שינויים

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 16: שורה 16:  
מפעל מייצר מוצר כלשהו, אשר מביא ערך לחברה האנושית. אנו יודעים שהדבר כך היות ויש אנשים המוכנים להשקיע כסף כדי לקנות את מוצרי המפעל. בשיטה הנאו-קלאסית, הערך של מוצרי המפעל נמדד על פי המחיר שלהם.
 
מפעל מייצר מוצר כלשהו, אשר מביא ערך לחברה האנושית. אנו יודעים שהדבר כך היות ויש אנשים המוכנים להשקיע כסף כדי לקנות את מוצרי המפעל. בשיטה הנאו-קלאסית, הערך של מוצרי המפעל נמדד על פי המחיר שלהם.
   −
המפעל מייצר תוך כדי זיהום. על כל כך וכך מוצרים הוא מייצר חבית של חומר מזהם וזורק אותה לאגם. לאגם יש ערך כלכלי (לבני אדם) - אנשים שותים ממנו, אנשים מתרחצים בו, אנשים נהנים לטייל לחופיו - ואנשים מוכנים לשלם כסף עבור דברים אלו. החביות יוצרות נזק כלכלי, היות והן פוגעות ביכולת של האגם לתת ערך בצורות שהוזכרו.  
+
המפעל מייצר תוך כדי זיהום. על כל כך וכך מוצרים הוא מייצר חבית של חומר מזהם וזורק אותה לאגם. לאגם יש ערך כלכלי (לבני אדם) - אנשים שותים ממנו, אנשים מתרחצים בו, אנשים נהנים לטייל לחופיו - ואנשים מוכנים לשלם כסף עבור דברים אלו. החביות יוצרות נזק כלכלי, היות והן פוגעות ביכולת של האגם לתת ערך בצורות שהוזכרו.  
    
על פי הניתוח של הערך (או התועלת) השולי הפוחת, ככל שיש יותר ממשהו ערכו יורד. לכן ככל שהמפעל מייצר יותר מוצרים התועלת של המוצר האחרון יורדת. עקב הייצור הגדל נזרקות יותר חביות לאגם, ולכן הנזק הכלכלי הנגרם עקב זיהום האגם עולה. כלומר עקב הגדלת כמות המוצרים שמיוצרים, התועלת השולית של המוצרים יורדת, והעלות השולית שנגרמת עקב ייצורם עולה.
 
על פי הניתוח של הערך (או התועלת) השולי הפוחת, ככל שיש יותר ממשהו ערכו יורד. לכן ככל שהמפעל מייצר יותר מוצרים התועלת של המוצר האחרון יורדת. עקב הייצור הגדל נזרקות יותר חביות לאגם, ולכן הנזק הכלכלי הנגרם עקב זיהום האגם עולה. כלומר עקב הגדלת כמות המוצרים שמיוצרים, התועלת השולית של המוצרים יורדת, והעלות השולית שנגרמת עקב ייצורם עולה.
שורה 43: שורה 43:  
## שלישית, כיוון שיש הרבה מזהמים, קשה לדעת את כמות ואיכות הזיהום של כל אחד מהם. אם אכן נחצה הערך הקריטי של הזיהום, לא נוכל לדעת מי מהם גרם לזיהום (אי וודאות בזהות המזהם, דילמת האסיר).  
 
## שלישית, כיוון שיש הרבה מזהמים, קשה לדעת את כמות ואיכות הזיהום של כל אחד מהם. אם אכן נחצה הערך הקריטי של הזיהום, לא נוכל לדעת מי מהם גרם לזיהום (אי וודאות בזהות המזהם, דילמת האסיר).  
 
##רביעית, יש לנו אי וודאות לגבי איכות הזיהום ומיקומו, אותה כמות של שפכים יכולה להיות בעל השפעה קטנה במקום אחד, ולהיות בעל השפעה קריטית במקום אחר. סוגים שונים של שפכים יהיו בעלי רעילות שונה, ועשויים גם להגיב ביניהם (אי וודאות באיכות הזיהום).  
 
##רביעית, יש לנו אי וודאות לגבי איכות הזיהום ומיקומו, אותה כמות של שפכים יכולה להיות בעל השפעה קטנה במקום אחד, ולהיות בעל השפעה קריטית במקום אחר. סוגים שונים של שפכים יהיו בעלי רעילות שונה, ועשויים גם להגיב ביניהם (אי וודאות באיכות הזיהום).  
#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמה, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להיכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להיחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.
+
#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמה, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להיכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להיחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.
    
הצטרפות כל ההנחות האלה יחד, מהווה בסיס למסגרת חשיבה בלתי מתאימה לתיאור נזק למערכת הסביבתית. אפשר להמחיש את זה בדוגמה מוכרת יותר של חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני. הגוף האנושי, כמו המערכת הסביבתית מתנהג לפי אותם חוקים שמופיעים בסעיפים הקודמים - יש חשיבות לקצב של תהליכים, יש תפקוד אוטונומי של הגוף והוא אינו פסיבי, יש בו תהליכים בלתי הפיכים, יש תלויות בין מערכות ויש אי וודאויות. מסיבות אלה, ההמלצה הרפואית לטיפול בגידול סרטני או כל סיכון רפואי אחר שיש לו סיכון להסתבך הוא '''טיפול מונע''' וגם '''אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר'''. רופא "נאו-קלאסי" היה ממליץ להתערב באופן שבו "התועלת השולית תשווה לסבל השולי" - לדוגמה לחכות עד שהכאב מהגידול יהיה זהה לכאב שעלול להיגרם מטיפול כימותרפי, ורק אז לבצע טיפול. אבל מה שנראה מגוחך בהקשר הרפואי, הוא הנורמה בהקשר הכלכלי- סביבתי.
 
הצטרפות כל ההנחות האלה יחד, מהווה בסיס למסגרת חשיבה בלתי מתאימה לתיאור נזק למערכת הסביבתית. אפשר להמחיש את זה בדוגמה מוכרת יותר של חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני. הגוף האנושי, כמו המערכת הסביבתית מתנהג לפי אותם חוקים שמופיעים בסעיפים הקודמים - יש חשיבות לקצב של תהליכים, יש תפקוד אוטונומי של הגוף והוא אינו פסיבי, יש בו תהליכים בלתי הפיכים, יש תלויות בין מערכות ויש אי וודאויות. מסיבות אלה, ההמלצה הרפואית לטיפול בגידול סרטני או כל סיכון רפואי אחר שיש לו סיכון להסתבך הוא '''טיפול מונע''' וגם '''אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר'''. רופא "נאו-קלאסי" היה ממליץ להתערב באופן שבו "התועלת השולית תשווה לסבל השולי" - לדוגמה לחכות עד שהכאב מהגידול יהיה זהה לכאב שעלול להיגרם מטיפול כימותרפי, ורק אז לבצע טיפול. אבל מה שנראה מגוחך בהקשר הרפואי, הוא הנורמה בהקשר הכלכלי- סביבתי.
שורה 63: שורה 63:  
כשני שלישים ממי השתייה והרחצה של תושבי ישראל מקורם במי התהום. מי התהום מרוכזים בשני מאגרים עיקריים (אקוויפרים): מאגר ההר, ומאגר החוף. שליש נוסף מקורו באגם הכנרת. ברמות הנוכחיות של צריכה ואוכלוסייה, יכולים המאגרים במצבם המלא ביותר, להספיק לשימוש של כשנה וחצי. כלומר, אם תיעצר כניסת המים למאגרים (עקב איטום הקרקע באספלט או עקב בצורת מוחלטת), ורמות הצריכה הנוכחיות ימשכו, המאגרים יתרוקנו תוך שנה וחצי. מאגרי מי התהום אגורים בקרקע בצורת המזכירה ספוג. מאגרים אלו נמצאים בצורה של פיזור אקראי, של "ספוגים" הנמצאים בתוך שכבות קרקע אחרות שאינן אוגרות מים. הן מקושרות בינם לבין עצמן או הקרקע על ידי סדקים ותעלות קטנות. מתחת לשכבת מי התהום, יש שכבה של מים מלוחים.  
 
כשני שלישים ממי השתייה והרחצה של תושבי ישראל מקורם במי התהום. מי התהום מרוכזים בשני מאגרים עיקריים (אקוויפרים): מאגר ההר, ומאגר החוף. שליש נוסף מקורו באגם הכנרת. ברמות הנוכחיות של צריכה ואוכלוסייה, יכולים המאגרים במצבם המלא ביותר, להספיק לשימוש של כשנה וחצי. כלומר, אם תיעצר כניסת המים למאגרים (עקב איטום הקרקע באספלט או עקב בצורת מוחלטת), ורמות הצריכה הנוכחיות ימשכו, המאגרים יתרוקנו תוך שנה וחצי. מאגרי מי התהום אגורים בקרקע בצורת המזכירה ספוג. מאגרים אלו נמצאים בצורה של פיזור אקראי, של "ספוגים" הנמצאים בתוך שכבות קרקע אחרות שאינן אוגרות מים. הן מקושרות בינם לבין עצמן או הקרקע על ידי סדקים ותעלות קטנות. מתחת לשכבת מי התהום, יש שכבה של מים מלוחים.  
   −
הפגיעה במי התהום נעשית בכמה אופנים. ראשית, שאיבת יתר של מי התהום, יכולה לגרום להמלחת מי התהום על ידי השכבה המלוחה. שנית, יש שורה של מזהמים הפוגעים במי התהום: דשנים וחומרי הדברה של החקלאים, שפכים ביתיים ועירוניים, זיהום תעשייתי, דלקים ושמנים מתחנות דלק, ושמנים הנשטפים מרכבות ומכבישים, חומרים שונים הנשטפים מערמות פסולת. בנוסף למזהמים אלה ישנם מזהמים וצרכנים אחרים – הרשות הפלסטינית יושבת על ההר, והזיהום שלה מחלחל למי התהום שמהם שותה כלל האוכלוסייה החיה בין נהר הירדן לים התיכון. בנוסף לכך, חלק מהזיהום הנגרם כיום נובע מפעילות כלכלית מהעבר – כמו מפעלי התע"ש ברמת השרון ומפעל התע"ש ברמת גן (שנסגר כבר, אבל הזיהום החמור שלו מאיים על חלק ניכר ממי התהום של גוש דן). כמות קטנה של מזהם יכולה לגרום לזיהום כמות גדולה מאוד של מי שתייה (לדוגמה ליטר אחד של בנזין מזהם 1000 ליטר של מים).
+
הפגיעה במי התהום נעשית בכמה אופנים. ראשית, שאיבת יתר של מי התהום, יכולה לגרום להמלחת מי התהום על ידי השכבה המלוחה. שנית, יש שורה של מזהמים הפוגעים במי התהום: דשנים וחומרי הדברה של החקלאים, שפכים ביתיים ועירוניים, זיהום תעשייתי, דלקים ושמנים מתחנות דלק, ושמנים הנשטפים מרכבות ומכבישים, חומרים שונים הנשטפים מערמות פסולת. בנוסף למזהמים אלה ישנם מזהמים וצרכנים אחרים – הרשות הפלסטינית יושבת על ההר, והזיהום שלה מחלחל למי התהום שמהם שותה כלל האוכלוסייה החיה בין נהר הירדן לים התיכון. בנוסף לכך, חלק מהזיהום הנגרם כיום נובע מפעילות כלכלית מהעבר – כמו מפעלי התע"ש ברמת השרון ומפעל התע"ש ברמת גן (שנסגר כבר, אבל הזיהום החמור שלו מאיים על חלק ניכר ממי התהום של גוש דן). כמות קטנה של מזהם יכולה לגרום לזיהום כמות גדולה מאוד של מי שתייה (לדוגמה ליטר אחד של בנזין מזהם 1000 ליטר של מים).
    
זיהום מי התהום, מדגים את הבעיות שהוזכרו קודם. ראשית, גם אם ייפסק זרם הזיהום בצורה מיידית, עדיין יש חשש מפני חלחול של מזהמים שכבר נמצאים בתוך הקרקע. חלק מהזיהום נמצא בסדקים מעל מי התהום, ועשוי להגיע אליהם תוך שנים או עשורים. שנית, ניתן לראות את הקושי הגדול של אי הוודאות, גם בנושא שבו אפשר לבצע מדידות. איננו יודעים לדוגמה, מי מהגורמים שהוזכרו הוא המזהם הגדול ביותר, קשה להעריך כמה זיהום יש כבר בקרקע ובאילו מקומות הבעיה דחופה ובאילו היא זניחה. האם הבעיה היא רברסיבילית? האם ניתן לתקן את הזיהום שנעשה. לפעמים ניתן – אך במחיר יקר. כך לדוגמה, כדי למנוע את המשך חלחול הממיסים האורגניים של התעשייה הצבאית בנחלת יצחק, יש לקיים הזרמה מתמדת של מי תהום מבארות אחרות באזור אל האזור המזוהם כדי ליצור לחץ מים בניגוד לאזור המזוהם. פתרון סופי יותר של הבעיה דורש חפירה ופינוי של אלפי טונות של אדמה אל אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב. וכאן מדובר במקרה מקומי. לא ברור כיצד ניתן לטפל בזיהום של מאגר כמו הכינרת או אחד המאגרים הגדולים.  
 
זיהום מי התהום, מדגים את הבעיות שהוזכרו קודם. ראשית, גם אם ייפסק זרם הזיהום בצורה מיידית, עדיין יש חשש מפני חלחול של מזהמים שכבר נמצאים בתוך הקרקע. חלק מהזיהום נמצא בסדקים מעל מי התהום, ועשוי להגיע אליהם תוך שנים או עשורים. שנית, ניתן לראות את הקושי הגדול של אי הוודאות, גם בנושא שבו אפשר לבצע מדידות. איננו יודעים לדוגמה, מי מהגורמים שהוזכרו הוא המזהם הגדול ביותר, קשה להעריך כמה זיהום יש כבר בקרקע ובאילו מקומות הבעיה דחופה ובאילו היא זניחה. האם הבעיה היא רברסיבילית? האם ניתן לתקן את הזיהום שנעשה. לפעמים ניתן – אך במחיר יקר. כך לדוגמה, כדי למנוע את המשך חלחול הממיסים האורגניים של התעשייה הצבאית בנחלת יצחק, יש לקיים הזרמה מתמדת של מי תהום מבארות אחרות באזור אל האזור המזוהם כדי ליצור לחץ מים בניגוד לאזור המזוהם. פתרון סופי יותר של הבעיה דורש חפירה ופינוי של אלפי טונות של אדמה אל אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב. וכאן מדובר במקרה מקומי. לא ברור כיצד ניתן לטפל בזיהום של מאגר כמו הכינרת או אחד המאגרים הגדולים.  
   −
הצורך במודל רב תקופתי גם הוא ברור מההקשר של דיון זה. זיהומים רבים נוצרו לפני 20 או 50 שנה, הנזק שלהם מתגלה כיום וימשיך להתגלות בעתיד. כבר היום מסתמן הצורך בהתפלה של מים או יבוא שלהם, לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסייה ובעליה בצריכת המים האישית. גם אם נניח שתיתכן חלופה לכל מי השתייה שמספק המאגר הטבעי (במקרה שהוא יפגע בצורה קריטית), או שעל ידי טכנולוגיה כלשהי נוכל לתקן את מה שקולקל, הרי שמתן מענה כזה של חלופה או תיקון ידרוש זמן. בזמן הביניים סביר שאזרחי ישראל יצטרכו לייבא מים בצורה יקרה יותר.
+
הצורך במודל רב תקופתי גם הוא ברור מההקשר של דיון זה. זיהומים רבים נוצרו לפני 20 או 50 שנה, הנזק שלהם מתגלה כיום וימשיך להתגלות בעתיד. כבר היום מסתמן הצורך בהתפלה של מים או יבוא שלהם, לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסייה ובעליה בצריכת המים האישית. גם אם נניח שתיתכן חלופה לכל מי השתייה שמספק המאגר הטבעי (במקרה שהוא יפגע בצורה קריטית), או שעל ידי טכנולוגיה כלשהי נוכל לתקן את מה שקולקל, הרי שמתן מענה כזה של חלופה או תיקון ידרוש זמן. בזמן הביניים סביר שאזרחי ישראל יצטרכו לייבא מים בצורה יקרה יותר.
    
==מיסוי פיגוביאני==
 
==מיסוי פיגוביאני==
שורה 84: שורה 84:  
# חקלאים – על זיהום עקב שימוש בחומרי הדברה.  
 
# חקלאים – על זיהום עקב שימוש בחומרי הדברה.  
 
# בעלי רפתות ולולים- זיהום ממי חלב ומהפרשות של בעלי החיים.
 
# בעלי רפתות ולולים- זיהום ממי חלב ומהפרשות של בעלי החיים.
# מפעלי תעשיה – על זיהום של צבעים, מתכות כבדות, דלקים ועוד אלפי או עשרות אלפי חומרים אחרים.
+
# מפעלי תעשיה – על זיהום של צבעים, מתכות כבדות, דלקים ועוד אלפי או עשרות אלפי חומרים אחרים.  
 
# צה"ל ומערכת הביטחון – על זיהום הנגרם מפעילות צבאית (שמנים של טנקים, דלקים וכו')
 
# צה"ל ומערכת הביטחון – על זיהום הנגרם מפעילות צבאית (שמנים של טנקים, דלקים וכו')
# מזהמים מהעבר – על טיפול בזיהומים שנגרמו בעבר ומטופלים כיום.
+
# מזהמים מהעבר – על טיפול בזיהומים שנגרמו בעבר ומטופלים כיום.  
 
# הרשות הפלסטינית – על זיהום הנגרם משטחה.  
 
# הרשות הפלסטינית – על זיהום הנגרם משטחה.  
   שורה 94: שורה 94:     
==גישה חלופית לניתוח הנושא – תפקוד מערכות==
 
==גישה חלופית לניתוח הנושא – תפקוד מערכות==
הבעיה בניתוח הנאו-קלאסי שהוא מקיים [[ניתוח סטטי]] של חליפין חופשי, העוסק ב[[ניתוח שולי|השפעה שולית]] נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניתוח הזה מיושם ועל תחום מערכתי דינמי, בעל אי וודאות (ולמעשה ללא הכרה בכלל של פונקציית ההתפלגות). גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.
+
הבעיה בניתוח הנאו-קלאסי שהוא מקיים [[ניתוח סטטי]] של חליפין חופשי, העוסק ב[[ניתוח שולי|השפעה שולית]] נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניתוח הזה מיושם ועל תחום מערכתי דינמי, בעל אי וודאות (ולמעשה ללא הכרה בכלל של פונקציית ההתפלגות). גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.  
   −
מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית ביניהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן. יש חשיבות להיסטוריה, יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להימצא בשיווי משקל שונים.  
+
מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית ביניהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן. יש חשיבות להיסטוריה, יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להימצא בשיווי משקל שונים.  
    
אפשר להסתכל על מכונית (או כל מכונה) כעל דוגמה למערכת.
 
אפשר להסתכל על מכונית (או כל מכונה) כעל דוגמה למערכת.
 
* במכונית יש חלקים שונים הקשורים ביניהם (הגלגלים קשורים למערכת הגיר שקשורה למנוע).
 
* במכונית יש חלקים שונים הקשורים ביניהם (הגלגלים קשורים למערכת הגיר שקשורה למנוע).
 
* תפקוד תקין של תת מערכת אחת משפיע על תפקוד של תת מערכות אחרת, לדוגמה אם הרדיאטור נסתם, אזי המנוע יתחמם ועשוי לצאת מכלל שימוש. אם הגומיות אינן מהודקות הרי שיש סיכוי שמערכת הקרור של המנוע לא תפעל וכו'.
 
* תפקוד תקין של תת מערכת אחת משפיע על תפקוד של תת מערכות אחרת, לדוגמה אם הרדיאטור נסתם, אזי המנוע יתחמם ועשוי לצאת מכלל שימוש. אם הגומיות אינן מהודקות הרי שיש סיכוי שמערכת הקרור של המנוע לא תפעל וכו'.
* בעיה קלה במערכת, שאין מטפלים בה, יכולה להישאר בעיה מקומית ועשויה להתפתח ולגרום לבעיה רצינית בהרבה (תגובות שרשרת או [[לולאת משוב]] מחזקת). יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן: אם אין מים ברדיאטור, יתחיל האוטו להתחמם. אם בשלב זה עוצרים, מחכים עד שהאוטו יתקרר ואז שמים מים, אין בעיה. אבל אם המנוע מתחמם, אזי השמן במנוע נשרף. בהעדר שמן, מקדם החיכוך בתוך בוכנות המנוע עולה מאוד, הבוכנות מתרחבות עקב החום הכבד, והמנוע נתקע. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש צורך במנוע חדש. מובן שלא כל בעיה במערכת היא בעיה רצינית, ושיש חלקים חשובים פחות – לדוגמה אם הריפוד באוטו מתקלקל קצת או שנשבר הפלסטיק של מערכת החימום אין זה משפיע על ביצועי המכונית כמו קלקול במנוע או דליפה במיכל הדלק.
+
* בעיה קלה במערכת, שאין מטפלים בה, יכולה להישאר בעיה מקומית ועשויה להתפתח ולגרום לבעיה רצינית בהרבה (תגובות שרשרת או [[לולאת משוב]] מחזקת). יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן: אם אין מים ברדיאטור, יתחיל האוטו להתחמם. אם בשלב זה עוצרים, מחכים עד שהאוטו יתקרר ואז שמים מים, אין בעיה. אבל אם המנוע מתחמם, אזי השמן במנוע נשרף. בהעדר שמן, מקדם החיכוך בתוך בוכנות המנוע עולה מאוד, הבוכנות מתרחבות עקב החום הכבד, והמנוע נתקע. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש צורך במנוע חדש. מובן שלא כל בעיה במערכת היא בעיה רצינית, ושיש חלקים חשובים פחות – לדוגמה אם הריפוד באוטו מתקלקל קצת או שנשבר הפלסטיק של מערכת החימום אין זה משפיע על ביצועי המכונית כמו קלקול במנוע או דליפה במיכל הדלק.  
 
* במכונית יש מערכות לניטור עצמי (מנורות החיווי של הנהג – כמו נורית אזהרה על מחסור בשמן), וגם חלפים ומערכות תיקון עצמי (גלגל חלופי, ומגבה, נורות חלופיות וכו').  
 
* במכונית יש מערכות לניטור עצמי (מנורות החיווי של הנהג – כמו נורית אזהרה על מחסור בשמן), וגם חלפים ומערכות תיקון עצמי (גלגל חלופי, ומגבה, נורות חלופיות וכו').  
 
* יש במכונית אמצעים למעבר בטוח בין שיווי משקל שונים הן למצבים תקינים (האצה, שיוט, בלימה). יש גם נסיון להקטין הסתברות להגעה למצבים פתולוגיים, או להקטין את הנזק למערכת (המכונית והנוסעים) במקרה והגיעה למצב פתולוגי. מצבים פתולוגיים לדוגמה (ובסוגריים בקרות מניעה או בקרות הקטנת נזק): התנגשות (מערכת בלימה, חגורות בטיחות, כריות אויר), החלקה (ABS), כשל בלמים (בלם יד) או התהפכות (קשתות התהפכות, קפיצים).
 
* יש במכונית אמצעים למעבר בטוח בין שיווי משקל שונים הן למצבים תקינים (האצה, שיוט, בלימה). יש גם נסיון להקטין הסתברות להגעה למצבים פתולוגיים, או להקטין את הנזק למערכת (המכונית והנוסעים) במקרה והגיעה למצב פתולוגי. מצבים פתולוגיים לדוגמה (ובסוגריים בקרות מניעה או בקרות הקטנת נזק): התנגשות (מערכת בלימה, חגורות בטיחות, כריות אויר), החלקה (ABS), כשל בלמים (בלם יד) או התהפכות (קשתות התהפכות, קפיצים).
    
==מחיר של חלק מהמערכת==
 
==מחיר של חלק מהמערכת==
קל להצביע על מחירה של מכונית, ועל המחיר של כל תת רכיב בה. ואולם קשה בהרבה לתת מחיר שולי על למערכת. אם אנו יודעים ש-100 תפוזים עולים 200 שקל, סביר ש-10 תפוזים, כלומר 10% מהתפוזים שיש לנו יעלו-20 שקל. אולם כמה עולים 10% מהמכונית ? התשובה היא כמובן, שתלוי מאוד איזה 10 אחוזים מהמכונית. בתנאי אי וודאות הבעיה הזאת מסתבכת הרבה יותר.  
+
קל להצביע על מחירה של מכונית, ועל המחיר של כל תת רכיב בה. ואולם קשה בהרבה לתת מחיר שולי על למערכת. אם אנו יודעים ש-100 תפוזים עולים 200 שקל, סביר ש-10 תפוזים, כלומר 10% מהתפוזים שיש לנו יעלו-20 שקל. אולם כמה עולים 10% מהמכונית ? התשובה היא כמובן, שתלוי מאוד איזה 10 אחוזים מהמכונית. בתנאי אי וודאות הבעיה הזאת מסתבכת הרבה יותר.  
    
הבה ננסה ליישם את הגישה השולית ואת המס הפיגוביאני לגבי תפוזים ומכונית ונראה את ההבדל. במקרה הראשון אדם בעל אקדח הולך לארגז תפוזים ויורה אל תוכו כדור. מס פיגוביאני יכול לעבוד במקרה זה, היות וקל לראות אילו תפוזים נפגעו, לחשב את ערכם ולקנוס אותו בערך זה.  
 
הבה ננסה ליישם את הגישה השולית ואת המס הפיגוביאני לגבי תפוזים ומכונית ונראה את ההבדל. במקרה הראשון אדם בעל אקדח הולך לארגז תפוזים ויורה אל תוכו כדור. מס פיגוביאני יכול לעבוד במקרה זה, היות וקל לראות אילו תפוזים נפגעו, לחשב את ערכם ולקנוס אותו בערך זה.