שינויים

כלכלת מערכות לא מסכימה בהכרח עם אף אחד מהצדדים. הרווחה של האנשים הינה פונקציה של תפקודים של מערכות, ולכן הסתכלות על כמות המוצרים שהם צורכים אינה מלמדת אותנו בהכרח על הרווחה שלהם. כמו כן כאשר מסתכלים על רווחה צריך לשאול האם אנו מכלילים בפנים גם עמים אחרים, את דורות העתיד או יצורים חיים אחרים. מצד שני הסתכלות כזאת אינה מטריאליסטית, שכן מערכות יכולות להיות חברתיות או נפשיות.  

כלכלת מערכות לא מסכימה בהכרח עם אף אחד מהצדדים. הרווחה של האנשים הינה פונקציה של תפקודים של מערכות, ולכן הסתכלות על כמות המוצרים שהם צורכים אינה מלמדת אותנו בהכרח על הרווחה שלהם. כמו כן כאשר מסתכלים על רווחה צריך לשאול האם אנו מכלילים בפנים גם עמים אחרים, את דורות העתיד או יצורים חיים אחרים. מצד שני הסתכלות כזאת אינה מטריאליסטית, שכן מערכות יכולות להיות חברתיות או נפשיות.  

התבוננות במערכות דוחה מהר מאוד את החשיבה הנאו-קלאסית על רווחה או על התנהלות כלכלית כלשהי כעל דבר אוטונומי שתלוי רק באדם עצמו, ולא בשום דבר אחר, או על יחסי אי-תלות בין התנהלות כלכלית או אחרת של אדם אחד יחסית לאנשים אחרים.

התבוננות במערכות דוחה מהר מאוד את החשיבה הנאו-קלאסית על רווחה או על התנהלות כלכלית כלשהי כעל דבר אוטונומי שתלוי רק באדם עצמו, ולא בשום דבר אחר, או על יחסי אי-תלות בין התנהלות כלכלית או אחרת של אדם אחד יחסית לאנשים אחרים.  

ומצד שני, התבוננות במערכות אינה תומכת ברעיון של משחק סכום אפס תמידי וכולל. יש עודפים ויש שיווי משקל רבים. יכולים בהחלט להיות מצבים בהם יש עליה ברווחה של כל המעורבים.  

ומצד שני, התבוננות במערכות אינה תומכת ברעיון של משחק סכום אפס תמידי וכולל. יש עודפים ויש שיווי משקל רבים. יכולים בהחלט להיות מצבים בהם יש עליה ברווחה של כל המעורבים.