שינויים

כבר במאה ה-19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי.  

כבר במאה ה-19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי.  

בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה-Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17).

בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה-Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17).

בעשור האחרון של המאה ה-19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיזית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)).

בעשור האחרון של המאה ה-19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיזית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)).

===מקום פעילות חברתית===

===מקום פעילות חברתית===

לדעת חלק מהחוקרים, התפקוד החשוב ביותר של גינה קהילתית הוא היותה זירה ואמצעי לחיזוק הקהילה. הן מציעות מקום בו אפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים. הקשר יכול להיות בצורה פעילה - כמו עבודה משותפת, גינון יחד, שיחה, משחק. הקשר יכול להיות גם פעילות סבילה של התבוננות בפעילות שלא אחרים, התבוננות במופע, אירוע וכו'. מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות הוא הספונטניות שלהם, יחד עם היבט של התרגעות הנובע ממקום שליו ושקט יחסית המוקף בצמחייה. היות הגינות מקום למפגש ולפעילות חברתית מבדיל אותן מגינות פרטיות שאין בהן היבט כזה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf]

לדעת חלק מהחוקרים, התפקוד החשוב ביותר של גינה קהילתית הוא היותה זירה ואמצעי לחיזוק הקהילה. הן מציעות מקום בו אפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים. הקשר יכול להיות בצורה פעילה - כמו עבודה משותפת, גינון יחד, שיחה, משחק. הקשר יכול להיות גם פעילות סבילה של התבוננות בפעילות שלא אחרים, התבוננות במופע, אירוע וכו'. מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות הוא הספונטניות שלהם, יחד עם היבט של התרגעות הנובע ממקום שליו ושקט יחסית המוקף בצמחייה. היות הגינות מקום למפגש ולפעילות חברתית מבדיל אותן מגינות פרטיות שאין בהן היבט כזה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf]

===הורדת פשיעה===

===הורדת פשיעה===

{{הפניה לערך מורחב|מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי}}

{{הפניה לערך מורחב|מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי}}

המונח Defensible Space נטבע על ידי אוסקר ניומן (Oscar Newman) לציין מקום שמשדר נוכחות ושייכות, במקום מסר של אנונימיות, ניכור, ארעיות או עזובה. חוקרים מצאו (Sherer, 2003, [[ג'יין ג'ייקובס]], ניומן) כי הקיום של מרחב ציבורי כזה עם בעל נוכחות אנשים מוריד את הפשיעה. על בסיס זה קיימות תוכניות התערבות ומעורבות של התושבים יחד עם המשטרה שנבדקו במספר אתרים בעולם. מרחב כזה יכול להיות רחוב בעל מדרכה רחבה שבו יש חנויות בעלות חזיתות הפונות לרחוב, והוא יכול להיות גם גינה קהילתית.  

המונח Defensible Space נטבע על ידי אוסקר ניומן (Oscar Newman) לציין מקום שמשדר נוכחות ושייכות, במקום מסר של אנונימיות, ניכור, ארעיות או עזובה. חוקרים מצאו (Sherer, 2003, [[ג'יין ג'ייקובס]], ניומן) כי הקיום של מרחב ציבורי כזה עם בעל נוכחות אנשים מוריד את הפשיעה. על בסיס זה קיימות תוכניות התערבות ומעורבות של התושבים יחד עם המשטרה שנבדקו במספר אתרים בעולם. מרחב כזה יכול להיות רחוב בעל מדרכה רחבה שבו יש חנויות בעלות חזיתות הפונות לרחוב, והוא יכול להיות גם גינה קהילתית.  

שרר (Sherer, 2003) מציע דרכים אחרות שבהן הגינה יכולה לשמש כדי להקטין פשיעה בעיקר של בני נוער: הקמת אתר פיזי שבו ניתן לבצע [[פעילות גופנית]] או פעילות גינון ובכך להפיג את השעמום. הגינה כזירה והזדמנות לתוכניות התערבות כדי להפעיל בני נוער בצורה חיובית, (לדוגמה שיתוף בגינון, פיקוח במסגרת העיירה וכו'). בנוסף הגינה מהווה מקום אליו יכולים להגיע בני נוער שאין להם מקום אחר להיות בו, ובכך למנוע מהם שוטטות סתמית ברחוב, שוטטות שיכולה להוביל למעשי פשיעה קטנים או להפיכת לקורבן לפשיעה או אלימות.  

שרר (Sherer, 2003) מציע דרכים אחרות שבהן הגינה יכולה לשמש כדי להקטין פשיעה בעיקר של בני נוער: הקמת אתר פיזי שבו ניתן לבצע [[פעילות גופנית]] או פעילות גינון ובכך להפיג את השעמום. הגינה כזירה והזדמנות לתוכניות התערבות כדי להפעיל בני נוער בצורה חיובית, (לדוגמה שיתוף בגינון, פיקוח במסגרת העיירה וכו'). בנוסף הגינה מהווה מקום אליו יכולים להגיע בני נוער שאין להם מקום אחר להיות בו, ובכך למנוע מהם שוטטות סתמית ברחוב, שוטטות שיכולה להוביל למעשי פשיעה קטנים או להפיכת לקורבן לפשיעה או אלימות.  

בפורט מאיירס בפלורידה, הקימה העיירה מרכז תמיכה ופנאי לנוער בגינה בתוך [[שכונת עוני]]. התוצאה היתה ירידה של 28% בנתונים על פשיעת בני נוער ושיפור ברמת הציונים בבתי הספר. תוכניות דומות הדואגות לקיום של מגרשי ספורט פתוחים במהלך הלילה הובילו לירידה של 25% בקנזס סיטי. מעורבות תושבים בשמירה על גינות קהילתיות ועצם הנוכחות של תושבים בהן, הביאו לירידה בפשיעה ובמעצרים בתוך גינות אלה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf]

בפורט מאיירס בפלורידה, הקימה העיירה מרכז תמיכה ופנאי לנוער בגינה בתוך [[שכונת עוני]]. התוצאה היתה ירידה של 28% בנתונים על פשיעת בני נוער ושיפור ברמת הציונים בבתי הספר. תוכניות דומות הדואגות לקיום של מגרשי ספורט פתוחים במהלך הלילה הובילו לירידה של 25% בקנזס סיטי. מעורבות תושבים בשמירה על גינות קהילתיות ועצם הנוכחות של תושבים בהן, הביאו לירידה בפשיעה ובמעצרים בתוך גינות אלה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf]

מחקרים בשנות העשרה של המאה ה-20 מצאו היבט אפשרי חיובי נוסף שיכול להסביר הורדת פשיעה - הורדה של [[מתח נפשי]] עקב התרגעות בקרבת עצים - אם כי אפקט זה חזק במיוחד ביערות - [[אמבט יער]] שמונהג כחלק מתכניות בריאות ביפן ובמדינות נוספות.

מחקרים בשנות העשרה של המאה ה-20 מצאו היבט אפשרי חיובי נוסף שיכול להסביר הורדת פשיעה - הורדה של [[מתח נפשי]] עקב התרגעות בקרבת עצים - אם כי אפקט זה חזק במיוחד ביערות - [[אמבט יער]] שמונהג כחלק מתכניות בריאות ביפן ובמדינות נוספות.

===זירת מפגש ספונטנית והקטנת הבדידות===

===זירת מפגש ספונטנית והקטנת הבדידות===

הגינה הקהילתית הראשונה בישראל הוקמה בנווה צדק שבתל אביב בשנת 1983, בקרן הרחובות שלוש ושטיין, ביזמת דוד הירש, תושב השכונה דאז. השטח עליו הוקמה הגינה שימש עד אותה עת כאתר מאולתר לשפיכת פסולת והקמת הגינה נועדה, בין היתר, להסיר מפגע זה. מטרה נוספת הייתה לספק לתושבי השכונה, שהייתה דלה מאוד בצמחייה, ריאה ירוקה ומקום מפגש והתכנסות. הקמת הגינה נעשתה ללא תאום עם הרשויות ועקב כך היה קיים חשש לשרידותה. חשש זה הוסר לאחר שבשנת 1993 הכירה עיריית תל אביב בגינה כגינה ציבורית ומאז העירייה היא שמתחזקת אותה.

הגינה הקהילתית הראשונה בישראל הוקמה בנווה צדק שבתל אביב בשנת 1983, בקרן הרחובות שלוש ושטיין, ביזמת דוד הירש, תושב השכונה דאז. השטח עליו הוקמה הגינה שימש עד אותה עת כאתר מאולתר לשפיכת פסולת והקמת הגינה נועדה, בין היתר, להסיר מפגע זה. מטרה נוספת הייתה לספק לתושבי השכונה, שהייתה דלה מאוד בצמחייה, ריאה ירוקה ומקום מפגש והתכנסות. הקמת הגינה נעשתה ללא תאום עם הרשויות ועקב כך היה קיים חשש לשרידותה. חשש זה הוסר לאחר שבשנת 1993 הכירה עיריית תל אביב בגינה כגינה ציבורית ומאז העירייה היא שמתחזקת אותה.

בשנות ה-90 יזם סניף ירושלים של [[החברה להגנת הטבע]] הקמת גינה קהילתית בשכונת בקעה, בשיתוף עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי. ההחלטה לאמץ את המודל הקיים בארצות מערביות רבות נבעה מההנחה שאין ערובה ששטחים המוגדרים כשטחים ירוקים לטובת הציבור אכן יישארו כאלה; ישנם היום שטחים ציבוריים רבים שאינם משמשים את הציבור וחלקם אף מהווים מפגע סביבתי. יש הטוענים שכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים. תלות בתקציבים בסדר גודל כזה, מקטין את היכולת לשמור על שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לשטח נקי מפסולת, עם מערכת השקיה, עצים ושיחים רב שנתיים וכמה ספסלים לשירות הקהילה די בסכומים הנעים בין עשרת אלפים לכמה עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל השטח ובצורכי הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.

בשנות ה-90 יזם סניף ירושלים של [[החברה להגנת הטבע]] הקמת גינה קהילתית בשכונת בקעה, בשיתוף עיריית ירושלים והמינהל הקהילתי. ההחלטה לאמץ את המודל הקיים בארצות מערביות רבות נבעה מההנחה שאין ערובה ששטחים המוגדרים כשטחים ירוקים לטובת הציבור אכן יישארו כאלה; ישנם היום שטחים ציבוריים רבים שאינם משמשים את הציבור וחלקם אף מהווים מפגע סביבתי. יש הטוענים שכדי להפוך שטח ירוק מוזנח לגן לשימוש הקהילה דרושים מאות אלפי שקלים. תלות בתקציבים בסדר גודל כזה, מקטין את היכולת לשמור על שטחים ירוקים בעיר. למעשה, כדי להפוך שטח ירוק מוזנח לשטח נקי מפסולת, עם מערכת השקיה, עצים ושיחים רב שנתיים וכמה ספסלים לשירות הקהילה די בסכומים הנעים בין עשרת אלפים לכמה עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל השטח ובצורכי הקהילה. תמיד ניתן לשדרג את הגן בעתיד.

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf גורמי הצלחה בגינות שכונתיות – הפן החברתי] סקירה ספרותית, ד"ר אהובה ווינדזור, פסיכולוגית סביבתית, אפריל 2004, באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]  

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf גורמי הצלחה בגינות שכונתיות – הפן החברתי] סקירה ספרותית, ד"ר אהובה ווינדזור, פסיכולוגית סביבתית, אפריל 2004, באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]  

* [http://www.communitygarden.org/learn/starting-a-community-garden.php#manage יצירת ותחזוקת גינה קהילתית] באתר האגודה האמריקאית לגינון קהילתי. ACGA

* [http://www.communitygarden.org/learn/starting-a-community-garden.php#manage יצירת ותחזוקת גינה קהילתית] באתר האגודה האמריקאית לגינון קהילתי. ACGA

* [http://www.thenation.com/doc/20090921/ten_things 10 דברים שאת יכולה לעשות כדי להתחיל גינה קהילתית]. The Nation, 2.9.2009

* [http://www.thenation.com/doc/20090921/ten_things 10 דברים שאת יכולה לעשות כדי להתחיל גינה קהילתית]. The Nation, 2.9.2009

* [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11578&ArticleID=19775 10 שלבים הקמת גינה קהילתית] באתר [[החברה להגנת הטבע]]

* [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11578&ArticleID=19775 10 שלבים הקמת גינה קהילתית] באתר [[החברה להגנת הטבע]]

* יעל דראל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833207,00.html מדריך: כך תקימו לעצמכם את הגינה של השכונה], ynet{{כ}}, 29 בינואר 2010

* יעל דראל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833207,00.html מדריך: כך תקימו לעצמכם את הגינה של השכונה], ynet{{כ}}, 29 בינואר 2010