שינויים

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 38: שורה 38:     
השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:
 
השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:
* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפיקציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.
+
* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפיקציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.  
 
* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות, מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  
 
* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות, מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  
 
* אובדן של [[תחרות בין מעטים]] על שווקים מקומיים -חלק מהעניים הם עצמאיים (חקלאים, דייגים) במקום למכור ירקות, פירות ודגים בשוק המקומי שבו יש תחרות מוגבלת, פתיחת השוק לתחרות (עקב הורדת מכסים, שיפור בתשתיות תחבורה) ועוד) יוצרת מצב בו חקלאים ודייגים עניים צריכים לנסות להתחרות מול חברות גדולות שלהן [[יתרונות לגודל]] או יתרונות בגלל טכנולוגיה טובה יותר או כמות הון תעשייתי רבה יותר.  
 
* אובדן של [[תחרות בין מעטים]] על שווקים מקומיים -חלק מהעניים הם עצמאיים (חקלאים, דייגים) במקום למכור ירקות, פירות ודגים בשוק המקומי שבו יש תחרות מוגבלת, פתיחת השוק לתחרות (עקב הורדת מכסים, שיפור בתשתיות תחבורה) ועוד) יוצרת מצב בו חקלאים ודייגים עניים צריכים לנסות להתחרות מול חברות גדולות שלהן [[יתרונות לגודל]] או יתרונות בגלל טכנולוגיה טובה יותר או כמות הון תעשייתי רבה יותר.  
שורה 57: שורה 57:  
בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  
 
בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  
   −
בחירה בין אסטרטגיית R ו-K קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוהה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.
+
בחירה בין אסטרטגיית R ו-K קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוהה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.  
    
למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסייה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].  
 
למספר הילדים השפעה מכרעת על הקצב בו מגיעים ל[[פיצוץ אוכלוסין]] או לחלופין לסיכוי להגיע ל[[ייצוב אוכלוסין|התייצבות אוכלוסייה]] ברמה שיכולה אולי לאפשר חברה [[קיימות|בת קיימא]].  
שורה 84: שורה 84:  
לחלופין התנהגות כזו יכולה להיות נורמה בקרב עסקים כך שקשה לעובד למצוא עבודה, או להתקדם בעבודה, וקשה לעסק למכור ללקוחות או לגייס כסף כאשר הוא מתנהג בצורה אחראית מבחינה סביבתית. כך לדוגמה, אנשי עסקים, אנשי מכירות, ופקידים בכירים במערב חייבים ללבוש חליפה ועניבה כדי להיות "ייצוגיים". דבר זה תורם לצריכה גבוהה של חשמל לשם מיזוג. איש עסקים בודד יתקשה לבחור בלבוש הגיוני יותר באקלים חם בגלל הנורמה החברתית הקיימת. נורמות דומות קיימות לדוגמה גם בהקשר של טיסות או של החזקת רכב שמשמשים כסמל סטטוס והם צרכנים גבוהים של אנרגיה ויצרנים של זיהום משמעותי.  
 
לחלופין התנהגות כזו יכולה להיות נורמה בקרב עסקים כך שקשה לעובד למצוא עבודה, או להתקדם בעבודה, וקשה לעסק למכור ללקוחות או לגייס כסף כאשר הוא מתנהג בצורה אחראית מבחינה סביבתית. כך לדוגמה, אנשי עסקים, אנשי מכירות, ופקידים בכירים במערב חייבים ללבוש חליפה ועניבה כדי להיות "ייצוגיים". דבר זה תורם לצריכה גבוהה של חשמל לשם מיזוג. איש עסקים בודד יתקשה לבחור בלבוש הגיוני יותר באקלים חם בגלל הנורמה החברתית הקיימת. נורמות דומות קיימות לדוגמה גם בהקשר של טיסות או של החזקת רכב שמשמשים כסמל סטטוס והם צרכנים גבוהים של אנרגיה ויצרנים של זיהום משמעותי.  
   −
במצב של אי שוויון, קל יותר להסתיר ולהרחיק מהצרכן, תוצאות ההרסניות של החלטות כלכליות וצרכניות שלו. באופן דומה גם משקיעים בפירמות ומקבלי החלטות בפירמות מרוחקים יותר מהשפעת מעשיהם. כך לדוגמה [[זיהום האוויר]] שנגרם בשל הזיקוק של [[דלק מחצבי]] לתעשייה ולחשמל ובשל הפקה של חשמל, מרוכז באזורי תעשייה ובחלקי עיר שבהם מתגוררים תושבים עניים. בישראל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים נוספים באזור [[רמת חובב]] ובעכו הן דוגמאות לכך שהתושבים העניים יותר משלמים את מחיר ההחלטות הכלכליות שמקבלים העשירים.  
+
במצב של אי שוויון, קל יותר להסתיר ולהרחיק מהצרכן, תוצאות ההרסניות של החלטות כלכליות וצרכניות שלו. באופן דומה גם משקיעים בפירמות ומקבלי החלטות בפירמות מרוחקים יותר מהשפעת מעשיהם. כך לדוגמה [[זיהום האוויר]] שנגרם בשל הזיקוק של [[דלק מחצבי]] לתעשייה ולחשמל ובשל הפקה של חשמל, מרוכז באזורי תעשייה ובחלקי עיר שבהם מתגוררים תושבים עניים. בישראל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים נוספים באזור [[רמת חובב]] ובעכו הן דוגמאות לכך שהתושבים העניים יותר משלמים את מחיר ההחלטות הכלכליות שמקבלים העשירים.  
   −
כאשר מדובר באי-שוויון בין מדינות המצב קיצוני עוד יותר - כך שצרכני יהלומים וזהב לא מודעים בהכרח למחיר ההרג והזיהום שנגרם בתהליכי הכרייה. כך גם הנושא ברוב התעשיות המזהמות כמו תעשיות הכרייה - רוב הצרכנים אינם מודעים להשלכות של פעולותיהם, ואם הם מודעים ברמה השכלית, הם אינם חווים את התוצאות ברמה היומיומית או קשורים בצורה רגשית לאנשים שנפגעו מפעולות אלה.
+
כאשר מדובר באי-שוויון בין מדינות המצב קיצוני עוד יותר - כך שצרכני יהלומים וזהב לא מודעים בהכרח למחיר ההרג והזיהום שנגרם בתהליכי הכרייה. כך גם הנושא ברוב התעשיות המזהמות כמו תעשיות הכרייה - רוב הצרכנים אינם מודעים להשלכות של פעולותיהם, ואם הם מודעים ברמה השכלית, הם אינם חווים את התוצאות ברמה היומיומית או קשורים בצורה רגשית לאנשים שנפגעו מפעולות אלה.  
    
כאשר אי השוויון קטן, או כאשר יש יותר כוח לעובדים ולשכנים של תעשיות מזהמות, יש חשיפה גבוהה יותר לעלויות הייצור, ודרישה ל[[הפנמת עלויות]]. כמו כן, במצב זה, גם לעניים יש אפשרות לנסות לשנות את הנורמות החברתיות והצרכניות, על ידי ארגון חרם צרכנים, שביתות, תביעה ייצוגית של שכני המפעל, רתימת כוח הקנייה שלהם עצמם, או מהלכים פוליטיים נגד תעשיות מזהמות או שגורמות לניצול לא מקיים של הסביבה.
 
כאשר אי השוויון קטן, או כאשר יש יותר כוח לעובדים ולשכנים של תעשיות מזהמות, יש חשיפה גבוהה יותר לעלויות הייצור, ודרישה ל[[הפנמת עלויות]]. כמו כן, במצב זה, גם לעניים יש אפשרות לנסות לשנות את הנורמות החברתיות והצרכניות, על ידי ארגון חרם צרכנים, שביתות, תביעה ייצוגית של שכני המפעל, רתימת כוח הקנייה שלהם עצמם, או מהלכים פוליטיים נגד תעשיות מזהמות או שגורמות לניצול לא מקיים של הסביבה.
שורה 95: שורה 95:  
דוגמה קיצונית לריבוד חברתי היא שיטת ה[[קאסטות]] בהודו. שבה החברה מופרדת למאות או אלפי קאסטות שונות על פי לידה ועל פי מקצוע. יש קושי ובדרך כלל גם אי אפשר להתחתן עם קאסטה אחרת, ויש הגבלות נוספות על דיבור, מגע, מסחר וכו'. הדוגמה הקיצונית היא כת הטמאים. דוגמה קיצונית פחות לריבוד חברתי היתה אירופה של ימי הביניים (המחולקת ל[[ואסלים]], איכרים חופשיים, בני מקצועות חופשיים, חברי גילדות, אצולה וכמורה) וכן המעמדות החברתיים שהיו באנגליה. החברה המודרנית ובעיקר הקפיטליזם שצמח בארצות הברית היה נסיון חשוב כדי להגדיל את [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] ולמנוע מצב של ריבוד חברתי עמוק ורב-דורי.
 
דוגמה קיצונית לריבוד חברתי היא שיטת ה[[קאסטות]] בהודו. שבה החברה מופרדת למאות או אלפי קאסטות שונות על פי לידה ועל פי מקצוע. יש קושי ובדרך כלל גם אי אפשר להתחתן עם קאסטה אחרת, ויש הגבלות נוספות על דיבור, מגע, מסחר וכו'. הדוגמה הקיצונית היא כת הטמאים. דוגמה קיצונית פחות לריבוד חברתי היתה אירופה של ימי הביניים (המחולקת ל[[ואסלים]], איכרים חופשיים, בני מקצועות חופשיים, חברי גילדות, אצולה וכמורה) וכן המעמדות החברתיים שהיו באנגליה. החברה המודרנית ובעיקר הקפיטליזם שצמח בארצות הברית היה נסיון חשוב כדי להגדיל את [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] ולמנוע מצב של ריבוד חברתי עמוק ורב-דורי.
   −
הניידות החברתית יכולה להיות מוגבלת על ידי [[מלכודות עוני]] שמקשות על עניים לצאת מהעוני בגלל מחסור בהשכלה ([[הון אנושי]]), בגלל מנגנונים של [[הפליה]], [[אי שוויון תחבורתי]] ועוד. מצב של ריבוד חברתי עלול לגרור מצב שבו לעשירים לא אכפת מהעניים היות והם נתפסים כחברה אחרת שהצרות שלה לא משפיעות על האליטה כלל.
+
הניידות החברתית יכולה להיות מוגבלת על ידי [[מלכודות עוני]] שמקשות על עניים לצאת מהעוני בגלל מחסור בהשכלה ([[הון אנושי]]), בגלל מנגנונים של [[הפליה]], [[אי שוויון תחבורתי]] ועוד. מצב של ריבוד חברתי עלול לגרור מצב שבו לעשירים לא אכפת מהעניים היות והם נתפסים כחברה אחרת שהצרות שלה לא משפיעות על האליטה כלל.  
   −
הפרדה חברתית עלולה להחריף בעיות של אי הבחנה ואי-טיפול בבעיות סביבה שכן הראשונים להיפגע מבעיות סביבה הם בדרך כלל העניים. הדוגמאות של דיימונד על [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מהווה דוגמה להתעלמות של האליטה המקומית מבעיות סביבה שפוגעות קודם בעניים. כן בעיות כמו [[רצח העם ברואנדה]] או [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] יכולים להיות דוגמאות לכך שהאליטה העולמית ו/או המקומית מנותקת מהשפעות סביבתיות רבות שפוגעות בחברות העניות.
+
הפרדה חברתית עלולה להחריף בעיות של אי הבחנה ואי-טיפול בבעיות סביבה שכן הראשונים להיפגע מבעיות סביבה הם בדרך כלל העניים. הדוגמאות של דיימונד על [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מהווה דוגמה להתעלמות של האליטה המקומית מבעיות סביבה שפוגעות קודם בעניים. כן בעיות כמו [[רצח העם ברואנדה]] או [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] יכולים להיות דוגמאות לכך שהאליטה העולמית ו/או המקומית מנותקת מהשפעות סביבתיות רבות שפוגעות בחברות העניות.
    
==פיצול פוליטי המונע שיתוף פעולה==
 
==פיצול פוליטי המונע שיתוף פעולה==