שינויים

המסת קרחונים ושלגים עקב שינויי אקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־20:29, 30 במרץ 2021

הוסרו 16 בתים , 20:29, 30 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 22: שורה 22:

[http://neptune.gsfc.nasa.gov/wais/documentation/chap6.html 6.2.1. Filchner-Ronne Ice Shelf Programme]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}}

[[קובץ:Iceberg A-38.jpg|ממוזער|הינתקות הר קרח A-38 ממדף הקרח רון-פילכנר בשנת 1998. שטח הקרחון שניתק הוא 7,500 קמ"ר - כשליש משטחה של ישראל]]

−

באוקטובר 1998 ניתק הר הקרח A-38 ממדף הקרח פילכנר-רון. גודלו עמד על כ-{{כ}}50X150 ק"מ או 7,500 קמ"ר, (בערך שליש משטחה של ישראל). בהמשך נשבר הר הקרח בשלושה חלקים. התנתקות בסדר-גודל דומה שאירעה במאי 2000 יצרה הר קרח שכונה A-43, בגודל 167 על 32 ק"מ, או 5,300 קמ"ר. ב-12 ו-13 בינואר 2010 ניתק שטח גדול של קרח ים מעל מדף הקרח רון-פילכנר והתנפץ להרבה חלקים קטנים. האירוע נקלט בסדרת תמונות של ספקטרורדיומטר ההדמיה ברזולוציה בינונית שעל לווייני [[נאס"א]] Aqua וTerra.{{הערה|1=תמונות נאס"א [http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=42302/ NASA Images]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}}

+

באוקטובר 1998 ניתק הר הקרח A-38 ממדף הקרח פילכנר-רון. גודלו עמד על כ-{{כ}}50X150 ק"מ או 7,500 קמ"ר, (בערך שליש משטחה של ישראל). בהמשך נשבר הר הקרח בשלושה חלקים. התנתקות בסדר-גודל דומה שאירעה במאי 2000 יצרה הר קרח שכונה A-43, בגודל 167 על 32 ק"מ, או 5,300 קמ"ר. ב-12 ו-13 בינואר 2010 ניתק שטח גדול של קרח ים מעל מדף הקרח רון-פילכנר והתנפץ להרבה חלקים קטנים. האירוע נקלט בסדרת תמונות של ספקטרורדיומטר ההדמיה ברזולוציה בינונית שעל לווייני [[נאס"א]] Aqua וTerra.{{הערה|1=תמונות נאס"א [http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=42302/ NASA Images]{{קישור שבור|18 באפריל 2017}}}}

−

'''מדף הקרח לארסן''' הוא סדרה של כמה מדפי קרח שהגדול ביניהם הוא מדף הקרח לארסן C. תהליכי ההתפרקות של מדף הקרח לארסן היו לא רגילים בסטנדרטים מהעבר. באופן טיפוסי מדפי קרח מאבדים מסה בגלל חיתוכים של הרי קרח ובגלל תהליכי המסה בחלק העליון והתחתון שלהם. לפי מאמר שפורסם בירחון Journal of Climate בשנת 2006, חצי האי של תחנת Faraday התחמם ב-2.94 מעלות בין השנים 1951 ל-2004. קצב חימום מהיר בהרבה משאר יבשת אנטרקטיקה ומהיר יותר מקצב החימום העולמי. התחממות מקומית זו נגרמת בגלל התחממות העולמית מעשה ידי אדם, באמצעות חיזוק הרוחות שמקיפות את אנטרקטיקה. {{הערה| Marshall, Gareth J.; Orr, Andrew; Van Lipzig, Nicole P. M.; King, John C. (2006). "The Impact of a Changing Southern Hemisphere Annular Mode on Antarctic Peninsula Summer Temperatures" (PDF). Journal of Climate. 19 (20): 5388–5404. doi:10.1175/JCLI3844.1.}}

+

'''מדף הקרח לארסן''' הוא סדרה של כמה מדפי קרח שהגדול ביניהם הוא מדף הקרח לארסן C. תהליכי ההתפרקות של מדף הקרח לארסן היו לא רגילים בסטנדרטים מהעבר. באופן טיפוסי מדפי קרח מאבדים מסה בגלל חיתוכים של הרי קרח ובגלל תהליכי המסה בחלק העליון והתחתון שלהם. לפי מאמר שפורסם בירחון Journal of Climate בשנת 2006, חצי האי של תחנת Faraday התחמם ב-2.94 מעלות בין השנים 1951 ל-2004. קצב חימום מהיר בהרבה משאר יבשת אנטרקטיקה ומהיר יותר מקצב החימום העולמי. התחממות מקומית זו נגרמת בגלל התחממות העולמית מעשה ידי אדם, באמצעות חיזוק הרוחות שמקיפות את אנטרקטיקה. {{הערה| Marshall, Gareth J.; Orr, Andrew; Van Lipzig, Nicole P. M.; King, John C. (2006). "The Impact of a Changing Southern Hemisphere Annular Mode on Antarctic Peninsula Summer Temperatures" (PDF). Journal of Climate. 19 (20): 5388–5404. doi:10.1175/JCLI3844.1.}}

−

בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. {{הערה| Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.}} בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.{{הערה| Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.}} מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר באזור זה. {{הערה| "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.}} לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. {{הערה|"Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.}} לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה.

+

בשנת 1995 התפרק ונעלם מדף הקרח לארסן A. {{הערה| Fox, Douglas (2012). "Witness to an Antarctic Meltdown". Scientific American. 307 (1): 54–61. Bibcode:2012SciAm.307a..54F. doi:10.1038/scientificamerican0712-54. PMID 22779273.}} בשנת 2002 נשבר חלק ממדף הקרח לארסן B. החלק שנשבר היה בשטח של 3,250 קמ"ר של קרח בעובי 220 מטרים, שטח הדומה למדינת רוד איילנד בארצות הברית.{{הערה| Hulbe, Christina (2002). "Larsen Ice Shelf 2002, warmest summer on record leads to disintegration". Portland State University.}} מחקר שפורסם בשנת 2015 טען כי שאר מדף הקרח לארסן B יקרוס עד שנת 2020, בהתבסס על תצפיות של זרמים מהירים יותר והפיכת הקרחונים במקום לדקים יותר באזור זה. {{הערה| "NASA Study Shows Antarctica's Larsen B Ice Shelf Nearing Its Final Act" (Press release). NASA. 14 May 2015.}} לארסן B היה יציב למשך לפחות -10,000 השנים האחרונות מאז תקופת הקרח האחרונה. {{הערה|"Ice Shelf disintegration threatens environment, Queen's study" (Press release). Kingston, Ontario: Queens University. 3 August 2005 – via American Association for the Advancement of Science's Eurekalert.}} לעומת זאת לארסן A לא היה קיים במשך רוב התקופה הזו, ונוצר מחדש לפני כ-4,000 שנה.

−

לפי מדידות של לווייני רדאר, בין השנים 1992-2001 מדף הקרח לארסן C הפך דק יותר בשיעור של 0.27 עד 0.11 מטרים בשנה. סיכום דו"ח משנת 2004, היה כי למרות שמדף הקרח נראה יציב יחסית, המשך התחממות יכולה לגרום לשבירות במדף בעשור הקרוב. בנובמבר 2016 מדענים צילמו בקע גדל והולך לאורכו של מדף הקרח לארסן C, באורך של 110 קילומטרים ברוחב 91 מטרים ובעומק של 500 מטרים. עד דצמבר 2016 הבקע גדל ב-21 קילומטרים וחתיכת קרח בגודל 20 קילומטרים החזיקה את שאר הקרח במקום. התחזית היתה שבירה של 9-12% ממדף הקרח. ביוני 2017 התגלה סדק נוסף שהתרחב בקצב של 10 מטרים ביום ולאחר מכן האיץ. ביולי 2017 התנתק קרחון המכונה A-68 , בגודל 5,800 קמ"ר ממדף הקרח לארסן C. העומק שלו הוא יותר מ-200 מטרים ומשקלו מעל טריליון טונות. לקרחון זה אין השפעה מיידית על עליית פני הים. ההשפעה החשובה שלו היא בכך שהוא מפשר לקרחוני יבשה שנמצאי מאחוריו לזרום מהר יותר אל הים. אם קרחון לארסן C ימס כולו, מי הים בכל העולם יעלו בכ-10 ס"מ. [https://en.wikipedia.org/wiki/Larsen_Ice_Shelf#Larsen_C]

+

לפי מדידות של לווייני רדאר, בין השנים 1992-2001 מדף הקרח לארסן C הפך דק יותר בשיעור של 0.27 עד 0.11 מטרים בשנה. סיכום דו"ח משנת 2004, היה כי למרות שמדף הקרח נראה יציב יחסית, המשך התחממות יכולה לגרום לשבירות במדף בעשור הקרוב. בנובמבר 2016 מדענים צילמו בקע גדל והולך לאורכו של מדף הקרח לארסן C, באורך של 110 קילומטרים ברוחב 91 מטרים ובעומק של 500 מטרים. עד דצמבר 2016 הבקע גדל ב-21 קילומטרים וחתיכת קרח בגודל 20 קילומטרים החזיקה את שאר הקרח במקום. התחזית היתה שבירה של 9-12% ממדף הקרח. ביוני 2017 התגלה סדק נוסף שהתרחב בקצב של 10 מטרים ביום ולאחר מכן האיץ. ביולי 2017 התנתק קרחון המכונה A-68 , בגודל 5,800 קמ"ר ממדף הקרח לארסן C. העומק שלו הוא יותר מ-200 מטרים ומשקלו מעל טריליון טונות. לקרחון זה אין השפעה מיידית על עליית פני הים. ההשפעה החשובה שלו היא בכך שהוא מפשר לקרחוני יבשה שנמצאי מאחוריו לזרום מהר יותר אל הים. אם קרחון לארסן C ימס כולו, מי הים בכל העולם יעלו בכ-10 ס"מ. [https://en.wikipedia.org/wiki/Larsen_Ice_Shelf#Larsen_C]

בשנת 2019 התפרק קרחון המכונה D-28 ממדף הקרח של '''Amery Ice Shelf'''. שטח הקרחון שהתפרק היה 1,636 קמ"ר - פי שתיים משטחה של העיר ניו יורק. יש כוונה לנטר קרחון זה בגלל הסכנה שהוא מציב לנתיבי שייט. [https://en.wikipedia.org/wiki/Amery_Ice_Shelf]

===המסת הקרח בגרינלנד===

−

יריעת הקרח בגרינלנד היא שטח עצום של קרח שמכסה 1.7 מיליון קילומטרים רבועים, שהם כ-80% משטחה של גרינלנד, פי 80 משטחה של ישראל.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenland_ice_sheet] זהו שטח הקרח השני בגדולו בעולם לאחר יריעת הקרח באנטרקטיקה. גובה הקרח הממוצע הוא 2,135 מטרים. ברוב המקומות העובי של הקרח הוא בדרך כלל יותר משני קילומטרים, ובנקודות הגבוהות ביותר הוא מגיע לעובי של -3 קילומטרים. בנוסף לכך קיימים בגרינלנד קרחונים וכיפות קרח קטנות שמכסות שטח בגודל 76-100 אלף קילומטרים רבועים (לפחות פי 4 משטחה של ישראל). הנפח הכולל של הקרח בגרינלנד עומד על 2.850 מיליון קילומטרים רבועים של קרח. אם כל הכמות הזו תימס פני הים יעלו בשיעור של 7.2 מטרים. {{הערה|Climate Change 2001: The Scientific Basis. [https://web.archive.org/web/20060210082956/http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/418.htm Contribution of Working Group I to the Third Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Chang]e (IPCC) ,Houghton, J.T., Y. Ding, D.J. Griggs, M. Noguer, P.J. van der Linden, X. Dai, K. Maskell, and C.A. Johnson (eds.),Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA, 881pp. , "Archived copy".}}

+

יריעת הקרח בגרינלנד היא שטח עצום של קרח שמכסה 1.7 מיליון קילומטרים רבועים, שהם כ-80% משטחה של גרינלנד, פי 80 משטחה של ישראל.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenland_ice_sheet] זהו שטח הקרח השני בגדולו בעולם לאחר יריעת הקרח באנטרקטיקה. גובה הקרח הממוצע הוא 2,135 מטרים. ברוב המקומות העובי של הקרח הוא בדרך כלל יותר משני קילומטרים, ובנקודות הגבוהות ביותר הוא מגיע לעובי של -3 קילומטרים. בנוסף לכך קיימים בגרינלנד קרחונים וכיפות קרח קטנות שמכסות שטח בגודל 76-100 אלף קילומטרים רבועים (לפחות פי 4 משטחה של ישראל). הנפח הכולל של הקרח בגרינלנד עומד על 2.850 מיליון קילומטרים רבועים של קרח. אם כל הכמות הזו תימס פני הים יעלו בשיעור של 7.2 מטרים. {{הערה|Climate Change 2001: The Scientific Basis. [https://web.archive.org/web/20060210082956/http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/418.htm Contribution of Working Group I to the Third Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Chang]e (IPCC) ,Houghton, J.T., Y. Ding, D.J. Griggs, M. Noguer, P.J. van der Linden, X. Dai, K. Maskell, and C.A. Johnson (eds.),Cambridge University Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA, 881pp. , "Archived copy".}}

−

בשנים 2003-2011 מדף הקרח של גרינלנד איבד 234 קילומטרים מעוקבים של מים בכל שנה, דבר שתרם [[עליית מפלס פני הים|לעליה שנתית במפלס המים העולמי]] של 0.65 מילימטר.[http://polarportal.dk/en/greenland/mass-and-height-change/] [https://www.the-cryosphere.net/7/1411/2013/tc-7-1411-2013.pdf] קילומטר מעוקב הם מיליארד מטרים מעוקבים של מים. לשם השוואה צריכת כלל [[משק המים בישראל]] עמדה בשנת 2015 על 2.168 מיליארד מטרים מעוקבים, כך שאובדן זה של קרח הוא בגודל פי 107 מסך צריכת המים השנתית של ישראל.

+

בשנים 2003-2011 מדף הקרח של גרינלנד איבד 234 קילומטרים מעוקבים של מים בכל שנה, דבר שתרם [[עליית מפלס פני הים|לעליה שנתית במפלס המים העולמי]] של 0.65 מילימטר.[http://polarportal.dk/en/greenland/mass-and-height-change/] [https://www.the-cryosphere.net/7/1411/2013/tc-7-1411-2013.pdf] קילומטר מעוקב הם מיליארד מטרים מעוקבים של מים. לשם השוואה צריכת כלל [[משק המים בישראל]] עמדה בשנת 2015 על 2.168 מיליארד מטרים מעוקבים, כך שאובדן זה של קרח הוא בגודל פי 107 מסך צריכת המים השנתית של ישראל.

מדענים רבים שחוקרים את הקרח בגרינלנד חוששים כי עליית טמפרטורות בטווח של 2 עד 3 מעלות צלזיוס תגרום להמסה מוחלטת של כל הקרח בגרינלנד. {{הערה|[https://www.nytimes.com/2015/11/15/magazine/the-secrets-in-greenlands-ice-sheets.html The Secrets in Greenland’s Ice Sheet] The New York Times. 2015.}} היות וגרינלנד קרובה יותר לקוטב הצפוני היא רגישה יותר לשינוי אקלים שכן הצפי לפי המודל של התחממות עקב פליטות [[גזי חממה]] והמדידות הן שאזור זה מתחמם מהר יותר יחסית לשאר העולם.

שורה 42: שורה 42:

יריעת הקרח של גרינלנד מורכבת משלג דחוס שירד במשך מעל מאה אלף שנה, מסיבה זו קידוחים בקרח זה מהווים נכס יקר לתחום של [[חקר האקלים]] בהקשר של תיעוד ההיסטוריה של האקלים. בעשורים האחרונים מדענים קדחו לעומק של 4 קילומטרים, ובכך השיגו מידע שיכול לתת תיעוד על טמפרטורות, נפח האוקיינוס, משקעים, כימיה והרכב גזים של השכבות הנמוכות של האטמוספרה, התפרצויות געשיות, שינויים בקרינת השמש, פוריות מי הים, היקפם של מדבריות ו[[שריפות יער]]. מידע זה מצטרף לתיעודים של כלים אחרים כמו חקר משקעים באגמים או טבעות עצים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Greenland_ice_sheet]

−

ב 22 ביוני 2018, חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק תעדו וצילמו בווידאו קרחון שאורכו כ-6 ק"מ, כשהוא מתנתק מקרחון גדול יותר במזרח גרינלנד.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308137,00.html]

+

ב 22 ביוני 2018, חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק תעדו וצילמו בווידאו קרחון שאורכו כ-6 ק"מ, כשהוא מתנתק מקרחון גדול יותר במזרח גרינלנד.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308137,00.html]

−

ביוני 2019 דיווח האתר Polar Portal כי כשני מיליארד טונות של קרח נמסו ביום אחד. דבר זה אינו חסר תקדים אבל הוא לא שגרתי לעונה זו. [https://www.haaretz.co.il/nature/1.7372001]

+

ביוני 2019 דיווח האתר Polar Portal כי כשני מיליארד טונות של קרח נמסו ביום אחד. דבר זה אינו חסר תקדים אבל הוא לא שגרתי לעונה זו. [https://www.haaretz.co.il/nature/1.7372001]

===הפשרת קרחוני הרים===

שורה 65: שורה 65:

בשנת 2006, בדו"ח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, הזהיר Chris Rapley שהיה ממונה על הסקר הבריטי של אנטרקטיקה, כי ייתכן שיריעת הקרח הזו מתחילה להתפרק. לפי ההשערות התפרקות כזו של הקרחון עלולה להעלות את מפלס מי הים בכ-3.3 מטרים. {{הערה|שם=Bamber|Bamber J.L.; Riva R.E.M.; Vermeersen B.L.A.; LeBroq A.M. (2009). "Reassessment of the potential sea-level rise from a collapse of the West Antarctic Ice Sheet". Science. 324 (5929): 901–3. Bibcode:2009Sci...324..901B. doi:10.1126/science.1169335. PMID 19443778}}(אם כל יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה תימס, הדבר יעלה את מפלס מי הים ב-4.8 מטרים).{{הערה|שם=Bamber}} לטענת Rapley, הדו"ח הקודם של ה-[[IPCC]] שפורסם ב-2001 העריך את הסכנות מצד הקרחון באופן מתון מידי. {{הערה|Jenny Hogan, "Antarctic ice sheet is an 'awakened giant'", New Scientist, February 2, 2005}} עם זאת תהליך ההתפרקות יכול לקחת מספר עשורים ואף מאות שנים.

−

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת לידס, בהובלת פרופסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פירוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ. לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנטרקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}} {{הערה| Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 }}

+

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת לידס, בהובלת פרופסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו מ[[שינויי אקלים]] והם [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך יותר]] שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פירוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ. לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנטרקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. {{הערה|"[http://www.leeds.ac.uk/news/article/4417/nearly_a_quarter_of_west_antarctic_ice_is_now_unstable Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable]". University of Leeds. 16 May 2019.}} {{הערה| Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 }}

=== השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח באנטרקטיקה ===

שורה 86: שורה 86:

'''[[עליית מפלס פני הים]] מתרחשת כבר כיום.''' במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}

−

[[עליית מפלס פני הים]] משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.

+

[[עליית מפלס פני הים]] משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבועים מ[[מדף קרח|מדף הקרח]] לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה לקרחונים "לארסן איי" ו"לארסן בי", מפלס פני הים עלול לעלות בכ-10 סנטימטר{{הערה|דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה

שורה 95: שורה 95:

[[קובץ:800px-Glacial lakes, Bhutan.jpg|thumb|left|250px|התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.]]

−

ההשפעה העיקרית של המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, היא [[התייבשות נהרות ואגמים]], פגיעה באספקת [[מים מתוקים]], תרומה ל[[משבר המים העולמי]] וכן פגיעה ב[[חקלאות]]. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)

+

ההשפעה העיקרית של המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, היא [[התייבשות נהרות ואגמים]], פגיעה באספקת [[מים מתוקים]], תרומה ל[[משבר המים העולמי]] וכן פגיעה ב[[חקלאות]]. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)

Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012}}

===יצירת מפולות סלעים ושיטפונות בוץ ===

−

הפשרת קרחוני הרים גורמת למפולות סלעים ובוץ בישובים סמוכים ואלו הורגים בני אדם, פוגעים בתשתיות וליצירת עקורים עקב הרס בתים וחשש ממפולות נוספות. מפולות באלפים בשוויץ ובאיטליה מתרחשות בקצב גובר וגורמות לחסימת רחובות ולהרס תשתיות. באוגוסט 2017, התמוטט חלק מהר פיז צ'נגאלו ושלושה מיליוני מטרים מעוקבים התדרדרו לכיוון הכפר בונדו. למרות שמומחים עקבו אחר הנושא מקרוב במשך שנים אי אפשר היה לדעת מתי תתרחש ההתמוטטות. התושבים של הכפר שמעו את רעש הסלעים ונמלטו תוך כמה דקות מביתם כשהם משאירים את כל רכושם מאחור. שמונה מטיילים מתו בהתמוטטות. המפולת גרמה לשיטפונות בוץ שהציפו את העמק והכפר. חלק מהסלעים היו בגודל של מכונית. התושבים לא יכלו לחזור לכפר במשך 4 חודשים. הספקת המים והחשמל לכפר חודשה אבל היא מוגדרת זמנית בלבד. ב-120 השנים האחרונות, משנת 1900 עלו הטמפרטורות באזור האלפים בשתי מעלות - קצב התחממות מהיר יותר לעומת שאר העולם. לפי אנדריאס באודר, מומחה לקרחונים מהמכון הטכנולוגי של ציריך, לשינוי אקלים יש השפעה ישירה על כמות הקרח ועל הצטמקות הקרחונים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.7958095 הקרחונים בהרי האלפים נמסים, והתושבים למרגלותיהם חוששים ממפולות סלעים], גרדיאן, הארץ, 08.10.19}}

+

הפשרת קרחוני הרים גורמת למפולות סלעים ובוץ בישובים סמוכים ואלו הורגים בני אדם, פוגעים בתשתיות וליצירת עקורים עקב הרס בתים וחשש ממפולות נוספות. מפולות באלפים בשוויץ ובאיטליה מתרחשות בקצב גובר וגורמות לחסימת רחובות ולהרס תשתיות. באוגוסט 2017, התמוטט חלק מהר פיז צ'נגאלו ושלושה מיליוני מטרים מעוקבים התדרדרו לכיוון הכפר בונדו. למרות שמומחים עקבו אחר הנושא מקרוב במשך שנים אי אפשר היה לדעת מתי תתרחש ההתמוטטות. התושבים של הכפר שמעו את רעש הסלעים ונמלטו תוך כמה דקות מביתם כשהם משאירים את כל רכושם מאחור. שמונה מטיילים מתו בהתמוטטות. המפולת גרמה לשיטפונות בוץ שהציפו את העמק והכפר. חלק מהסלעים היו בגודל של מכונית. התושבים לא יכלו לחזור לכפר במשך 4 חודשים. הספקת המים והחשמל לכפר חודשה אבל היא מוגדרת זמנית בלבד. ב-120 השנים האחרונות, משנת 1900 עלו הטמפרטורות באזור האלפים בשתי מעלות - קצב התחממות מהיר יותר לעומת שאר העולם. לפי אנדריאס באודר, מומחה לקרחונים מהמכון הטכנולוגי של ציריך, לשינוי אקלים יש השפעה ישירה על כמות הקרח ועל הצטמקות הקרחונים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.7958095 הקרחונים בהרי האלפים נמסים, והתושבים למרגלותיהם חוששים ממפולות סלעים], גרדיאן, הארץ, 08.10.19}}

=== השפעת הפשרת קרח ושלג על המינים בקטבים ===

שורה 107: שורה 107:

[[תמונה:Whitechuck glacier 2006.jpg|left|thumb|250px|אותו הקרחון ב-2006. הצטמצמות הקרחון נגרמה בגלל שינויי האקלים]]

−

חוקרים חושבים כי הפשרת קרחונים עקב התחממות עולמית משפיעה גם על מינים בקוטב הדרומי. ההפשרה גורמת לכמות גדולה של קרח בים, דבר המקשה על פינגווינים להגיע למזון. ב-2010 קרחון שצף במים השתקע בסמוך במפרץ קומונוולת' באנטרקטיקה. הקרחון, בגודל של 2,900 קמ"ר, חסם את גישה של הפינגווינים למים והם נאלצו לנדוד כ-60 קילומטרים בכל פעם שרצו לדוג דגים. הקרחון השפיע גם על זרמי האוקיינוס ועל היווצרות קרח באזור. בעקבות כך, מתו בשנים האחרונות יותר מ-150 אלף פינגווינים מזן אדלי במפרץ. ב-2011 חיו 160 אלף פינגווינים בקהילה, ובשנת 2017 נותרו בה 40 אלף פינגווינים בלבד. באחת מעונות הרבייה מתו עשרות אלפי אפרוחים, ושרדו רק שני אפרוחים מכל המושבה. עקב הפגיעה בגידול האוכלוסייה, חלק מהחוקרים סבורים כי הם עלולים להיכחד שם בעשורים הקרובים. {{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3103315 אסון באנטארקטיקה: עשרות אלפי אפרוחי פינגווין מתו מרעב], וואלה, 13 באוקטובר 2017}}

+

חוקרים חושבים כי הפשרת קרחונים עקב התחממות עולמית משפיעה גם על מינים בקוטב הדרומי. ההפשרה גורמת לכמות גדולה של קרח בים, דבר המקשה על פינגווינים להגיע למזון. ב-2010 קרחון שצף במים השתקע בסמוך במפרץ קומונוולת' באנטרקטיקה. הקרחון, בגודל של 2,900 קמ"ר, חסם את גישה של הפינגווינים למים והם נאלצו לנדוד כ-60 קילומטרים בכל פעם שרצו לדוג דגים. הקרחון השפיע גם על זרמי האוקיינוס ועל היווצרות קרח באזור. בעקבות כך, מתו בשנים האחרונות יותר מ-150 אלף פינגווינים מזן אדלי במפרץ. ב-2011 חיו 160 אלף פינגווינים בקהילה, ובשנת 2017 נותרו בה 40 אלף פינגווינים בלבד. באחת מעונות הרבייה מתו עשרות אלפי אפרוחים, ושרדו רק שני אפרוחים מכל המושבה. עקב הפגיעה בגידול האוכלוסייה, חלק מהחוקרים סבורים כי הם עלולים להיכחד שם בעשורים הקרובים. {{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3103315 אסון באנטארקטיקה: עשרות אלפי אפרוחי פינגווין מתו מרעב], וואלה, 13 באוקטובר 2017}}

דברים אלה הובילו קריאה דחופה להקמת אזור ימי מוגן באנטארקטיקה. חלק מקריאה זו מובא בוועדה לשימור השמורות באנטארקטיקה (CCAMLR) שבה חברות 24 מדינות והאיחוד האירופי. בשנת 2018 ארגון [[אוואז]] החל בקמפיין לקידום שמורה ימית במקום. {{הערה|1=[https://secure.avaaz.org/he/antarctic_ocean_loc_fr_pa/?bEJtiab&v=109454&cl=14915953150&_checksum=5c1b252ce9a093afe36f2a38c0ac8be476cb3fae078a2fe2251b5f112e1983bb&c=ILS& הצילו את האוקיינוס של מדבר אנטרקטיקה], ארגון [[אוואז]]}}

שורה 120: שורה 120:

כאשר נמס השלג והקרח יותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] מה שגורם לכך שיותר קרח ושלג נמס וחוזר חלילה. הדבר יוצר [[לולאת משוב]] מחזקת.

−

הסיבה לכך היא שחומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה - אלה חומרים כמו זכוכית, לדוגמה. לכן כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת החוצה וכאשר היא פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים כמעט כאילו היינו מסתכלים על השמש עצמה. לעומת זאת יש חומרים אשר סופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן כאשר אור השמש פוגע בהם רוב הקרינה נספגת. מה שמגיע מהם לעין שלנו הוא רק חלק קטן מקרינת השמש ולכן כאשר אנחנו רואים קרקע או אספלט בשמש, אנחנו לא מסתנוורים. אבל בגלל שהם סופגים את רוב הקרינה החומרים האלה מתחממים מאוד -לכן הליכה ברגלים יחפות על אספלט שחומם בשמש עלולה לעשות כוייה! צבעים שונים גם מתנהגים באופן שונה בנושא הזה: ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה פנימה. את התכונה הזו של החומרים מודדים באלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת האלבדו גבוה יותר. ככל שיותר קרינה נקלטת האלבדו נמוך יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה. האלבדו של שלג טרי הוא עד 90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95 אלבדו], ויקיפדיה בעברית}} ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר. הפירוש הוא גם שאזור הקוטב מתחמם מהר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ דבר המכונה "הגברת קטבים" {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_amplification הגברת קטבים], ויקיפדיה באנגלית}}

+

הסיבה לכך היא שחומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה - אלה חומרים כמו זכוכית, לדוגמה. לכן כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת החוצה וכאשר היא פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים כמעט כאילו היינו מסתכלים על השמש עצמה. לעומת זאת יש חומרים אשר סופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן כאשר אור השמש פוגע בהם רוב הקרינה נספגת. מה שמגיע מהם לעין שלנו הוא רק חלק קטן מקרינת השמש ולכן כאשר אנחנו רואים קרקע או אספלט בשמש, אנחנו לא מסתנוורים. אבל בגלל שהם סופגים את רוב הקרינה החומרים האלה מתחממים מאוד -לכן הליכה ברגלים יחפות על אספלט שחומם בשמש עלולה לעשות כוייה! צבעים שונים גם מתנהגים באופן שונה בנושא הזה: ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה פנימה. את התכונה הזו של החומרים מודדים באלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת האלבדו גבוה יותר. ככל שיותר קרינה נקלטת האלבדו נמוך יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה. האלבדו של שלג טרי הוא עד 90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך{{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95 אלבדו], ויקיפדיה בעברית}} ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר. הפירוש הוא גם שאזור הקוטב מתחמם מהר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ דבר המכונה "הגברת קטבים" {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_amplification הגברת קטבים], ויקיפדיה באנגלית}}

;הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון:

שורה 147: שורה 147:

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב-10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב-30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב-20% ובאזור אוסטרליה ב-19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום{{הערה|Craig Welch [https://news.nationalgeographic.com/2018/06/hurricanes-cyclones-move-slower-drop-more-rain-climate-change-science/ Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem] 6 ביוני 2018, National Geographic Society.}}{{הערה|1=James P. Kossin[https://www.nature.com/articles/s41586-018-0158-3.epdf?referrer_access_token=-4-yCtmkRcXzFoBtjMjb2tRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0MemqNFYaQFhK1eblrz65R9wqFwJ5SEHzsxU9YMRaRIdY_gW5Vxn7OLw0iDnll3UMgjKJhhc5FjxnSlIpM2Hop0SmUfuFtd3RtpX09_ytZBPONZmHYYM7F_ljbBucEfx87t7rEb9RD8uW-t2cQ5W7J-rkCs1stIaGEtTW3V2cwOVw%3D%3D&tracking_referrer=news.nationalgeographic.com A global slowdown of tropical-cyclone translation speed] 2018, Springer Nature}}. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

−

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ביוני 2019, Washington Post}}.

+

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות{{הערה|אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5526447,00.html מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים] 17.06.19, ויינט}}.ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש [[זרם הסילון הארקטי]] מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של [[ארצות הברית]]{{הערה|1= [https://www.washingtonpost.com/weather/2019/06/14/arctic-ocean-greenland-ice-sheet-have-seen-record-june-ice-loss/?utm_term=.b089a3b0c374 Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting] 14 ביוני 2019, Washington Post}}.

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל-100 קילומטר בערך, ממזרח לאזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

שורה 156: שורה 156:

;השפעות נוספות:

ישנם השפעות נוספות על האקלים שיכולות להיגרם בגלל המסת הקרח והשלג בארקטיקה{{הערה|Katie Thomas, Rapporteur Committee on Linkages Between Arctic Sea Ice Loss and Mid-Latitude Weather Pattern: A Workshop Board on Atmospheric Sciences and ClimatePolar Research Board

−

Division on Earth and Life Studies [https://www.nap.edu/read/18727/chapter/2 Linkages Between Arctic Warming

+

Division on Earth and Life Studies [https://www.nap.edu/read/18727/chapter/2 Linkages Between Arctic Warming

and Mid-Latitude Weather Patterns

Summary of a Workshop] 2014, National Academies Press: OpenBook National Academies Press: OpenBook}}.

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות