שינויים

[[קובץ:13th (film).png|ממוזער|כרזת הסרט ה-13.]]

[[קובץ:13th (film).png|ממוזער|כרזת הסרט ה-13.]]

'''התיקון ה-13'''<ref>כך שם הסרט מתורגם מאנגלית לעברית על ידי נטפליקס. בתרגום מילולי השם הוא ה-13.</ref> (באנגלית: '''13th''') הוא סרט תעודה משנת 2016 על מערכת הכליאה בארצות הברית וכיצד היא משמשת להמשך דיכוי השחורים. הסרט קרוי על שמו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, שביטל את העבדות, אבל אפשר להמשיך לקיים [[עבדות]] כעונש על ביצוע פשע. לטענת הסרט דבר זה הוא "פרצה בגדר" שאפשר להמשיך את העבדות ועבודות כפייה באמצעות כליאה המונית. הסרט מצביע על האבסורד בכך שבמדינה שקוראת לעצמה "מדינת החופשיים", היא גם בעלת אחוז האסירים הגבוה ביותר בעולם.

'''התיקון ה-13'''<ref>כך שם הסרט מתורגם מאנגלית לעברית על ידי נטפליקס. בתרגום מילולי השם הוא ה-13.</ref> (באנגלית: '''13th''') הוא סרט תעודה משנת 2016 על מערכת הכליאה בארצות הברית וכיצד היא משמשת להמשך דיכוי השחורים. הסרט קרוי על שמו של התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, שביטל את העבדות, אבל אפשר להמשיך לקיים [[עבדות]] כעונש על ביצוע פשע. לטענת הסרט דבר זה הוא "פרצה בגדר" שאפשר להמשיך את העבדות ועבודות כפייה באמצעות כליאה המונית. הסרט מצביע על האבסורד בכך שבמדינה שקוראת לעצמה "מדינת החופשיים", היא גם בעלת אחוז האסירים הגבוה ביותר בעולם.  

בימאית הסרט היא אווה דוורני (Ava DuVernay). הסרט זכה לשבחי הביקורת, הוא היה מועמד לפרס "סרט התעודה הטוב ביותר" בתחרות האוסקר לשנת 2017, וזכה בקטגוריה זו בפרס האמי לשנת 2017. דוורני התפרסמה עוד קודם לכן בעקבות סרט הדרמה ההיסטורית ״סלמה״ (על אחד משיאי המאבק של [[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]]), שהיה מועמד לאוסקר. לפי דוורני, הסרט מנסה לענות על השאלה מדוע ארצות הברית מחזיקה במספר שיא של בתי כלא ובתי מעצר ביחס למספר תושביה. הסרט שואב השראה מספרה של מישל אלכסנדר, ״חוקי ג׳ים קרואו החדשים״ שיצא ב–2012 וטען כי בחסות מדיניות ניטרלית כביכול כמו ״[[המלחמה בסמים]]״, המשיכה ארצות הברית באופן עקיף את מדיניות האפליה הגזעית. [https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.3092813] דוורני גם כתבה את הסרט, יחד עם Spencer Averick, שערך את הסרט.  

בימאית הסרט היא אווה דוורני (Ava DuVernay). הסרט זכה לשבחי הביקורת, הוא היה מועמד לפרס "סרט התעודה הטוב ביותר" בתחרות האוסקר לשנת 2017, וזכה בקטגוריה זו בפרס האמי לשנת 2017. דוורני התפרסמה עוד קודם לכן בעקבות סרט הדרמה ההיסטורית ״סלמה״ (על אחד משיאי המאבק של [[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]]), שהיה מועמד לאוסקר. לפי דוורני, הסרט מנסה לענות על השאלה מדוע ארצות הברית מחזיקה במספר שיא של בתי כלא ובתי מעצר ביחס למספר תושביה. הסרט שואב השראה מספרה של מישל אלכסנדר, ״חוקי ג׳ים קרואו החדשים״ שיצא ב–2012 וטען כי בחסות מדיניות ניטרלית כביכול כמו ״[[המלחמה בסמים]]״, המשיכה ארצות הברית באופן עקיף את מדיניות האפליה הגזעית. [https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.3092813] דוורני גם כתבה את הסרט, יחד עם Spencer Averick, שערך את הסרט.  

לפי הסרט הדיכוי של השחורים בארצות הברית נמשך גם לאחר העבדות - בכל דור באמצעים אחרים:

לפי הסרט הדיכוי של השחורים בארצות הברית נמשך גם לאחר העבדות - בכל דור באמצעים אחרים:

* מיד לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית הייתה כליאה של המוני שחורים מסיבות שונות ומשונות כגון "שוטטות". הדבר כלל גם כליאה של קטינים. האסירים הועבדו בעבודות פרך שונות.  

* מיד לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית הייתה כליאה של המוני שחורים מסיבות שונות ומשונות כגון "שוטטות". הדבר כלל גם כליאה של קטינים. האסירים הועבדו בעבודות פרך שונות.  

* לאחר מכן הייתה תקופה של מעשי לינץ' נרחבים בשחורים. הדבר מנע מהשחורים לעמוד על זכויותיהם הרשמיות. אלפי שחורים נרצחו בפומבי. הדבר גם גרם ל"בריחה הגדולה" של מאות אלפי שחורים מדרום ארצות הברית אל צפון המדינה ומערבה.

* לאחר מכן הייתה תקופה של מעשי לינץ' נרחבים בשחורים. הדבר מנע מהשחורים לעמוד על זכויותיהם הרשמיות. אלפי שחורים נרצחו בפומבי. הדבר גם גרם ל"בריחה הגדולה" של מאות אלפי שחורים מדרום ארצות הברית אל צפון המדינה ומערבה.  

* בשנות ה-20 של המאה ה-20 הלינצ'ים הפכו לא מקובלים מבחינה פוליטית, ואז החלו חוקי ההפרדה נגד שחורים במדינות הדרום, חוקי ג'ים קרואו. בשנות ה-60 החל המאבק של [[התנועה למען זכויות האזרח בארצות הברית]], שהביאו לביטול ההפרדה והאפליה החוקית.  

* בשנות ה-20 של המאה ה-20 הלינצ'ים הפכו לא מקובלים מבחינה פוליטית, ואז החלו חוקי ההפרדה נגד שחורים במדינות הדרום, חוקי ג'ים קרואו. בשנות ה-60 החל המאבק של [[התנועה למען זכויות האזרח בארצות הברית]], שהביאו לביטול ההפרדה והאפליה החוקית.