שינויים

חשיפה לריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן, בעיקר נשימה שלו בחדרים סגורים, פוגעת במערכת העצבים המרכזית והתסמינים שלה דומים להרעלת אלכוהול - החשיפה עלולה לגרום לסחרחורת, לכאבי ראש, לעייפות, לקשיים בהליכה, לאובדן הכרה ואף למוות. טריכלורואתילן מסיר את שכבת השומן בעור ולכן ניתן לחוש גירויים בעור במקרים של חשיפה עורית חוזרת (בעיקר בחשיפה תעסוקתית) או במקרים של תאונות. בבני אדם לא ידוע על השפעות של נשימה או שתיית מים עם ריכוזים סביבתיים נמוכים של טריכלורואתילן.<ref name="health"/>

חשיפה לריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן, בעיקר נשימה שלו בחדרים סגורים, פוגעת במערכת העצבים המרכזית והתסמינים שלה דומים להרעלת אלכוהול - החשיפה עלולה לגרום לסחרחורת, לכאבי ראש, לעייפות, לקשיים בהליכה, לאובדן הכרה ואף למוות. טריכלורואתילן מסיר את שכבת השומן בעור ולכן ניתן לחוש גירויים בעור במקרים של חשיפה עורית חוזרת (בעיקר בחשיפה תעסוקתית) או במקרים של תאונות. בבני אדם לא ידוע על השפעות של נשימה או שתיית מים עם ריכוזים סביבתיים נמוכים של טריכלורואתילן.<ref name="health"/>

על סמך מספר מחקרים שמצאו שחשיפה של עכברים וחולדות לטריכלורואתילן גורמת ל[[סרטן הכבד]], [[סרטן ריאה]] ו[[סרטן בכליות]], הגדירה הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן (IARC) את הטריכלורואתילן כ[[גורם מסרטן|כחומר מסרטן סביר בבני אדם]], בחשיפה כרונית (חשיפה לריכוזים נמוכים לאורך זמן ארוך).<ref name="health"/> הוא חשוד כגורם ל[[סרטן הכבד]] ו[[סרטן הכליות]] בבני אדם.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], נספח 5, דו"ח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} <ref name="adamteva"/>

על סמך מספר מחקרים שמצאו שחשיפה של עכברים וחולדות לטריכלורואתילן גורמת ל[[סרטן הכבד]], [[סרטן ריאה]] ו[[סרטן בכליות]], הגדירה הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן (IARC) את הטריכלורואתילן כ[[גורם מסרטן|כחומר מסרטן סביר בבני אדם]], בחשיפה כרונית (חשיפה לריכוזים נמוכים לאורך זמן ארוך).<ref name="health"/> הוא חשוד כגורם ל[[סרטן הכבד]] ו[[סרטן הכליות]] בבני אדם.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], נספח 5, דו"ח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} <ref name="adamteva"/>

ישנם מספר מחקרים עם תוצאות לא עקביות בנשים שעבדו במכבסות ונחשפו לטריכלורואתילן, הממצאים הראו כי הנשים סבלו יותר מבעיות פוריות

ישנם מספר מחקרים עם תוצאות לא עקביות בנשים שעבדו במכבסות ונחשפו לטריכלורואתילן, הממצאים הראו כי הנשים סבלו יותר מבעיות פוריות

המלצות משרד הבריאות לגבי החומר הן:<ref name="health"/>

המלצות משרד הבריאות לגבי החומר הן:<ref name="health"/>

* לבדוק את הדו"ח השנתי של ספק המים או הרשות המקומית, ולחפש נוכחות טריכלורואתילן במי השתיה שהוא מספק. אם הריכוז לא מצוין יש לפנות לספק ולדרוש את תוצאות הבדיקה.  

* לבדוק את הדו"ח השנתי של ספק המים או הרשות המקומית, ולחפש נוכחות טריכלורואתילן במי השתיה שהוא מספק. אם הריכוז לא מצוין יש לפנות לספק ולדרוש את תוצאות הבדיקה.  

* בעת שימוש בדבקים, מסירי צבע ומסירי כתמים, לאוורר את החדר תוך כדי השימוש ולאחריו ולהרחיק את הילדים.

* בעת שימוש בדבקים, מסירי צבע ומסירי כתמים, לאוורר את החדר תוך כדי השימוש ולאחריו ולהרחיק את הילדים.

==תקינה רגולציה וניטור==

==תקינה רגולציה וניטור==

בשל החשד כ[[גורם מסרטן]], של טריכלורואתילן, שאין להם סף בריאותי בטוח, ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ על ערכי סביבה לחומר זה. בהתחשב במקדם הרגיש ביותר הידוע לאפקטים מסרטנים ניתן לגזור יחידת סיכון של 4.3x10^-7 למיקרוגרם למ"ק לתוספת סיכון של 1:1,000,000 - כלומר הגדלת הריכוז בכמות זעירה זו תניב מקרה מוות נוסף לכל מיליון איש. מכאן ניתן לגזור כי הריכוז המרבי באוויר בחשיפה לכל החיים הוא 2.3 מיקרוגרם למ"ק. בשל כך, בארצות הברית ובאירופה אין גם תקני איכות אוויר לחומר זה, אך יש עליו רגולציה המגבילה את פליטותיו ממקורות פליטה שונים. בנוגע למי שתייה, התקן האירופי עומד על רמה מירבית מותרת של 10 מיקרוגרם לליטר (בדירקטיבה 98/83/EC), והתקן האמריקאי הוא 5 מיקרוגרם לליטר. כמו כן, בכל המדינות המערביות וגם בארץ יש חוקי בטיחות שנועדו להגן על בריאות עובדים שעובדים שחשופים ל-טריכלורואתילן.<ref name="adamteva"/>  

בשל החשד כ[[גורם מסרטן]], של טריכלורואתילן, שאין להם סף בריאותי בטוח, ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ על ערכי סביבה לחומר זה. בהתחשב במקדם הרגיש ביותר הידוע לאפקטים מסרטנים ניתן לגזור יחידת סיכון של 4.3x10^-7 למיקרוגרם למ"ק לתוספת סיכון של 1:1,000,000 - כלומר הגדלת הריכוז בכמות זעירה זו תניב מקרה מוות נוסף לכל מיליון איש. מכאן ניתן לגזור כי הריכוז המרבי באוויר בחשיפה לכל החיים הוא 2.3 מיקרוגרם למ"ק. בשל כך, בארצות הברית ובאירופה אין גם תקני איכות אוויר לחומר זה, אך יש עליו רגולציה המגבילה את פליטותיו ממקורות פליטה שונים. בנוגע למי שתייה, התקן האירופי עומד על רמה מירבית מותרת של 10 מיקרוגרם לליטר (בדירקטיבה 98/83/EC), והתקן האמריקאי הוא 5 מיקרוגרם לליטר. כמו כן, בכל המדינות המערביות וגם בארץ יש חוקי בטיחות שנועדו להגן על בריאות עובדים שעובדים שחשופים ל-טריכלורואתילן.<ref name="adamteva"/>  

בישראל יש מספר חוקים ותקנות המגבילים את רמת הטריכלורואתילן המותרת בסביבות שונות במטרה להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה:

בישראל יש מספר חוקים ותקנות המגבילים את רמת הטריכלורואתילן המותרת בסביבות שונות במטרה להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה:

אוויר: [[חוק אוויר נקי|תקנות אוויר נקי]] קובעות כי ערכי היעד (ערכים אליהם יש לשאוף לריכוז מרבי באוויר) הם: 23 מיקרוגרם למ"ק ליממה ו-7.7 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. ערך הסביבה ("תקן סביבה") הוא 1,000 מיקרוגרם למ"ק בממוצע יממתי. ערכים אלו תקפים עד 1/3/2016, ויש צורך לבחון אותם ולבצע במידת הצורך ריוויזיה עד למועד זה. ארגון [[אדם טבע ודין]] טוען כי בבחינה זו יש צורך לבחון מדוע ישנו פער כה גדול בין ערך הסביבה וערכי היעד.<ref name="adamteva"/>  

אוויר: [[חוק אוויר נקי|תקנות אוויר נקי]] קובעות כי ערכי היעד (ערכים אליהם יש לשאוף לריכוז מרבי באוויר) הם: 23 מיקרוגרם למ"ק ליממה ו-7.7 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. ערך הסביבה ("תקן סביבה") הוא 1,000 מיקרוגרם למ"ק בממוצע יממתי. ערכים אלו תקפים עד 1/3/2016, ויש צורך לבחון אותם ולבצע במידת הצורך ריוויזיה עד למועד זה. ארגון [[אדם טבע ודין]] טוען כי בבחינה זו יש צורך לבחון מדוע ישנו פער כה גדול בין ערך הסביבה וערכי היעד.<ref name="adamteva"/>  

'''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה.<ref name="rinat2009"/>

'''מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון''' - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה.<ref name="rinat2009"/>

'''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים ב[[חומצה גופרתית]].<ref name="arvei-nahal"/> במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. <ref name="rinat2009">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736 סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009</ref> מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של [[תרכובות אורגניות מוכלרות]] שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טריכלורואתילן נמצאו גם המזהמים [[ויניל כלוריד]] (Vinyl chloride), [[טטרהכלורואתילן]] (PCE או Tetrachloroethylene) ו[[דיכלורואתילן]] (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. <ref name="arvei-nahal">[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/arvei-nahal.pdf חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל] אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013</ref>

'''מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל (פינת יגאל אלון)''' משנת 1948 עד 1984 פעל באתר מפעל תחמושת זעירה של התעשייה הצבאית. גודל האתר 4.4 דונם. במתחם הבניין המרכזי בוצעו פעולות של צחצוח וניקוי תרמילים ב[[חומצה גופרתית]].<ref name="arvei-nahal"/> במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. <ref name="rinat2009">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1286736 סיכון גבוה לתחלואה בסרטן באזורים שבגבול תל אביב-גבעתיים בגלל זיהום מי התהום] צפריר רינת, הארץ, 25.10.2009</ref> מחקר של רשות המים מיולי 2013 מצא כי באתר ערבי נחל אותרו זיהומים גבוהים מאוד, שחורגים מסף הריכוז המותר על פי תקנות מי השתייה, ומסכנים את מקורות המים ובריאות הציבור. באתר קיימים מוקדי זיהום רחבי היקף של [[תרכובות אורגניות מוכלרות]] שמקורם מפעילות תעשייתית. מלבד טריכלורואתילן נמצאו גם המזהמים [[ויניל כלוריד]] (Vinyl chloride), [[טטרהכלורואתילן]] (PCE או Tetrachloroethylene) ו[[דיכלורואתילן]] (cis&trans 1,2 - Dichloroethylene) אותרו בכמויות הגבוהות ביותר. המזהם העיקרי הצפוי במי התהום הוא טטרהכלורואתילן (PCE), וזאת בדומה לסקר שבוצע בשנת 2006. <ref name="arvei-nahal">[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/arvei-nahal.pdf חקירת זיהום סביבתי באתר תע"ש ערבי נחל] אתגר א. הנדסה בהזמנת רשות המים, יולי 2013</ref>

'''ליד איזור התעשייה בבת ים''' - דרומית מזרחית לאיזור תעשייה בת ים נמצאו בשנת 2007 ריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן בשני קידוחים: פ בת ים 14 שניפסל לשימוש בשנת 2000 ופ בת ים 12 שעדין מפיק. הקידוחים ממוקמים בקרבת אזור התעשייה בת ים אך אין מידע על מקורות זיהום פוטנציאליים.[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/Holon-BatYan-Dec2007.pdf]  

'''ליד איזור התעשייה בבת ים''' - דרומית מזרחית לאיזור תעשייה בת ים נמצאו בשנת 2007 ריכוזים גבוהים של טריכלורואתילן בשני קידוחים: פ בת ים 14 שניפסל לשימוש בשנת 2000 ופ בת ים 12 שעדין מפיק. הקידוחים ממוקמים בקרבת אזור התעשייה בת ים אך אין מידע על מקורות זיהום פוטנציאליים.[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/Holon-BatYan-Dec2007.pdf]  

'''ליד איזור התעשייה בחולון''' על פי ממצאי סקר גז משנת 2007, התגלו מספר מוקדי זיהום משמעותיים ב[[טטראכלורואתילן]]) PERC (ובטריכלורואתילן) בחולון - באזור רחוב הפטיש, ברחוב הפלד פינת פרופ' שור, רחוב הצורף, ורחוב המלאכה פינת המשביר. ברוב האתרים התגלו ערכי זיהום חריגים בשני הממיסים גם יחד. שני ממסים אלה היו נפוצים מאוד בתעשיית הציפוי כמסירי שמנים, ונעשה בהם שימוש נרחב בעיקר עד שנות ה-90 של המאה ה-20. המוקדים בהם התגלה הזיהום הינם מתחמים שבהם פעלו מפעלי תעשיית ציפוי מתכת גדולים משנות השישים ועד שנות התשעים (אמקור פליז, תדירגן, תדיראן, וכור) וחלקם היו פעילים עד ראשית שנות האלפיים (מתחם אלגונל), כך שקיימת התאמה בין תוצאות סקר הגז למידע ההיסטורי לגבי השימוש בממיסים אלה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/Holon-BatYan-Dec2007.pdf]

'''ליד איזור התעשייה בחולון''' על פי ממצאי סקר גז משנת 2007, התגלו מספר מוקדי זיהום משמעותיים ב[[טטראכלורואתילן]]) PERC (ובטריכלורואתילן) בחולון - באזור רחוב הפטיש, ברחוב הפלד פינת פרופ' שור, רחוב הצורף, ורחוב המלאכה פינת המשביר. ברוב האתרים התגלו ערכי זיהום חריגים בשני הממיסים גם יחד. שני ממסים אלה היו נפוצים מאוד בתעשיית הציפוי כמסירי שמנים, ונעשה בהם שימוש נרחב בעיקר עד שנות ה-90 של המאה ה-20. המוקדים בהם התגלה הזיהום הינם מתחמים שבהם פעלו מפעלי תעשיית ציפוי מתכת גדולים משנות השישים ועד שנות התשעים (אמקור פליז, תדירגן, תדיראן, וכור) וחלקם היו פעילים עד ראשית שנות האלפיים (מתחם אלגונל), כך שקיימת התאמה בין תוצאות סקר הגז למידע ההיסטורי לגבי השימוש בממיסים אלה.[http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Water-Quality/DocLib6/Holon-BatYan-Dec2007.pdf]

באוויר הטריכלורואתילן אינו מנוטר כדרך שיגרה. מדידות ודיגומים אחדים בוצעו על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] בשנים בודדות ובמקומות בודדים בלבד. דיגומים אלה הראו כי ב[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|אזור מפרץ חיפה]] ו[[רמת חובב]] בשנים 2007 ו-2008 נמדדו חריגות אחדות ביחס לערכי הייחוס היממתיים והשנתיים. <ref name="health"/>

באוויר הטריכלורואתילן אינו מנוטר כדרך שיגרה. מדידות ודיגומים אחדים בוצעו על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] בשנים בודדות ובמקומות בודדים בלבד. דיגומים אלה הראו כי ב[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|אזור מפרץ חיפה]] ו[[רמת חובב]] בשנים 2007 ו-2008 נמדדו חריגות אחדות ביחס לערכי הייחוס היממתיים והשנתיים. <ref name="health"/>