שינויים

הוסרו 8 בתים , 21:40, 30 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 2: שורה 2:

'''התפוצצות אוכלוסין''' (באנגלית: '''Overpopulation''') הוא מצב שבו גודל ה[[אוכלוסייה]] של יצור כלשהו גדול יותר [[כושר הנשיאה]] של [[גומחה אקולוגית|הגומחה האקולוגית]] שלו. בעגה המדוברת משתמשים במונח זה בדרך כלל כדי לתאר את מצבה של [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית העולמית]] ביחס לסביבה שלה -[[הביוספרה]] של [[כדור הארץ]].

−

התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.

+

התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.

בעוד שישנם כאלה המתארים את התופעה כטבעית ואפילו מסבירים באמצעותה את הרעב, את שינויי האקלים את המלחמות במקום להסביר אותם באמצעות סיבות חברתיות, במציאות העוול החברתי הוא מן הגורמים הראשיים לתופעה: ככל ששיעור התמותה במדינה גבוה יותר כך נולדים יותר ילדים. במדינות עם שיעור תמותה נמוך כמות האוכלוסייה לא עולה משמעותית או אפילו יורדת. מה שאומר שאם היו מפנים את עודפי המזון הנזרקים לרעבים מחלקים את המזון בצדק ניתן היה לפתור את הבעיה בהרבה יותר קלות{{הערה| NANA NANITASHVILI

−

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

+

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

Elizabeth Frankenberg

Duncan Thomas

שורה 27: שורה 27:

לדוגמה ייתכן והאוכלוסייה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, [[סחף קרקע]] [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסייה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, [[פריון חקלאי|הפריון של אדמות]] ועוד.

−

אפשר לדמות את הדבר למשיכת כספים מחשבון בבנק. כל עוד אנחנו מושכים כסף בקצב נמוך מכמות הכסף שנכנסת לחשבון הבנק, אין לנו בעיה. הכסף שאנו מושכים הוא '''זרם יוצא''', והכסף שנכנס לחשבון (מהכנסות מעבודה בדרך כלל) הוא '''זרם נכנס'''. אנחנו יכולים להגדיל את המשיכות מעל ההכנסות אם יש לנו חסכונות בבנק - כלומר '''מאגר'''. המאגר הזה הוא "באפר" או אמצעי [[חוסן]] - הוא מאפשר לנו להתמודד עם תקופות של מחסור בלי להגיע לחדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון יכול להתרחש כל עוד ההוצאות שלנו גדולות יותר מההכנסות. בהנחה שזרם ההכנסות לבנק נשאר קבוע, אם ההוצאות שלנו גדלות והולכות עם הזמן ([[גידול אוכלוסין]]) אנחנו מחריפים את הבעיה, אם ההוצאות שלנו הן קבועות הבעיה נותרת בגודל קבוע, ואם אנחנו מורידים את ההוצאות שלנו הבעיה הולכת וקטנה. למרות זאת הבעיה קיימת כל עוד ההוצאות גדולות יותר מסך ההכנסות. באופן דומה, אוכלוסייה גדולה יותר מכושר הנשיאה היא בעיה בכל מקרה, וגידול אוכלוסין מחריף את הבעיה, אבל ייתכן משבר גם במצב שבו גודל האוכלוסייה נותר יציב.

+

אפשר לדמות את הדבר למשיכת כספים מחשבון בבנק. כל עוד אנחנו מושכים כסף בקצב נמוך מכמות הכסף שנכנסת לחשבון הבנק, אין לנו בעיה. הכסף שאנו מושכים הוא '''זרם יוצא''', והכסף שנכנס לחשבון (מהכנסות מעבודה בדרך כלל) הוא '''זרם נכנס'''. אנחנו יכולים להגדיל את המשיכות מעל ההכנסות אם יש לנו חסכונות בבנק - כלומר '''מאגר'''. המאגר הזה הוא "באפר" או אמצעי [[חוסן]] - הוא מאפשר לנו להתמודד עם תקופות של מחסור בלי להגיע לחדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון יכול להתרחש כל עוד ההוצאות שלנו גדולות יותר מההכנסות. בהנחה שזרם ההכנסות לבנק נשאר קבוע, אם ההוצאות שלנו גדלות והולכות עם הזמן ([[גידול אוכלוסין]]) אנחנו מחריפים את הבעיה, אם ההוצאות שלנו הן קבועות הבעיה נותרת בגודל קבוע, ואם אנחנו מורידים את ההוצאות שלנו הבעיה הולכת וקטנה. למרות זאת הבעיה קיימת כל עוד ההוצאות גדולות יותר מסך ההכנסות. באופן דומה, אוכלוסייה גדולה יותר מכושר הנשיאה היא בעיה בכל מקרה, וגידול אוכלוסין מחריף את הבעיה, אבל ייתכן משבר גם במצב שבו גודל האוכלוסייה נותר יציב.

אם נמשיך את הדימוי, אנחנו כיום יכולים למשוך יותר - לצרוך יותר מזון לנפש עם גודל אוכלוסייה גדול יותר, תודות לכך שההכנסות שלנו לבנק גדלו. אבל גם ההכנסות האלה - התשומות לחקלאות - הן דברים שתלויים בעצמם בזרמים ומאגרים אחרים. [[נפט]] (להפקת [[חומרי הדברה]] ולתפעול הציוד החקלאי), [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה) [[אשלג]] ו[[פוספט]] (המשמשים להפקת [[דשן כימי]]) הם כולם [[משאבים מתכלים]] המהווים מאגרים שהם הבסיס לזרם המשאבים אל החקלאות. בנוסף ה[[חקלאות]] תלויה במספר רב של מערכות ביוטיות ומשאבים מתחדשים כגון [[קרקע]], [[מים]], [[אקלים]], [[אור שמש]], [[שירותי המערכת האקולוגית]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|זרמים ביוספריים]] כדי שתוכל להמשיך לתפקד.

שורה 38: שורה 38:

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מיליוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פירוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסייה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.

−

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].

+

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתים קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים ב[[חקלאות תעשייתית]] תלויית [[דלק מחצבי]] בעקבות [[המהפכה הירוקה]]. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסייה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות ב[[עלויות חיצוניות]] ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של [[נעילה טכנולוגית]]. חקלאות תעשייתית עלולה להיתקל בקשיים עקב [[שיא תפוקת הנפט]] שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב [[שיא תפוקת הזרחן]] - שניהם [[משאבים מתכלים]]. בעוד שגודל האוכלוסייה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

שורה 47: שורה 47:

'''עם זאת, נשאלת השאלה: למה אם כך הגידול המשמעותי באוכלוסייה התרחש דווקא בתחילת המהפכה התעשייתית - הרי טוענים שהיא העלתה את רמת החיים?'''

−

על רוב המדענים מקובלת תאוריית [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] שטוענת כי העלייה ב[[תוחלת החיים]] וב[[רמת החיים]] עם התחלת [[המהפכה התעשייתית]] בהתחלה גרמה לגידול באוכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האוכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database}}.

+

על רוב המדענים מקובלת תאוריית [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] שטוענת כי העלייה ב[[תוחלת החיים]] וב[[רמת החיים]] עם התחלת [[המהפכה התעשייתית]] בהתחלה גרמה לגידול באוכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האוכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database}}.

אפשר להעלות גם השערה אחרת. [[המהפכה התעשייתית]] גרמה בהתחלה לעלייה בתמותה אצל [[פועלים|הפועלים]] והעמים [[ילידים|הילידים]] שנוצלו על ידי הקולוניאליסטים כדי לקדם אותה. ייתכן שזה גרם לעלייה בילודה עקב עלייה בתמותת ילדים אצל הקבוצות האלה ואחר כך כאשר העלייה בכמות המוצרים והירידה בחשיבות העבודה הפיזית עקב מיכון העלתה את הסיכויים לשרוד בקבוצות האלה הילודה ירדה. באירופה שיא הגידול באוכלוסייה נרשם במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמאה ה-20 הוא כבר חל לרדת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Demographic_history#Historical_population_of_the_world Historical population of the world]}}

שורה 70: שורה 70:

לפי הנתונים משנת 2014 תמותת ילדים גבוהה נשארת הסיבה העיקרית לילודה גבוהה ומכאן לפיצוץ אוכלוסין{{הערה| NANA NANITASHVILI

−

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} מחקר אחד בדק את ההשפעה של תמותה גבוהה בעקבות צונמי באינדונזיה ואת ההשפעה על הילודה. גם האמהות שאיבדו ילד וגם הנשים שכלל לא היו להם ילדים בזמן הצונמי נטו ללדת יותר באזורים בהם קרה האסון בשנים לאחר הצונמי. נטען כי הילודה היתה תגובה לרצון "לפצות על החסר בקהילה". במחקר מובאים עשרות לינקים למחקרים נוספים המעידים על אותו הדבר. יש לציין שהמחקרים האלה מדברים לרוב על מקרים במדינות בהם ההפחתה המכוונת באמצעות אמצעי מניעה היא פחות נפוצה. למרות זאת האפקט נוכח תמיד{{הערה|Jenna Nobles

+

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility] Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} מחקר אחד בדק את ההשפעה של תמותה גבוהה בעקבות צונמי באינדונזיה ואת ההשפעה על הילודה. גם האמהות שאיבדו ילד וגם הנשים שכלל לא היו להם ילדים בזמן הצונמי נטו ללדת יותר באזורים בהם קרה האסון בשנים לאחר הצונמי. נטען כי הילודה היתה תגובה לרצון "לפצות על החסר בקהילה". במחקר מובאים עשרות לינקים למחקרים נוספים המעידים על אותו הדבר. יש לציין שהמחקרים האלה מדברים לרוב על מקרים במדינות בהם ההפחתה המכוונת באמצעות אמצעי מניעה היא פחות נפוצה. למרות זאת האפקט נוכח תמיד{{הערה|Jenna Nobles

Elizabeth Frankenberg

Duncan Thomas [http://www.nber.org/papers/w20448.pdf THE EFFECTS OF MORTALITY ON FERTILITY:

שורה 112: שורה 112:

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Overpopulation פיצוץ אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

−

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3523892,00.html צפוף לכם? זה עוד כלום] תני גולדשטיין על הצפיפות בישראל, 21.04.2008 ynet

+

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3523892,00.html צפוף לכם? זה עוד כלום] תני גולדשטיין על הצפיפות בישראל, 21.04.2008 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3539870,00.html הבעיה: יש כאן יותר מדי אנשים] ראש סוכנות ה-CIA מתבטא בנושא. 06.05.2008 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-85108,00.html פיצוץ אוכלוסין בישראל] שמעון ביגלמן 30.08.2000 ynet

שורה 118: שורה 118:

* [http://motherjones.com/environment/2010/05/population-growth-india-vatican אוכלוסין: הטאבו האחרון] מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומאסת הייקום] גיליון נתונים על המשך תאורטי של גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]])ומגבלת המאסה של הייקום.

−

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012

+

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012

* אסף זגריזק, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4900476,00.html "תהיה כאן קטסטרופה". ישראל 2065 תמונת מצב], וואינט, 30.12.2016

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

התפוצצות אוכלוסין (הצגת מקור)

גרסה מ־21:40, 30 במרץ 2021