שינויים

===היסטוריה של יערות ישראל===

===היסטוריה של יערות ישראל===

'''יער השרון''' היה יער אלוני תבור, אשר השתרע בשרון מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל, באיזורים שכיום בנויים הישובים הרצליה והוד השרון בדרום, קדימה-צורן ואבן יהודה, עד איזור כפר יונה. היער לא היה באיזור הדיוניות בחוף. היער היה מורכב מעצי אלון התבור שצמחו במרחקים גדולים בין עץ לעץ ויצרו צורת צומח המכונה יער פארק. על פי שרידי הצומח באזור פרדס חנה ניראה שיחד עם האלון והחילף צמחו ביער גם אלה אטלנטית, אזוביון דגול, לטם שעיר, לטם מרווני, מתנן שעיר, קדה שעירה, סירה קוצנית, בן-חצב יקינתוני, בן-סירה מיובל, תגית קיצית, גרניון גזור וצברת. היער קיים אלפי שנים, מקור השם השרון הוא במילה האכדית "אֶ ש-שַ רְ נּו", שפירושה יער עבות. היער מוזכר בספרו של סרטאבו גאוגרפיקה משנת 7-23 לספירה. היער נפגע בתקופה הביזנטית עקב התרחבות שטחי העיבוד החקלאי אך הוא שב והשתקם עקב דילדול היישוב במאות השנים לאחר מכן.{{הערה|https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F יער השרון]], ויקיפדיה בעברית}}

'''יער השרון''' היה יער אלוני תבור, אשר השתרע בשרון מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל, באיזורים שכיום בנויים הישובים הרצליה והוד השרון בדרום, קדימה-צורן ואבן יהודה, עד איזור כפר יונה. היער לא היה באיזור הדיוניות בחוף. היער היה מורכב מעצי אלון התבור שצמחו במרחקים גדולים בין עץ לעץ ויצרו צורת צומח המכונה יער פארק. על פי שרידי הצומח באזור פרדס חנה ניראה שיחד עם האלון והחילף צמחו ביער גם אלה אטלנטית, אזוביון דגול, לטם שעיר, לטם מרווני, מתנן שעיר, קדה שעירה, סירה קוצנית, בן-חצב יקינתוני, בן-סירה מיובל, תגית קיצית, גרניון גזור וצברת. היער קיים אלפי שנים, מקור השם השרון הוא במילה האכדית "אֶ ש-שַ רְ נּו", שפירושה יער עבות. היער מוזכר בספרו של סרטאבו גאוגרפיקה משנת 7-23 לספירה. היער נפגע בתקופה הביזנטית עקב התרחבות שטחי העיבוד החקלאי אך הוא שב והשתקם עקב דילדול היישוב במאות השנים לאחר מכן.{{הערה|https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F יער השרון]], ויקיפדיה בעברית}}

===כריתת היערות בזמן הטורקים===

===כריתת היערות בזמן הטורקים===

===נטיעת עצים בישראל===

===נטיעת עצים בישראל===

בסוף המאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. {{הערה|שם=lib}} הטמפלרים היו הראשונים שנטעו עצים במושבותיהם. עם זאת שיקום היערות בישראל החל רק לאחר בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעקבות כיבוש ישראל על ידי הצבא הבריטי. באותה תקופה חלקים גדולים מישראל היו חשופים וללא יערות. מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי עסקה בנטיעת יערות. ב-1926 חוקקו הבריטים את "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם גם הראשונים שהחלו לנטוע עצים בכמויות גדולות בישראל. {{הערה|שם=kkl1}}  

בסוף המאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. {{הערה|שם=lib}} הטמפלרים היו הראשונים שנטעו עצים במושבותיהם. עם זאת שיקום היערות בישראל החל רק לאחר בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעקבות כיבוש ישראל על ידי הצבא הבריטי. באותה תקופה חלקים גדולים מישראל היו חשופים וללא יערות. מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי עסקה בנטיעת יערות. ב-1926 חוקקו הבריטים את "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם גם הראשונים שהחלו לנטוע עצים בכמויות גדולות בישראל. {{הערה|שם=kkl1}}  

דוגמה ליערות שנטעו הבריטים כוללות את יער שווייץ שמצוי במדרון היורד מרכס פוריה לעבר הכנרת שנטעו הבריטים החל משנת 1927. דבר זה נעשה כדי למנוע הישחקות המדרון, שטפונות ומפולות הבוץ באזור טבריה (בשיטפון בטבריה בשנת 1934, נהרגו 32 תושבים). יער נוסף שנטעו הבריטים הוא יער שקד הוא אזור חורש טבעי בצפון השומרון. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי. בסוף שנות ה-90 כמעט ונכרת היער לטובת הקמת בסיס צה"לי במקומו.  

דוגמה ליערות שנטעו הבריטים כוללות את יער שווייץ שמצוי במדרון היורד מרכס פוריה לעבר הכנרת שנטעו הבריטים החל משנת 1927. דבר זה נעשה כדי למנוע הישחקות המדרון, שטפונות ומפולות הבוץ באזור טבריה (בשיטפון בטבריה בשנת 1934, נהרגו 32 תושבים). יער נוסף שנטעו הבריטים הוא יער שקד הוא אזור חורש טבעי בצפון השומרון. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי. בסוף שנות ה-90 כמעט ונכרת היער לטובת הקמת בסיס צה"לי במקומו.  

הגלים השונים של העלייה הציונית לישראל תרמו גם הם לנטיעת היערות, בעיקר על ידי [[קרן קיימת לישראל]] (קק"ל). עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, אקליפטוס, קזוארינה, ברוש, ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי-יער וקליטתם, הביאו את החוקרים למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים. הסיבות העיקריות לכך היו הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות, קליטה מהירה של האורן ב[[קרקע]] ושרידות גבוה שלו. {{הערה|שם=kkl1}} טיעונים נוספים לטובת האורן היו שהוא גדל בסוגים רבים של קרקע ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול. בנוסף האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע. גם המחטים, העלים של האורן, מכילות שרף ולכן עזים לא אוכלות אותן. מאמצי היעור הוכתרו בהצלחה - בתוך כמה שנים נקלטו היטב עצי האורן שניטעו, הם צמחו לגובה וכיסו שטחים גדולים ביערות צפופים. {{הערה|מאמר בשם "מדבריות האורנים" , מעובד על פי המאמר של אמוץ דפני (1987), "אורן ירושלים", עלון למורי הביולוגיה, חוברת ד, עמ' 110}}  

הגלים השונים של העלייה הציונית לישראל תרמו גם הם לנטיעת היערות, בעיקר על ידי [[קרן קיימת לישראל]] (קק"ל). עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, אקליפטוס, קזוארינה, ברוש, ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי-יער וקליטתם, הביאו את החוקרים למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים. הסיבות העיקריות לכך היו הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות, קליטה מהירה של האורן ב[[קרקע]] ושרידות גבוה שלו. {{הערה|שם=kkl1}} טיעונים נוספים לטובת האורן היו שהוא גדל בסוגים רבים של קרקע ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול. בנוסף האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע. גם המחטים, העלים של האורן, מכילות שרף ולכן עזים לא אוכלות אותן. מאמצי היעור הוכתרו בהצלחה - בתוך כמה שנים נקלטו היטב עצי האורן שניטעו, הם צמחו לגובה וכיסו שטחים גדולים ביערות צפופים. {{הערה|מאמר בשם "מדבריות האורנים" , מעובד על פי המאמר של אמוץ דפני (1987), "אורן ירושלים", עלון למורי הביולוגיה, חוברת ד, עמ' 110}}  

בעבר היו ויכוחים אם האורן הירושלמי הוא מין מקומי. מספר מחקרים, פליאונטולוגים (מציאת גרגירי אבקה של אורן ירושלים בחפירות ארכיאולוגיות) ובעיקר גנטיים, מצביעים על כך שאורן ירושלים הוא מין-מקומי והאוכלוסיות המקומיות נבדלות מאוכלוסיותיו באזורים אחרים סביב הים התיכון.{{הערה|שם=kkl1}}  

בעבר היו ויכוחים אם האורן הירושלמי הוא מין מקומי. מספר מחקרים, פליאונטולוגים (מציאת גרגירי אבקה של אורן ירושלים בחפירות ארכיאולוגיות) ובעיקר גנטיים, מצביעים על כך שאורן ירושלים הוא מין-מקומי והאוכלוסיות המקומיות נבדלות מאוכלוסיותיו באזורים אחרים סביב הים התיכון.{{הערה|שם=kkl1}}  

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק בשנות ה-90 של המאה ה-20. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי" Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק בשנות ה-90 של המאה ה-20. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלמי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי" Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים. בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים. בתחילת המאה ה-21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

==סוגי היערות בישראל==

==סוגי היערות בישראל==

האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר. במישורים צפונית לקו זה השטחים מתאימים יותר לביצות.  

האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר. במישורים צפונית לקו זה השטחים מתאימים יותר לביצות.  

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות הטבעיים בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.

בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות הטבעיים בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.  

איפיונו העיקרי והבסיסי של החורש הים-תיכוני הוא סבך של עצים ירוקי עד, בעלי עלים נוקשים (סקלרופיליים), עם שיחים, מטפסים, ועשבוניים חד שנתיים ורב שנתיים. חברות הצומח מתפתחות ב[[תהליך]] הדרגתי המכונה '''[[סוקצסיה|סוּקְצֶסְיָה]]'''. בתהליך זה חברת צמחים משנה את תנאי בית הגידול באופן המאפשר את כניסתה של החברה הבאה.  

איפיונו העיקרי והבסיסי של החורש הים-תיכוני הוא סבך של עצים ירוקי עד, בעלי עלים נוקשים (סקלרופיליים), עם שיחים, מטפסים, ועשבוניים חד שנתיים ורב שנתיים. חברות הצומח מתפתחות ב[[תהליך]] הדרגתי המכונה '''[[סוקצסיה|סוּקְצֶסְיָה]]'''. בתהליך זה חברת צמחים משנה את תנאי בית הגידול באופן המאפשר את כניסתה של החברה הבאה.  

* '''בָּתָה''' היא צורה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים. החברות העיקריות השולטות בבתה הים-תיכונית הן: חברת הסירה הקוצנית, חברת הקורנית המקורקפת וחברת הלוטמית הדביקה. בגולן נפוצה חברת החלבלוב המגובשש.  

* '''בָּתָה''' היא צורה בה שולטים בשטח בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים. החברות העיקריות השולטות בבתה הים-תיכונית הן: חברת הסירה הקוצנית, חברת הקורנית המקורקפת וחברת הלוטמית הדביקה. בגולן נפוצה חברת החלבלוב המגובשש.  

* '''גָּרִיגָה''' היא צורה בה שולטים שיחים שגובהם כמטר - מטר וחצי. השיחים העיקריים השולטים בגריגה הם שלהבית דביקה, לוטם, מרווה משולשת, קידה שעירה ואשחר ארצישראלי. הגריגה היא לעיתים חברת שיא, בעיקר באזורים הסמוכים לספר, ספר המדבר או ספר האזור ההררי בחרמון. במקומות בהם ממשיכה חברת הצומח להתפתח, מתחילים להתפתח עצי החורש, כבר בשלב הגריגה, עם מעבר הדרגתי לחורש.  

* '''גָּרִיגָה''' היא צורה בה שולטים שיחים שגובהם כמטר - מטר וחצי. השיחים העיקריים השולטים בגריגה הם שלהבית דביקה, לוטם, מרווה משולשת, קידה שעירה ואשחר ארצישראלי. הגריגה היא לעיתים חברת שיא, בעיקר באזורים הסמוכים לספר, ספר המדבר או ספר האזור ההררי בחרמון. במקומות בהם ממשיכה חברת הצומח להתפתח, מתחילים להתפתח עצי החורש, כבר בשלב הגריגה, עם מעבר הדרגתי לחורש.  

'''יער אודם''' נמצא בשמורת יער אודם שעל מורדות הר אודם בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים, שהיא שמורת היער הגדולה בגולן. היער הנוכחי הוא שריד מיער רצוף, שכיסה את הגולן העליון כולו עד לפני כמאה עשרים שנה. היער נפגע על ידי הצ'רקסים שבראו חלקות מרובעות בתוך היער. כיום מתאושש היער באיטיות ומתפשט על פני השטחים שבוראו. היער מורכב מארבעה גושים מבודדים. ביער עצים רבים ובהם אלון תולע, אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ליבנה רפואי, עוזרר חד גלעיני. על העצים מטפסים רבים ובהם אספרג החורש, זלזלת הקנוקנות, יערה איטלקית, ספלול החרש, פואה מצויה, פטל לביד וקיסוסית קוצנית.

'''יער אודם''' נמצא בשמורת יער אודם שעל מורדות הר אודם בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים, שהיא שמורת היער הגדולה בגולן. היער הנוכחי הוא שריד מיער רצוף, שכיסה את הגולן העליון כולו עד לפני כמאה עשרים שנה. היער נפגע על ידי הצ'רקסים שבראו חלקות מרובעות בתוך היער. כיום מתאושש היער באיטיות ומתפשט על פני השטחים שבוראו. היער מורכב מארבעה גושים מבודדים. ביער עצים רבים ובהם אלון תולע, אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ליבנה רפואי, עוזרר חד גלעיני. על העצים מטפסים רבים ובהם אספרג החורש, זלזלת הקנוקנות, יערה איטלקית, ספלול החרש, פואה מצויה, פטל לביד וקיסוסית קוצנית.

'''הר מירון''' הוא מרכזה של שמורת הרי מירון שמשתרעת על פני שטח של כ-100,000 דונם. שמורה זו היא מהגדולות והוותיקות בשמורות הטבע בארץ ישראל. היא הוכרזה כשמורת יער עוד על ידי השלטון הבריטי בשנת 1942. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים וזהו אחד המקומות הגשומים ביותר בישראל. בנוסף לכך יש באזור יערות אחרים - יער מירון, יער ברעם, יער אלקוש.  

'''הר מירון''' הוא מרכזה של שמורת הרי מירון שמשתרעת על פני שטח של כ-100,000 דונם. שמורה זו היא מהגדולות והוותיקות בשמורות הטבע בארץ ישראל. היא הוכרזה כשמורת יער עוד על ידי השלטון הבריטי בשנת 1942. ההר מכוסה בחורש ים תיכוני שכולל עצי אלון רבים וזהו אחד המקומות הגשומים ביותר בישראל. בנוסף לכך יש באזור יערות אחרים - יער מירון, יער ברעם, יער אלקוש.  

'''יער ברעם''' הוא יער אלונים טבעי משולב עם יער מעורב נטוע המשתרע על פני שטח של כ-10,000 דונם בגליל העליון.  

'''יער ברעם''' הוא יער אלונים טבעי משולב עם יער מעורב נטוע המשתרע על פני שטח של כ-10,000 דונם בגליל העליון.  

'''פארק הכרמל''' הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שלושה יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק - עספיא, דלית אל כרמל ובית אורן. נכון לשנת 2010 הגן הלאומי משתרע על שטח של 64,250 דונם, ושטח שמורת הר כרמל הוא 59,864 דונם. סך הכל גודל פארק הכרמל הוא 124,114 דונם. חלקו של הפארק מורכב משיחים וחלקו מחורשות ויערות. מאז הכרזת השטחים לשימור, אירעו בפארק הכרמל מספר רב של שריפות שנגרמו בשל הצתות בידי אדם, חלקן מכוונות וחלקן בשוגג. מחקירות רבות שנוהלו על ידי מכבי האש ומשטרת ישראל נמצא ששריפות רבות נגרמות בשל הצתות מכוונות, בעיקר של בעלי אינטרסים המנסים בדרך זו להוריד את רמת ערכי הטבע באזורים הנשרפים, ובכך לזרז מתן של היתרי בנייה ופיתוח.  

'''פארק הכרמל''' הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שלושה יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק - עספיא, דלית אל כרמל ובית אורן. נכון לשנת 2010 הגן הלאומי משתרע על שטח של 64,250 דונם, ושטח שמורת הר כרמל הוא 59,864 דונם. סך הכל גודל פארק הכרמל הוא 124,114 דונם. חלקו של הפארק מורכב משיחים וחלקו מחורשות ויערות. מאז הכרזת השטחים לשימור, אירעו בפארק הכרמל מספר רב של שריפות שנגרמו בשל הצתות בידי אדם, חלקן מכוונות וחלקן בשוגג. מחקירות רבות שנוהלו על ידי מכבי האש ומשטרת ישראל נמצא ששריפות רבות נגרמות בשל הצתות מכוונות, בעיקר של בעלי אינטרסים המנסים בדרך זו להוריד את רמת ערכי הטבע באזורים הנשרפים, ובכך לזרז מתן של היתרי בנייה ופיתוח.  

'''יער הזורע''' נמצא מדרום ליקנעם ומשתרע על שטח של כ-30,000 דונם והוא מהווה חלק מפארק רמות מנשה. מספר העצים ביער נאמד בעשרים מיליון. בתחילה נטעה הקרן הקיימת לישראל ביער עצים מחטניים כמו אורנים. משנות השמונים של המאה העשרים החלה לטעת עצים רחבי עלים בין עצי האורן.

'''יער הזורע''' נמצא מדרום ליקנעם ומשתרע על שטח של כ-30,000 דונם והוא מהווה חלק מפארק רמות מנשה. מספר העצים ביער נאמד בעשרים מיליון. בתחילה נטעה הקרן הקיימת לישראל ביער עצים מחטניים כמו אורנים. משנות השמונים של המאה העשרים החלה לטעת עצים רחבי עלים בין עצי האורן.

'''יער בן שמן''' משתרע על פני כ–21,000 דונם ממזרח לעיר לוד ומצפון מערב למודיעין-מכבים-רעות, ומכיל ברובו אורנים וברושים. בל"ג בעומר, 23 במאי 2019, פרצה ביער שריפה שכילתה כ-30% ממנו וגם גרמה נזק לבתים ביישובים השוכנים ביער.  

'''יער בן שמן''' משתרע על פני כ–21,000 דונם ממזרח לעיר לוד ומצפון מערב למודיעין-מכבים-רעות, ומכיל ברובו אורנים וברושים. בל"ג בעומר, 23 במאי 2019, פרצה ביער שריפה שכילתה כ-30% ממנו וגם גרמה נזק לבתים ביישובים השוכנים ביער.  

'''יער המלאכים''' או שחריה הוא יער נטוע אורנים שננטע על ידי קק"ל והנמצא באחזקתה. שטחו משתרע על 7,000 דונם וחלק ממנו משתרע בשטחם של היישובים חרבת א-ראעי וחרבת כרוע, ששכנו על גבולו המזרחי של כיס פלוג'ה במלחמת העצמאות. היער נמצא בחבל לכיש מזרחית לקריית גת ולמושב שדה משה.

'''יער המלאכים''' או שחריה הוא יער נטוע אורנים שננטע על ידי קק"ל והנמצא באחזקתה. שטחו משתרע על 7,000 דונם וחלק ממנו משתרע בשטחם של היישובים חרבת א-ראעי וחרבת כרוע, ששכנו על גבולו המזרחי של כיס פלוג'ה במלחמת העצמאות. היער נמצא בחבל לכיש מזרחית לקריית גת ולמושב שדה משה.

'''יער יתיר''' הוא היער הנטוע הגדול בישראל, והיער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה - חבל יתיר בדרום הר חברון , מדרום לקו הירוק ומצפון למדבר. [https://www.google.com/maps/place/%D7%99%D7%A2%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%E2%80%AD/@31.3427776,35.0342503,6146m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0x0:0x4efcdd85f16db1e4!8m2!3d31.347454!4d35.035536] היער ממוקם באזור גבוה יחסית (בין 400 ל-850 מטרים מעל גובה פני הים), באזור ספר המדבר בארץ ישראל, בו ממוצע הגשמים הרב שנתי עומד על כ-250 מ"מ. שטחו של היער הוא כ-40,000 דונם, והעצים הראשונים בו ניטעו על ידי יערני הקרן הקיימת לישראל בשנת 1964. היער כולל יותר מארבעה מיליון עצים, רובם עצי מחט - אורן ירושלמי וברוש מצוי. יש בו מגוון בעלי חיים כולל תן זהוב, שועל מצוי , צבי ארצישראלי, קרקל ועוד.

'''יער יתיר''' הוא היער הנטוע הגדול בישראל, והיער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה - חבל יתיר בדרום הר חברון , מדרום לקו הירוק ומצפון למדבר. [https://www.google.com/maps/place/%D7%99%D7%A2%D7%A8+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%E2%80%AD/@31.3427776,35.0342503,6146m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0x0:0x4efcdd85f16db1e4!8m2!3d31.347454!4d35.035536] היער ממוקם באזור גבוה יחסית (בין 400 ל-850 מטרים מעל גובה פני הים), באזור ספר המדבר בארץ ישראל, בו ממוצע הגשמים הרב שנתי עומד על כ-250 מ"מ. שטחו של היער הוא כ-40,000 דונם, והעצים הראשונים בו ניטעו על ידי יערני הקרן הקיימת לישראל בשנת 1964. היער כולל יותר מארבעה מיליון עצים, רובם עצי מחט - אורן ירושלמי וברוש מצוי. יש בו מגוון בעלי חיים כולל תן זהוב, שועל מצוי , צבי ארצישראלי, קרקל ועוד.

==היחס ליערות בישראל==

==היחס ליערות בישראל==

מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.  

מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.  

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[בצורת בישראל|בצורת]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[בצורת בישראל|בצורת]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.  

==היערות בראייה משפטית ותכנונית==

==היערות בראייה משפטית ותכנונית==

היערות בישראל מוגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.

היערות בישראל מוגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.

חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך "שטח ירוק" ובין השאר יער.  

חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך "שטח ירוק" ובין השאר יער.  

השופט דב לוין כתב:{{הערה|1=בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר}} "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/790/075/w04/07075790.w04.htm בג"ץ 7579/07], סעיפים 15-16}}. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של [[ייעור]] עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/670/040/w08/07040670.w08.htm ע"א 4067/07]}}.

השופט דב לוין כתב:{{הערה|1=בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר}} "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/790/075/w04/07075790.w04.htm בג"ץ 7579/07], סעיפים 15-16}}. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של [[ייעור]] עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/670/040/w08/07040670.w08.htm ע"א 4067/07]}}.

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]] אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]] אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.

==ביקורת על נטיעות אורנים ביערות==

==ביקורת על נטיעות אורנים ביערות==

טיעוני הנגד של קק"ל היא שמיני האורן ניטעו בכוונה - לא בגלל נוסטלגיה, אלא בגלל התאמה שלהם לנסיבות שהיו בישראל בתחילה ואמצע המאה ה-20. העצים שרדו בתנאים קשים שבהם הצלחת מינים אחרים היתה נמוכה יותר, כך שיערות אלה הם בגדר "יערות חלוץ" שמאפשרים התפתחות של מיני עצים וצמחים אחרים. {{הערה|שם=kkl1}}  

טיעוני הנגד של קק"ל היא שמיני האורן ניטעו בכוונה - לא בגלל נוסטלגיה, אלא בגלל התאמה שלהם לנסיבות שהיו בישראל בתחילה ואמצע המאה ה-20. העצים שרדו בתנאים קשים שבהם הצלחת מינים אחרים היתה נמוכה יותר, כך שיערות אלה הם בגדר "יערות חלוץ" שמאפשרים התפתחות של מיני עצים וצמחים אחרים. {{הערה|שם=kkl1}}  

לטענת אנשי קק"ל בתוך יערות האורן מתפתח יש התפתחות של תת-יער עשיר ומגוון, שכולל מינים נוספים כמו אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, וזאת תודות לסיוע שהאורנים מספקים להתפתחות העצים האחרים. דבר זה כולל מספר היבטים - העצים רחבי העלים זקוקים לחצי-צל כדי להתפתח בצורה טובה, בניגוד לאורנים שהם אוהבי שמש. יערות אורן בוגרים מספקים תנאים טובים יותר מבחינה זו לעצים רחבי העלים. בנוסף העצים משפרים את איכות ה[[קרקע]] - הקרקע המקורית בה ניטעו האורנים היתה דלה וחשופה, והעצים העשירו את הקרקע בחומר אורגני. השורשים מונעים גם [[סחף קרקע]]. בנוסף נטען כי יערות אורן, של קק"ל לפחות, מוגנים יותר משריפות וכי קיום של רעייה מבוקרת ביערות אלה מועילה בפיתוח היער וצמחים עשבוניים.  

לטענת אנשי קק"ל בתוך יערות האורן מתפתח יש התפתחות של תת-יער עשיר ומגוון, שכולל מינים נוספים כמו אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, וזאת תודות לסיוע שהאורנים מספקים להתפתחות העצים האחרים. דבר זה כולל מספר היבטים - העצים רחבי העלים זקוקים לחצי-צל כדי להתפתח בצורה טובה, בניגוד לאורנים שהם אוהבי שמש. יערות אורן בוגרים מספקים תנאים טובים יותר מבחינה זו לעצים רחבי העלים. בנוסף העצים משפרים את איכות ה[[קרקע]] - הקרקע המקורית בה ניטעו האורנים היתה דלה וחשופה, והעצים העשירו את הקרקע בחומר אורגני. השורשים מונעים גם [[סחף קרקע]]. בנוסף נטען כי יערות אורן, של קק"ל לפחות, מוגנים יותר משריפות וכי קיום של רעייה מבוקרת ביערות אלה מועילה בפיתוח היער וצמחים עשבוניים.  

כמו כן יש היבט של הפצת זרעים – היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ. בעיקר ע"י בעלי חיים וציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחייה. {{הערה|שם=kkl1}}

כמו כן יש היבט של הפצת זרעים – היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ. בעיקר ע"י בעלי חיים וציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחייה. {{הערה|שם=kkl1}}

=== התגברות שרפות יער בישראל ===

=== התגברות שרפות יער בישראל ===

{{הפניה לערך מורחב|שריפות יער בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|שריפות יער בישראל}}

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - ל[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]], [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאוד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה. שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - ל[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]], [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאוד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה. שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}} יש לציין שהצתות ופגיעה ביערות פוגעת בכל הלאומים הנמצאים קרוב ליער ומצמצמת את היכולת שלהם להתקיים בכבוד בשטח זה.

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}} יש לציין שהצתות ופגיעה ביערות פוגעת בכל הלאומים הנמצאים קרוב ליער ומצמצמת את היכולת שלהם להתקיים בכבוד בשטח זה.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

מידע מפורט על יערות בישראל ניתן למצוא באתר [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/forests_in_israel/ יערות בישראל] באתר הקרן הקיימת לישראל.

מידע מפורט על יערות בישראל ניתן למצוא באתר [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/forests_in_israel/ יערות בישראל] באתר הקרן הקיימת לישראל.

* [https://archive.is/20121218182302/www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/affheb.mht יערות בישראל] באתר [[קרן קיימת לישראל]]

* [https://archive.is/20121218182302/www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/affheb.mht יערות בישראל] באתר [[קרן קיימת לישראל]]

* [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/ רשימת יערות בישראל] באתר [[קרן קיימת לישראל]]

* [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/ רשימת יערות בישראל] באתר [[קרן קיימת לישראל]]