שינויים

בשוק [[תחרות|תחרותי]], [[מחיר]] הסחורה משקף את [[עלות]] הייצור (שהיא ביחס ישר לזמן הדרש לייצור המוצר), על כן יהא זה סביר שבישראל, מעבד (אשר ייצורו מצריך 3 ימי עבודה) יקר יותר ממכונה (אשר ייצורה מצריך 2 ימי עבודה).  

בשוק [[תחרות|תחרותי]], [[מחיר]] הסחורה משקף את [[עלות]] הייצור (שהיא ביחס ישר לזמן הדרש לייצור המוצר), על כן יהא זה סביר שבישראל, מעבד (אשר ייצורו מצריך 3 ימי עבודה) יקר יותר ממכונה (אשר ייצורה מצריך 2 ימי עבודה).  

מכיוון שמוזמביק יכולה לייצר מעבדים או מכונות באותה עלות ייצור, הגיוני שתתמחה בייצור (בו יש לה כאמור יתרון יחסי) מעל ומעבר לצרכיה שלה - ותוותר כליל על ייצור מעבדים. את עודפי המכונות שמעבר לתצרוכתה תייצא לישראל, ותמורתם תקבל יותר מעבדים מאשר אילו הקצתה משאבים לייצרם בעצמה (תחת להקצותם לייצור מכונות), וכך תצא נשכרת יותר. גם ישראל תצא נשכרת מהסחר: היא תקצה את כל משאביה לייצור מעבדים, שאת חלקם תוכל לייצא למוזמביק תמורת מכונות, אותן תקבל בעלות נמוכה יותר מאשד אילו ניסתה לייצרן בעצמה.

מכיוון שמוזמביק יכולה לייצר מעבדים או מכונות באותה עלות ייצור, הגיוני שתתמחה בייצור (בו יש לה כאמור יתרון יחסי) מעל ומעבר לצרכיה שלה - ותוותר כליל על ייצור מעבדים. את עודפי המכונות שמעבר לתצרוכתה תייצא לישראל, ותמורתם תקבל יותר מעבדים מאשר אילו הקצתה משאבים לייצרם בעצמה (תחת להקצותם לייצור מכונות), וכך תצא נשכרת יותר. גם ישראל תצא נשכרת מהסחר: היא תקצה את כל משאביה לייצור מעבדים, שאת חלקם תוכל לייצא למוזמביק תמורת מכונות, אותן תקבל בעלות נמוכה יותר מאשד אילו ניסתה לייצרן בעצמה.

הטבלה להלן תמחיש זאת. נניח כי ישראל ומוזמביק אינן סוחרות זו עם זו. בשבוע עבודה (נניח 5 ימי עובדה) בו יומיים מוקצים לייצור מעבדים ו-3 ימים לייצור מכונות, סך התפוקה יהיה:

הטבלה להלן תמחיש זאת. נניח כי ישראל ומוזמביק אינן סוחרות זו עם זו. בשבוע עבודה (נניח 5 ימי עובדה) בו יומיים מוקצים לייצור מעבדים ו-3 ימים לייצור מכונות, סך התפוקה יהיה:

! width="100" | מעבדים

! width="100" | מעבדים

|-

|-

| ישראל ||15 (3*5) || 0 (0*2)

| ישראל ||15 (3*5) || 0 (0*2)

|-

|-

| מוזמביק || 0 (0*1) || 5 (5*1)

| מוזמביק || 0 (0*1) || 5 (5*1)

==ביקורת==

==ביקורת==

כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה. היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו.

כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה. היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו.  

===המשמעות הפוליטית ===

===המשמעות הפוליטית ===

במציאות הפיזיקלית, ייצוא של סחורות ומוצרים מחייב השקעת [[אנרגיה]] שעולה כסף. לעומת זאת במודל של סחר חופשי על פי ריקרדו אין עלויות הובלה. במצב זה, הכדאיות הכלכלית של ייבוא מוצרים הינה נמוכה יותר כאשר יש להוסיף לעלות זו את עלות ההובלה.  

במציאות הפיזיקלית, ייצוא של סחורות ומוצרים מחייב השקעת [[אנרגיה]] שעולה כסף. לעומת זאת במודל של סחר חופשי על פי ריקרדו אין עלויות הובלה. במצב זה, הכדאיות הכלכלית של ייבוא מוצרים הינה נמוכה יותר כאשר יש להוסיף לעלות זו את עלות ההובלה.  

עלות ההובלה הישירה שרואה הצרכן אינה [[מחיר מלא]] של הייבוא. לתובלה ימית, אווירית ויבשתית יש גם [[עלויות חיצוניות]] גבוהות. ההשפעות כוללות [[זיהום אוויר]] פליטה של [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות העולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כתוצאה משימוש ב[[דלקים מחצביים]] להנאת ספינות, מטוסים ומשאיות. השפעות אחרות הן כוללות [[מינים פולשים]] - החדרת מינים למקומות שונים שפוגעים ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] והפצה של מחלות.

עלות ההובלה הישירה שרואה הצרכן אינה [[מחיר מלא]] של הייבוא. לתובלה ימית, אווירית ויבשתית יש גם [[עלויות חיצוניות]] גבוהות. ההשפעות כוללות [[זיהום אוויר]] פליטה של [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות העולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כתוצאה משימוש ב[[דלקים מחצביים]] להנאת ספינות, מטוסים ומשאיות. השפעות אחרות הן כוללות [[מינים פולשים]] - החדרת מינים למקומות שונים שפוגעים ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] והפצה של מחלות.  

חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי מקבל סבסוד על ידי פרוייקטים כמו בניית נמלים, בניית כבישים ותשתיות למסחר בינלאומי מכספי המיסים.  

חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי מקבל סבסוד על ידי פרוייקטים כמו בניית נמלים, בניית כבישים ותשתיות למסחר בינלאומי מכספי המיסים.  

דבר זה מתחזק כאשר קיימת אבטלה במדינות ואם ייתכנו מוצרים נוספים ומדינות נוספות.

דבר זה מתחזק כאשר קיימת אבטלה במדינות ואם ייתכנו מוצרים נוספים ומדינות נוספות.

במצב של תנועות הון עולמיות, אבטלה בכל מדינה וקיום של יותר משתי מדינות, ייתכן מצב שבו במדינה א' מייצרים את שני המוצרים, ההון שהיה בשתי המדינות זורם למדינה זו, ויש בה ויש בה אבטלה נמוכה. במדינה ב' לא מייצרים אף אחד משני המוצרים ויש בה שיעור אבטלה גבוה, וההון זרם ממנה החוצה. המוצרים נמכרים למדינה שלישית. פירמה שרוצה לבנות מפעל יין חדש, לא תתעניין בשאלה מה היתרון היחסי של מדינה א' או ב', אלא בשאלה באיזו מדינה היא יכולה לייצר יין בעלות הנמוכה ביותר – כלומר איזו מדינה היא בעלת היתרון המוחלט בייצור מוצר זה. בהתאם להחלטה הפירמה תמקם את המפעל שלה במדינה זו, גם אם למדינה השנייה יש יתרון יחסי בענף זה.  

במצב של תנועות הון עולמיות, אבטלה בכל מדינה וקיום של יותר משתי מדינות, ייתכן מצב שבו במדינה א' מייצרים את שני המוצרים, ההון שהיה בשתי המדינות זורם למדינה זו, ויש בה ויש בה אבטלה נמוכה. במדינה ב' לא מייצרים אף אחד משני המוצרים ויש בה שיעור אבטלה גבוה, וההון זרם ממנה החוצה. המוצרים נמכרים למדינה שלישית. פירמה שרוצה לבנות מפעל יין חדש, לא תתעניין בשאלה מה היתרון היחסי של מדינה א' או ב', אלא בשאלה באיזו מדינה היא יכולה לייצר יין בעלות הנמוכה ביותר – כלומר איזו מדינה היא בעלת היתרון המוחלט בייצור מוצר זה. בהתאם להחלטה הפירמה תמקם את המפעל שלה במדינה זו, גם אם למדינה השנייה יש יתרון יחסי בענף זה.  

===תיאור דינמי לעומת תיאור סטטי===

===תיאור דינמי לעומת תיאור סטטי===

===אובדן עצמאות (אי רברסביליות)===

===אובדן עצמאות (אי רברסביליות)===

תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פירושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינלאומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו.  

תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פירושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינלאומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו.

===הנאה ממגוון תעסוקתי===

===הנאה ממגוון תעסוקתי===

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Comparative_advantage יתרון יחסי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Comparative_advantage יתרון יחסי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.amazon.com/Bad-Samaritans-Secret-History-Capitalism/dp/1596915986 השומרונים הרעים: המיתוס של הסחר החופשי וההיסטוריה הסודית של הקפיטליזם] [[הא-ג'ון צ'אנג]], 2008

* [http://www.amazon.com/Bad-Samaritans-Secret-History-Capitalism/dp/1596915986 השומרונים הרעים: המיתוס של הסחר החופשי וההיסטוריה הסודית של הקפיטליזם] [[הא-ג'ון צ'אנג]], 2008

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Free_trade_debate הוויכוח על סחר חופשי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Free_trade_debate הוויכוח על סחר חופשי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.barrybeck.com/forms/korten.pdf THE BETRAYAL OF ADAM SMITH] [[דיויד קורטן]]

* [http://www.barrybeck.com/forms/korten.pdf THE BETRAYAL OF ADAM SMITH] [[דיויד קורטן]]

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

{{כלכלה נאו-קלאסית}}