שינויים

פטרסון אינו טוען לזהות בין השואה ובין היחס לבעלי החיים, אלא עורך השוואה בין נקודות הדמיון בטכנולוגיה ובגישה, ומוצא קשרים סיבתיים ביניהם. פטרסון גם אינו טוען שהרג בני אדם זהה מבחינה מוסרית להרג של חיות, או ששעבוד והרג של חיות חייב בסופו של דבר להוביל לאירועים כמו השואה. הספר הוא אחד הדוגמאות המקיפות לדמיון בין מקרים של [[הכחשת אלימות]] - הסתרה, הצדקה והנמקה של אלימות ממוסדת כדי לאפשר את קיומה.  

פטרסון אינו טוען לזהות בין השואה ובין היחס לבעלי החיים, אלא עורך השוואה בין נקודות הדמיון בטכנולוגיה ובגישה, ומוצא קשרים סיבתיים ביניהם. פטרסון גם אינו טוען שהרג בני אדם זהה מבחינה מוסרית להרג של חיות, או ששעבוד והרג של חיות חייב בסופו של דבר להוביל לאירועים כמו השואה. הספר הוא אחד הדוגמאות המקיפות לדמיון בין מקרים של [[הכחשת אלימות]] - הסתרה, הצדקה והנמקה של אלימות ממוסדת כדי לאפשר את קיומה.  

הנחת היסוד של הספר היא כי הרגישות לסבלם של האחר ראשיתה ביחסנו לבעלי החיים. [https://libraryplus.wordpress.com/2012/04/23/%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94/]. ד"ר אושי שהם - קראוס מסביר את אחת הטענת המרכזיות בספר - "ההתחלה היא בכך שאנחנו חושבים שבעלי חיים הם משהו חסר רגשות ומפסיקים לראות בהם שותפים לגורל ואולי חברים שלנו לחיים. אנחנו מדחיקים את [[אמפתיה]] (החמלה ויכולת ההזדהות) איתם, ופועלים באכזריות כלפיהם. ומכאן מתחילה הידרדרות: אנחנו מתייחסים ככה גם לבני אדם." מחקרים מאוחרים יותר עסקו בנושא הקשר בין פיתוח או פגיעה ב[[אמפתיה]] לבין יכולת לבצע מעשי אכזריות שונים ובמיוחד ביחס לשואה.

הנחת היסוד של הספר היא כי הרגישות לסבלם של האחר ראשיתה ביחסנו לבעלי החיים. [https://libraryplus.wordpress.com/2012/04/23/%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94/]. ד"ר אושי שהם - קראוס מסביר את אחת הטענת המרכזיות בספר - "ההתחלה היא בכך שאנחנו חושבים שבעלי חיים הם משהו חסר רגשות ומפסיקים לראות בהם שותפים לגורל ואולי חברים שלנו לחיים. אנחנו מדחיקים את [[אמפתיה]] (החמלה ויכולת ההזדהות) איתם, ופועלים באכזריות כלפיהם. ומכאן מתחילה הידרדרות: אנחנו מתייחסים ככה גם לבני אדם." מחקרים מאוחרים יותר עסקו בנושא הקשר בין פיתוח או פגיעה ב[[אמפתיה]] לבין יכולת לבצע מעשי אכזריות שונים ובמיוחד ביחס לשואה.  

הספר נתקבל בתגובות מעורבות. יש שראו בו קריאה נועזת לשינוי, והעלאה למרכז הדיון הציבורי של סוגיות הנדחקות בדרך כלל אל הצד כמו [[זכויות בעלי חיים]], ויש שראו בו פרובוקציה וזילות השואה.

הספר נתקבל בתגובות מעורבות. יש שראו בו קריאה נועזת לשינוי, והעלאה למרכז הדיון הציבורי של סוגיות הנדחקות בדרך כלל אל הצד כמו [[זכויות בעלי חיים]], ויש שראו בו פרובוקציה וזילות השואה.

טענתם העיקרית של המתנגדים היא כפולה - ראשית, רציחתם של היהודים בשואה נעשתה מתוך אידאולוגיה מעוותת, ולמעשה ללא כל תועלת של ממש, פרט לתועלת האידאולוגית המדומה של 'מאבק ביהדות' או 'השבחת הגזע' בעוד שהשימוש בחיות לצורכי מאכל, מלבוש ושימושים אחרים, מביא לאדם תועלת בהיותו שימוש במקור זמין למזון, מלבוש, כוח עבודה וחומרי גלם, וזאת מבלי להצדיק את הגילויים הקיצוניים של היחס לחיות כגון פיטום אווזים. כן טוענים מבקרי הספר כי חיות הן שונות מבני אדם, ואכן ראויות ליחס שונה, וכי אכן, מותר האדם מן הבהמה, ועל אף שעלינו לחמול על החיות, ולנהוג בהן במידת הרחמים, הרי שטשטוש הגבולות בין האדם ובין החיה הוא שגוי, ועשוי, כשלעצמו, להוביל ליחס אכזרי כלפי בני אדם, באותה מידה בה הוא יכול להוביל ליחס רחמני כלפי החיות.

טענתם העיקרית של המתנגדים היא כפולה - ראשית, רציחתם של היהודים בשואה נעשתה מתוך אידאולוגיה מעוותת, ולמעשה ללא כל תועלת של ממש, פרט לתועלת האידאולוגית המדומה של 'מאבק ביהדות' או 'השבחת הגזע' בעוד שהשימוש בחיות לצורכי מאכל, מלבוש ושימושים אחרים, מביא לאדם תועלת בהיותו שימוש במקור זמין למזון, מלבוש, כוח עבודה וחומרי גלם, וזאת מבלי להצדיק את הגילויים הקיצוניים של היחס לחיות כגון פיטום אווזים. כן טוענים מבקרי הספר כי חיות הן שונות מבני אדם, ואכן ראויות ליחס שונה, וכי אכן, מותר האדם מן הבהמה, ועל אף שעלינו לחמול על החיות, ולנהוג בהן במידת הרחמים, הרי שטשטוש הגבולות בין האדם ובין החיה הוא שגוי, ועשוי, כשלעצמו, להוביל ליחס אכזרי כלפי בני אדם, באותה מידה בה הוא יכול להוביל ליחס רחמני כלפי החיות.

הספר מבצע השוואה בין היחס של רוב החברה כיום לחיות שאינן בני אדם, לבין היחס של חברות מסוימות למה שהן החשיבו כבני אדם נחותים מבני אדם "רגילים". התייחסות להשוואה כזו כאל עלבון למין האנושי, רק מחזקת, לדעת תומכי הספר, את התזה המרכזית שלו.{{הערה|1= [http://www.upc-online.org/summer2002/etreview.html קרן דיוויס, ארגון הדאגה לתרנגולות בארצות הברית]}}

הספר מבצע השוואה בין היחס של רוב החברה כיום לחיות שאינן בני אדם, לבין היחס של חברות מסוימות למה שהן החשיבו כבני אדם נחותים מבני אדם "רגילים". התייחסות להשוואה כזו כאל עלבון למין האנושי, רק מחזקת, לדעת תומכי הספר, את התזה המרכזית שלו.{{הערה|1= [http://www.upc-online.org/summer2002/etreview.html קרן דיוויס, ארגון הדאגה לתרנגולות בארצות הברית]}}

פעילי זכויות בעלי חיים בישראל טוענים כי הספר נוגע בו זמנית בשני נושאים שהם טאבו. מצד אחד, כך נטען, ישנו ניסיון לצמצם את הדיון על השואה לשואת היהודים בלבד, להתכחש ללקחים אוניברסליים שלה, ולגמד מקרים אחרים של רצח עם (כמו [[רצח העם הארמני]]), ומצד שני הספר נוגע בנושא זכויות בעלי החיים, נושא בו מעדיפים רוב הישראלים שלא לעסוק.

פעילי זכויות בעלי חיים בישראל טוענים כי הספר נוגע בו זמנית בשני נושאים שהם טאבו. מצד אחד, כך נטען, ישנו ניסיון לצמצם את הדיון על השואה לשואת היהודים בלבד, להתכחש ללקחים אוניברסליים שלה, ולגמד מקרים אחרים של רצח עם (כמו [[רצח העם הארמני]]), ומצד שני הספר נוגע בנושא זכויות בעלי החיים, נושא בו מעדיפים רוב הישראלים שלא לעסוק.

*[http://www.eternaltreblinka.com אתר הספר כל יום הוא טרבלינקה באנגלית]

*[http://www.eternaltreblinka.com אתר הספר כל יום הוא טרבלינקה באנגלית]

* [http://www.charleswpatterson.com/ האתר של המחבר, צ'ארלס פטרסון]

* [http://www.charleswpatterson.com/ האתר של המחבר, צ'ארלס פטרסון]

* [https://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/1930051999/qid=1023509308/ref=sr_11_0_1/002-9569871-3746438 הספר "טרבלינקה נצחית" (השם האנגלי של הספר)] באתר אמזון

* [https://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/1930051999/qid=1023509308/ref=sr_11_0_1/002-9569871-3746438 הספר "טרבלינקה נצחית" (השם האנגלי של הספר)] באתר אמזון

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Animal_rights_and_the_Holocaust זכויות בעלי חיים והשואה], בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Animal_rights_and_the_Holocaust זכויות בעלי חיים והשואה], בוויקיפדיה האנגלית