שינויים

== דוגמאות לשינוי מוסרי עקב הפצת עובדות חדשות==

== דוגמאות לשינוי מוסרי עקב הפצת עובדות חדשות==

{{הפניה לערך מורחב|התנועה לביטול העבדות}}

{{הפניה לערך מורחב|התנועה לביטול העבדות}}

[[קובץ:Slaveshipposter (cropped).jpg|ממוזער|תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788. שרטוט זה סייע להמחיש את התנאים האמיתיים שבהם הובלו אנשים שחורים בדרך לעבדות וסייע לשנות את היחס של אנשים בבריטניה כך שיתנגדו לסחר ימי בעבדים]]

[[קובץ:Slaveshipposter (cropped).jpg|ממוזער|תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788. שרטוט זה סייע להמחיש את התנאים האמיתיים שבהם הובלו אנשים שחורים בדרך לעבדות וסייע לשנות את היחס של אנשים בבריטניה כך שיתנגדו לסחר ימי בעבדים.]]

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של [[התנועה לביטול העבדות]] בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות הייתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ [[מיתוס]]ים ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשרירותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואינטליגנטית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם.

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של [[התנועה לביטול העבדות]] בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות הייתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ [[מיתוס]]ים ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשרירותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואינטליגנטית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם.

מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855.

מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855.

דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להיאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסגנ'דרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך -DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסגנ'דרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. {{הערה|ראו הערך טרנסנג'נדר בוויקיפדיה העברית}}. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של [[פסיכולוגיה חיובית]] כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה ל[[כושר גופני]] או [[קידום בריאות]] שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם.

דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להיאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסג'נדרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך ה-DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסג'נדרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. {{הערה|ראו הערך טרנסנג'נדר בוויקיפדיה העברית}}. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של [[פסיכולוגיה חיובית]] כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה ל[[כושר גופני]] או [[קידום בריאות]] שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם.

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. התנ"ך מכיל ציווים שונים - אבל האופן בו התנ"ך מפורש משתנה עם השנים. לדוגמה בעבר רוב האנשים חשבו שזה מוסרי להפלות לרעה אנשים שחורים או נשים, ומצאו לזה גם הצדקות תאולוגיות ואילו כיום אנשים רבים כבר פחות חושבים כך. בעבר אנשים הצדיקו מקרים של רצח עם בשם אלוהים, והיום הדבר פחות מקובל.  

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. התנ"ך מכיל ציווים שונים - אבל האופן בו התנ"ך מפורש משתנה עם השנים. לדוגמה בעבר רוב האנשים חשבו שזה מוסרי להפלות לרעה אנשים שחורים או נשים, ומצאו לזה גם הצדקות תאולוגיות ואילו כיום אנשים רבים כבר פחות חושבים כך. בעבר אנשים הצדיקו מקרים של רצח עם בשם אלוהים, והיום הדבר פחות מקובל.

לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.