שינויים

הוסרו 7 בתים ,  20:51, 12 באפריל 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 37: שורה 37:  
בעוד המוסדות החברתיים של כסף או זכויות אדם הם דמיוניים, הם יכולים להיות מועילים מאוד ולכן נוח לנו להמשיך להאמין במוסדות אלה. עובדת היותם דמיוניים לא אומרת שהם מיותרים או מזיקים.
 
בעוד המוסדות החברתיים של כסף או זכויות אדם הם דמיוניים, הם יכולים להיות מועילים מאוד ולכן נוח לנו להמשיך להאמין במוסדות אלה. עובדת היותם דמיוניים לא אומרת שהם מיותרים או מזיקים.
   −
==מיתוס כדבר בין-סובייקטיבי==
+
==מיתוס כדבר בין-סובייקטיבי==
בניגוד לאמונה של אדם יחיד, מיתוס קיים בדמיונם של הרבה אנשים. לכן גם אם אדם בודד, או אפילו קבוצה קטנה, מפסיקה להאמין בדמיון זה, עדיין המיתוס ממשיך להתקיים, ולעיתים קרובות הדבר גורר גם המשך קיומו של [[סדר דמיוני]] שמבוסס על מיתוס זה. מיתוס הוא דבר בין-סובייקטיבי.
+
בניגוד לאמונה של אדם יחיד, מיתוס קיים בדמיונם של הרבה אנשים. לכן גם אם אדם בודד, או אפילו קבוצה קטנה, מפסיקה להאמין בדמיון זה, עדיין המיתוס ממשיך להתקיים, ולעיתים קרובות הדבר גורר גם המשך קיומו של [[סדר דמיוני]] שמבוסס על מיתוס זה. מיתוס הוא דבר בין-סובייקטיבי.
    
דבר '''אובייקטיבי''' הוא דבר שמתקיים ללא קשר לאמונה שלנו בו. לדוגמה קרינה רדיו-אקטיבית הובילה למחלתה של המדענית מארי קירי שחקרה חומרים רדיו-אקטיבים לפני שהבינה מהי. למרות שקירי לא ידעה בזמנו שקרינה כזו קיימת, הקרינה בכל זאת גרמה למותה. חוסר האמונה בקיום דבר כזה לא מנע ממנו להתקיים. דבר '''סובייקטיבי''' לעומת זאת קיים רק בדמיון של אדם, לדוגמה יש הרבה ילדים שעד גיל מסויים יש להם חבר דמיוני. כאשר הם מפסיקים להאמין בקיומו הוא כבר לא קיים.
 
דבר '''אובייקטיבי''' הוא דבר שמתקיים ללא קשר לאמונה שלנו בו. לדוגמה קרינה רדיו-אקטיבית הובילה למחלתה של המדענית מארי קירי שחקרה חומרים רדיו-אקטיבים לפני שהבינה מהי. למרות שקירי לא ידעה בזמנו שקרינה כזו קיימת, הקרינה בכל זאת גרמה למותה. חוסר האמונה בקיום דבר כזה לא מנע ממנו להתקיים. דבר '''סובייקטיבי''' לעומת זאת קיים רק בדמיון של אדם, לדוגמה יש הרבה ילדים שעד גיל מסויים יש להם חבר דמיוני. כאשר הם מפסיקים להאמין בקיומו הוא כבר לא קיים.
שורה 65: שורה 65:     
===שוביניזם, לאומיות לאומנות ושנאת זרים===
 
===שוביניזם, לאומיות לאומנות ושנאת זרים===
'''שוביניזם''' ו'''קסנופוביה''' הם מיתוס נפוץ לפיו הקבוצה אליה אנחנו שייכים היא קבוצה טובה ומיוחדת, ואילו יתר הקבוצות הן קבוצות פחות טובות מטעמים שונים. המשותף לחברי הקבוצה יכול להיות מוצא גנטי משותף, דת, לאום, "גזע", שפה, גזע, תרבות וכו'. בדרך כלל הדבר גם מחייב פעולה לטובת הקבוצה הקטנה יותר מול שאר הקבוצות. הרעיון של '''אוניברסליות''' הוא רעיון חדש יותר ולפיו קו פעולה מסויים משרת את כל בני האדם באשר הם. בהתנהלות של אימפריות רואים לדוגמה מעבר מאימפריות של ערים ועמים - באימפריות אלה ניסה המלך לכבוש את העמים האחרים כדי להקים אימפריה לטובת הבבלים לדוגמה - אל אימפריות אוניברסליות. אחד ממלכי פרס היה המלך הראשון שטען שהוא רוצה להשתלט על העולם לא רק לטובתם של הפרסים עצמם, אלא גם לטובתם של כלל בני האדם.
+
'''שוביניזם''' ו'''קסנופוביה''' הם מיתוס נפוץ לפיו הקבוצה אליה אנחנו שייכים היא קבוצה טובה ומיוחדת, ואילו יתר הקבוצות הן קבוצות פחות טובות מטעמים שונים. המשותף לחברי הקבוצה יכול להיות מוצא גנטי משותף, דת, לאום, "גזע", שפה, גזע, תרבות וכו'. בדרך כלל הדבר גם מחייב פעולה לטובת הקבוצה הקטנה יותר מול שאר הקבוצות. הרעיון של '''אוניברסליות''' הוא רעיון חדש יותר ולפיו קו פעולה מסויים משרת את כל בני האדם באשר הם. בהתנהלות של אימפריות רואים לדוגמה מעבר מאימפריות של ערים ועמים - באימפריות אלה ניסה המלך לכבוש את העמים האחרים כדי להקים אימפריה לטובת הבבלים לדוגמה - אל אימפריות אוניברסליות. אחד ממלכי פרס היה המלך הראשון שטען שהוא רוצה להשתלט על העולם לא רק לטובתם של הפרסים עצמם, אלא גם לטובתם של כלל בני האדם.
    
===עליונות האדם מעל הטבע===
 
===עליונות האדם מעל הטבע===
שורה 82: שורה 82:  
מודל שמרני נפוץ הוא "מודל האב המחמיר" לפיו המנהיג הפוליטי, הכומר או הרב או דמויות אחרות הם דמות מוסרית וחזקה שנועדה להגן על הציבור מפני סכנות חיצונית, לאחד את העם ולהעניש את הסוררים (הילדים, האשה - הדמויות הנחותות והלא מוסריות מבחוץ או מבפנים לחברה). מודל ליברלי נפוץ הוא "מודל האם המיטביה" לפיה הילדים טובים מטבעם והאם רק צריכה לספק להם [[אמפתיה]] כדי שיגדלו בצורה מוסרית.  
 
מודל שמרני נפוץ הוא "מודל האב המחמיר" לפיו המנהיג הפוליטי, הכומר או הרב או דמויות אחרות הם דמות מוסרית וחזקה שנועדה להגן על הציבור מפני סכנות חיצונית, לאחד את העם ולהעניש את הסוררים (הילדים, האשה - הדמויות הנחותות והלא מוסריות מבחוץ או מבפנים לחברה). מודל ליברלי נפוץ הוא "מודל האם המיטביה" לפיה הילדים טובים מטבעם והאם רק צריכה לספק להם [[אמפתיה]] כדי שיגדלו בצורה מוסרית.  
   −
גם חברות עסקיות מעודדות עובדים לראות במקום העבודה "משפחה" למרות ההבדלים החשובים - לדוגמה פירמה עסקית מערבית (בניגוד לפירמה יפנית מסורתית) לא תהסס לפטר עובדים עקב קשיים כלכליים או נסיבות אחרות. מודל המוסד החברתי כמשפחה קיים גם בתחומים אחרים - לדוגמה קבוצות כדורגל שמתייחסות לאוהדים כאל משפחה ("קבוצה לא מחליפים", "לה פמילייה") או מפלגות עובדים שנהגו להתייחס לחברים כאל משפחה. הרחבה אחרת של משפחה היא קיבוץ.  
+
גם חברות עסקיות מעודדות עובדים לראות במקום העבודה "משפחה" למרות ההבדלים החשובים - לדוגמה פירמה עסקית מערבית (בניגוד לפירמה יפנית מסורתית) לא תהסס לפטר עובדים עקב קשיים כלכליים או נסיבות אחרות. מודל המוסד החברתי כמשפחה קיים גם בתחומים אחרים - לדוגמה קבוצות כדורגל שמתייחסות לאוהדים כאל משפחה ("קבוצה לא מחליפים", "לה פמילייה") או מפלגות עובדים שנהגו להתייחס לחברים כאל משפחה. הרחבה אחרת של משפחה היא קיבוץ.  
    
===מודל האב המחמיר===
 
===מודל האב המחמיר===
'''[[מודל האב המחמיר]]''' הוא מודל פסיכולוגי תרבותי ופוליטי המשמש אנשים כמודל להתייחסות לחיי המשפחה האידאליים ולגידול ילדים והן כמודל מוסרי כללי וכמסגרת מחשבה וראיית עולם כללית ביחס לסוגיות פוליטיות כלכליות סביבתיות ומוסריות - כאשר הדבר נעשה לאו דווקא בצורה מודעת. ג'ורג' לייקוף, פרופסור לבלשנות וחקר-התפיסה במוח (קוגניציה) מארצות הברית טוען כי חלק גדול מ[[מסגור|המסגור]] הנוגע לפוליטיקה וראיית העולם שלנו מושפע מהסתכלות שונה של אנשים על מודל המשפחה האידאלית. השמרנים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) מאמינים במודל האב המחמיר שבו יש אב, שהוא דמות מוסרית שתפקידה להעניש ילדים שנולדו "רעים" ורוצים כל הזמן לעשות דברים כיפים במקום דברים מוסריים. לפי המודל הדרך העיקרית ללמד ילדים כיצד להתנהג בצורה מוסרית היא על ידי עונשים, רצוי על ידי עונשים פיזיים. דבר זה נמשך עד שהילדים יוכלו להתבגר בעצמם, להבין מה מוסרי ומה לא מוסרי ולהפנים זאת תודות לעונשים שספגו כילדים. לאחר מכן הם עצמם יכולים להיות דמות מוסרית עצמאית שתחנך אחרים לאור המודל הזה. המודל הזה הוא מודל של היררכיה מוסרית שבו אלוהים נמצא מעל האדם, האדם נמצא מעל הטבע ונועד לשלוט בו, הגבר נמצא מעל האשה, הורים מעל ילדים, הלבנים מעל השחורים, סטרייטים מעל הומואים, החברה המערבית מעל החברות הלא מערביות וכו'. המודל הזה מסביר סתירות לכאורה שקיימות בנקודת המבט השמרנית כמו התנגדות להפלות בטיעון של קדושת החיים ומצד שני תמיכה בעונש מוות לפושעים, או התעלמות מתמותה מיותרת של תינוקות שמתים במהלך הלידה.
+
'''[[מודל האב המחמיר]]''' הוא מודל פסיכולוגי תרבותי ופוליטי המשמש אנשים כמודל להתייחסות לחיי המשפחה האידאליים ולגידול ילדים והן כמודל מוסרי כללי וכמסגרת מחשבה וראיית עולם כללית ביחס לסוגיות פוליטיות כלכליות סביבתיות ומוסריות - כאשר הדבר נעשה לאו דווקא בצורה מודעת. ג'ורג' לייקוף, פרופסור לבלשנות וחקר-התפיסה במוח (קוגניציה) מארצות הברית טוען כי חלק גדול מ[[מסגור|המסגור]] הנוגע לפוליטיקה וראיית העולם שלנו מושפע מהסתכלות שונה של אנשים על מודל המשפחה האידאלית. השמרנים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) מאמינים במודל האב המחמיר שבו יש אב, שהוא דמות מוסרית שתפקידה להעניש ילדים שנולדו "רעים" ורוצים כל הזמן לעשות דברים כיפים במקום דברים מוסריים. לפי המודל הדרך העיקרית ללמד ילדים כיצד להתנהג בצורה מוסרית היא על ידי עונשים, רצוי על ידי עונשים פיזיים. דבר זה נמשך עד שהילדים יוכלו להתבגר בעצמם, להבין מה מוסרי ומה לא מוסרי ולהפנים זאת תודות לעונשים שספגו כילדים. לאחר מכן הם עצמם יכולים להיות דמות מוסרית עצמאית שתחנך אחרים לאור המודל הזה. המודל הזה הוא מודל של היררכיה מוסרית שבו אלוהים נמצא מעל האדם, האדם נמצא מעל הטבע ונועד לשלוט בו, הגבר נמצא מעל האשה, הורים מעל ילדים, הלבנים מעל השחורים, סטרייטים מעל הומואים, החברה המערבית מעל החברות הלא מערביות וכו'. המודל הזה מסביר סתירות לכאורה שקיימות בנקודת המבט השמרנית כמו התנגדות להפלות בטיעון של קדושת החיים ומצד שני תמיכה בעונש מוות לפושעים, או התעלמות מתמותה מיותרת של תינוקות שמתים במהלך הלידה.
    
===ערכים ליברלים===
 
===ערכים ליברלים===
 
יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.
 
יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.
   −
[[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כוללים את [[רעיון הקידמה]], כמו גם כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו [[אופטימיזם טכנולוגי]] והרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.
+
[[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כוללים את [[רעיון הקידמה]], כמו גם כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו [[אופטימיזם טכנולוגי]] והרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 107: שורה 107:     
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 2] אודות המהפכה הלשונית ומה הם מיתוסים. ד"ר יובל הררי, 15.02.2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"
+
* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 2] אודות המהפכה הלשונית ומה הם מיתוסים. ד"ר יובל הררי, 15.02.2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=jgQhBiSzy70&feature=relmfu קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 7] מיתוסים בחברה החקלאית ובימינו, וסדר מדומיין הנובע ממיתוסים כאלה. ד"ר יובל הררי, 7.3.2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"
 
* [http://www.youtube.com/watch?v=jgQhBiSzy70&feature=relmfu קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 7] מיתוסים בחברה החקלאית ובימינו, וסדר מדומיין הנובע ממיתוסים כאלה. ד"ר יובל הררי, 7.3.2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"