שינויים

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

==רקע - ועדת אלמוג==

==רקע - ועדת אלמוג==

החוק מבוסס במידה רבה על עבודתה של וועדה מקצועית המכונה '''וועדת אלמוג''', שהחלה לעבוד בשנת 2003. את הועדה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים והגישה את מסקנותיה במרץ 2006.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים באוויר]] צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר ו[[תהליך בלתי הפיך|הבלתי הפיך]] הנגרם [[תהליך ארוך טווח|מחשיפה ארוכה טווח]] ל[[זיהום]] במינון נמוך. כמו כן הועדה מציינת כי התחשיב הנפוץ של הכפלת ריכוז הזיהום בזמן החשיפה לזיהום אינו מדוייק. חשיפה לזיהום בריכוז גבוה למשך זמן קצר היא מסוכנת יותר מאשר חשיפה ארוכת טווח למשך זמן ארוך יותר.  

החוק מבוסס במידה רבה על עבודתה של וועדה מקצועית המכונה '''וועדת אלמוג''', שהחלה לעבוד בשנת 2003. את הועדה ריכז דוקטור שלמה אלמוג מהמכון לטוקסולוגיה ופרמוקלוגיה קלינית מבית חולים תל השומר.{{הערה|1=[https://www.dropbox.com/s/q2u05eoi1cws39b/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%20%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1%20%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92.pdf?dl=0 ועדת אלמוג]}} יחד אתו ישבו שלושה נציגים מ[[המשרד להגנת הסביבה]]: אביבה טרכטמן, שולי נזר ואריק קרסנטי. הועדה עבדה במשך 3 שנים כדי להכין ערכי ייחוס סביבתיים באוויר עבור 112 מזהמים כימיים שונים והגישה את מסקנותיה במרץ 2006.{{הערה|שם=almog2006|ד"ר שלמה אלמוג ואחרים, [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי יחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר], דוח וועדת אלמוג, מרץ 2006}} אחת המסקנות החשובות של הועדה היא שהרף המקובל לחשיפה ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים באוויר]] צריך להיות נמוך ככל האפשר, עקב הנזק המצטבר ו[[תהליך בלתי הפיך|הבלתי הפיך]] הנגרם [[תהליך ארוך טווח|מחשיפה ארוכה טווח]] ל[[זיהום]] במינון נמוך. כמו כן הועדה מציינת כי התחשיב הנפוץ של הכפלת ריכוז הזיהום בזמן החשיפה לזיהום אינו מדוייק. חשיפה לזיהום בריכוז גבוה למשך זמן קצר היא מסוכנת יותר מאשר חשיפה ארוכת טווח למשך זמן ארוך יותר.  

ערכי הייחוס מבטאים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסייה כולל אוכלוסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. הנחת העבודה המקובלת ברפואה ובביולוגיה היא כי אין סף חשיפה בטוח ביחס לחומרים מסרטנים. כל כמות ולו הקטנה ביותר של חשיפה לחומר מסרטן עלולה לגרום בעתיד להתפתחות מחלת סרטן. לכן ערכי היחוס בהקשר של גורמים מסרטנים מבוססת על ריכוזים שאמורים לגרור תוספת סיכון מחושבת קטנה מספיק. תוספת הסיכון שנבחרה בישראל היא תוספת מחושבת של 1 למאה אלף לחלות בסרטן בחשיפה לכל החיים כלומר בתקופה של 70 שנה. תוספת סיכון זו מייצגת מדיניות בריאות לאומית שאמורה לאזן בין בריאות הציבור לבין מגבלות אחרות.{{הערה|שם=almog2006}}  

ערכי הייחוס מבטאים את הריכוז המירבי של מזהמי אוויר שונים, אשר חשיפה נשימתית אליהם במשך כל החיים לא צפויה לגרור נזקים בריאותיים לרוב האוכלוסייה כולל אוכלוסיות פגיעות כמו זקני, ילדים, נשים בהריון, אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה ועוד. הנחת העבודה המקובלת ברפואה ובביולוגיה היא כי אין סף חשיפה בטוח ביחס לחומרים מסרטנים. כל כמות ולו הקטנה ביותר של חשיפה לחומר מסרטן עלולה לגרום בעתיד להתפתחות מחלת סרטן. לכן ערכי היחוס בהקשר של גורמים מסרטנים מבוססת על ריכוזים שאמורים לגרור תוספת סיכון מחושבת קטנה מספיק. תוספת הסיכון שנבחרה בישראל היא תוספת מחושבת של 1 למאה אלף לחלות בסרטן בחשיפה לכל החיים כלומר בתקופה של 70 שנה. תוספת סיכון זו מייצגת מדיניות בריאות לאומית שאמורה לאזן בין בריאות הציבור לבין מגבלות אחרות.{{הערה|שם=almog2006}}  

החוק מטיל על שר הסביבה להקים ולהפעיל מערך ארצי של ניטור האוויר. ניתן להקים את המערך בהדרגה. השר ראשי בהסכמת שר הפנים להורות לרשות מקומית תחנת ניטור אוויר שתהיה חלק מהמערך הארצי. הוא גם רשאי להורות למפעל לבצע זאת. עובד של משרד הסביבה אמור להיות אחרי על פרסום סדיר של נתוני איכות האוויר והתחזית איכות האוויר על בסיס נתונים ממערך הגילוי הארצי, הן באתר האינטרנט והן בדרכים אחרות, כל עוד יש גישה חופשית וללא תשלום של הציבור למידע זה. הוא גם אחרי להתריע לציבור על זיהום אוויר חריג בהיקפו.

החוק מטיל על שר הסביבה להקים ולהפעיל מערך ארצי של ניטור האוויר. ניתן להקים את המערך בהדרגה. השר ראשי בהסכמת שר הפנים להורות לרשות מקומית תחנת ניטור אוויר שתהיה חלק מהמערך הארצי. הוא גם רשאי להורות למפעל לבצע זאת. עובד של משרד הסביבה אמור להיות אחרי על פרסום סדיר של נתוני איכות האוויר והתחזית איכות האוויר על בסיס נתונים ממערך הגילוי הארצי, הן באתר האינטרנט והן בדרכים אחרות, כל עוד יש גישה חופשית וללא תשלום של הציבור למידע זה. הוא גם אחרי להתריע לציבור על זיהום אוויר חריג בהיקפו.

פרק ד' עוסק במקורות נייחים של זיהום אוויר - חובת קבלת היתר פליטה, חובת רישום וידווח של הפליטות והוראות הנוגעות לתכנון ובנייה.  

פרק ד' עוסק במקורות נייחים של זיהום אוויר - חובת קבלת היתר פליטה, חובת רישום וידווח של הפליטות והוראות הנוגעות לתכנון ובנייה.  

פרק ה' עוסק במקורות פליטה ניידים - כלומר כלי רכב. החוק מטיל על שר הסביבה לקבוע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום מכלי רכב. החוק מחייב בדיקה לפי כלי הרכב עומד בהגדרות זיהום האוויר כתנאי למתן ולחידוש רשיון הרכב.  

פרק ה' עוסק במקורות פליטה ניידים - כלומר כלי רכב. החוק מטיל על שר הסביבה לקבוע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום מכלי רכב. החוק מחייב בדיקה לפי כלי הרכב עומד בהגדרות זיהום האוויר כתנאי למתן ולחידוש רשיון הרכב.