שינויים

נוספו 23 בתים ,  15:17, 31 במרץ 2021
מ
שורה 232: שורה 232:     
==ביקורת על תרבות הצריכה==
 
==ביקורת על תרבות הצריכה==
[[תמונה:Escape_captivety.jpg|left|thumb|250px|כרזה ל[[יום ללא קניות]] של ארגון [[אדבסטרס]]. המספרים מהווים את הכיתוב "Escape Captivity" - "הבריחה מהשבי"]]
+
[[תמונה:Escape_captivety.jpg|left|thumb|250px|כרזה ל[[יום ללא קניות]] של ארגון [[אדבסטרס]]. המספרים מהווים את הכיתוב "Escape Captivity" - "הבריחה מהשבי".]]
    
תרבות הצריכה היתה נתונה לביקורת בארצות הברית מצד הוגים כלכליים ביקורתיים משמאל ומימין החל מסוף המאה ה-19. אחד הבולטים בביקורת זו היה הכלכלן והסוציולוג האמריקאי [[טורסטין וובלן]]. [[ג'ון גלבריית]] שפעל בעיקר באמצע המאה ה-20 מתח אף הוא ביקורת על ההנחות הכלכליות. הספר [[קטן זה יפה]] הגדיש את החשיבות של עסקים קטנים ושל ביזור הכלכלה ואת הבעיות שעלולות להיגרם מ[[צמיחה כלכלית]].  
 
תרבות הצריכה היתה נתונה לביקורת בארצות הברית מצד הוגים כלכליים ביקורתיים משמאל ומימין החל מסוף המאה ה-19. אחד הבולטים בביקורת זו היה הכלכלן והסוציולוג האמריקאי [[טורסטין וובלן]]. [[ג'ון גלבריית]] שפעל בעיקר באמצע המאה ה-20 מתח אף הוא ביקורת על ההנחות הכלכליות. הספר [[קטן זה יפה]] הגדיש את החשיבות של עסקים קטנים ושל ביזור הכלכלה ואת הבעיות שעלולות להיגרם מ[[צמיחה כלכלית]].  
   −
ביקורת על תרבות הצריכה באה גם מהימין השמרני בארצות הברית לדוגמה מחוגים הקרובים לקוויקרים - הן בגלל הנטיה של תרבות הצריכה לעודד חיי עושר ובזבוז, והן בגלל הנטיה לעודד התנהגות אגואיסטית.  
+
ביקורת על תרבות הצריכה באה גם מהימין השמרני בארצות הברית לדוגמה מחוגים הקרובים לקוויקרים - הן בגלל הנטיה של תרבות הצריכה לעודד חיי עושר ובזבוז, והן בגלל הנטייה לעודד התנהגות אגואיסטית.  
   −
החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה, שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולוגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]].  
+
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה, שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולוגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]].  
    
ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בניסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]].
 
ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בניסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]].