן חלק קטן מהכותרת והחדשות חינם, ואילו הגישה לרוב המוצר היא בתמורה למנוי חודשי. דבר כזה מנסים בעיתונים כמו 'וול סטריט ג'ורנל' ו'ניו יורק טיימס'. לטענתה כ-50% מכלי התקשורת הממוסדים מבקשים תשלום בתמורה למוצר המלא, אבל ההכנסות הללו לא מקזזות את אבדן ההכנסות מהתכווצות העיתונים.  
    
המודל העסקי שקז'ה מציעה מתמקד בבעלות על חברות המדיה ויצרני החדשות. בגלל שחדשות ותחקירים הם מוצר ציבורי חיוני, החדשות צריכות להיות מופקות על ידי ארגון שאינו למטרת רווח – אבל כזה שיש לו מבנה מיוחד. עיתונים יכולים להרוויח, ואם הם מצליחים לעשות זאת, זה מצוין. אבל צריך מבנה שבו הם לא יהיו חייבים להרוויח כדי לשרוד, ושבו היעד אינו מקסום הרווח. במודל כזה חברות מדיה לא יחלקו דיבידנדים.  
 
המודל העסקי שקז'ה מציעה מתמקד בבעלות על חברות המדיה ויצרני החדשות. בגלל שחדשות ותחקירים הם מוצר ציבורי חיוני, החדשות צריכות להיות מופקות על ידי ארגון שאינו למטרת רווח – אבל כזה שיש לו מבנה מיוחד. עיתונים יכולים להרוויח, ואם הם מצליחים לעשות זאת, זה מצוין. אבל צריך מבנה שבו הם לא יהיו חייבים להרוויח כדי לשרוד, ושבו היעד אינו מקסום הרווח. במודל כזה חברות מדיה לא יחלקו דיבידנדים.  
   −
סיבה נוספת שחברת חדשות צריכה להיות מוסד ללא כוונת רווח היא ההשפעה של הבעלים על הפוליטיקה דרך העיתון. יש דוגמאות רבות של אנשי עסקים שרוכשים עיתונים וגופי תקשורת כי זה משתלם להם מבחינה אחרת - להשפיע על [[רגולציה]] ממשלתית או לרתום את העיתון לקמפיין. בצרפת וישראל יש הגבלה על היקף התרומות שאפשר לתרום לפוליטיקאי, אבל אין שום הגבלה על מתן טובת הנאה חשוב ה- קנייה או פתיחה של גוף מדיה שיתמוך בו.  
+
סיבה נוספת שחברת חדשות צריכה להיות מוסד ללא כוונת רווח היא ההשפעה של הבעלים על הפוליטיקה דרך העיתון. יש דוגמאות רבות של אנשי עסקים שרוכשים עיתונים וגופי תקשורת כי זה משתלם להם מבחינה אחרת - להשפיע על [[רגולציה]] ממשלתית או לרתום את העיתון לקמפיין. בצרפת וישראל יש הגבלה על היקף התרומות שאפשר לתרום לפוליטיקאי, אבל אין שום הגבלה על מתן טובת הנאה חשוב ה- קנייה או פתיחה של גוף מדיה שיתמוך בו.  
    
קז'ה מציעה ארגון שמגביל את זכויות ההצבעה של אנשי עסקים שמשקיעים בארגון חדשות:
 
קז'ה מציעה ארגון שמגביל את זכויות ההצבעה של אנשי עסקים שמשקיעים בארגון חדשות: