שינויים

היחס המשפטי לתעשיית הטבק במדינות שונות בעולם משתנה לאיטו בעקבות חשיפת השקרים של חברות הטבק. בשנת 1999 (תחת ממשל קלינטון) הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}

היחס המשפטי לתעשיית הטבק במדינות שונות בעולם משתנה לאיטו בעקבות חשיפת השקרים של חברות הטבק. בשנת 1999 (תחת ממשל קלינטון) הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד מספר חברות טבק בגין הונאה, התנהגות לא חוקית ודרישה לשיפוי של ארה"ב בגין ההוצאות של מערכת הבריאות לטיפול בנזקי העישון.{{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}

בית המשפט דחה את דרישת השיפוי, אולם הוא התיר למשרד המשפטים לטעון תחת חוק (RICO (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act)) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על [[עישון פסיבי|נזקי העישון הכפוי]], [[התמכרות לניקוטין|הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין]], [[מניפולציה בניקוטין|ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין]], שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו- low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, [[שיווק טבק לבני נוער|כיוון שיווק הסיגריות אל בני הנוער]], וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015}}{{הערה|[http://publichealthlawcenter.org/topics/tobacco-control/tobacco-control-litigation/united-states-v-philip-morris-doj-lawsuit United States v. Philip Morris (D.O.J. Lawsuit)], 2016 Public Health Law Center}}

בית המשפט דחה את דרישת השיפוי, אולם הוא התיר למשרד המשפטים לטעון תחת חוק RICO (ובשמו המלא: Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act) שעוסק ב[[פשע מאורגן]] וגריפת רווחיים עקב פעילות לא חוקית. משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה כנגד תעשיות הטבק על כך שהם פעלו במשך עשרות שנים ב[[קשירת קשר|מזימה מורכבת]] שכללה - הטעיה של ציבור על נזקי העישון, על [[עישון פסיבי|נזקי העישון הכפוי]], [[התמכרות לניקוטין|הסתרת ההשפעה הממכרת של הניקוטין]], [[מניפולציה בניקוטין|ביצעו התערבויות מכוונות לשינוי יכולת הסיגריות לספק ניקוטין]], שיווקו סיגריות תחת שמות מטעים כגון light ו-low tar למרות שידעו שסיגריות אלו מסוכנות לפחות כמו סיגריות רגילות, [[שיווק טבק לבני נוער|כיוון שיווק הסיגריות אל בני הנוער]], וכן שלא פעלו לייצור סיגריות בטוחות יותר.{{הערה|שם=smoking_2015}}{{הערה|[http://publichealthlawcenter.org/topics/tobacco-control/tobacco-control-litigation/united-states-v-philip-morris-doj-lawsuit United States v. Philip Morris (D.O.J. Lawsuit)], 2016 Public Health Law Center}}

בשנת 2005 בית הדין לערעורים של וושינגטון הבירה פסק שהסעד המבוקש של קבלת כספים שתעשיית הטבק הרוויחה מפעילותה הלא חוקית בעבר אינו אפשרי מאחר שאינו מונע או מגביל את התנהלותה העבריינית העתידית של תעשיית הטבק. כחצי שנה לאחר קביעה זו, בית המשפט נעתר לבקשות של מספר ארגוני בריאות הפעילים בתחום המאבק בעישון, להתערב ולהשמיע את דעתם בעניין הסעדים והפיצוי הראוי שעל בית המשפט

בשנת 2005 בית הדין לערעורים של וושינגטון הבירה פסק שהסעד המבוקש של קבלת כספים שתעשיית הטבק הרוויחה מפעילותה הלא חוקית בעבר אינו אפשרי מאחר שאינו מונע או מגביל את התנהלותה העבריינית העתידית של תעשיית הטבק. כחצי שנה לאחר קביעה זו, בית המשפט נעתר לבקשות של מספר ארגוני בריאות הפעילים בתחום המאבק בעישון, להתערב ולהשמיע את דעתם בעניין הסעדים והפיצוי הראוי שעל בית המשפט