שינויים

הוסרו 6 בתים ,  21:22, 29 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 5: שורה 5:  
המוקד של בריאות הציבור היא לשפר את הבריאות ואת [[איכות-החיים]] באמצעות מניעה וטיפול במחלות ובמצבים נפשיים ופיזיים אחרים. דבר זה נעשה באמצעות מעקב אחרי מקרים וסמני בריאות, ועל ידי קידום של התנהגויות בריאות. דוגמאות של צעדים בתחום בריאות הציבור כוללים מגוון אמצעים כמו - שטיפת ידיים והקפדה על היגיינה, מתן חיסונים, הנקה, [[תזונה בריאה]], [[פעילות גופנית]], הימנעות מ[[עישון]], [[מניעת התאבדות]], מין בטוח, [[גישת צמצום הנזקים בסמים|סיוע למכורים לסמים]], מניעת [[תאונות]] ובכלל זה [[תאונות דרכים|מניעת תאונות דרכים]] ועוד.  
 
המוקד של בריאות הציבור היא לשפר את הבריאות ואת [[איכות-החיים]] באמצעות מניעה וטיפול במחלות ובמצבים נפשיים ופיזיים אחרים. דבר זה נעשה באמצעות מעקב אחרי מקרים וסמני בריאות, ועל ידי קידום של התנהגויות בריאות. דוגמאות של צעדים בתחום בריאות הציבור כוללים מגוון אמצעים כמו - שטיפת ידיים והקפדה על היגיינה, מתן חיסונים, הנקה, [[תזונה בריאה]], [[פעילות גופנית]], הימנעות מ[[עישון]], [[מניעת התאבדות]], מין בטוח, [[גישת צמצום הנזקים בסמים|סיוע למכורים לסמים]], מניעת [[תאונות]] ובכלל זה [[תאונות דרכים|מניעת תאונות דרכים]] ועוד.  
   −
פרקטיקות מודרניות של בריאות הציבור דורשות צוותים רב-תחומיים של עובדי בריאות ובעלי מקצועות שונים כולל: רופאים המתמחים בבריאות הציבור, רפואה בקהילה או מומחים למחלות מדבקות, פסיכולוגים, אפידמיולוגים, ביו-סטטיסטיקאים, כלכלנים, סוציולוגים, מומחים ל[[כלכלת עוני]], אנשי [[הסברה]], מומחים לבריאות סביבתית, תזונאיות, אחיות לבריאות הציבור, מהנדסים לבריאות הציבור, עורכי דין לבריאות הציבור ועוד.  
+
פרקטיקות מודרניות של בריאות הציבור דורשות צוותים רב-תחומיים של עובדי בריאות ובעלי מקצועות שונים כולל: רופאים המתמחים בבריאות הציבור, רפואה בקהילה או מומחים למחלות מדבקות, פסיכולוגים, אפידמיולוגים, ביו-סטטיסטיקאים, כלכלנים, סוציולוגים, מומחים ל[[כלכלת עוני]], אנשי [[הסברה]], מומחים לבריאות סביבתית, תזונאיות, אחיות לבריאות הציבור, מהנדסים לבריאות הציבור, עורכי דין לבריאות הציבור ועוד.  
    
יש הבדל משמעותי בגישה ליכולות של בריאות הציבור, מניעת מחלות ותאונות ולטיפול רפואי בין [[מדינות עשירות]] ו[[מדינות עניות]], ולפעמים הבדלים גדולים בתוך המדינות עצמן ([[אי שוויון בריאותי]]. יש מחלות ומצבים שהודברו או שהם קטנים למדי במדינות מערביות אבל הורגים מיליוני בני אדם במדינות העניות, כמו כן יש היבטים חברתיים כמו [[השפעות בריאותיות של עישון|עישון]] או [[תאונות דרכים]] שנמצאות בנסיגה במדינות מערביות אבל הן גדלות במדינות עניות. במדינות עניות ומתפתחות, גישה לשירותי בריאות יכולה להיות אתגר קשה. בחלק מהמדינות האלה תשתיות רפואה הן דבר שנמצא בהתפתחות ולא נגישות לכולם.  
 
יש הבדל משמעותי בגישה ליכולות של בריאות הציבור, מניעת מחלות ותאונות ולטיפול רפואי בין [[מדינות עשירות]] ו[[מדינות עניות]], ולפעמים הבדלים גדולים בתוך המדינות עצמן ([[אי שוויון בריאותי]]. יש מחלות ומצבים שהודברו או שהם קטנים למדי במדינות מערביות אבל הורגים מיליוני בני אדם במדינות העניות, כמו כן יש היבטים חברתיים כמו [[השפעות בריאותיות של עישון|עישון]] או [[תאונות דרכים]] שנמצאות בנסיגה במדינות מערביות אבל הן גדלות במדינות עניות. במדינות עניות ומתפתחות, גישה לשירותי בריאות יכולה להיות אתגר קשה. בחלק מהמדינות האלה תשתיות רפואה הן דבר שנמצא בהתפתחות ולא נגישות לכולם.  
    
==רקע==
 
==רקע==
מוקד ההתערבות של בריאות הציבור הוא למנוע ולנהל מחלות, פציעות ומצבים בריאותיים אחרים באמצעות מעקב אחר מקרים וקידום התנהגויות בריאות, קהילות וסביבות. ניתן למנוע מחלות רבות ניתן באמצעות שיטות פשוטות, לא רפואיות. לדוגמה, מחקרים הראו כי פעולה פשוטה של שטיפת ידיים עם מים נקיים וסבון יכולה למנוע התפשטות של מחלות מידבקות רבות. במקרים אחרים, טיפול או שליטה במחלה או בגורם שמחולל אותה יכולים להיות דבר חיוני למניעת התפשטותה, בין אם במהלך התפרצות של מחלה מידבקת או באמצעות [[זיהום מזון]] או [[זיהום מים|זיהום באספקת המים]]. תוכניות תקשורת לבריאות הציבור, תוכניות חיסון, הפצה של קונדומים הן דוגמאות לבריאות ציבור מסוג מניעתי. צעדים כאלה תרמו רבות לבריאות האוכלוסיות ולעלייה בתוחלת החיים.
+
מוקד ההתערבות של בריאות הציבור הוא למנוע ולנהל מחלות, פציעות ומצבים בריאותיים אחרים באמצעות מעקב אחר מקרים וקידום התנהגויות בריאות, קהילות וסביבות. ניתן למנוע מחלות רבות ניתן באמצעות שיטות פשוטות, לא רפואיות. לדוגמה, מחקרים הראו כי פעולה פשוטה של שטיפת ידיים עם מים נקיים וסבון יכולה למנוע התפשטות של מחלות מידבקות רבות. במקרים אחרים, טיפול או שליטה במחלה או בגורם שמחולל אותה יכולים להיות דבר חיוני למניעת התפשטותה, בין אם במהלך התפרצות של מחלה מידבקת או באמצעות [[זיהום מזון]] או [[זיהום מים|זיהום באספקת המים]]. תוכניות תקשורת לבריאות הציבור, תוכניות חיסון, הפצה של קונדומים הן דוגמאות לבריאות ציבור מסוג מניעתי. צעדים כאלה תרמו רבות לבריאות האוכלוסיות ולעלייה בתוחלת החיים.
    
לתחום בריאות הציבור תפקיד חשוב במאמצי מניעת מחלות, הן במדינות המתפתחות, והן במדינות המפותחות באמצעות מערכות בריאות מקומיות וארגונים לא ממשלתיים. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) הוא הסוכנות הבינלאומית אשר מתואמת ופועלת על בעיות בריאות הציבור העולמי. לרוב המדינות יש סוכנויות בריאות ציבוריות ממשלתיות משלהן, המוכרות לעיתים כמשרדי בריאות, כדי להגיב על בעיות בריאותיות מקומיות. לדוגמה, בארצות הברית, הקו הקדמי של יוזמות בריאות הציבור הן המדינה ומחלקות הבריאות המקומית. שירות הבריאות הציבורית של ארצות הברית (PHS), בראשותו של המנתח הכללי של ארצות הברית, והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שבסיסה באטלנטה, מעורבים במספר פעילויות בריאות בינלאומיות, בנוסף לתפקידם הלאומי. בקנדה, סוכנות הבריאות הציבורית של קנדה (Public Health Agency of Canada) היא הסוכנות הלאומית האחראית על בריאות הציבור, היערכות חירום ותגובה, ומניעת מחלות מדבקות ומניעתיות. מערכת הבריאות הציבורית בהודו מנוהלת על ידי משרד הבריאות ורווחה משפחתית של ממשלת הודו עם מתקני בריאות בבעלות המדינה.
 
לתחום בריאות הציבור תפקיד חשוב במאמצי מניעת מחלות, הן במדינות המתפתחות, והן במדינות המפותחות באמצעות מערכות בריאות מקומיות וארגונים לא ממשלתיים. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) הוא הסוכנות הבינלאומית אשר מתואמת ופועלת על בעיות בריאות הציבור העולמי. לרוב המדינות יש סוכנויות בריאות ציבוריות ממשלתיות משלהן, המוכרות לעיתים כמשרדי בריאות, כדי להגיב על בעיות בריאותיות מקומיות. לדוגמה, בארצות הברית, הקו הקדמי של יוזמות בריאות הציבור הן המדינה ומחלקות הבריאות המקומית. שירות הבריאות הציבורית של ארצות הברית (PHS), בראשותו של המנתח הכללי של ארצות הברית, והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שבסיסה באטלנטה, מעורבים במספר פעילויות בריאות בינלאומיות, בנוסף לתפקידם הלאומי. בקנדה, סוכנות הבריאות הציבורית של קנדה (Public Health Agency of Canada) היא הסוכנות הלאומית האחראית על בריאות הציבור, היערכות חירום ותגובה, ומניעת מחלות מדבקות ומניעתיות. מערכת הבריאות הציבורית בהודו מנוהלת על ידי משרד הבריאות ורווחה משפחתית של ממשלת הודו עם מתקני בריאות בבעלות המדינה.
שורה 23: שורה 23:     
עוד גורם חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל הן קופות החולים. חברות קופות החולים בישראל מיוצגות בכנסת על ידי חברות [[לובי פוליטי]] גדולות, אבל במקביל אותן חברות לובי מייצגות את [[חברות הטבק]] בישראל. דבר זה עלול לייצג ניגוד אינטרסים בסוגיות של [[עישון בישראל]]:
 
עוד גורם חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל הן קופות החולים. חברות קופות החולים בישראל מיוצגות בכנסת על ידי חברות [[לובי פוליטי]] גדולות, אבל במקביל אותן חברות לובי מייצגות את [[חברות הטבק]] בישראל. דבר זה עלול לייצג ניגוד אינטרסים בסוגיות של [[עישון בישראל]]:
* מכבי שירותי בריאות, מיוצגת על ידי חברת [[פוליסי]], שמייצגת את [[פיליפ מוריס]], חברת הטבק הגדולה בישראל.  
+
* מכבי שירותי בריאות, מיוצגת על ידי חברת [[פוליסי]], שמייצגת את [[פיליפ מוריס]], חברת הטבק הגדולה בישראל.  
 
* קופ"ח מאוחדת, מיוצגת על ידי חברת גלעד יחסי ממשל ולובינג, שמייצגת את 'חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר'  
 
* קופ"ח מאוחדת, מיוצגת על ידי חברת גלעד יחסי ממשל ולובינג, שמייצגת את 'חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר'  
* שירותי בריאות כללית - מיוצגים על ידי גורן עמיר יועצים בע"מ שמייצגת את ג'יימס ריצ'רדסון, ו[[דובק]].  
+
* שירותי בריאות כללית - מיוצגים על ידי גורן עמיר יועצים בע"מ שמייצגת את ג'יימס ריצ'רדסון, ו[[דובק]].  
   −
לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]]. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בשנים האחרונות יש מגמות של עליה מהירה בצריכת [[סוכר]] בישראל ובד בבד יש תהליך של [[השמנה בישראל]].  
+
לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]]. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בשנים האחרונות יש מגמות של עליה מהירה בצריכת [[סוכר]] בישראל ובד בבד יש תהליך של [[השמנה בישראל]].  
    
לפי דיווח עצמי, כ-32% מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט, לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]].<ref name="health_gov_2012"/> מחקר של משרד הבריאות משנת לשנת 2003, מצא כי 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> כמעט כל העידוד של פעילות גופנית מבוצעת על ידי ספורט כפנאי ולא על ידי עידוד של [[תחבורה פעילה]]. בישראל אין תכנית לאומית לקידום הליכה ורכיבה כתכנית רב-משרדית המערבת גם את משרד התחבורה, משרד הפנים ורשויות התכנון.
 
לפי דיווח עצמי, כ-32% מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט, לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]].<ref name="health_gov_2012"/> מחקר של משרד הבריאות משנת לשנת 2003, מצא כי 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> כמעט כל העידוד של פעילות גופנית מבוצעת על ידי ספורט כפנאי ולא על ידי עידוד של [[תחבורה פעילה]]. בישראל אין תכנית לאומית לקידום הליכה ורכיבה כתכנית רב-משרדית המערבת גם את משרד התחבורה, משרד הפנים ורשויות התכנון.